?של מי המאמר הזה בכלל

מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול מואץ בכמות המידע שהמין האנושי מייצר. בשונה מבעבר, כיום הודות להתפתחות הטכנולוגית, ניתן לייצר בקלות תכנים מכל סוג ואף חשוב מזה ניתן לפרסם אותם בקלות (וללא משאבים רבים) לקהל גדול מאוד. כך נוצר שטף של מידע שעוטף אותנו כל הזמן ונגיש לכל אחד ובכל מקום.

חשיפה לשפע המידע, ללא כלים של חשיבה ביקורתית, מובילה בהכרח לאבדן יכולת הצריכה הביקורתית של מידע ולקבלת החלטות שגויות ובמקרי קיצון אף מסוכנות. לאור מצב זה היכולת של צרכנים להעריך מידע ולעשות בו שימוש מושכל הופכת לחשובה ומרכזית עוד יותר מבעבר ומהווה מיומנות מפתח להישרדות בעידן הדיגיטלי.

עפ”י עשת (2012) היכולת לצרוך מידע בצורה נבונה היא חלק משש מיומנויות חשיבה נדרשות בעבודה בסביבות דיגיטליות ומהוות את מה שנקרא אוריינות דיגיטלית. עשת קורא למיומנות זו מיומנות חשיבת מידע.

המושג מיקור (sourcing) הוא אחד המרכיבים במיומנות חשיבת המידע ומתייחס לתשומת הלב המפורשת והמכוונת שקוראים מפנים לעבר הפרטים של מקור המידע. פרטים אלו משמשים את צרכן המידע בזמן הקריאה כדי לנבא, לפרש ולהעריך בצורה ביקורתית את התוכן המוצג בפריט המידע.

משמעות הדבר, שבזמן הקריאה הקורא מבצע פעולה אקטיבית לזיהוי פרטי מקור המידע ופרטים אלו משמשים כאמצעי לפירוש המידע, להערכת אמינות ונכונות המידע, הערכת מקוריותו, הערכת הרלוונטיות שלו והערכת אופן הצגתו (האם הוא מוטה, מסולף או מוצג ביושרה).

מטרתה של פעולה זו היא למנוע כניסה של מידע לא איכותי למערכת השיקולים של צרכן המידע (או הלומד) בזמן תהליכי הבניית הידע האישי.

מיקור ככלי להערכה ביקורתית של תוכן

שפע המידע בשילוב עם הקלות של הפצת מידע על ידי כל אדם, בין אם הוא בר-סמכא ובין אם לאו, מייצר לתלמידים, סטודנטים ולמעשה לכל אחד אתגר חדש: להעריך את מהימנות התוכן או הידע שבו נתקל.

קורא שלא יסגל הרגלים ומיומנויות של שיפוט קורא עלול לבלבל בין עובדה ודעה, או בין מדע למדע פופולרי. הוא עלול להתעלם מאג’נדה מובהקת העומדת מאחורי טקסט או לטעות בין תוכן עיתונאי ותוכן שיווקי.

ההטיה הקוגניטיבית המלווה לאפקט הטרמה (Priming Bias) עלולה לגרום לקורא להעדיף מידע שנחשף אליו בשלב מוקדם על פני מידע שנלמד מאוחר יותר.

אחד הכלים לשיפור מיומנות זו הוא המיקור: שימוש בפרטים של מקור ידע כדי להעריך בצורה ביקורתית את מהימנותו.

לקריאה נוספת:

Strømsø, H and  Bråten I (2014). Students’ Sourcing While Reading and Writing From Multiple Web Documents. Nordic Journal of Digital Literacy 02 / 2014, 92-111

Andrea Quijada הינה מנכ”לית של פרוייקט אוריינות מדיה בארה”ב.

בסרטון היא מציגה את המונח אוריינות תקשורתית. לדבריה אוריינות מסוג זה משמשת כמעין כוח-על שבעזרתו ניתן לחשוף מסרים סמויים מהעין שמשולבים באמצעי התקשורת השונים.

מאחר ולתקשורת יש השפעה רבה על התרבות, הפוליטיקה והטכנולוגיה ברמה הלאומית וברמה הבינלאומית, סבורה הדוברת כי הכרחי להקנות לתלמידים, מורים והורים מיומנויות של אוריינות תקשורתית.

שאלות לדיון בעקבות הצפייה בסרטון:

1. מהי אוריינות תקשורתית עפ”י הסרטון?

2. מה דומה ומה שונה בין האוריינות התקשורתית (קויג’דה, 2013) לבין האוריינות הדיגיטלית (עשת, 2012) וכיצד משתלבת מיומנות המיקור בשני מונחים אלה. היעזרו בפריט 8 שבאתר הקורס.

3. בסרטון נאמר:

   “At a time when young people are interacting with media for over seven and a half hours each day, it’s critical that they have deconstruction question in their tool belt. They can ask question like: What is the text and subtext of the massage that we see?”

   • מדוע, אם כך, חשוב ללמד ילדים כלים של חשיבה ביקורתית כגון מיקור וכיצד להשתמש בהם?

   • איזה שאלות נוספות ניתן לשאול בעת ניתוח ביקורתי של מסר תקשורתי?

4. מלבד תחום הפרסום שמוצג בסרטון – באלו תחומים נוספים בחיי היומיום מיומנות של חשיבה ביקורתית בכלל ומיקור בפרט יכולות להועיל?

5. בסרטון מוצגת דרך ללימוד הנושא בכיתה.

   • כיצד מיומנות המיקור יכולה להשתלב בשיעור כזה?

   • חשבו על דרך נוספת ללימוד מיומנות זו בכיתה? התייחסו בתשובתכם לגיל הלומדים ולנושא התוכן שבאמצעותו תלמד המיומנות.

תרגול עצמי של מיומנות המיקור

לפניכם קישורים למספר כתבות, מאמרים ופריטי מידע.

עליכם לקרוא ברפרוף את הכתבה, ואז לאתר את הפרטים של מקור הידע ולהעריך בעזרתם את מהימנותו.

כך נדחקו התושבים הותיקים ממצפה רמון

15 שנים של מחקר מגלות: אלו הן שתי שאלות שמכריעות רושם ראשוני

הנדסת תעשייה וניהול: מגוון אפשרויות בתואר אקדמי אחד

יומן סוכר: איך פיתחתי אובססיה לסוכר שאני והילדים שלי מכניסים לגוף

ולסיכום – הערכה עצמית של התפיסה האפיסטמולוגית שלי

מודל החשיבה האפיסטמולוגית שהציעו קון ועמיתיה מבחין, בקצרה, בין שלוש תפיסות אפיסטמיות עיקריות:
מוחלטנות absolutism – הידע נתפס כאוביקטיבי, מוחלט וודאי.
מרובבות multiplism – הידע נתפס כסוביקטיבי, יחסי ובלתי ודאי.
מעריכנות evaluatism – הידע מורכב מאלמנטים סוביקטיביים ואוביקטיביים. הוא אינו ודאי, אך ניתן להעריך ולנמק אותו

קישורים לקריאה נוספת

דף האורחים בו ניתן להגיב, להעיר וכמובן להתייחס לשאלות למחשבה לגבי הסרטון בנושא אוריינות מדיה

פרויקט School of Thought, אשר מקדם את הרעיון של ללמד ילדים איך לחשוב ולא ללמד אותם מה לחשוב ע”י סביבת למידה דיגיטלית פתוחה לכל המעוצבת כקמפוס לימודים שבה לומדים מיומנויות חשיבה יצירתית וביקורתית.

חשיבה ביקורתית באתר של מכון ברנקו וייס

הלילה המוזר עם אמא שלא מחסנת הסתיים בשיימינג הראשון שלי. טור דעה, הארץ

המחקר המהפכני שישנה הכל. מתוך הבלוג דעת מיעוט.

ג’ון אוליבר בסרטון בנושא מחקרים מדעיים