ראשי התיבות של סופר סת”ם הן-

ספרי תורה,

תפילין

ומזוזות

סוֹפֵר סת”ם הוּא יְהוּדִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת (יְהוּדִי דָּתִי), הַכּוֹתֵב סִפְרֵי תּוֹרָה, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת.

אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה כּוֹתְבִים עַל קְלָף.

הָאוֹתִיּוֹת הֵן אוֹתִיּוֹת דְּפוּס מְעֻטָּרוֹת (מְקֻשָּׁטוֹת).

סוֹפֵר סת”ם מִשְׁתַּמֵּשׁ:

 נוֹצָה, בִדְיוֹ מְיֻחָד ובקְלָף.

מְזוּזוֹת

מְזוּזוֹת קוֹבְעִים בְּכָל מַשְׁקוֹף בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה ,בְּכָל בַּיִת יְהוּדִי.

תְּפִלִּין

הַתְּפִלִּין נִרְאִים כְּקֻבִּיָּה, שֶׁבְּתוֹכָהּ קְלָף וְעָלָיו כְּתוּבוֹת פָּרָשִׁיּוֹת מִן הַתּוֹרָה.

אֶת הַתְּפִלִּין מֵנִיחַ כָּל יֶלֶד מִגִּיל 13 ,

(בְּגִיל  בַּר – הַמִּצְוָה), עַל יַד שְׂמֹאל וְעַל הָרֹאשׁ בִּשְׁעַת תְּפִלַּת- הַבֹּקֶר.

הַסִּרְטוֹן הַבָּא מַצִּיג סוֹפֵר סת”ם כּוֹתֵב בְּעֶזְרַת הַכֵּלִים שֶׁדִּבַּרְנוּ עֲלֵיהֶם,
עַל נְיַר קְלָף.
שִׂימוּ לֵב לַדִּיּוּק וְלָרִכּוּז.