כתב: מל רוזנברג
תרגום לעברית: מיקי פלד
נמנעתי עד כה מלהביע את דעתי על המצב הנוכחי, אינני רוצה לפתוח כאן דיון ציבורי (יש מספיק כאלה שמתנהלים עכשיו). אבל אני לא יכול לשתוק יותר. אז תרגישו חופשי להגיב (בהערות, מימין). ככה אני רואה את מצב העניינים כרגע:
דרך אגב, אדגיש רק שהדעות שמובאות כאן הן שלי בלבד, ולפעמים גם בזה אני כבר לא ממש משוכנע.
1.
העם היהודי חלם להתקבץ בארץ הקודש במשך אלפיים שנה.
2.
בשנת 1948, קמה מדינת ישראל, על בסיס על החלטת האו”ם משנת 1947. ישראל הותקפה על ידי צבאות מדינות ערב השכנות וגברה עליהם (אחרת לא היינו כאן, וישראל הייתה נראית היום פחות או יותר כמו שסוריה נראית כרגע).
3.
בשנת 1948 חלק מהערבים נשארו בגבולות הארץ והפכו לאזרחי המדינה. היתר נמלטו והפכו לפליטים במדינות שכנות.
4.
מיליוני ערבים פלסטינים שברחו מבתיהם מעולם לא הצליחו להשתלב מחדש, וחולמים לחזור לבתים שעזבו ב-1948. או כפי שאמר לי פעם בעל חנות במזרח ירושלים “אתם חלשים. אמריקה חלשה. יום אחד נשמיד את כולכם”.
5.
החמאס ששולט כעת בעזה ייתכן שמייצג שני אחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית, או אפילו 98 אחוזים מהם. אינני יודע. אבל החמאס מאמין שיום אחד העם פלסטינאי יתפוס אותנו לא מוכנים וישמיד אותנו. לא מעניין אותם אם זה ייקח חמש שנים או מאתיים שנה (תקראו על מסעות הצלב). הם ימשיכו לנסות. הם ימשיכו לשגר אלפי רקטות על אזרחים (כולל על משפחתי ועלי) ללא כל נקיפות מצפון.
6.
יש לנו מזל גדול שיש לנו את כיפת הברזל וטכנולוגיות חדשניות שמונעות מהם לפגוע בנו. הבוקר בשעה שש נשמעה שוב אזעקה בכל אזור גוש-דן. מעניין אם חבריי באוטווה, טורונטו, ניו-יורק, לונדון, אמסטרדם, היו מוכנים לסבול ירי רקטות על אוכלוסייה אזרחית במשך כל כך הרבה שנים מצד שבטים אינדיאנים או קבוצות לאומניות אחרות.
7.
אותם פלסטינים שאינם נלחמים בנו באופן פעיל, אלה שנמאס להם ממלחמה, שאינם חולמים להשמיד אותנו ורק רוצים לחיות חיים נורמליים, לרכוש השכלה, לנסוע לטייל, ללכת לים, כעת מוחזקים כבני ערובה בעזה בידי שלטון שנבחר באופן דמוקרטי ולא ניתן למוטטו. הם קורבנות מצערים של המלחמה הזאת. עצוב לי על כל אזרח חף מפשע שמת או שנפצע. ויש הרבה כאלה. יותר מדי.
8.
זהו עוד שלב במלחמת הישרדות שלנו, שנמשכת כבר מאה שנים. אם לא נילחם באויבינו המרים, אם נפנה להם את הלחי השנייה, הם יקרעו אותנו לגזרים, יענו אותנו, יערפו את ראשינו וישמידו אותנו לחלוטין. לא מדובר פה בעוד גילוי אנטישמיות מקומי. הכוונה שלהם להשמיד אותנו היא אמיתית.
9.
עליתי לישראל מקנדה בשנת 1969, האמנתי בסיכויי השלום במזרח התיכון במשך כמה עשורים, ראיתי את עצמי כערבי, נפגשתי עם אנשי אש”ף לשעבר, ביקרתי בירדן ביחד עם סטודנט פלסטיני, ותרמתי מאות ספרים לתושבי עזה, בימים טובים יותר (בטח כבר שרפו אותם מאז). אתה לא יכול לחיות בארץ ולא להיות אופטימיסט. אני יודע שאין שום היגיון בלהיות אופטימי בימים שכאלה, אבל אני אמשיך להיות אופטימיסט גם אם אין בזה שום הגיון.
10.
אבל כרגע מתנהלת מלחמה. מלחמות הן דבר מכוער. החמאס עושה כל דבר מלבד להגן על אזרחים. אני בטוח שביום שכוונותיהם תהיינה לשלום ולדו-קיום ישראל תיענה לכך בחיוב. אחרי הכל, עזבנו את עזה לפני שנים, בתקווה שיבנו גשרים לשלום, ולא יחפרו מנהרות למלחמה.
ועדיין, כולי תקווה שכך יהיה.
Thank you for reading my book! If you like it, you might also want to read
קריאת הסירנות
Read more about me and see ALL my books on Ourboox (I have many)
http://www.ourboox.com/
Or even better, create a book of your own!!!
Published: Aug 14, 2014
Latest Revision: Aug 25, 2014
Ourboox Unique Identifier: OB-14729
Copyright © 2014