פעם היה לי אתר אינטרנטי
פַּעַם הָיָה לִי אֲתָר
שֶׁכָּל כָּךְ אָהַבְתִּי
www.shulisapir.com
וְגַם אִם בִּקְּרוּ בּוֹ רַק אֶלֶף
אַלְפַּיִם אֲנָשִׁים
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים
אֲנִי אָהַבְתִּי לְבַקֵּר בּוֹ מִדַּי שָׁבוּעַ
אוֹ חֹדֶשׁ
עַל כּוֹס קָפֶה וְעִיּוּן פֹּה וְשָׁם
וְהָיוּ בּוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חַיִּים שֶׁלִּי
זִכְרוֹנוֹת
סִפּוּרֵי בֵּית הוֹרִי
תְּמוּנוֹת וְשִׁירִים מֵאַרְצוֹת
סְפָרִים וְשִׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי
פִּרְסוּמִים
כַּתָּבוֹת
בִּקּוֹרוֹת
תּוֹדוֹת
וּמִלִּים יְקָרוֹת שֶׁכָּתְבוּ לִי
הַרְבֵּה הַרְבֵּה חֲבֵרִים
וְהָיוּ בּוֹ עִבְרִית אַנְגְּלִית יְוָנִית סְפָרַדִּית צָרְפָתִית עֲרָבִית
אֵיזֶה אָבִיב .
עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נֶאֱמַר לִי,
״הָאֲתָר שֶׁלָּךְ
הוּא לֹא מַסְפִּיק חַדְשָׁנִי
הוּא לֹא מַסְפִּיק טֶכְנוֹלוֹגִי
וְגַם לֹא מַסְפִּיק אַטְרַקְטִיבִי
בְּמֻשָּׂגִים שֶׁל הַיּוֹם
הוּא מְיֻשָּׁן וּפָאסֶה.
וְחוּץ מִזֶּה
הוּא עוֹלֶה כֶּסֶף רַב לְהַחְזִיק אוֹתוֹ.
עַכְשָׁו הַכֹּל smart
דִּיגִיטָלִי
אַתְּ צְרִיכָה לִיצִירוֹתַיִךְ חַלּוֹן רַאֲוָה
לְפִי הַמּוֹדָה הַחֲדָשָׁה,
תִּתְקַדְּמִי!״
אֲבָל אֲנִי נוֹסְטַלְגִּית
וְרוֹמַנְטִית
וְשָׁם רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר
וּבִכְלָל לֹא מִתְרַגֶּשֶׁת
מֵחַדְשָׁנוּת וְכָל הַיֶּתֶר.
הִגִּיעַ יוֹם וְגוֹרָלוֹ שֶׁל הָאֲתָר נֶחֱרָץ.
הוּא עָמַד לְהִגָּנֵז
וְעוֹד רֶגַע יִהְיֶה עַל תֶּקֶן
אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין
אוֹ זֵכֶר.
צִלַּמְתִּי מַהֵר כָּל דַּף בָּאֲתָר
הֵזַלְתִּי דִּמְעָה פֹּה וְדִמְעָה שָׁם
וְנִפְרַדְתִּי בְּלֵב כָּבֵד
מֵהַבַּיִת שֶׁלִּי.
״תִּשְׂמְחִי״ , אָמְרוּ לִי
״עוֹזְבִים בֵּית יָשָׁן
וְעוֹבְרִים לְבַיִת חָדָשׁ
יִהְיֶה לָךְ בְּעוֹד שָׁנָה אֲתָר אַטְרַקְטִיבִי
מוֹדֶרְנִי
וּסְמַרְטִי
עוֹד תִּרְאִי עַד כַּמָּה
שֶׁתִּתְאַהֲבִי.״
עַכְשָׁו בְּשֶׁקֶט
שׁוּב עִם דִּמְעָה בָּעַיִן
אוֹסֶפֶת
אֶת דַּפֵּי הָאֲתָר שֶׁצִּלַּמְתִּי
וּמְקַבֶּצֶת אוֹתָם לַסֵּפֶר .
לֹא שָׁכַחְתִּי.
וּמַזְמִינָה אֶת כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב
נוֹסְטַלְגִּיָּה, רוֹמַנְטִיקָה
תְּמִימוּת וְטַעַם שֶׁל פַּעַם
לָבוֹא לְבַקֵּר וּלְדַפְדֵּף.
“אין גבול ללב כשהוא חושק / יהודית מליק-שירן על הספר של שולמית ספיר-נבו “ימים של טורקיז” מתוך ספריית OURBOOX
ספרון שובה עין ולב, הוא הספרון של שולי ספיר נבו. קראתי אותו בפעם הראשונה וממש ביקשתי שהספרון הזה לא יסתיים. היה לי קשה להיפרד מהיופי של המטאפורות, הדימויים, העושר הנושאי של הספר הזה, שאותו הייתי רוצה לאמץ אל לבי חזק בחיבוק גדול. זה ספר שירים דיגיטלי, ולו היה מודפס הייתי מחבקת אותו כל פעם מחדש.
את הספר קראתי בפעם הראשונה מצד ימין, אהבתי את החיבור לצילומים ששולי ספיר נבו בחרה. היו שירים שהעתקתי אלי את שורותיהם. בפעם השנייה קראתי את הספר משמאל לימין.
1
קודם כל זה ספר חובק עולם. ביקרתי יחד עם הדוברת במסעותיה מעבר לים: “אחרי שחגגתי עם האלים / אחרי שרקחו לי דבש ויין” מספרת מדריכת הטיולים שלי, שהיא ירדה מהאולימפוס בכנפי זהב. התחנה הראשונה היא יוון עטורת האגדות והתרבות המקומית, עם הסירטאקי ועם האוזו. התחנה השנייה לא מציינת שם של מדינה, אך היא מובילה אותי אל חדר בו נענועי האגן של רקדנית בטן מקומית, “מתנער מנגיעות של ארץ רחוקה”. התחנה השלישית היא מסע זוגי לאורך הים. דווקא המסע הזה מתנהל בשתי מראות: מראה פנימית שעוטפת את הדוברת ואת מושא אהבתה והמראה החיצונית שאלה הן הארצות אליהן היא לוקחת את קוראיה. במסע הזה האינטימי אהבתי את המטאפורה “שקיעה דוהרת”, כה יפה, כה שמורה במחוזותיו של הזיכרון. “בכף ידי זיכרונות/ כמו חלוקי אבן /מהים שאספתי” ובשיר אחר “תשכחי את ימי הטורקיז / אומר לי החורף / ובא אלי / בידיים עמוסות עננים”, שפה מכשפת יש לשולי ספיר נבו, קשה להתנתק מהעושר הלשוני הזה. המסע לאורך הים הוא כמו ספר פתוח. ומהים אל היער, שם בבית משוקולד “טיפות מתוקות כמו גשם על הקירות”.
2
המסע הזוגי פתאום הופך למסע של נמען אחד. הדוברת פונה אל מושא אהבתה בגוף שני “כשאתה מפשיל שמלות של מנגו…”או בשיר אחר “בסל שלך / מלים סוכריות ותותים/ תרצה להיות שועל מפתה”. ובין שועלי הכרם “משוטט לו ירח ערמומי” שומר סוד. אמנם מדובר במסע אישי וכמעט זוגי “אלול אוסף את צבעי הקיץ אל כיסיו” ולמרות היופי הזה של המסע בזמן מבקשת הדוברת” תבטיח לי שבלב אין עונות”. כמה נוגע מסע הזמן המתפתח ברובד הסמוי של יצירות הספר המופלא הזה. אם חשקה נפשי במתנה שהייתי מעניקה לעצמי החג הזה, הרי שזהו הספר הזה, שמדבר אלי בשפה של רשרוש גלי הטורקיז של הים, בשפת הצבעים של עונות השנה, בשפה של תרבויות רחוקות ובשפה של צלילים. מסעו של הזמן מופיע בחורף “ואין לי מעיל ללב”.
3
בד בבד ממשיך הטיול במשעולי הספר. התחנה הרביעית נוגעת בציפורים של חודש פברואר “המחפשות בנהר החום / מטבע זהב/ שהטילה השמש לפני שהיא כיבתה את האור” מטאפורה יפהפייה. התחנה החמישית היא ביקור לא שגרתי בבית תה באחת מארצות המזרח: סין, יפן או תאיילנד. תה היסמין של סי יאנג פי, הוא כמו “המשי שעטף את פעימות לבה”. ענוגה המטאפורה היפה הזאת. הדוברת “הולכת על קצות הלב” בין מציאות לדמיון היא שואלת “איזה שפן תשלוף לי הערב?” ו”בקימונו שלה” מתעוררים פרחים “וציפורי כחל עפות”, המסע בזמן נוגע בתחנות חייה של הדוברת המתעדות את ביקורה במזרח הרחוק. המסע הזה מתפתח בשני מישורים: אגדות ילדות כמו עמי ותמי, סינדרלה ועוד לבין רחש החיים הפועם בדוברת המקשיבה לרחשי לבה. ואין גבול ללב כשהוא חושק “בריחות קשמיר ובקור של לונדון”. המסע הזוגי לא מטשטש את געגועי הזיכרון אלא מחדד ואוצר בחובו את פיסות החיים “לפעמים אתה / מגיע אלי/כמו גשם ראשון / אפילו שאני אדמה של קיץ/ משתוקקת / ואתה רק / יורה”.
4
הכול בר חלוף. הטבע מתחדש והזוגיות היא כר האהבה עליו מושתתת מערכת היחסים כמו שנכתב בשיר הפותח: “על חבל דק/ בין מציאות לחלום / נמצא הרגע / הכי רחוק / הכי מתוק”. וכל מסעות הספר החיצוניים והפנימיים מקורם בהנאות העיניים הקולטות, המצלמות והמפנימות עולם ומלואו בחגיגה צבעונית של עושר לשוני המעטר את פניני השירה. ספר מומלץ באהבה. חבל שהוא דיגיטלי, הייתי מאמצת אותו אל חיקי כל רגע נתון.”
-
יהודית מליק- שירן משוררת, סופרת, מבקרת ספרותית
-
קישור לספר “ימים של טורקיז” בעמוד הבא V
תודה רבה שביקרתם!🌹
אהבתם?
אתם מוזמנים לעיין בקטלוג המילים והתמונות שלי ,
,שם תמצאו ספרים נוספים מכל מה שעלה באתר שלי
וגם קישורים לספרים נוספים שהעליתי ב
OURBOOX
Published: Jan 15, 2024
Latest Revision: Jan 27, 2024
Ourboox Unique Identifier: OB-1539264
Copyright © 2024