ראיון מהגיהנום

במהלך החיים אנו חווים מעט ימים בהם הכל מצליח לנו על הצד הטוב ביותר,

יש לשמר את התחושה המדהימה הזאת של הצלחה שנשארת בגוף לעוד מספר ימים,

מטפחת את הרצון והשאיפה לעוד מעט רגעים כאלו.

ימים כאלו הם מעטים.

השעון המעורר צלצל.

התעוררתי לתוך שקט בבהלה,

לא התעוררתי בזמן.

צלצולי השעון נכנסו לחלום ונבלעו בתוכו.

למזלי, הייתה לי עוד אפשרות להגיע בזמן,

שתפתי פנים, התארגנתי והתלבשתי בבגדים יפים שהכנתי מבעוד מועד ויצאתי מהבית.

הרבה זמן חיכיתי והתכוננתי ליום הזה,

עכשיו אני מסתכל על השעון וסופר כל דקה,

מפרידה ביני לבין ראיון העבודה בה אני חושק הרבה זמן.

עליתי על מונית מלא תקווה להגיע בזמן,

כל זה בזמן שאני משפשף את עיני ומנסה להיראות ערני.

המונית עצרה, אבל לא הגענו אל היעד,

פקק עומד כמו עצם בגרון.

לא היו לי הרבה ברירות, יצאתי מהמונית והתחלתי להתקדם בהליכה מהירה לכיוון משרדי החברה.

לפי הטלפון ייקח לי 10 דקות להגיע,

על הקשקש אבל אפשר.

הגעתי למשרד בזמן,

הבגדים שלבשתי כבר לא היו אלגנטיים, מוכתמים זיעה מההליכה.

הייתי צריך רגע להתאפס, מזגתי כוס מים אך הגיע הזמן שלי להיכנס לראיון.

לא היה לי זמן להיות לחוץ או להתרגש,

הייתי חד,

אך כל מי שהיה בחדר ראה את הבוקר שלי,

מבט קל בפניי האדומות והמזיעות והחולצה המוכתמת הסגיר אותי.

יצאתי מהחדר והרהרתי לעצמי,

“זה לא אחד מאותם ימים מוצלחים”.

חיכיתי לתשובה מהמשרד למרות ההרגשה הרעה לגבי אותו ראיון.

לא התקבלתי.

חשוב ללמוד מהחוויה הפחות נעימה,

אחרי הכל ישנם מעט ימים בהם הדברים הולכים חלק,

המטרה היא לא לחזור על שגיאות העבר וליצור הזדמנויות בכל יום.