מניע הרעב

מהו מניע הרעב ?

מניע הרעב מייצג קבוצת מניעים פיזיולוגיים.לגורמי תרבות שונים ישנם השפעה על אופי האכילה של בני האדם ומספר הארוחות שאדם אוכל ביום, משתנה מתרבות לתרבות. למשל, באירופה אוכלים 5 ארוחות ביום ולעומת זאת בתרבויות שונות במזרח מסתפקים בארוחה אחת ביום.  התרבות הישראלית הרגילה אותנו לאכול 3 ארוחות ביום.  מכך נובע שהרגלי אכילה נקבעים על ידי התרבות ומספר הארוחות שאדם אוכל ביום אינו קשור רק לצורך פיזולוגי ולמרות השוני במספר הארוחות ליום- משקלם של האנשים מתרבויות שונות בעולם כמעט זהה.

הסברים פיזיולוגים למניע הרעב-

החוקר וולטר קנון שיער שהתכווצויות הקיבה הריקה הן הסימן לרעב. כיום, מחקרים מגלים שאנשים שקיבתם הוצאה בניתוח עדיין חווים תחושת רעב. בנוסף לכך, החדרת סוכר לדם מפסיקה את התכווצויות הקיבה אך לא מפסיקה את תחושת הרעב. כיום משערים שלתחושות שונות מהקיבה יש חלק מחוויות הרעב ומהוות חלק קטן מההסבר הפיזולוגי הנפוץ כיום- המוח נמצא בקשר קבוע עם מערכות גופניות רבות-ביולוגיות ופסיכולוגיות במטרה לאסוף מידע על דרישות הגוף לאנרגיה תזונה ועוד.. המוח מעבד את המידע ושולח אותו למערכות גופניות שונות וביניהן תחושות הקיבה הגורמות לנו להתחיל לאכול ולהפסיק לאכול.

ההיפותלמוס- הוא המרכז המוחי המרכזי האחראי להתנהגות האכילה. בלוטת ההיפותלמוס ממוקמת מעל גזע המוח ואחראית לפעולתם של איבריים פנימיים ותפקודים גופניים וגם אחראית לשמירה על ההומיאוסטזיס במערכות שונות בגוף. קיימים 2 מרכזים שונים בהיפותלמוס שאחראים לאכילה. מרכז הרעב ומרכז השובע.

מרכז הרעב-

הוא המרכז בגוף האחראי לאכילה. הוא מקבל מידע רב מהגוף והמידע הזה מגרה אותו ומעורר תחושת רעב המובילה לאכילה. המידע כולל בין היתר ירידה ברמת הסוכר,עלייה ברמת החומצות השומניות בדם , תחושות מהקיבה , ירידה ברמת השומן בתאי השומן. פרט מהמידע המגיע ממערכות פיזיולוגיות מגיע גם מידע חשוב מהמערכות הפסיכולוגיות. למשל, כאשר אנו חשים מפוחדים  אנו ממעיטים באכילה.

מרכז השובע-

מגיב על סמך המידע שמקבל ממערכות שונות בגוף :פיזיולוגיות ופסיכולוגיות- חברתיות . דברים כמו תחושת הבטן המלאה, רמות

גבוהות של סוכר בדם , רמות נמוכות של חומצות שומניות ועלייה ברמת השומן בתאי השומן בגוף – כל אלה גורמות לגירוי מרכז השבע דבר הנותן לנו את תחושת השובע מה שגורם לנו להפסיק לאכול.

הסברים חברתיים-פסיכולוגיים למניע הרעב:

מרכזי הרעב והשובע שבהיפותלמוס מושפעים גם מגורמים פסיכולוגיים- חברתיים וגורמים הקשורים במזון עצמו,כמותו,טיבו ומראהו. בין הגורמים הפסיכולוגיים נכללים מדיניות אכילה שהאדם מחליט ומציב לעצמו כמו דיאטה,מצב רוח,חסכים רגשיים בבגרותיו. כאשר אנו חשים חוסר תשומת לב,תסכול או מתח אז אנו פונים לאכילה גם כשאיננו רעבים אבל אכילת היתר מגבירה את העצב והתסכול מכיוון שזה גורם להשמנה, מב הגורם לשרשרת חוזרת של אני עצוב – אני אוכל – אני שמן .

גם גורמים חברתיים משפיעים על כמות האכילה למשל אנשים הסובלים מאנורקסיה התחילו בהרעבה עצמית

בגלל הערך החברתי של ” רזה הוא יפה”.

מחקרים מראים שגם גירויים הקשורים למזון עצמו משפיעים על האכילה . מזון אסתטי מעורר אותנו לאכילה גם כשאיננו רעבים .

גם כמות המזון המוגשת משפיעה . סביר להניח שבאירועים כיום הולדת אנו אוכלים יותר מאשר בארוחה רגילה , רק משום שכמות המזון המוגשת גדולה יותר .

רפלקציה-מיה גרינברג:

בהתחלה היה לי קשה להסתדר עם האתר כי זה משהו חדש שעוד לא תקלתי בו ועוד לא יצא לי לעבוד בו אבל לאט לאט הצלחתי להבין איך לעבוד בו והעבודה הפכה לקלה. היה לי נוח לעבוד עם קורל כי שיתפנו פעולה ובקושי התווכחנו. למדתי שהנושא שעבדנו עליו בעצם מתחבר לחיים שלנו כל הזמן ותהליכים שונים קורים במוח שלנו גם בלי שנדע.

רפלקציה-קורל ניסים:

העבודה הזו בשבילי הייתה מאוד כיפית ומעניינת,התחברתי מאוד לנושא הנלמד והבנתי אותו הרבה יותר. הבנתי כמה שהנושא הזה קיים ביום יום שלנו ולתפקודינו היומי.  בהתחלה הרגשתי קצת קושי כי לא ידעתי איך להסתדר עם האתר אבל לאחר מכן למדתי להשתמש באתר וזה היה כיף ומאתגר לעבוד עם משהו שחדש לי.