איך לקרוא וללמוד את הספר?

ספר זה נכתב כידע מעשי הגותי שעצם הקריאה בו עשוי לשנות את חשיבתו של האדם ואז את פנימיותו.

זה לא ספר פילוסופיה שמציע דרך חשיבה אחרת אלא א מ ת שיכולה להיחקר בצורה מעשית על ידי הקורא היקר בעצמו.

הכתיבה כאן עבורכם דרך תקשור, וכל נושא מועבר בצורה כזאת, זה מאפשר לכם כניסה לעומק של כל תחומי חייכם ולהבין שדרך התודעה שלנו ולימוד עצמנו הרבה דברים יכולים להתאפשר לנו

ההגבלה קיימת רק בתודעה שלנו ולא כקלישאה, סיסמא או מטאפורה. ממש באופן מעשי ואמתי. הידע שנכתב כאן למענכם נרכש במשך עשרות שנים, הכתיבה הינה אינטואיטיבית במקורה ואני נוגע בכל מה שחשוב להתפתחות שלך.

התורה הקדושה שלנו רוצה ללמד את האדם להיות חלק אלוה ממעל. כלומר להיות כמו אלוהים. ניתן לומר שכל הידע שיש בתורה בא ללמד אותנו על נכסינו הרוחניים ,התודעה, התת מודע שלנו וכל המידות שאנחנו יכולים לפתח ממש לטובתנו.

כנראה שמעתם בעבר הרבה על “יצירת המציאות” “תחשוב טוב יהיה טוב” וכו.

הידע המרוכז והמתומצת כאן בא מתוך המקום שזאת התכלית שלנו. לחתור לשינוי מתמיד פנימי. אחרת הסבל והצער יכולים להשיג אותנו.

האדם הוא ישות גבוהה אך יותר מכך הוא תמיד חי בהווה, והכל מצוי בתוכו ממש כמו העולם שאתם יכולים לראות בעיניכם הבשריות.

כל השפע מצוי בתוככם אחרת לא הייתם יכולים לראות את השפע המצוי בחוץ. אני אומר יותר מכך שללא התודעה הפנימית שלכם לא היה קיים שום עולם חיצוני, ראשית, זה קיים בתוככם ואז אפשרי לכם לחוות ולראות את זה בחוץ בגשמיות.

אלוהים רוצה עבורנו את הטוב ביותר אך ההשגה לכשעצמה היא הטוב. להשיג את הדבר זה חלק מהטוב.

כל עניין שאני נוגע בספר יש להגות בו ולפתח אותו בהתאם לחייכם, אלה שלבים כדי להשיג את הרמה שאתם כה ראויים לה ואת אשר חושקת נפשכם.

יש לקרוא בספר כמה פעמים, להגות בו. לחשוב על הרעיונות שבו ולחזור לקטעים שאתם מרגישים שמחזקים אתכם ועושים לכם טוב.

עצם הקריאה יוצר אפקט.

החלק השני של הספר הוא התרגילים המעשיים, תוכלו לראות שכל הכתוב כאן הוא מעשי מטבעו אך הקדשתי חלק של תרגילים מעשיים שדורשים התמדה אך ההתקדמות בהם יכולה להיות מהירה.

‘בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ’. 

תתחילו מהסוף. ממש כמו בורא עולם. הפסוק הזה בא לתמצת את לימוד התורה כולה לגבי צורת החשיבה הנכונה שצריכה להיות לנו מבחינה תודעתית. כדי ליצור את המציאות שאתם רוצים לעצמכם , חשוב מאוד לראות את העצמי שלכם כבר שם. כלומר במקום שאתם חושקים להיות בו. הבורא מרמז לנו על הזמן במילה בראשית כלומר ההתחלה היא גם הסוף. ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’ , ממש מתומצת בפסוק הזה. הזמן (בראשית), אלוהים (התודעה המוחלטת), שמיים ( הרוח) , הארץ (חומר).

המילה ברא היא באמת יצירת המודעות שלנו, עצם העשייה שלנו הוא החיבור לאלוהים לתודעה האמתית והיחידה.

התורה עצמה באה ללמד אותנו דבר מאוד מרכזי שקשור  במיסטיקה שלנו כבני אדם.

יש ביכולתנו ליצור את המציאות שלנו. זה לא קלישאה וגם לא ה”סוד”. זה ממש לא סוד. זאת אמת.

הבורא רוצה שנדע, כדי ליצור מציאות טובה יותר עבורנו עלינו לדעת ללמוד לדמיין נכון. בצלמנו וכדמותנו. הדמות היא הרמז ליכולת הדמיון שלנו.

מכירים כולם את המשפט “אתה חי בסרט”. בדיוק. כל המצב העכשווי שאתם לא “מעוניינים” בו ,בין אם זה בעיות בריאותיות, מחשבות טורדניות ודאגות. זה בגלל שאתם לא מודעים ליכולת שלכם ליצור עולם.

הצלם והנשמה שניתנה לכם יש ביכולתה לעשות זאת. מה נדרש? לסלוח על העבר, לשכוח את העבר, לשחרר. אלה דברים שקשה לעשות אני יודע, לכל אחד.

לא בכדי שם האלוהים מורכב מהאותיות ההווה.

אני רוצה שתראו פסוק אחד בשיר השירים ( אבל זה מצוי בכל המקומות בתור ובתנ”ך ,אפילו קין והבל מסמלים דמיון מול מציאות)

עד שתחפץ…האהבה עד שתחפץ’
כלומר, האהבה שמגיעה מעולמות עליונים, תהפוך להיות מוגשמת ,מלשון חפץ.

ואז נהיה חפצים בה, נרצה אותה. כלומר אנחנו אמורים “להחפיץ” את האהבה במובן הטוב. להוריד אותה לעולם הזה. אנחנו רגילים שהחפצה זה מושג שלילי ובצדק כי כשאנחנו אומרים את זה אנחנו מתכוונים שמורידים משהו לרמת החומר.

פה הכוונה של הבורא היא לקחת משהו עילאי ולהגשים אותו בחומר. כי אהבה היא מעבר לחומר.

ואיך עושים זאת? תעירו ותעוררו את האהבה. כאן הכוונה לדמיון

תחיו בתוך העצמי שלכם, גם אם ה”עובדות בשטח” מראות לכם שאין שום אהבה בעולם.
אהבה פה מסמלת את הכל. שפע, בריאות טובה כל הטוב. כדי שכל הטוב יגיע צריך לעורר אותו בתוך פנימיותכם ,כי שם העולם האמיתי באמת קיים

להיות או להיות’, זו השאלה. להיות זה אומר להיות עצמכם. לא משהו שקיבלתם מהסביבה אלא ה’עצמי האמיתי’ שלכם. כדי ל ה י ו ת , עליכם לדמיין את עצמכם בגרסה הכי טובה שלכם. זו ה”טכנולוגיה” האמתית של הנשמה שלכם.

עשיה

העולם הזה הוא עולם של עשייה. חונכנו ל ע ש ו ת.”עזוב שטויות תגיע לתכלס”. העשייה הביאה את האנושות והעולם למצב הנוכחי. אותך למצב הקיים.

מהסיבה הפשוטה שזו עשייה של אנשים רדומים, מכנים.

העשייה לא מתרחשת מתוך מודעות עמוקה וראייה נכונה. היא מכוונת לאגו של האדם לרווח המידי בלי חשיבה קדימה ובלי שום התבוננות.

קחו לדוגמא את סינדרום “המדען המטורף” שכל העניין שלו הוא בגילוי עצמו למען כבודו ושמו, ואין חשיבה ם הפטנט או ההמצאה עצמה תהיה אכן טובה לאנושות. היתה תקופה עתיקה שבה כל מדען היה גם משורר, לא היה תחום התמחות נישתי אחד.

המומחיות היתה לראות את כל התמונה ולא רק דרך העיניים הצרות של מה שהאדם למד באוניברסיטה בצורה מצומצמת, וחוץ מזה לא מעניין אותו השאר.

הכל אחד , האסטרולוגיה והאסטרונומיה. השירה והפסיכולוגיה. הפיסיקה והמיסטיקה. צריך רק לדעת להביט על הדברים מלמעלה ובהקשרים הנכונים.

כשהאדם יהיה מודע באמת הע ש י י ה שלו תהיה הרמונית ומועילה גם כלפי הדורות הבאים. לא יכולה להיות עשייה נכונה ללא הוויה. לכן הרבה דברים נראים עקומים.

האחריות שלנו היא אישית בראש ובראשונה. להשתנות. להיות יותר ממה שאנחנו וממי שאנחנו.

אלוהים בא לומר לנו שהדחיפה למודעות תתקיים בכל מקרה. והדחיפות היא כעת. מהצד השני אנחנו רואים התקדמות בבינה מלאכותית (AI) ועוד שאר ירקות.

אז האבולוציה בצד השני רוצה להתקדם , האדם מצדו צריך להשתמש בטכנולוגית הנשמה שלו. בכלים שניתנו לו על יד הבורא

הכלים החזקים ביותר שקיימים על מנת ליצור אדם שהוא יותר חזק ממלאך

כאשר העבודה הרוחנית היא העיקר וסביבה מסתדרים כל הדברים האחרים יש סיכוי גדול לגאולה כללית

מה שכל אחד מאיתנו צריך לחשוב שבכוח שלו לברוא עולם חדש. חומרית ורוחנית.

הדיבור הפנימי שלנו

השיח הפנימי . אפשרות השיח הפנימי שלנו ניתנה לנו כמתנה אלוהית. שום יצור חי למעט האדם אין לו אפשרות כזו. כלב או חתול לא יתהו על משמעות קיומם או ירחמו על עצמם והעבר שלהם
ביזוי המתנה הזו נעשה כשאנו מדברים לעצמנו ועל עצמנו באופן שלילי. כשאנחנו לא סולחים לעצמנו על טעויות ומתחרטים על העבר שנים על גבי שנים בשיח פנימי קשה ומלקה

אלוהים נתן לנו את האפשרות לסלוח להתחיל כל יום מחדש. ליצור את עצמנו מחדש. להיות אחרים. להיות מי שהיינו רוצים להיות

אך זה דורש קרבן. עלינו להקריב על ה”סבל” שלנו על המזבח. אנחנו כל כך קשורים לסבל שלנו שאנחנו ממש מזהים את העצמי שלנו איתו

כדי באמת ליצור עולם חיצוני חדש, עלינו ליצור עולם פנימי אחר. שיח חדש. באופן מודע. להתעלם מהמציאות הישנה

תשכחו מכלים אחרים שעל מדף העידן החדש. הכח האמיתי שלכם הכח היוצר שלכם הוא כח השיח הפנימי. יש לכם שליטה עליו

ראשית כל התבוננו בעצמכם איך שאתם מנהלים את השיחות הפנימיות שלכם. ותשנו אותם לצורה שבה הייתם רוצים לחוות את העולם

לדוגמא אדם שדואג לגבי העתיד ומנהל עם עצמו שיחות “אימה” לגבי מה יהיה בעתיד שלו וקשה לו להיפטר מהשיחות האלה, שינסה באופן מודע לדבר שיחות מעולות לגבי העתיד שלו. שיצייר לעצמו שיחות פנימיות למה כן הולך להיות טוב מאוד. פשוט שיהפוך את הרע לטוב. נטייתו של האדם היא לחשוב רע הרבה פעמים

שנו את הנטייה הזו מתוך הידיעה שהעולם היחידי שקיים זה העולם הפנימי שלכם. איך אתם יודעים את זה? כל אדם חי בתוך עצמו. צרו לעצמכם גן עדן פנימי

ואז תראו איך העולם החומרי חייב להסתדר בעקבותיכם

אמונה

שנו את האמונות שלכם.

יש לנו אמונות קשיחות מגיל צעיר מאוד וחלקן מוטעות מאוד ופועלות נגדנו. למשל אחת מהאמונות היא “להיות מציאותי”. אם מישהו היה יכול להסביר לי מהי מציאות אשמח לשמוע. מציאות היא מה שנמצא, והרבה פעמים מה שנמצא מגביל אותנו. חוסר ההגבלה קיים בתוככם

כילדים הדמיון שלכם היה ממש מפותח ובחרתם להאמין בדברים ככל שהתבגרנו, רכשנו אמונות בחיים כדי להשתלב בחברה
ההשתלבות הזו גרמה לנו להגביל את העצמי האמיתי שלנו. כיום כבוגרים אנחנו מודעים להרבה שקרים שסיפרו לנו והתקופה האחרונה רק העצימה את העובדה הזו.

מה שאנחנו צריכים לבקש מעצמנו זה שאמונה אחת בסיסית ואמיתית תוביל  אותנו. האלוהים זה את\ה. והאלוהות היא דמיון יצירתי לא בכדי נאמר ברא אותנו בדמותו.

מכירים את המצווה הראשונה.. “אני ה’ אלוהיכם…” . זה לא נשמע לכם מוזר? שזה מה שאלוהים רוצה שנגיד. שה ‘אני’ הוא האלוהים. כל אחד מכם יכול לומר את זה. זה הסוד שהסתירו מאתנו. הבורא מלא אהבה ורצה לתת לנו את הכל. את השליטה הבריאה והיצירה על חיינו

ישנם אנשים שיגידו שאני לא מאמין בכלום, אך אין זאת האמת. כולם חיים מתוך אמונה גם אלה המכחישים את זה. חלק מאמינים בכסף, במשפחה, בפרסום, באדמה. אך ישנה אמונה מסביב לכל מעשינו

המטרה שלנו להגיע לאמונה הנכונה שמאפשרת לנו באמת להיות.

כל מחשבה היא רעיון

ככל שאנחנו נהגה ברעיון מסוים ונתמיד בכך יש נטייה לרעיון להיטמע בנו ואנחנו נטמעים ברעיון עצמו. אפשר לומר שזו מערכת יחסים.
אם יש לכם תמונה או כל רעיון אחר בראש שמייצג כח או בריאות או שפע ואתם תתמידו להגות ברעיון אתם תהפכו להיות הדבר שבו אתם הוגים.

ישנו את הפסוק ו”הגית בו יומם וליל..” כלומר אם אדם הוגה בתורה או באלוהים ממש כל הזמן הוא הופך להיות הרעיון עצמו, לכן הפסוק הזה מספר יהושע א ח.

אנחנו אמורים להפוך להיות הדבר שאנחנו רוצים. האדם הוא יצור נזיל שיכול לחנך את עצמו לכל דבר, לכן החשיפה לשליליות ורוע עשויה להשפיע עליו בצורה עמוקה.

ההקפדות שאנחנו רואים בדת לגבי דברים מסוימים נובעת מהרעיון הרוחני שאני מדבר עליו. בעוד האדם זורם עם החיים הוא אינו מודע לכך שישנם רשמים שמחלישים אותו ורשמים מחזקים אותו, תתבוננו על העניין כהשקעה, ממש כמו חשבון בנק שעליכם להפקיד רשמים שמחזקים כמה שיותר ומעט מאוד רשמים שמחלישים אתכם.

להיות בחברת אנשים שמחזקים אתכם, בילוי באוויר צח ובטבע, תרגילי נשימה, תרגילי מדיטציה, אימון לגוף וכושר, מציאת משימה שקשורה ותורמת לעצמאות שלכם וכן הלאה, אלה רק דוגמאות לרשמים חיוביים ומחזקים.

אפילו מקלחת קרה או קפואה ( כמו שדובר היום בקבוצה) יוצרת רושם חיובי כי אתם מתגברים על חוסר נוחות זמני מה שמעצים אתכם וגם תורם לכם בריאותית מהרבה בחינות. אני אפילו לא מדבר על הכח הפיזי שזה יוצר בכם כשאתם תחת מקלחת קרה.

ישנו כאב מסויים תחת מים קפואים ועצם העובדה שאתם “מתנדבים” להרגיש את הכאב הזה וחוסר הנוחות הזו, יגרום לכם להתמודד ביתר קלות עם “בעיות” אחרות שהחיים מזמנים לכם.

הרגשת הרעננות החזקה לאחר מקלחת כזו זה גם רושם חיובי על המהות.

עלינו לצעוד בדרך שמתאימה לנו.

להתעלם מרעשי הרקע שמאיימים לסחוף אותנו לזרם החיים. להיות במרכז שלנו. חזקים.

היום גם לא אעלה סרטון, זכרו תמיד שכמה שהעולם נראה גדול גס וחומרי הוא כלום ושום דבר לעומת התודעה של כל אחד מכם. המטריקס בנוי בצורה כזו שעלינו לשנות רק את עצמנו.

תנו אהבה לשם שלכם

לשם שלכם יש משמעות. תחשבו לרגע על הויברציה הקולית הזו שמלווה אתכם כל חייכם. כל פעם שקוראים לכם בשם שלכם ,קורה משהו. אותו תדר מתלבש עליכם, משפיע. לכן הייתי תמיד ממליץ להורים ,לא לשנות לילד את השם לשם חיבה בילדותו אחרי שהם בעצמם נתנו לו את השם ואז מתחילים עם שם חיבה שלא קשור לכלום.

ישנו תרגיל שאתם יכולים לנסות כשאתם יושבים בחדר סגור לבד, תקראו את השם שלכם בקול רם, כמה פעמים. בקול.

תרגישו איפה בגוף אתם מרגישים את ויברציה של השם שלכם. תשמיעו לעצמכם את השם שלכם בקול.

הפעם זה לא אנשים אחרים, זה אתם. תרגיל זה צובר לכם עוצמה כשאתם אומרים את שמכם כמה פעמים בכל מיני אינטונציות. תתבוננו בעצמכם ,איפה זה פוגש אתכם בגוף.

השם והאותיות שלכם זה המון מהרוחניות שבכם. לכן אלוהים נקרא גם השם. זו עוצמה רבה כשאתם באמת מחוברים לשם שלכם ממקום עמוק.

ללמוד את סוד האותיות העבריות זה אחד הדברים המרתקים ביותר שקיימים במיסטיקה בכלל.

ישנו תרגיל נוסף שאני רוצה שתנסו, חישבו על שאלה שמציקה לכם. שאלה שאתם מתלבטים לגביה, משהו שאתם לא יודעים מה לעשות לגביו.
נסו במשך יומיים או שלושה, לחזור על השאלה הזו בלבכם בלי הפסקה. ראשית כל נסחו את השאלה באופן בהיר ונכון.

לאחר מכן תשאלו אותה בקול רם, ואז בהתנהלות היומיומית נסו להיזכר בה ולשאול אותם בליבכם כל הזמן. שימו לב! לא לחשוב על הבעיה. רק לשאול את השאלה.

מה שאמור לקרות לאחר זמן מה זה שאתם תקבלו את התשובה בדרך לא דרך.

זה יכול לקרות אפילו דרך שלט חוצות שבא לסמן לכם מהי התשובה האפשרית או דרך אדם שפתאום מתייחס לתשובה באופן מפתיע.

החיפוש תמיד מוצא בסופו של דבר.
וכשאתם עיקשים מספיק כדי לשאול שוב ושוב בסופו של דבר אתם תיענו. העניין הוא שאנחנו מפוזרים ,יותר מדי דברים חשובים לנו. לא עשינו מספיק סינון מה עיקר ומה תפל.

כשאתם תתמקדו בשאלה מסוימת התשובה תגיע. גם אם זה בחלום.

גם כשאתם מרגישים שהאוויר דחוס מדי, או שהכל נראה גדול מדי בחוץ ואנחנו קטנים מדי ,דעו שזה שקר.
אין יותר גדול מכם. הניסיון להקטין מתבצע ממקום שיודעים מהי הגדולה שלנו. הגדולה של האדם.
היא טמונה במתנה שנתן לנו הבורא. היכולת לבחור להיות מי שרק נרצה. והבחירה הזו נתונה לנו כל דקה.

רגשות שליליים

אחד מהדברים העיקריים שגוזלים אנרגיה מכל המרכזים שלנו הוא ביטוי רגשות שליליים.

רגשות שליליים יש לכולנו. יש כאלה שמבטאים אותם אף בציניות. קיימים כל מיני סוגי ביטוי של רגשות שליליים ביניהם גם שתיקה רועמת.

כשאני אומר לא לבטא רגשות שליליים אני מתכוון שאנחנו מבטלים סוף סוף את האוטומטיות שלנו. כלומר מה שהיה צפוי שנעשה אנחנו לא עושים.

הרמב”ם כתב על ליחות באדם. כלומר על המזג שלו ואף אמר שזה לפעמים מושפע בגנטיקה.

עלינו להתעלות מעבר לטבע שלנו. הרבה פעמים אנחנו נכשלים בכך שאנחנו מתגאים בטבע שלנו ואף ברגשות השליליים שלנו.

כמה פעמים תשמעו מישהו או מישהי אומרת “יש לי פתיל קצר”. מה זה אומר? שהאדם נוח לכעוס. ואף מתגאה בכך בחוסר היכולת שלו לשלוט בזה.

כתבתי כאן בעבר שעלינו לנטוש את העצמי הישן כדי באמת לרפא את עצמנו. במילה לרפא אני מתכוון לכל חוסר שאנחנו מרגישים בעצמנו.

רגשות שליליים הם אוטומט, ברגע שהצלחנו לשלוט בהם, התחלנו בעצם ליצור ‘אני’ חדש. כמו ההיווצרות ברחם והשלב הבא הוא ביטול הרגשות השליליים.

ראשית כל יש לתפוס את הרגש לפני הביטוי שלו ולעצור. העצירה של חוסר הביטוי ,תוביל להתבוננות ואז להתמרת האנרגיה הזו לרגש חיובי.

דרך נוספת היא פשוט לשבת ולכתוב מה משרתים הרגשות השליליים. אנחנו יודעים מה משרתים הרגשות החיוביים. ואנחנו מודעים לכך שהרגשות השליליים מזיקים לנו. זה יצר רע. שמזיק. הסיפוק באותו רגע הוא יצרי שמעלה את רמת הקורטיזול ופוגם בהילה שלנו.

לכתוב ולקרוא כל יום מה משרת רגש חיובי לעומת רגש שלילי. להיזכר כל יום.

ניתן גם לקבוע רגש חיובי אחד שמחליף כל רגש שלילי בין רגע. למשל: הרצון שיהיה טוב לכל אדם גם הוא עשה רע. הידיעה שהרגש הטוב הזה בסופו של דבר חודר לתת מודע.

רגשות שלילים אוצרים בתוכם כמויות אנרגיה גדולות. זו האנרגיה הנדרשת על מנת לרכוש כוחות על טבעיים כמו ידיעת העתיד, קריאת מחשבות, טלקיניזס ועוד.

רוב האנשים כמעט בלי יוצא מהכלל נמצאים בתוך השקר הכי גדול שרגשות שליליים חייבים לקבל ביטוי.

האמת היא שזה עניין של החלטה. פשוט להגיד לא לרגשות שליליים כי ברגע שאנחנו לא מבטאים אותם האנרגיה הרוחנית שלהם נשארת בתוכנו ומשמשת כדלק להתעלות ולא להתפלש בבוץ של העולם הזה.

ההחלטה להימנע מרגש שלילי היא שכלית. הידיעה שזה מזיק לנו למרות הסיפוק הרב בלבטא אותו הרגע.

כולם מדברים על התודעה. את התודעה יש ליצור. היא נוצרת מאנרגיה עדינה ונפיצה. כדי ליצור אותה עלינו לאגור אנרגיה מכל מיני סוגים, ( לא רק ממזון ונוזלים ) .חוסר ביטוי של רגש שלילי מתמיר את האנרגיה לכח תודעתי גבוה.

אי אפשר לנצח אדם שמחליט להיות שמח. שמבין יש משמעות לחיים והדברים לא מקריים.

אנשים שמצייתים באופן עיוור לדברים הם לא יכולים להיות באמת שמחים כיוון ישנו דיכוי שגרם לציות מלכתחילה.

באותו אופן אדם שקובע לעצמו שהוא שומר לעצמו את האנרגיה של הרגשות השליליים, נותר לו לבטא רק חיוביים ,זה מחזק את התודעה.

אני חוזר על הפסוק…”סור מרע ועשה טוב” סור מרע הכוונה מרגשות שליליים, זה תמיד נמצא בתוך האדם. רגשות נקם לדוגמא זהו רגש שלילי של כלום ושום דבר. בזבוז אנרגיה של האדם.

מדיטציה זה גם התבוננות על רגשות שליליים ולראות אותם חולפים. מישהו עשה לכם עוול, והתחמק מזה וכואב לכם הלב על זה? זה בזבוז אנרגיה.

זה אמור להיות לא פשוט.

אדם לא כועס באמת, הוא הופך להיות הכעס ע צ מ ו. האדם הופך להיות הרגש השלילי ואז הוא נעלם כאדם ונשאר רק הרגש.

כמו שלעיתים אדם יכול לומר על עצמו ” לא הייתי עצמי” , מה זה אומר?

יש להפוך להיות הרגשות החיוביים. וזה בדיוק מה שיש לעשות ,אתם לא הופכים להיות אדם שמח אתה אמורים להפוך להיות השמחה בעצמה.

להיות השפע. להיות הכח. להיעלם בתוך הרגשות החיוביים.

אז השליטה מתוך האגו מפסיקה ואז מתחיל העידן של ההוויה.

הוויה לא צריכה ל ע ש ו ת ,היא פשוט מתהווה, עצם ההתהוות שלה מלווה בתוצר הלוואי של העשייה.

לכן ליוונים היו אידיאות. הם החשיבו את האידיאות ממש כישויות חיות שעל זה כמובן אפשר להתווכח ,העניין הוא שהם ידעו את חשיבות הערכים, כעליונים.

כמובן בתורת ישראל זה קיים אפילו בצורה חזקה יותר אבל נזהרו מעבודת אלילים ולכן לא נתנו חשיבות לשום תכונה כעליונה.

אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו. וזה מספיק. זה מתחיל מהדבר הכי משמעותי והוא לא לבטא רגשות שליליים.

התבוננות על הגוף גם מנקה רגשות שליליים שקיימים בתוכנו באופן קבוע.

ולכן זו עוד שיטה. להתבונן על הגוף בלי לשפוט את התחושות.

זה עושה dissolving לרגשות השליליים.

תהיו פשוט יותר. ועוד יותר. רגע לפני שאדם נפטר, הוא משחרר ומוכן לעזוב את העולם ,הוא עושה את זה כי אז הוא מצליח לראות כמה כל מה שהוא החשיב כעצמו האמיתי היה שקר. ואז קל לו יותר ללכת לעולם האמת.

התכלית היא לראות את האמת כשכוחנו עדיין איתנו לא משנה מה הגיל. כח זה לא גיל ולא פיזיות אלא ערות תודעתית.
הרבה דברים אפשריים.

מהו העומס הגנטי שלנו?

ישנו דבר קשיח שעלינו “להיפטר” ממנו במסע המיסטי של כל אחד מאיתנו

העומס הגנטי תורשתי שקיבלנו מאלה הקודמים לנו. אדם רוצה לצאת לחירות להרגיש חופשי.

אחד מהשיעורים הכי חשובים שלומדים בתורה זה מעשה אברהם אבינו, שהתחיל מורשת משל עצמו כאשר הוא ביטל את עבודת האלילים שנהג אביו, תרח, והנהיג אמונה באל אחד

כל דור רוצה לחיות לנצח. ואבותיכם ואמותיכם מהעבר רוצים להמשיך לחיות דרככם בקוד הגנטי. חלק מהבאת הילדים לעולם, זה הצורך של האדם לחיות לנצח וזו האפשרות החומרית והיצירתית המוכרת.

כמה פעמים אדם אומר לעצמו כשהוא צעיר,לעולם לא אהיה דומה להוריי, אט אט הוא מתבגר ואז זה מתחיל לקרות. וכולנו יודעים את זה

בעשרת הדיברות כתוב כבד את אביך ואמך. על אלוהים כתוב לאהוב

עלינו לכבד את המסורת ואת ההורים שלנו אך אנחנו צריכים לשאוף לחדש ואף להיות מהפכניים בקשר לחשיבה יצירתית לגבי החיים עצמם. לא לפחד. לקחת סיכונים

להיות שונים. להסיר מעצמנו את המשא הכבד שהטילו עלינו הדורות הקודמים ( לא מבחינה ערכית אלא מבחינה חומרית ורוחנית) ולהתקדם לעבר עבודת הבורא בצורה חדשנית כל הזמן.

אנחנו חיים בעידן של אינפורמציה לטוב ולרע ,אנחנו לא יכולים לאפשר לעצמנו להיות “העתק משודרג” של הדורות הקודמים. באפשרותנו להיות הרבה יותר. לרצות הרבה יותר. לדרוש מעצמנו הרבה יותר.

הרבה מרגישים שבעידן הזה יש יותר אנשים בודדים ( שמרגישים ככה) ולבדים מכל זמן אחר. מה הסיבה לכך?

.דרושים ערכים עליונים יותר. ממקומות גבוהים יותר בתודעה

אם יש משהו שלעיתים מגביל אלה הכבלים של “לכבד את המסורת”. כבדו את המסורת אבל אל תהיי כבולים לה, ואל תתנו לה להרוס את ההתקדמות שלכם בבחינת “מה יגידו”.

היו נטועים באמת שאתם יודעים כבר. ומשם תמשיכו לצמוח, עם סיכונים מחושבים. הפריחה של הורד לא מלווה באשמה שהקוצים הם רק קוצים

הנושא הזה הוא עדין כי הרבה מהאנשים מרגישים קרבנות של המשפחה או כעסים ומריבות שממש מונעים מהם להתפתח רוחנית ומיסטית
נכון שיש לתקן. אבל צריך לדעת שעליכם גם להתעלות בעצמכם למען עצמכם. אם בחרתם בחירה כזו יש ללכת איתה בלי להרגיש אשמה, או להיות כבול לסחיטה רגשית.

יש עוד המון מה לומר בעניינים משפחתיים וכולנו יודעים שאין לזה סוף

לעיתים יש צורך לנתק את הכבלים הרוחניים המיסטיים מהדורות הקודמים, רק כדי לדעת לחבר אותם מחדש מאוחר יותר.

המהות השמחה

יש המון דרכים להגיע לשמחה שהייתה לנו פעם כילדים. כיום כבוגרים ננקוט בשיטות על מנת להגיע למהות שהייתה לנו כילדים.

יש להבין שהמהות שלנו עדינה ועשויה מחומר אסטראלי עדין מאוד. זה אותה מהות שהייתה לנו כילדים. עלינו לפתח אותה ולהתעלות איתה כי היא נשארת ילדית ( מלשון ילד).

המהות הזו של השמחה הטהורה נעצרת בשלב כלשהו בילדות ואז נשארת לא מפותחת.

בהודו בתקופות של העבר, בכתות מסוימות עשו ניסוי נתנו לאנשים סמים מסוימים כדי לאתר ולחשוף את אותה מהות טהורה. מה שהם גילו זה שהמהות נשארה ילדותית במקום להמשיך להתפתח למקום של בגרות ושמחה

קחו למשל, צחוק, אדם בוגר ש מ ח  ב א מ ת, לא מרגיש את הצורך לצחוק. כמה שזה נשמע מוזר. צחוק זה הדרך לשחרר אנרגיה רעילה מהגוף. לכן צחוק הרבה פעמים נראה הדבר לא הכי יפה אצל אנשים, כי זה ממקום לא נקי

חיוך שנסוך על הפנים ונובע מתוך שמחה אמיתית ופנימית מעיד על שמחה

עם זאת צחוק הוא אחד האמצעים להגיע לשמחה אמיתית לכן לצחוק זה מאוד חשוב על מנת להגיע לשמחה.

האמצעים להגיע לשמחה זה הרבה מהעבודה הרוחנית המוזכרת כאן. תרגילי נשימה, מדיטציה, פעילות גופנית מאומצת, נתינה אמיתית, חיבור לטבע, ללכת יחפים על חול ואדמה, אהבה.

אחת מהדרכים החזקות היא התבודדות. כלומר להיות במקום נעים ופתוח וטבעי ולנסות להרגיש את עצמכם שם. לנסות לדבר עם אלוהים לגבי כל מה שמטריד אתכם.

ההתבודדות חשובה כיוון שאנחנו מכוונים למהות שלנו. לדבר, לצחוק, לבכות, לצעוק…דברים שלא היו שופטים אותנו עליהם בעבר כילדים. בחברה המודרנית אדם מרגיש כמו פונקציה. התבודדות יכולה להביא את השמחה הפשוטה שבקיום. מהות שדוכאה בעבר בלי יוצא מן הכלל. יש לנו סיכוי גדול להגיע לאותה מהות ברגע שאין לנו הסחות דעת. כל ההסחות דעת למעשה מעסיקות אותנו ביום יום.

התבודדות צריכה להתבצע ואחר כך לחזור לחיים ולשכוח מההתבודדות, גם אם עושים זאת כל יום.

דרך נוספת לזמן את השמחה היא למצוא לעצמכם פרויקט או אפילו פרויקט הישגי שלא אמור להיות רווחי או מעשי , אבל כן משהו שתרצו להצטיין בו

למשל יצירת אמנות, ללמוד לשחות בצורה ממש מקצועית. משהו לא צפוי. תפתיעו את עצמכם ואחרים. ההפתעה הזו מתחברת לילדות ולהתלהבות לעשות משהו חדש שיתלהבו מכם. כמו שהייתם ילדים והייתם מתלהבים.

תשקיעו בזה. תעמיקו בזה. תצרו.

הסתר הבורא

ההסתר של הבורא בעידן שלנו הוא כנראה במקסימום האפשרי.

הפנים שלנו היו אחד המקומות היחידים שבו היה אפשר להבחין בנוכחות האלוהית של כל אחד מאיתנו. פנים מלשון פנימה.

בזמן מרץ 2020 כשאנשים התחילו ללכת עם מסיכות, התרחש משהו עצוב  (בנוסף להרבה דברים אחרים) ,הנוכחות היחידה שבה עוד אלוהים היה נוכח בצורה חיה הוסתר גם כן. הפנים שלנו.

אנשים הפסיקו לראות את פניהם של איש ורעהו, ההבעות כבר לא עניינו אף אחד.

הפנים זה האלוהות, כשאדם רואה את פניו של האחר, תמיד יש לו מעצורים מסוימים לטובה. יותר חמלה, יותר הבנה והרבה פחות אכזריות.

המסכות למעשה גרמו להסתרה של הבורא בצורה יותר הרמטית.

אני כותב על זה כדי שתדעו עד כמה נדרש הכיסוף לאלוהים. נדרש רגש אמתי לנוכחות שלו. אומרים על אלוהים שהוא הצנוע ביותר. ככל שהחברה שלנו יותר חצופה, עזת פנים, גסה ומתירנית מינית, כך הוא הלך והסתיר את עצמו יותר ויותר מרוב בושה.

ועדיין, הוא בתוכנו. זו המתנה הכי גדולה שיכולה להיות. הכל מצטמצם אלינו. ואלה חדשות טובות. להאמין בעצמנו. עצמנו האמיתי האלוהי, לא המזויף.

לכן יש צורך ללכת פנימה. להאמין שהתשובות מצויות בתוכנו כי ,איפה עוד הן יכולות להיות? 🙂

ברגע שנלמד לזכור את עצמנו באמצעות העבודה המיסטית רוחנית נוכל להגיע למתנות האלה שהבורא הטמיע בתוכנו. לא להיכנע לחוסר אונים ולקטנות שהתחנכנו במשך שנים.

זכרו, פנים זו פנימיות דרך הפנים אנחנו רואים את הפנימיות של האדם וחלק מהאלוהות שבתוכו.

שינוי עצמי דרך הטמעת הרעיון

על מנת לשנות את ה ע צ מ י שלנו אנחנו צריכים לייסד ולהטמיע רעיונות חדשים בתוך עצמנו.

ללא השקפות ואמונות חדשות לא יהיה ניתן להגיע למקום שאנחנו כה חושקים בו ומזהים אותו כאמת שלנו.
IDEA.
באנגלית, המילה רעיון מייצגת הרבה יותר מאשר בעברית. אותו רעיון חדש לגבי מי שאנחנו ומה שאנחנו יכולים להיות ואיך לחיות אמור להפוך לדבר המרכזי בחיים שלנו.

הרבה אנשים שמגיעים אליי ורוצים לשנות את חייהם לא תמיד מבינים את המשמעות של שינוי. לעיתים אדם יכול לשנות את עצמו באופן זמני ואז זה בא עם מאמץ כי זה לא באמת ה ו א. ולכן זה זמני.

חישבו לרגע כמה זה יכול להיות מרגש עבורכם באמת ליצור רעיון חדש שמיטיב אתכם ועם הסביבה שלכם ללא גבולות.

ברגע שאתם מאמינים שהתודעה שלכם היא כל מה שאתם צריכים לעבוד איתו ותו לא, זה נותן לכם נחת.
השליטה ברגשות, יכולת הדמיון, היכולת להתעלם מדברים שמבזבזים לכם אנרגיה, ההשקעה שלכם בעצמכם במובן של רגשות טובים ומעצימים שכפועל יוצא מיטיבים על הסביבה שלכם, שכלול הדמיון שלכם עם היכולת להרגיש מ… ו ל א להרגיש לגבי…. ועוד.

לשפר את יכולת הכתיבה שלכם, לא להיזרק לתוך השינה ולהיעלם ברוב הפעמים זה יוצא שליש מחיינו.

ללמוד ללכת לישון נכון. כשאתם צוללים לתוך גלי התטא ואז מעבר לכך ,זה טוב שתתרגלו את עצמכם ,להשקיע במחשבות ורגשות שתורמים למטרה שלכם ולרצון שלכם.

כל אלה דורשים מכם לא להיסחף בסחף בבחינת עלה נידף. כיוון שהתודעה שלכם היא המנהיגה שלכם.

זה הכלי שאלוהים מצפה מאתנו שנשתמש בו. כל המרכיבים האחרים בנו כבני אדם מאוד דומים ליונקים אחרים כך שהייחוד האמתי שלנו מתבטא בתודעה האלוהית שלנו ביכולת ליצור באופן מלא ומכוון. להיות טובים.

הטוב לא הובן כראוי בהרבה תרבויות. התודעה היא הלהבה שיכולה לשכפל טוב בעולם ליצור רעיונות ולהגשים אותם בממדים אחרים. במקרה שלנו עולם החומר.

הטוב זה לא רק עניין של מעשים טובים, אלא שימוש בכלי שניתן לנו כמתנה על ידי הטוב האולטמטיבי אלוהים.

גזילת אנרגיה והחשיבות בלהיות אחר

הרבה פעמים כשאנחנו נמצאים בחברה מסוימת של אנשים, (בין אם זה מקום עבודה או חברתי) שלא עושה לנו טוב אנחנו עשויים להרגיש שאיבה אנרגטית ,ולא משנה כמה תרגלנו מדיטציה בעבר או עסקנו בפעילות מיסטית.

אנחנו נצא מותשים. נרגיש ש”סחטו מאתנו אנרגיה”. ישנם אנשים שפועלים מתוך אגו חזק ונמצאים ברמה מאוד נמוכה רוחנית והם עדיין עשויים לסבוב אותנו ולגרום לנו להרגיש רע.

זו בדיוק הסיבה שאני אומר כל הזמן שעלינו לפעול מתוך מקום אחר.

מקום גבוה. המקום הגבוה הוא לא לחשוב על מצבים ספציפיים שמפריעים לכם, אלא לחשוב על עצמכם כאדם שהייתם רוצים להיות. וכמובן שזה מכיל הכל.

האדם שאתם תרצו להיות, לא יהיה אדם שייסחט רגשית או שיהיה נתון לשאיבת אנרגיה על ידי הסובבים אותו.

למה דרוש לנו להיות אחר ? כיוון שהעובדות בשטח מוכיחות שאנחנו לא מרוצים מהמציאות שבראנו לנו. לכן עלינו להשתנות. לא לשנות. אלא להשתנות. לימדו אותנו לשנות ולמרות שראינו שפעם אחר פעם זה לא ממש עוזר אלא נותן הקלה רגעית. לא ניתן לשנות “מציאות”. היא קשיחה וקיימת כבר.

התודעה שלכם היא המציאות היחידה הקיימת.

התודעה שלכם לעומת זאת יכולה להיווצר כל פעם מחדש. כל דקה אתם חופשיים להיות. להיות מה שתרצו, והעולם יסדר עבורכם את כל השאר.

האם אתם מסוגלים כ י ו ם להרגיש מה שהייתם מרגישים אם הייתם כבר משיגים את המטרה הנחשקת?

עלינו לחיות מעבר לזמן כדי לשבור את המטריקס. לחיות כאילו זה כבר הושג. עלינו להתנהג כאילו אין באמת זמן.

אי אפשר לחיות בצורה ליניארית ומשעממת ולצפות לניסים. עלינו להיות הנס. להיות הקסם.

לא לרצות קסמים וניסים אלא להיות הדבר עצמו.

איך מתחילים? לשבת ללמוד את עצמכם. לכתוב איך אתם רוצים לראות את עצמכם.

איך הייתם רוצים להיות. ככל שזה גם לטובת אחרים, התמיכה רק תהיה יותר חזקה. לבדוק את עצמכם מה מבזבז לכם את ה”השקעה” כשאתם מדמיינים את עצמכם ככה.

לנסות להרגיש טוב למרות המצב הקיים כביכול. וזה כל העניין ,לא?

התודעה שלכם זה לא דבר מותנה ברגע שאתם מחליטים. אתם האדונים על עצמכם. המאסטריות על התודעה שלכן.

עקרון הסליחה

אחד מהדברים החשובים ביותר שאנחנו צריכים ליישם זה עיקרון הסליחה.

למה הסליחה זה לא דבר פשוט?
למה לסלוח זה לא דבר קל?
תמיד שיש סליחה מישהו מ ש ל ם את המחיר.
לסלוח זה קשה ,כי האדם שסולח למעשה ,משלם מחיר מסוים כיוון שאם נעשה עוול ,תמיד ישנו תשלום ומחיר.

זה שסולח פשוט לוקח את זה על עצמו ולכן זה נחשב דבר אלוהי לסלוח ולשכוח.

הסליחה באמת מוציאה את האדם לחופשי.
כי הוא לא מחכה לאיזשהו פתרון מבחוץ אלא הוא לוקח את העניינים לידיים שלו וסולח באמת. בהרבה מובנים זה להתנהג כמו בורא עולם.

לסלוח באמת. וגם לשכוח.

ברגע שסלחנו ,אנחנו פנויים כעת ונקיים לקבל דברים חדשים, אנחנו לא מטשטשים את דרכנו בכל מיני דברים זרים שקשורים בחשבונות.
ושוב ,ככל שאנחנו צודקים יותר ,כך נסבול יותר אם לא נסלח.
הסליחה צריכה להיות אמיתית אחרת עדיף לא להגיד שסלחנו ולשקר לעצמנו לגבי זה.

ברגע שאדם סלח, הוא לקח על ע צ מ ו את האחריות לעשות טוב ולסור מרע , הוא פתר דברים ממש כמו בורא עולם ולכן גם מקבל את הרשות ליצור את חייו כראות עיניו.

להשתמש בתודעת דמיונו כדי להשפיע על עצמו איך שירצה.

תסלחו ,כמה שאפשר, כמה שניתן.

זה הדבר הכי נכון לעשות עבור עצמכם והצלחתכם בכל תחום.

חישבו על עצמכם כאדריכלים

כשילד עולה לכיתה א’ אחד מהדברים הראשונים שהוא לומד זה שהוא חייב להצביע ולבקש רשות ללכת לשירותים. אין שום בעיה חינוכית עם דחיית סיפוקים ושליטה על הסוגרים ,העניין כאן הוא פנייה לסמכות בדבר כל כך בסיסי.

הנדסה תודעה הוא משהו שמתבצע כל הזמן. אם תצליחו להתבונן על חייכם ממרחק מסוים ,אתם תשימו לב לאמונות מסוימות שהחדירו בנו במשך השנים.

השקפות ודברים “שחייבים להיות ככה” כי “אלה החיים” וכדומה.

אמונות לגבי הצבא, המדינה, קריירה, אהבה וזוגיות, סקס, בריאות ועוד. קחו למשל את העניין של כל ה’אבות מזון’ באוכל. האם דברים שקיבלנו כמובן מאליו כי הם נשמעים נכונים ומגיעים מהסמכות שחינכו אותנו להאמין לה, האם זאת אמת?

זה קורה כל הזמן.

מהרגע שהתעוררנו או מהרגע שיצאנו מהבית, כל ידיעה שאנחנו לוקחים לתוך עצמנו יש מאחוריה תכלית מסוימת של המוסר.

בדרך כלל זה עניין של שליטה או פחד או הצורך להפוך אותנו לצרכנים.

להיות האדריכלים של חייכם דורש מכם למפות את עצמכם. להבין ולהאמין שנקודת המוצא שלכם זו הנקודה הטובה ביותר עבורכם. מכאן אתם מתחילים.

אתן דוגמא להנדסה תודעה שרוב הציבור קיבל אותה אך היא לא הגיונית בעליל. זוכרים שלפני 30 ו40 שנים שירות צבאי חובה היה נחשב טאבו. כלומר שירות חובה לכל בחור (ילד תכלס), נחשב דבר מחויב אחרת זו בושה. אנשים לא רצו אפילו לשמוע טיעונים מנגד. כאילו זה משהו שחייב להתאים מערך הנפשי של כל אחד, אתה מעוניין להשתלב בחברה? אתה חייב להיות חלק ממסגרת שעצם מהותה מכוונת לסוג מסוים אנשים.

ארכיטקט מתחיל עם חזון מסוים שנמצא בראשו. לפעמים הוא לא בטוח שהמבנה אפשרי בכלל מבחינה מעשית. אך הוא רואה את זה בעיני רוחו ומתחיל לחקור איך?
אפשרי ליישם זאת לפרטי פרטים.

כיוון שאנחנו יודעים מהי הנדסת תודעה, יש באפשרותנו לעשות זאת לעצמנו, לטובתנו.

לפי זה אפשר לחקור איזו תודעה אלוהים רצה שתהיה לנו,

וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.

וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ.

הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

כמה אלוהים האמתי רצה שנהיה חופשיים. המים והאדמה שלא ברשות אף בן אנוש אלא מגיע ישירות מהבורא, זה הקשר שהבורא רצה שתהיה לנו עם המציאות.

מה עשתה הנדסת תודעה? מניחה בתיבת הדואר שלנו מכתבי חשבון מתאגידי מים כאלה או אחרים.

לפי הנראטיב של הנדסת התודעה הכל נמצא ב”חוסר”. “אין מספיק לכולם”.

אנשים שוכנעו שבגלל ה ח ו ס ר, כל אי צדק שמתרחש צריך להכיל ( כי אין ברירה) אז אנשים הכילו והכילו שזה מבחינתם זה “בסדר” שחצי עולם רעב ללחם. והמחירים של הבתים כל כך גבוהים וכו. זאת ה”מציאות”.

המציאות הזו הונדסה. לכן אפשרי להנדס אותה חזרה. לאותה מציאות שהבורא התכוון עבורנו.

כדי לשנות אמונות והשקפות יש צורך להגדיר מחדש מ י א נ ח נ ו.

מה אנחנו עושים כאן? למה אנחנו כאן?

שאלות גדולות וחשובות, שאפילו לשאול אותם האדם מרגיש “אשמה” או “חוסר מעשיות” “התעסקות עם שטויות” וכו.

כשהאדם מתחיל להיות קרוב ולהתנהג כמו בהמה אז הוא מותר. לכן הזריקות. לכן חוסר הערך של בני אדם. לכן הזלזול של המערכות והמוסדות כיום באנשים כי היצר הבהמי כיוון אותם.

צריך להבין שהבחירה ב ח י י ם היא איננה בחירה טבעית של האדם. נפש האדם נוטה לבהמיות וליצרים נמוכים. החיים והטוב מייצגים את ה נ ש מ ה.

כאשר האדם מתנהג כמו בורא עולם ומתכנן את יצירתו ובריאתו מחדש בתוך עצמו אז הוא מתעלה לרמה של חיים. ספר בראשית מעיד על התכנון הזה לפרטי פרטים.

הבורא תמיד מדבר איתנו

יש את הציווי “ובחרת בחיים..”. החיים מייצגים את כל מה שמגיע ישירות מהבורא. המים, האדמה, האוויר ואף האש בצורה של השמש. ברגע שאנחנו יודעים ששם נמצאת החירות בלי קשר למודרניות וטכנולוגיה ,בלי חוכמות ופילוסופיות של קדמה, בלי פרוגרסיביות שטמטמה לחלוטין את מוחם של דור הילדים.

יש לנו אחריות. לכן הדחיפות. כשחינכו אותנו לאמונה לקדש את הקריירה כי שם נמצא הערך שלנו.

ועד היום אנשים ככה מעריכים אחד את השנייה הפכנו להיות מה שהתאגידים רוצים שנהיה ולא מה שאלוהים רוצה לטובתנו ובשבילנו.

זה פשוט לעשות פניית פרסה תודעתית. ויש לזה כל כך הרבה יתרונות גם גופניים שעוד לא חשבתם עליהם.

זכירה עצמית והתבוננות על עצמנו למעשה מצעיר לנו את הגוף. מחזיר אותנו אחורנית מבחינה פיזית. אנחנו יכולים לתקן הכל.

עלינו רק לדעת שזה נמצא בתוכנו.

אנחנו ישויות גבוהות בצורה שלא נצליח לדמיין עד כמה. מהרגע שנתנו לנו לשלם חשבונות על מה שמגיע לנו מעצם היותנו בעלים על העולם הזה, הנמיכו אותנו חיצונית.

וכמו שאמרתי “חיצוניות” היא דבר חלש ומוחלש כל עוד מפסיקים להזין אותו באמונה. כל הדברים הפיזיים שנראים כחומר גס ,מקבלים את החיות שלהם ואת החיוניות שלהם מאידיאלים רוחניים כמו : אמונה, דמיון רגש ועוד.

שימו לב איך אלוהים רמז לנו מה אנחנו ומי אנחנו מעצם בריאתנו.

החיות שלנו מגיעה מאוויר, חמצן. רוב גופנו מורכב ממים. חישבו על החלל שנמצא בתוכנו ,המקומות הריקים שאין בהם איברים, סוג של ריק. אנחנו ישויות רוחניות עליונות שהחומר שקושר אותנו לעולם הזה הוא בחוט יחסית דק.

אוויר מים שמייצגים בעיקר את עולם העליון הרוח והרגש. רק אחרי זה אש ואז חומר גס ונחות ,שבעת המוות נרקב כל כך מהר שאין לו זכר.

אז מה כן אנחנו צריכים ל ז כ ו ר כשאנחנו בחיים?

מי אנחנו? למה אנחנו כאן? מה ביכולתנו לעשות?

השקר

גודל השקר וההונאה . אפשר לראות שאותיות ה א מ ת מורכבות מהאות הראשונה ,האות האמצעית והאות האחרונה. לעומת זאת המילה ש ק ר מורכבת רק מהאותיות הסופיות וגם הם לא לגמרי לפי הסדר.

לאמת יש התחלה אמצע וסוף. ישנו סדר. האמת מכילה את הכל. השקר גם לא מכיל את הכל וגם בתוכו מרמזים לנו שישנו שקר בתוך שקר.

כשמבינים מהי אמת אפשר לומר שמזועזעים מגודל השקר וההונאה. אנשים ודורות יכולים להקדיש את חייהם לדבר הזה שנקר הונאה. ישנה גאווה מסוימת אצל אנשים שהם לא צריכים אמונה אלא רק הוכחות ועובדות. האמת היא שהכל מתבסס על אמונה, כל החיים שלנו מבוססים על אמונה אם נרצה בכך או לאו.

אפילו כשאדם נוסע בכביש חד סטרי ומולו חולפות מכוניות סואנות במהירות גבוהה ,אותו אדם צריך לסמוך ולהאמין שהנהגים שמגיעים מולו הם שפויים מספיק שלא יתנגשו בו חזיתית מכל מיני סיבות.

ההורים שלנו האמינו. הסבא והסבתא שלנו האמינו.

האמינו לסיפורים שנשמעים נכון, שנראים הגיוניים. מצד אחד לא רציך לקחת את החיים ברצינות ומצד שני צריך לשים לב לא להקדיש את חיינו לשקר והונאה רק בגלל שיכול להיות שהוכתבה לנו אמונה בלי שנתנו על כך את הדעת.

אדם יכול לראות ,איש מקצוע עם חלוק לבן ומשקפיים עגולים, מכובד, מדבר רהוט, מרוויח משכורת גבוהה מאוד ומיד הוא הופך להיות ל”מאמין” פנאט באיש המקצוע הזה.

אלוהים נתן לכולנו דעת ושכל ישר, לוגיקה והיכולת לנתח מצבים, ידיעה פנימית, אינסטינקט בריא כדי להגן את בריאותנו, מוסר פנימי לגבי מהו טוב ומהו רע.

אין צורך בסמכות בשר ודם שתקבע לנו איך לחיות ומה לעשות. אם האדם עוקב אחרי הציווי הפשוט של “סור מרע ועשה טוב”, יהיה לו טוב לו ולילדים שלו. העניין שהרבה פעמים האדם נמשך לרע. נופל לרע. חי בלי תשומת לב. נותן לחושים שלו להוביל את המהות שלו והוא עצמו נעלם ומתאייד בתוך הקיום.

יש להיות ער תמיד. לא רק לדברים שגילינו לאחרונה אלא להכל.

אחת התכונות המרכזיות הרעות היא עצלות. הרבה אנשים לא מוכנים לעשות את המאמץ בתוך עצמם על מנת לרכוש את החירות שלהם.

וַיהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ. ירמיהו,י,י.

גם החזן בבית הכנסת אומר “ה’ אלוהיכם אמת”.

אמת, חיים ואלוהים. אלה החיים. למה המילה אמת מתווספת? האם לא מספיק לומר “ה’ אלוהיכם?”

מהסיבה הפשוטה שאלוהי האמת אף פעם לא הכחיש או טען שאין “אלוהים אחרים”, כלומר יש אלים אחרים אך יש בהם ש ק ר.

קבוצה בעולם ובארץ ואתם ביניהם גילתה אמת יקרה. האמת הזו לא אמורה לשתק אף אחד או לגרום לו להיכנס לדיכאון, אלא לשמחה.

בגילוי הזה נוצרה קירבה לאלוהים האמתי. יש לנצל את הגילוי הזה ולהמשיך הלאה ,לא להתעכב ולהתבוסס בהשלכות האישיות לגבי גילוי ה א מ ת החיצונית.

האמת פשוט הופכת לעיתים הכל. לכן ותהיי האמת נעדרת, לא רק בבחינת שלא קיימת אלא נעדרת בבחינת מעדר באדמה. הופכת את האדמה.

האני – האין

המילה אני מורכבת מהשורש א.י.ן . כלומר אין. כל אדם באשר הוא אדם היה צריך לגבש לעצמו אני. זה חלק מהישרדותו שבטבע, הצורך גם להבדיל את עצמו מהסביבה גררה את הסבל. ברגע שאנחנו אוטונומיים הרבה מהחיצוניות “מאיימת” עלינו כיוון שאנחנו רוצים שהסביבה תסתדר עם הרצונות שלנו וכשזה לא קורה זה מתפרש כ”איום” עלינו ועל הרווחה שלנו כבני אדם שרוצים רק טוב.

האני שלנו מורכב מהמון דברים חלקים גנטיים, סביבתיים, הדעה שלנו על עצמנו וכו. כל אלה מרכיבים אותנו. חלק מהגורמים שמרכיבים את האני גם יוצרים קונפליקט בתוכנו שאיתו אנחנו צריכים להתמודד.

הקונפליקטים האלה הופכים להיות ברירת הקיום שלנו ואנחנו מתמודדים איתם חיים שלמים. דוגמא לקונפליקט זה איך שאנחנו בטבע הייחודי שלנו לעומת המוסכמות החברתיות שנרצה לפעול על פיהם כדי להרוויח משהו.

העבודה המיסטית היא ללכת מעבר לאני המוכר והקיים. הפסיכולוגיה המודרנית מציעה לטפל באני הזה ולנסות לפתור את הקונפליקטים המצויים בו.

למעשה יש אני אמיתי בתוך כל אחד מאיתנו והוא ה ע ד. כלומר זה שמסוגל לצפות בהכל. ככל שאנחנו מתרגלים מדיטציה והתבוננות באופן קבוע ,יש ביכולתנו לפתח את ה א נ י הזה שהוא העד. העד מסוגל לצפות בהכל כאילו הוא צופה בסרט. זאת אומרת האני הרגיל מתנהל באופן רגיל אבל אתם הופכים להיות העדים של עצמכם. ברגע שזה מתחיל לקרות יותר ויותר הסבל מתחיל להיעלם. זה כמו לצפות בסרט, בסרט אפשר לראות דברים נוראיים ועדיין הצופים נהנים מהסרט כיוון שהם רק מתבוננים על המתרחש כי זה לא באמת קשור אליהם אלא סוג של בידור עבורם.

באותה מידה העד שהוא האני האמיתי שלכם יכול להתבונן על הכל כולל ע ל האני החברתי והמוכר.

Witnessing
המתבונן למעשה משנה את המציאות כולה רק מהיכולת ל ה י ו ת. ברגע שאנחנו מזדהים עם עצמנו קשה לנו לפתור את הבעיות שלנו ,הפרספקטיבה שלנו לא תמיד נכונה, נוח לנו לשקר לעצמנו לגבי דברים מסוימים וכו.

זכירה עצמית, יוצרת את המתבונן הקיים בתוכנו ובצורה הזו אנחנו יכולים להיות אובייקטיבים לגבי עצמנו ובלי לשפוט את עצמנו. ההתבוננות אפילו משפרת לנו את הבריאות ומצעירה את גופנו. זאת הדרך הכי טבעית ואצילית ליצור גוף חיוני וטוב יותר.

ברמת הנשמה המתבונן מאפשר לנו להתחיל לחדור לגרעין האמיתי שלנו. מרגע זה ניתן באמת להתחיל לעשות. כל פעולה שלנו כבר לא נעשית מתוך “הימור”, אנחנו מפסיקים להמר על חיינו ולפעול על פי אינסטינקטים נמוכים ומפסיקים להיות מושפעים מגורמים פנימיים זרים, שלא שייכים למהות שלנו.

דוגמא ל”מתבונן” זה ברגע שאנחנו נמצאים מול פלא טבע מסוים ואז יש לנו רצון טבעי להתבונן על עצמנו בתוך המחזה המופלא הזה. אני בטוח שהרבה מכם חוו חוויה כזו מול מראה פלאי בטבע.

ברגע שמצליחים להביא תשומת לב לחיי היום יום החיים משתנים. זאת הדרך לחדור לחיי נצח.

עליונים כתחתונים. לא כולם זוכים לחיי נצח, כמו שבעולם הזה לא כולם מיליונרים ( בכסף) ולא כולם שווים מבחינה חיצונית, גם בעולמות העליונים לא כולם שווים כשזה מגיע לערך המהותי. מי שעושה את העבודה הרוחנית ומתעורר וצועד בדרך ,הוא זה שזוכה לנצחיות עם ה א נ י שלו.

מתנה שלנו בעולם הזה היא היכולת לחוות נפרדות כלומר א נ י שמסוגל להתענג והמתח הזה של הידיעה הפנימית ,שהאני הזה יכול להיות נצחי, אם הוא *יתחזק* מספיק ויאסוף כמה שיותר ניצוצות על מנת ליצור את אותו גוף אסטראלי רוחני.

גוף שאנחנו יוצרים או מחליטים לחיות חיי בשר עד המוות.

כל עוד האדם חי, כל הנר דולק הכל ניתן לתיקון, ואפשר להפוך גם מה שנראה כביכול אבוד.

לכן נאמר ע”י חכמים “אין ייאוש בעולם כלל” לא מתוך עידוד, אלא אמת לאמיתה.

הגוף שלנו

אחת ההוכחות החזקות לקיום הגוף האסטראלי היא היכולת לצאת מהגוף וממש להביט בגוף הבשר שוכב במיטה.
זאת יכולת שניתן לרכוש כשמתרגלים מדיטציה מאוד מסוימת אך לא כל אחד יכול להגיע לביצוע שלה בצורה רצונית. לעיתים זה פשוט קורה בגלל צירוף של נסיבות ואז האדם יכול לצאת מהגוף שלו וממש להביט על עצמו ואף “לטייל” ולחזור לגוף לפי רצונו.

בספרות זה נקרא “השלכה אסטראלית” או הקרנה חוץ גופית. בצורה הזו יש יכולת של האדם לטייל בין ממדים ואף לרכוש ידע רוחני עליון שאין באפשרותו לעשות אחרת.

כמו שאמרתי זו חוויה שיכולה להתרחש במקרה במצבים כמו של
חלימה בשינה, חום גוף קיצוני שעלה ועוד .

אנחנו מורכבים מגופים שונים בתוכנו כשגוף הבשר זה הרכב שבחרנו על מנת להתנהל בו בעולם הזה. עלינו לדעת איך להתייחס לגוף שלנו החומרי כדי להתעלות הלאה לגופים האחרים שלנו. למשל כל עניין המזון או מה שאנחנו מכניסים לתוכו חשוב מאוד כדי שנוכל להגיע לרמה הרוחנית הראויה לכל אדם בעולם הזה.

ברגע שהגוף מסופק יותר מדי ושבע יתר על המידה הוא נהיה רעב יותר והופך להיות השליט שלנו. עלינו לדעת לחנך אותו, לתת לו מספיק ובריא כדי לגרום לו לעבוד איתנו ולא להפוך להיות יחידה נפרדת משאר הגופים הרוחיים שלנו.

אנחנו יודעים שאנחנו לא הגוף שלנו. ומצד שני אנחנו גם לא הרגשות שלנו ולא הנפש שלנו ולא השכל שלנו, אנחנו מעבר לכל הדברים ולכל הגופים. למרות שהגוף שלנו נתפס היטב בחושים שלנו, אל לנו להפוך אותו לדבר המרכזי בקיום שלנו.
זה, כאמור, הרכב שלנו. יש לטפל בו, לדאוג לו אך לא לבזות אותו, להתעלל בו עם חומרים שאנחנו לא יודעים מהם, ולא לקלקל אותו ע”י סיפוק מתמשך בלי גבולות.

הגוף החומרי שלנו מוגבל גם ביכולת קבלה שלו וגם בנתינה שלו. עם זאת אדם שמתקדם מאוד רוחנית מסוגל להשתמש בגוף שלו ולגרום לו להכיל הרבה יותר אבל זה יהיה בזכות הרוחניות שבו ולא החומר.

מזון

אני ממליץ על מתינות במזון. לאכול מעט. לא להיות רעבים וגם לא שבעים. אם אוכלים מעט מכניסים פחות רעלים לגוף. אם נושמים הרבה ועושים תרגילי נשימה מנקים את הגוף בצורה יסודית יותר.

לא כל אחד יכול לגדל ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעבור למזון אורגני. להיות קטוגני? טבעוני? צמחוני? פליאוליתי? פירותן? או בכלל לשאוף להיות breatherian..

אני אומר לא להתעסק עם הגדרות.
ניצחון הרוח על החומר. ברגע שהבורא והכוחות העליונים רואים השתדלות מצד האדם יש עזרה גם בזה. אני מאמין בהשגחה של הבורא. ההשגחה מתגברת ככל שהאדם נכנס לעולם הרוח והמיסטי הוא מפסיק להשתייך לתנודות עולם החומר והטבע ומתחיל להתעלות מעליו. החוק הטבעי הופך להיות שני במעלה.

אני מקשיב להרבה אנשים שמעריצים את הטבע אולם יש לזכור שהטבע מתקיים על פי חוקים קשיחים ואף אכזריים, הרבה פעמים הקרמה מתקיימת באופן מידי בטבע. אנחנו לא באמת רוצים את חוק הטבע.
אנחנו כולנו יכולים ליהנות ממרדף בטבע של החזק על החלש. או לראות אריה שמעדיף את הטרף החלש יותר. אין בזה ממש משהו טוב.

לכן הנבואה בתנ”ך בספר ישעיהו היא : “וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ” ככל שבני האדם יהיו פחות בהמיים ופחות מושפעים מהטבע ככה הטבע עצמו ישתנה ויקרו בו דברים שאנחנו אפילו לא מדמיינים.

באותה מידה עניין המזון.

ככל שאנחנו נמתן את עצמנו לא נתפתה למזון ריק מתוכן כמו המזון פחמימתי הרע והמזיק, ככה באורח פלא המזון שלנו יהפוך להיות יותר ויותר טבעי ובריא.

לגבי כל הדברים האחרים: שמפו, סבון חומרי ניקוי וכו ,עשו מה שאתם יכולים. לא ניתן להשקיע אנרגיה בהכל . צריך לתת עדיפות לפנימיות שלנו באופן ישיר. זה הכי עוצמתי.

עשו מה שאתם יכולים לגבי הדברים האחרים הם כן חשובים ולרובנו יש המידע למה.

להתעורר זה אומר לפנות למקום בעצמנו שיכול לייצר ניסים למרות כל הדברים האחרים, זה דורש לרצות ליישם את האמונה שלנו.

כשאנחנו צודקים אנחנו הכי סובלים

רגשות כמו נקמה, כעס וטינה, לפעמים נראים לנו התשובות לסיטואציה בה נעשה לנו חוסר צדק מצד החברה או מ”צד הבורא” עצמו, לפי דעתנו

האדם מסוגל לכעוס על הבורא ועל היקום בכלל. אם נניח שהאדם באמת צודק ואכן נעשה לו עוול שלא באשמתו, ככל שהוא צודק יותר כך הוא יסבול יותר. אנחנו חיים בתקופה קריטית בה אנחנו רוצים שייעשה צדק כדי שיהיה טוב

הצדק חשוב מבחינת אחרית הימים עד אז עלינו לדעת לחיות נכון וטוב גם אם אנחנו לא מקבלים צדק או רואים שהוא נעשה. מבחינת האמת ללא צדק לא יכולה להתקיים גם האמת המוחלטת

וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע. (קהלת ג טז)

צדק אמיתי נעשה על ידי ישויות גבוהות מאוד או אלוהים בעצמו לכן הפסוק מספר קהלת שהיכן שאמור להיות צדק שם נמצא הרשע
כשבני אדם עוסקים בצדק הם אמורים להיות בעלי תודעה מפותחת ומוסר מאוד גבוה

ולמה אני בכלל כותב על צדק?

צדק זה שלב מאוחר יותר בהתפתחות האנושית ,ראשית כל עלינו לפתח את עצמנו ולא להתעסק עם העיקרון של צדק יותר מדי
סבל מחוסר צדק זה אחד משואבי האנרגיה המיותרים. לנסות לחפש סדר בתוך החברה או איזושהי תקינות תמיד תתקל באכזבה גדולה
לא להיכנס לרגשות השליליים מתוך ה’תשוקה לצדק’, התשוקה שלנו צריכה להיות מכוונת לתוך הכוחות הפנימיים שלנו והרצון הגבוה שלנו להשיג את התנאים המיטיבים אתנו כדי לעבוד עבודה רוחנית ולהיטיב עם אחרים

ומצד שני,

צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃“ (דברים טז’, פסוק כ’)

אם נרצה באמת לחיות בארץ, ובמילה ל ח י ו ת התורה מתכוונת לכל הטוב והשפע, ( לא לחיות בהישרדות) הצדק חייב להתקיים וכדי שהוא יוכל להתקיים התודעות צריכות להתפתח ולהתרחב. לא בכדי כתוב פעמיים צדק ,צדק . משה רבנו רצה שהעם יבין שהצדק מאוד חמקמק ולא תמיד יכול להיות מיושם כמו שצריך, כתוב פעמיים ואז המילה לרדוף, לא לנוח עד שמשיגים אותו. כשהשופטים צריכים להיות עם תודעות מפותחות. זה לא מה שקורה היום

הצדק הוא אידיאל ראוי ונכון, בסביבה האישית של כל אחד מאתנו. אל תתנו לעצמכם לסבול ( יותר מדי) מחוסר צדק שלא בשליטתכם. ברמת מדינה. כל סבל שמלווה ברגשות שלילים גוזל מאתנו אנרגיה ומבזבז לנו את ההשקעה הרוחנית שאנחנו עושים ביום יום

רגשות שליליים תמיד יכולים לקבל הצדקה לקיומם, הם תמיד יכולים להיות צודקים, והם עדיין מבזבזים את האנרגיה העדינה שאנחנו צריכים למען נצחיות הנשמה שלנו

ההתפתחות הפנימית היא השלב שמוביל באופן טבעי לכל האידיאלים הראויים האחרים

אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו מהו הטוב והראוי שנשקיע בו? לגבי ה כ ל ב ח י י ם.

כולנו רוצים את הטוב עבורנו ועבור אלה היקרים לנו, אולם המשיכה לכיוונים מבוזבזים ורעים, היא תמיד קיימת ואף שואבת אותנו בצורה שגורמת לנו לשכחה מהו הטוב.

מהו הטוב והראוי עבור גופנו? מהו הטוב והראוי עבור מחשבותינו? מהו הטוב והראוי עבור הנפש שלנו? מהו הטוב והראוי עבור הנשמה שלנו? וכן הלאה

כשאנחנו עומדים בעיקשות על העיקרון הזה, העוצמה היא מאוד חזקה. מהסיבה הפשוטה שאנחנו מאוד רוצים את הטוב, פשוט ברוב הפעמים לא מוכנים לשלם במטבע המתאים כדי לקבל את הטוב הזה.

הטוב אינו כרוך במחיר יקר הוא כרוך במחיר של אגו וחולשות. *לדוגמא* : אדם יודע שזה ראוי וטוב להתעורר בחמש בבוקר כי הוא זוכר פעם אחת שהוא עשה את זה שבוע וזה עשה לו ממש טוב. הוא יודע שזה ראוי וטוב לו לעשות ספורט בשעה הזו. ועדיין הוא לא נמצא שם. הוא מוותר על הטוב למען טוב אחר. ה “ט ו ב” של לישון מאוחר יותר.
כעת הוא צריך לשאול את עצמו ,האם זה טוב וראוי לישון עד השעה 7:00 בבוקר ולקום עם תחושה שאני עושה פחות ממה שאני יכול?

אחד מהדברים שפוגעים בתדמית העצמית שלנו באופן בלתי מודע זאת הידיעה הפנימית שאנחנו יכולים לעשות יותר ולהיות יותר ועדיין אנחנו מוותרים לעצמנו.

העשייה לא צריכה להיות מהאגו או תחרותית והיא אפילו לא אמורה להיות מוחצנת אלא רק ביניכם ולבין עצמכם.

מהו הראוי והטוב? אתם יודעים את התשובה לשאלה הזאת לגבי כל נושא כמעט שקשור בכם ומי שלא יודע הוא בדרך כלל מנסה לבדוק זאת עבור עצמו

הטוב והראוי זה מה שמגיע לכל אחד ואחת מכם.

המציאות כמשחק?

ברגע שאנחנו יודעים מודעים לכוחות האמיתיים שלנו המציאות שלנו הופכת להיות משחק של תודעות. היכולת שלנו ליצור הופכת להיות כמשחק.

ניתן לראות שאחד הדברים המרכזיים שאיתו הם לכדו את התודעה של המון אנשים ובעיקר צעירים אלה משחקי מחשב.

משחקי המחשב ( בראשות מהנדסי התודעה) רק הופכים להיות יותר מתקדמים מרגע לרגע ושדרוג הריגוש שלהם נראה אינסופי. רק נראה ככה. ( למרות שהוא סופי כמובן ,בהפקעת האנושיות) .

מהי נקודת האמת במשחקי המחשב ומשחקי המציאות שמפציצים אותנו בהם?

נקודת האמת שהיא שהאדם מטבע מהותו אוהב לשחק, אך הוא נכשל להבין שהשעשוע נמצא ממש בתוכו, כל הכלים להיות האדון של מציאותו קיימת ממש מעצם הווייתו.

לכן הדמיון מייחד את האדם בלבד. דולפינים שנחשבים בעלי תודעה גבוהה משחקים משחקים רוב הזמן. לא תחרות. לא מתחרים. משחקים.

עונג האדם מבחינה שכלית נמצא בלימוד, שיכול לעלות לרמת החוויה ברמות הגבוהות ביותר. עונג נוסף זאת חווית המשחק. לא משחק של בני אדם משועממים או רעים שמשחקים ברגשותיהם של אחרים ומקבלים מכך סיפוק. אלה אנשים חלשים ומסכנים ויותר מהכל טיפשים. אני מדבר על משחק הדמיון.

אתם בטח מכירים את התחושה הזו בדברים הכי קטנים, שחשבתם זמן רב על משהו קטן כמו משהו שבא לכם לאכול ,ובדרך זו או אחרת קיבלתם את זה כאילו במקרה. ואז השיח המוכר ” וואו את לא מאמינה לפני שבוע חשבתי על זה..” וכו’ :). זה מוכר לכולנו.

מה צריך האדם כדי ליצור מציאות?

אמונה, יכולת לדמיין ולראות, רגש מתאים, יכולת להתעלם מהסחות דעת, רצון אמיתי שיהיה טוב לכל הצדדים ולא מתוך אגואיזם טהור.

ויותר מהכל, ב ט ח ו ן שזה יקרה. יש הבדל בין אמונה לביטחון. בטחון זאת הידיעה שהדבר למעשה כבר קרה. כלומר אם הרצון הוטבע בתת מודע מבחינת האדם זה כבר התרחש. כעת זה עניין של זמן שזה יתגשם בחומר שהוא עוד מימד.

אמונה זה אמונה בכל התהליך ובכלל בעצם העניין שהתודעה שלנו היא דמיון. אתם יכולים לטייל ברחוב ולראות את כל הדברים שמסביבכם כולם דומיינו במוחם של האנשים בלי יוצא מן הכלל.

הפחד שלהם הכי גדול זה שאנחנו נדע להשתמש בתודעה שלנו בצורה מושכלת. שנתעלם מהסחות הדעת שהם “מספקים” לנו, וננהל את עצמנו דרך האמת הפנימית שלנו.

המשחק של הדמיון הוא למעשה משחק מול עצמנו בלבד. משהו אישי, שאנחנו יכולים לפתח בעצמנו, נדרשת תשוקה ודיוק.

תשוקה לא מספיקה כי היא יכולה להוביל למחוזות פחות רצויים לעומת זאת אם נשלב תשוקה עם היכולת לדייק את רצוננו בדמיון יהיה ניתן להשיג את הטוב שלנו באופן מושלם.

כמה מילים על אהבה

אהבה. ישנם מיסטיקנים שלא מדברים בכלל על אהבה. אהבה זאת התוצר לוואי של העבודה הרוחנית. מי שחווה הארה אפילו לכמה שניות, דקות וימים מרגיש מ ה י באמת אהבה. במצב כזה ישנו מצב של קיום נפרד עדין מאוד מכל הדברים האחרים. האהבה קיימת בפרדוקס של חוסר נפרדות מכל *יש* שקיים בעולם לאדם המואר. אין נפרדות יותר אבל יש עדיין את הנשמה הייחודית שחווה אותה.

לפני שהיתה בריאה היה רק יש אלוהי, רק אלוהים היה קיים ולכן הוא יכול היה לאהוב רק את עצמו. כל האלוהות חוותה אהבה עצמית ברמה הכי גבוהה וזאת היתה שלמות.

כיום קיימת הרבה אהבה מתוך האישיות המזויפת של האנשים. מתוך נפרדות אנשים מוצאים את התשוקה , התשוקה כשהיא שורפת ומתורגמת לאהבה ע”י האדם הלא מואר גורמת לסבל וגורלה תמיד לגרום לסבל. אין שום תוצאה אחרת . חיבור של תשוקה שהיא מופרדת מאהבה מוארת תמיד תוביל לאכזבה

כשהבריאה החלה, הפירוד היה רק אשליה כיוון שהכל למעשה אלוהי ולכן אהבה אפשרית מאוד גם בזמן הפירוד האשלייתי שקיים היום. צריך רק להגיע לידיעה העמוקה.

אז האם התשוקה דבר רע? בהחלט לא. התשוקה היא הכח המניע החיובי. כשהאדם מתייחס לעצמו כבהמה אז היא מובילה לסבל.

האדם חייב להתנהג בהתאם לרמתו הרוחנית כדי לא לסבול ,זה מאוד פשוט. החיות עושות את זה.

גם התשוקה צריכה לדעת להתחבר לאמת. תשוקה ללא אמת ,שורפת ומעלה באש בעיקר את האדם החושק.

מהי אהבה ביומיום שלנו? להיות בספק ולא לשפוט. לדון לכף זכות גם כשקשה לנו. כשהאדם לא מואר עדיין עליו לנקוט בכלים אחרים כדי להביע אהבה. היהירות גורמת לאדם מחשבה שהוא באמת מסוגל לאהבה ללא תנאים. אהבה היא איכות, תנועה מהפנים כלפי חוץ. היא לא מעשה. המעשים יכולים להוביל לאהבה אך האהבה לא יכולה לצמוח מתוך האגו או תשוקה שלו.

כולם יתייחסו לעץ פרי כדבר אוהב. העץ נותן את פירותיו גם לאדם הטוב וגם לאדם הרע. הוא לא נמצא אפילו ברמה של למנוע מהאדם הרע את פירותיו. העץ נמצא ברמה רוחנית מאוד גבוהה ככה הוא נברא להיות.

האדם על האדמה הזאת צריך להבחין בין טוב לרע לפני שהוא מתעלה מעליהם ( הטוב והרע). אם הוא ינסה להתנהג כמו העץ הוא יסבול סבל וימצא עצמו שקוע ברע.

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ, יט)יש להבין את החלק של הפסוק הזה ,כתוב *אדם* במילה אדם מתכוונים לאדם המואר. אדם זאת הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר.

אנחנו שואפים להיות בני אדם. בן אדם הוא זה שיודע את עצמו ויודע להפעיל את כוחותיו גם לאהוב.

בינתיים ביום יום אהבה היא לסור מרע ולעשות טוב, לדון לכף זכות, לדעת לחמול, להימנע מביטוי רגשות שליליים כמה שניתן, להטיל ספק בדברים, ויותר מהכל ליצור *טוב* דרך תודעת הדמיון שלנו.

חלק 2

בחלק הבא של הספר אני אתן תרגילים מעשיים שיעזרו לכם ליישם את הידע שכתבתי עליו כל תרגיל יביא לידי ביטוי את כל החלקים האינטואיטיביים המוזכרים בספר, יש לזכור שספר הינו ספר הגות. יש לחזור עליו לקרוא אותו שוב ושוב. זה אינו רק ספר שמעביר ידע מעשי אלא משנה את החיים עצמם.

תרגילים

בדפים הבאים תרגילים יומיים שמומלץ לבצע אותם באותו מקום ובאותה שעה כל יום.

*** במידה ואתם מרגישים שיש לכם צורך בקורס אישי אחד על אחד (מדובר על 10 פגישות אחת לשבוע)

 או פגישת ייעוץ חד  פעמית (ללא תשלום- במתנה), ניתן ליצור איתי קשר במייל : [email protected]

דמיון ורגש

כאמור אני אתן כאן שני תרגילים פשוטים ועוצמתיים אני בטוח שכל אחד ואחת מכם יוכל לשכלל ולהמציא תרגילים חדשים לעצמו כיוון שהדמיון הוא עניין בלתי מוגבל.

אם הגעתם לחלק הזה אני משער לעצמי שאתם מבינים שהתודעה שלכם היא הכל. היא לא קיימת בזמן לא מזהה דבר למעט ההווה למעט מה שאתם מרגישים. ואת זה יש לשנות.

תרגיל 1: אם ברצונכם להיות במצב מסוים שהמצב יכול להיות קשור בפרנסה בהצלחה, ביחסים אין זה משנה עליכם להרגיש שהדבר כבר התרחש, לכן המדיטציה הבאה מתחילה מהסוף. ממש כמו אלוהים שכבר בפסוק הראשון בספר בראשית הוא כבר אמר שהוא ברא את השמיים ואת הארץ. כלומר ההישג כבר צריך להיות מאחוריכם. אז עם נותרתם? עם הרגש.

שבו או תשכבו בנוחות תרגיעו את עצמכם בנשימה, תרפו את הגוף שלכם, כעת דמיינו לעצמכם אנשים קרובים שמגיבים לכם על ההישג או הרעיון שהגשמתם, בין אם זה יחסים או זוגיות או כסף. כלומר תדמיינו שיחת טלפון או מפגש בהן הדמויות הקרובות לכם מברכים אתכם ומתפעלים מכם ושמחים בשבילכם. תרגישו את הרגש בעת המדיטציה, מה הם אומרים לכם? האם הם מחבקים אתכם? איך הפנים שלהם נראות? תקפידו על הפרטים כשאתם חווים את המציאות הזאת במדיטציה ותרגישו. תכנסו לתוך האירוע. האירוע לא צריך להתרחש יותר מ10 דקות. החוויה צריכה להיות עוצמתית. אתם צריכים להרגיש את השמחה וההתפעלות של הרגע הזה. זהו תרגיל עוצמתי כיוון שהרגש מוטבע על התת מודע שלכם הוא משנה אתכם, הרגש כשהוא אמיתי הוא יוצר משהו בכם ואתם רוצים את היצירה הזאת. אתם כבר מאחורי העניין עכשיו זה זמן הברכות, החגיגה. הרמת הכוסית שכולם שמחים בכם ואתם שמחים בהם. לאחר התרגיל המשיכו ביומכם כרגיל והאמינו שזה שלכם.

תרגיל 2: שבו וכתבו את הגרסה העילאית שלכם, איך אתם הייתם רוצים לראות את עצמכם. פיזית ונפשית ורוחנית. תכתבו בפרטים את המראה שלכם ההליכה ,הפנים ,הגוף והלבוש וכו. שוב ירידה לפרטים היא חשובה כיוון שהיא יוצרת את התסריט הנכון זה מאפשר לכם להחליט ולא להיות עלה נידף ברוח.

לאחר שיצרתם את התסריט שבו עם עצמכם ובמשך 10 דקות דמיינו את הסצנה הזאת בצורה אינטנסיבית. תחיו אותה ממש כאילו אתם בסרט של עצמכם. זה חשוב שתרגישו את הגוף שלכם פעימות הלב ההתרגשות .זה כבר קרה .זה שלכם .עכשיו רק ההשתקפות בעולם החומר. לאחר התרגיל הזה המשיכו את יומכם במודעות אבל “שכחו” מהתרגיל עד הפעם הבאה. איך שאתם רואים את עצמכם זה מי שאתם באמת. זכרו זאת.

נשימה

נשימה זה הבסיס לבריאות שלכם. היכולת שלכם להיות חיוניים. הנשימה משמשת גם כגשר לנשמה ואנחנו נתחיל על תרגיל בסיסי שהוא יאפשר לכם לאזן מצבי רוח להרגיש כח ועוצמה.

תרגיל 1: שבו בנוחות או תשכבו על הגב בצורה ישרה. עדיף בישיבה עם גב זקוף. קחו כמה נשימות טבעיות לתת לגוף להירגע להרפות את הגוף. כעת קחו שאיפה דרך האף ותספרו עד 10 לאורך כל השאיפה ספירה רגילה לא לפי שניות. פשוט שלכל אורך השאיפה דרך הנחיריים אתם סופרים עד 10. לאחר מכן מיד תנשפו דרך הפה ותספרו באותה צורה טבעית עד 20. כמובן הספירה היא בלב. תבצעו את התרגיל הזה במשך 30 פעמים בפעם ה 30 כשאתם נושפים את כל האוויר מהריאות שלכם , עיצרו את הנשימה למשך דקה כשאתם מרוקנים מאוויר.

עצרו למשך דקה. עצירת הנשימה היא ממש נקטר החיים. כל הפעילות מפסיקה הדואליות בין החיים למוות מקבל כאן ביטוי חזק. זה מחזק את הגוף פיזית ותודעתית. ואז קחו שאיפה נוספת והמשיכו ככה לעוד 30 פעמים. אחרי הפעם השנייה שוב עצרו את הנשימה כמו שהנחיתי ואז בנשיפה האחרונה תרגעו כמה דקות ותתבוננו על הגוף שלכם.

סך הכל שני סטים.

תרגיל 2: תרגיל התבוננות שאולי נתקלתם בו בעבר אבל הוא חשוב מאוד. התבוננות על הנשימה. זה נקרא גם אנאפאנה בבודהיזם. תנשמו באופן הכי טבעי ופשוט תתבוננו בעצמכם נושמים. אתם תבחינו באוויר הנכנס דרך הנחיריים שלכם תמקדו את תשומת הלב שלכם. המשיכו להתבונן בעצמכם נושמים בלי לשנות דבר בנשימתכם והרגישו שאתם “מונשמים” כלומר אין כאן מאמץ בכלל אתם נושמים מעצם קיומכם והיותכם, ההבדל היחידי כעת שאתם יוצרים את ה’עד’ לנשימה שלכם. מטרת התרגיל כאן היא להתבונן על המהות הכי עדינה שלנו שקשורה בנשמה בין שאיפה לנשיפה מתרחש קסם והוא ה’אין’ ,שבריר שניה שבו לא מתרחש דבר. ככל שתתבוננו יהיה מצב בו אתם תהיו מסוגלים להגיע ל’אין’ הזה שבו אפשר להתחיל ליצור. אתם כמובן לא אמורים לחשוב על ההסבר הזה, הוא מתרחש מעצמו. תהיו רגועים ואל תנסו לסלק בכח מחשבות זרות פשוט חיזרו להתבוננות על הנשימה ללא שפיטה ושינוי.

בצעו את התרגיל הזה חצי שעה ביום לפחות.

תרגילים לשינוי החשיבה והמנטאליות

נסו לעשות דברים יומיומיים אחרת ממה שבדרך כלל. תנסו לשנות את האוטומטיות שלכם ביום יום. לא לעשות דברים כמו שעשיתם שנים. זה משדר לתודעה שלכם שאתם הופכים להיות אדם אחר האדם שאתם רוצים וזה מתחיל מהדברים הקטנים.

לדוגמא: צחצוח שיניים, שאתם רגילים לצחצח בצורה מסוימת נסו דרך אחרת. אם לא הייתם רגילים להתאמן אז נסו להרגיל את עצמכם בהרגל שלא “מתאים” לאופי שלכם. גם בשפה שלכם איך שאתם רגילים לענות או לשאול מישהו לשלומו השתמשו במילים אחרות, עשו מחוות אחרות.

תרגיל 1: מקלחת קרה קפואה. התחילו להתרגל להתרחץ במים קרים כל בוקר  ניתן לעשות זאת אחרי תרגיל נשימה או לפני. זה מתכתב מעולה עם תרגילי נשימה. מטרת המקלחת הקרה או הקפואה היא רב סיבתית. מצד אחד זה מחזיק אתכם במצב של חוסר נוחות ומרגיל את הגוף והנפש למצבי לחץ. הגוף, נכנס לשוק של ממש והמערכת החיסונית מגבירה את חוסנה כדי להתמודד עם המצב החדש. לא ממש מתרגלים למקלחות קרות ולכן כל בוקר מחדש ההתמודדות תכין אתכם למהלך היום. אתם תרגישו את זריקת האנרגיה למשך היום לפחות בשעתיים מיד אחרי המקלחת. יש לה הרבה יתרונות נפשיים וגופניים כאחד.

תרגיל 2: חישבו על רעיון מופשט אחד. לדוגמא: אהבה, אומץ, חכמה. ניתן לקרוא על הרעיון כמה שיותר מי שיש לו כישרון לצייר יכול להביא לידי ביטוי את הדברים בציור. בסופו של דבר העניין כאן שהנושא יכול להתחבר לתשוקתו של האדם לדעת למשל, יש אנשים שיתחברו לרעיון של כח. מה זה אומר? איך זה בא לידי ביטוי, האם זה רק רעיון פיזי או פוליטי?

לאחר קריאה בנושא הרחבת המודעות עצמה בעניין שאתם מתעניינים בו התחילו להגות בו. כלומר שבו עם עצמכם ובאמת תהגו ברעיון עצמו, תנו לעצמכם חופש מחשבה אך נסו להיות ממוקדים. העיקרון של התרגיל הזה הוא שאתם הוגים ברעיון מופשט ועצם ההגות בו תאפשר לכם עולם ומלואו. הרעיון עצמו שאתם הוגים בו יתחיל להיטמע בכם ואתם תתחילו להיטמע בתוך הרעיון. סוג של יחסים שאתם אכן רוצים. האיכויות של אותו רעיון יעברו אליכם, יתרמו לכם בחיי היום יום ואתן תרגישו את ההשפעה של אותו אידיאל הולך והופך להיות חלק מכם. חשוב שההגות עצמה תהיה יום יומית , רבע שעה ביום תספיק.