תחפושות בטבע

מבוא

התחפושות בטבע הן לשם: הרתעה, הסטה, הסוואה, חיקוי ואזהרה.

הסוואה בבעלי החיים משמעותה לא להתבלט בסביבת המחייה שלהם, אלא להיטמע בתוכה. ההסוואה היא תוצאה של תהליך הברירה הטבעית באבולוציה של בעלי החיים.

בניגוד להסוואה, ישנם צבעי אזהרה אצל בעלי חיים מסוימים, אשר מצהירים שהם רעילים, עוקצניים או ארסיים. הם מבליטים ומפרסמים תכונות אלו באמצעות צבעי אזהרה עזים. טורפים לומדים להתרחק מנושאי צבעים אלו ולהימנע מלאכול אותם.

קיימים בעלי חיים שאינם ארסיים המחקים את חבריהם המסוכנים. תופעה הזאת נקראת חיקוי.

זבוב רקבן Myathropa florea המתחפש לדבורה.

שאלת המחקר: מה הקשר בין יחסי טורף נטרף לבין הסוואה בטבע?

מה היא הסוואה?

ההסוואה היא דרך המאפשרת ליצורים חיים להשתלב בסביבתם על ידי הפיכת צבעי גופם לצבעי הסביבה , כיסוי גופם ושינוי צורתם והתנהגותם באמצעים שונים, כך שלא ניתן לטורף לראותם.

להסוואה תפקיד חשוב בהישרדותם של בעלי החיים בטבע. כדי לשרוד עליהם להתמודד או לחמוק מטורפיהם.  ההסוואה מאפשרת להם להגן על עצמם ולהשיג את מזונם. ההסוואה משפרת את סיכוייהם לשרוד.

ישנם דרכים שונות בהן בעלי החיים מסווים את עצמם:

צבעי הסוואה  – בתהליך איטי וממושך הצליחו בעלי חיים מסוימים, כדי לא לבלוט בשטח,  להתאים את צבע עורם/פרוותם לצבע השולט בסביבה בה הם חיים (לדוגמה דובי קוטב). ישנם בעלי חיים המסוגלים לשנות את צבע עורם בזמן נתון (זיקית)

צבעי אזהרה– אשר הם חלק חשוב בתקשורת בין נטרף לטורף. הצבעים בולטים מאוד, בדרך כלל צהוב , כתום או אדום , עם שחור.

זיקית מובהקת – chamaeleo chamaeleon

ישנם דרכים שונות בהן בעלי החיים מסווים את עצמם:

—חיקויי -ישנם בעלי חיים ארסיים שלהם צבעים עזים  כגון: אדום, כתום, צהוב, לבן, שחור  שנועדו להזהיר. לעומתם ישנם בעלי חיים שאינם רעילים כלל אבל פיתחו בגופם את אותם צבעים וסימני האזהרה.

Hemorrhois nummifer – זעמן מטבעות

(מחקה את צפע ארצישראלי)

מה בין חקיינות להסוואה?

—חקיינות (mimicry) היא דמיון שקיים בין בעל חיים אחד – המודל, לבין בעל חיים אחר – החקיין. כך שבעל חיים שלישי יכול להתבלבל ביניהם. יש מקרי חקיינות שמודל החיקוי הוא בעל החיים כולו, יש מקרים שמודל החיקוי הוא חלק מסוים במראהו של בעל החיים או בהתנהגותו, ובמקרים אחרים מודל החיקוי הוא עצם כלשהו בסביבת בעל חיים, כמו עלה או פרח.

דנאית מלכותית-  Danaus plexippus(משמאל)

ופרפר חקיין מסוג Viceroy- Limenitis archippus  (מימין).

מה בין הסוואה לחיקוי?

הדמיון בין בעלי החיים לבין עצם כלשהו בסביבתו הוא בעצם צורה מסוימות של הסוואה. בהסוואה קיים דמיון בין צבע בעל חיים לבין צבע הסביבה שהוא נמצא בה, בשעה שחקיינות היא דמיון בין בעל החיים לבין בעל חיים אחר או עצם שבסביבתו.

אולם הגבול בין הסוואה לבין חקיינות הוא לעתים גבול דק מאוד, ויש הרואים גם בחקיינות סוג מסוים של הסוואה.

 קוקייה מסוג Hierococcyx varius (מימין)

מחקה עוף דורס מסוג Accipiter badius (משמאל).

יחסי טורף נטרף:

—טורף משתמש בהסוואה בכדי להפתיע את טרפו, אורב ומוסווה היטב בסביבה וכך נהנה מיתרון ההפתעה.

— הנטרף הופך דומה יותר ויותר לסביבתו על מנת לא לבלוט ולא למשוך תשומת לב של טורפים פוטנציאלים.

.נמר שלג- Panthera uncia

שאלת המחקר: כיצד משפיעים צבעי האזהרה על טרפיהם בטבע ומה גורם להרחקתם?

 מה הם אפוסמטים?

אלו צבעים המעטרים את גופם של אורגניזמים מסוימים המבשרים לטרפיהם להיזהר מהם!
צבעים אלו הם: צהוב, כתום, אדום, כחול על רקע כהה בדרך כלל שחור.

לדוגמה:

צפרדע חץ צהובה (Dendrobates Leucomelas) – מעוטרת בצבע צהוב על גבי שחור המעיד שהיא ארסית.

זהרון (Pterois) – מעוטר בצבע כתום על לבן-אפור אחד מדגי הים הארסיים ביותר.

דיונון האש (Metasepia Pfefferi) – מעוטר בצבעים אדום, כתום על גבי שחור ומעיד על הארס הרב שיש בו. הוא אחד מיצורי הים הארסיים ביותר.

צפרדע חץ כחולה (Dendrobates Tinctorius Azureus) – מעוטרת בצבע כחול על גבי שחור המעיד על היותה ארסית.

הראשון שחקר את הצבעים העזים בבעלי חיים היה צ’ארלס דרווין.
דרווין גילה כי הצבעים העזים הם למשיכת בן הזוג השני – לעשות “רושם” על בן הזוג השני.
לדוגמת ברווז העצים הזכר שמעוטר בצבעים עזים ויפים, ואלו הם על מנת למשוך את בת זוגתו.

כ-30 שנה לאחר מכן אלפרד וולאס חקר את תופעת הצבעים העזים בבעלי חיים וגילה כי ישנם צירופים מסוימים של צבעים המעידים על סכנה – החיה “מזהירה” את הטורף ממנה.
לדוגמת הצרעה המעוטרת בצבע צהוב ושחור, ומעידה כי היא מסוכנת ולא כדאי להתקרב אליה.

ברווז עצים (זכר) – Aix sponsa

צרעה מזרחית – Vespa orientalis

צבעים אפוסמטים מעידים על כמה דברים למשל על בעלי חיים “לא טעימים” או בעלי סירחון רב.

דוגמאות לחיות לא טעימות או מסריחות:

מושית השבע (Coccinella septempunctata) – היא מעוטרת בנקודות שחורות על גבי אדום. מושית השבע אינה טעימה וברגע שציפור או כל טורף אחר מנסה לאכול אותה הוא מיד יורק אותה החוצה.

עש הנמר (Callimorpha dominula) – עש זה מעוטר בפסים וכתמים שחורים על גבי אדום-כתום. עש הנמר כמו מושית השבע אינו טעים ולכן טורפים אשר מנסים לאכול אותו יורקים אותו מיד.

בואש (Mephitidae) – מעוטר בפסים לבנים על גבי שחור. הבואש מתיז נוזל מצחין כאשר הוא מרגיש סכנה. אולם הצבעים על גבי הבואש שונים מצבעי האזהרה המקובלים אך גם הוא ניכנס תחת ההגדרה של אורגניזמים בעלי צבעים אפוסמטים, ותחת הקבוצה של בעלי החיים השחורים-לבנים.

צבעים אפוסמטים לרוב מעידים על בעלי חיים ארסיים.

דוגמאות לחיות ארסיות:

תמנון כחול הטבעות (Hapalochlaena) – מעוטר בנקודות כחולות-שחורות על גבי צהוב. ברגע של סכנה, טבעותיו, הבהירות בדרך כלל הופכות לכהות ומתחילות לפעום כאזהרה. נחשב לאחד מיצורי הים הארסיים ביותר.

עקרב צהוב (Leiurus quinquestriatus) – או עקצן צהוב, מעוטר בצבע צהוב, פרק אחד לפני האחרון בזנבו שחור וכך ניתן לזהות אותו. העקרב הצהוב הוא העקרב הכי ארסי שקיים בישראל.

אלמנה שחורה (Latrodectus tredecimguttatus) – מעוטרת בשלוש שורות של נקודות אדומות על גבי שחור בגבה. הארס של האלמנה הוא ארסי ביותר. לרוב הארס שלה גורם לכאבים עזים ביותר.

צבעים אפוסמטים ניתנים לחיקוי ולכן קשה להבדיל בין מינים שונים של בעלי חיים.

חיקוי ביטסיאני – החוקר הנרי בייטס הוא אשר גילה על חיקוי זה בזמן שעבד עם אלפרד וולאס ביער האמזונס וצד בעלי חיים. בזמן זה גילה כי ישנם אורגניזמים דומים בעלי צירוף צבעים דומה מאוד אך עם שוני קטן מאוד.

לדוגמה:
נחש פתן האלמוגים (Micrurus Tener) – נחש ארסי ביותר המעוטר באדום – צהוב –שחור – צהוב.
וישנו נחש המחקה אותו הנקרא זעמן אלמוגי (Lampropeltis Elapsoides) שאינו ארסי כלל המעוטר באדום – שחור – צהוב – שחור.

דוגמה נוספת של חיקוי ביטסיאני אלו הפרפרים, מימין הפרפרים המקוריים שלהם צבעים אפוסמטים המעידים על היותם לא אכילים ומשמאל פרפרים אשר מחקים את צבעם של הפרפרים האפוסמטים אך בשונה מהם, הם אכילים.

הצבעים אולם דומים אך צירופם שונה וניתן להתבלבל בניהם. אחד מהם קטלני בעוד שהשני אינו מסוכן כלל, בגלל חיקוי זה טורפים נמנעים מלטרוף או בכלל להתקרב ליצורים אלו.
חיקוי זה נובע מתהליך אבולוציוני, כאשר שני המינים חיים באותה סביבה וסובלים מאותם טורפים, שניהם ינסו להשתמש באותם סימני אזהרה ולכן המין הלא מסוכן מחקה את המין המסוכן.

ישנו חיקוי נוסף הנקרא חיקוי מילריאני – חיקוי זה נקרא על שמו של החוקר פריץ’ מולר אשר חקר סוגי אורגניזמים שמחקים את אותם הצבעים האפוסמטים של מין שונה מאותו הסוג. בשונה מחיקוי ביטסיאני פה שני המינים רעילים.

לדוגמה:
פרפר “Monarch – המלך” (דנאית מלכותית – Danaus Plexippus) המעוטר בצבע כתום ושחור. מוכר כפרפר “לא טעים” אשר ציפורים ומיני טורפים אחרים שהיו טורפים אותו היו מיד יורקים אותו.
עד לפני כמה שנים חשבו כי פרפר “Viceroy – משנה המלך” (Limenitis Archippus) עושה חיקוי ביטסיאני והוא מין אכיל ו-“טעים” לטורפים אך אלו נמנעים לאכלו בשל חיקוי בצבעים האפוסמטים. לאחר מחקר גילו כי גם פרפר זה אינו אכיל וגם הוא אינו “טעים” לטורפים וכאשר הם אוכלים אותו הם מיד יורקים אותו. ומכאן גילו כי ה-Viceroy עושה חיקוי מילריאני!!

לכן, ניתן להגיד כי יצורים בעלי צירוף דומה של אותם צבעים אפוסמטים, מבשרים לנו שהם מסוכנים או שלא כדאי לאכול אותם.
הדבורה, הצרעה וכן מינים נוספים המעוטרים בצבעי צהוב על רקע שחור מזהירים את טורפים כי הם מסוכנים!
החיקוי נובע שסביבה משותפת של המינים השונים והטורפים המשותפים אך שני המינים מסוכנים ולכן “מעדיפים” לשלוח את אותם סימני אזהרה, ואין צורך שהם יהיו בעלי אותה דרגת הגנה זהה (יכול להיות שמין אחד רעיל ומין אחר לא טעים).

החיקוי נובע בעיקרו בשל מוטאליזם – הדדיות מצב בו שני יצורים ממינים שונים מפיקים תועלת, או הכרחי להישרדותם.

לסיכום

הקשר הישיר העיקרי בין צבעי הסוואה וצבעי אזהרה הוא מנגנוני הגנה והישרדות בלבד.

צבעי ההסוואה נובעים לרוב בגלל העובדה שרוב הטורפים בוחרים את הטרף שלהם ע”י העיניים, ולכן לבעלי חיים מסוימים יש צבעים המתאימים מאוד לסביבתם ובכך משתלבים עם נוף סביבתם ולטורפים קשה מאוד לראות אותם ובכך נמנעים מטריפה.

לעומת זאת, צבעי האזהרה הם צבעים בולטים מאוד לעין וטורפים יכולים בקלות לזאת את בעלי חיים אלו, אחת הסיבות לצבעים עזים אלו היא שהצבעים נועדו לטורפים כדי שיזהו אותם ולא יאכלו אותם. צבעים אלו בדרך כלל מתפתחים על בעלי חיים שמייצרים רעלנים לגופם כדי לגרות לחיה שטורפת אותם פציעה כלשהי. הפקת וייצור הרעלנים מצריכה אנרגיה רבה ובכך פוגע בגדילת בעל החיים (רוב האנרגיה הולכת לייצור רעלנים בעוד מעט מאוד אנרגיה לגדילה).

שני מנגנוני הצבע נועדו לשם הישרדות ונמצאו יעילים מאוד, בעלי חיים עם צבעי הסוואה פחות נטרפים משל הסיבה שלטורפים קשה לאתר אותם בשטח. ובעלי חיים בעלי צבעי אזהרה קיימים בכמות מאוד גדולה משל הסיבה שטורפים נמנעים מלאכול אותם כי הם יודעים את התוצאה הסופית.

ביבליוגרפיה

אמיר, ג’ (2014). פורים מתחת למים. צלילה. אוחזר מתוך http://mag.diving.org.il/?p=3039

זנד, ג’, רייספלד, ס’, קינן, נ’ (2005). רמת הנדיב הדברים הנסתרים מן העין : על יחסי הגומלין בפארק הטבע. תל אביב. מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית רמת הנדיב.

לב-ינאי,ד’, טרקל, י’.(1997))פרקים בהתנהגות בעלי-חיים. פרק על חקיינים ו”רמאים”. המרכז להוראת מדעים אוניברסיטת העברית בירושלים.

מרום, א’ (1994). הישרדות: הסוואה בבעלי חיים. כתב עת: טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב בע”מ. הוצאה לאור: טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב.

קוגלר, י’. (1985). החי והצומח של ארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת (כרך 3, חרקים). משרד הביטחון.

Øistein, H. H., & Johnstone, R. A. (2004). The evolution of mimicry under constraints.The American Naturalist, 164(5), 598-613.

Beatty, C. D., Beirinckx, K., & Sherratt, T. N. (2004). The evolution of mullerian mimicry in multispecies communities. Nature, 431(7004), 63-6.

Gohli, J., & Högstedt, G. (2009). Explaining the evolution of warning coloration: Secreted secondary defence chemicals may facilitate the evolution of visual aposematic signals. PLoS One, 4(6).