על מנת לפתוח את הקישורים בספר יש ללחוץ על לחצן ימני בעכבר ולפתוח בכרטיסיה חדשה.

מבוא

בספר זה נציג את המחקר שעשו פרופ’ יורם עשת ועדי פרידמן בנושא הונאה בלמידה באקדמיה.

המחקר בדק את תופעת ההונאה בלמידה באקדמיה בישראל, תוך התמקדות בעמדותיהם של מרצים וסטודנטים/ות כלפי התופעה, ובדרכי ההתמודדות שהם נוקטים על-מנת למנוע או להקטין אותה. כמו כן, נערכה הבחנה בין הונאה דיגיטלית ואנלוגית.

על אף כל ההשקעה של המוסדות בחוקים, משטור, מניעה מהעתקות, בכל ההיבטים, נמצא שהסטודנטים מתמחים בהונאה בארץ ובעולם.

יש חשד שהרבה מאוד מאמרים מתורגמים ומועברים בין כולם- הונאה או שיתוף פעולה? אם כך, מי אשם?

בספר זה, נציג 2 מחקרים הבודקים את הנושא.

מפת מושגים

סוגים שונים של הונאה בלמידה

(פרידמן, בלאו, עשת-אלקלעי, עשת, & אלקלעי, 2016).

רמאות – (cheating) שימוש מכוון בחומרי לימוד, במידע או בעזרים כלשהם שהשימוש בהם נאסר במפורש, לרבות התייעצות עם אנשים אחרים.

פלגיאריזם – (plagiarism) שימוש אסור בתכנים של אחרים והצגתם ללא ציון המקור וכאילו נוצרו בידי הכותב עצמו. ישנו הבדל בין רמאות לפלגיאריזם. כאשר אדם מרמה הוא עושה שימוש בחומר עזר אסור לשימוש, לדוגמה עבודה או מטלה שנכתבה על-ידי סטודנט אחר. לעומת זאת, כאשר אדם מבצע הונאה מסוג פלגיאריזם, הוא נעזר בחומר שמותר לשימוש, אך איננו מציין מהו מקור המידע ובכך בעצם מציג על המידע כאילו נכתב על-ידו. בנוסף חשוב לציין, שישנו שימוש יצירתי ולגיטימי בחומרים של אחרים, כפי שקורה בתהליך של שיעתוק (reproduction), אך בפלגיאריזם  מתבצע שימוש בלתי-הוגן ובלתי-חוקי בתכנים של אחרים.

פברוק – (fabrication) המצאה מכוונת של מידע ונתונים שאינם קיימים במציאות.

סיוע בהונאה בלמידה – (dishonesty academic facilitating) סיוע מכוון לאחר במעשה של הונאה בלמידה.

באיור בעמוד המקביל ניתן לראות אחוזים של הונאה ורמאות בלמידה בקולג’ בארה”ב. ניתן לקרוא על כך בהרחבה באתר.

לפני שתקראו על המאמר והממצאים, נשמח אם תוכלו להגיב בלוח פדלט המצורף.

מחקר 1:

שאלות המחקר הן:
1. האם קיימים הבדלים בשכיחות סוגי ההונאה בלמידה (לפי מודל סוגי ההונאה של ,Pavela 1997) בהונאה אנלוגית לעומת הונאה דיגיטלית?
2. מהי שכיחות סוגי המוטיבציות לביצוע הונאה (לפי מודל המוטיבציות לביצוע הונאה של ?(Murdock & Anderman, 2006
3. מהם ההבדלים בחומרת העונשים (בפועל ועל-תנאי) המוטלים על עבירות ההונאה האנלוגית לעומת הדיגיטלית ועל מבצעי ההונאה בסוגי ההערכה השונים (מבחנים, עבודות, ש”ב)?
4. האם קיימים הבדלים מגדריים בשכיחות הביצוע של הונאה אנלוגית לעומת דיגיטלית, בסוגי ההערכה השונים (מבחנים, עבודות, ש”ב), ובחומרת העונשים (בפועל ועל תנאי) המוטלים על העבירות?

השיטה:

במחקר נותחו 315 פסקי דין של וועדת המשמעת באוניברסיטה הפתוחה, אשר דנה בעבירות הונאה בלמידה של סטודנטים לתואר ראשון ושני. פסקי הדין מכילים את הפרטים הבאים: מידע אודות העבירה, הסיבות לביצועה (לדברי הסטודנט), ציון נוכחות או היעדרות הסטודנט בדיון ופירוט החלטת הועדה והנמקת העונש (במידה והוטל). פסקי הדין שנותחו במחקר היו מהשנים 2012-2013.

תוצאות ומסקנות המחקר:

טכנולוגיה והונאה:

ממצאי המחקר מצביעים על כך שכ70- אחוז ממקרי ההונאה התבצעו באופן אנלוגי ורק כ30- אחוז מהמקרים התבצעו באופן דיגיטלי.

באשר לשכיחות סוגי ההונאה בלמידה, 78 אחוזים ממקרי ההונאה בלמידה שנתפסו ונשפטו על-ידי וועדת המשמעת היו רמאות. 4.5 אחוזים מהמקרים היו מקרי סיוע להונאה ו17.5- אחוזים היו מקרים של פלגיאריזם. באופן מפתיע, פסה”ד של ועדת המשמעת אינם מתארים אף לא מקרה אחד של פברוק. ניתן להסביר ממצא זה בכך שפברוק נתונים או טיעונים הנה עבירה שקשה יותר לזהות בעבודות סטודנטים.

ניתן לראות כי רוב סוגי הרמאות התבצעו בסביבה אנלוגית, בעוד שסיוע ופלאגיאריזם, היו נפוצים יותר בסביבה הדיגיטלית. באשר להונאה אנלוגית ודיגיטלית לפי סוגי ההערכה, חשוב לציין כי רוב מקרי ההונאה נתפסו
בשעת בחינה, אשר מתקיימת בדרך כלל ללא טכנולוגיה. למרות זאת, פסקי הדין שנותחו במחקר כוללים דוגמאות לא מעטות להפרת איסור השימוש בטכנולוגיה ומתארות הונאה דיגיטלית במהלך בחינה – בעיקר באמצעות טלפונים חכמים.

מוטיבציות להונאה:

רוב הסטודנטים אשר ביצעו הונאה בלמידה, טענו שעשו זאת “בתום לב”, ומתוך אמונה שהמעשה הנו לגיטימי. ממצאי המחקר תומכים במודל האתיקה ההתנהגותית (2008 .,al et Mazar(, ומצביעים על כי רוב המניעים להונאה המדווחים על ידי הסטודנטים נובעים מרצון לשמור על דימויים העצמי כאנשים הגונים.

שכיחות המוטיבציות להונאה- מתוך עיון בתרשים בעמוד הבא ניתן לראות ששיקול עלות תועלת (הערכת סיכוי להיתפס או הערכת קלות העונש) נמוכה ביחס לשיקולים פסיכולוגיים (תפיסת העצמי או תום לב) ,נמצא שהשיקולים הפסיכולוגיים הרבה יותר משמעותיים.

המרצים נותנים דוגמא שבו נתפס סטודנט במבחן שמותר היה להביא ספר. הסטודנט מרקר אותיות בספר (לא מילים). כשמחברים את האותיות מצאו שהאותיות יחד התחברו לחומר שאסור היה להכניס למבחן. התלמיד הודה ונפסלה לו הבחינה. 

עונשים:

ממצאי המבחן מצביעים על כי בשנת ,2012 העונשים בפועל על הונאה אנלוגית היו באופן מובהק חמורים יותר מאשר העונשים על הונאה דיגיטלית. בנוגע לחומרת העונשים על-תנאי, לא נמצא הבדל מובהק בין חומרת העונשים על הונאה אנלוגית והונאה דיגיטלית. נראה כי ההונאה הדיגיטלית נתפסת כחמורה פחות מהונאה אנלוגית – כנראה בגלל שהמידע המצוי ברשת נחשב על-ידי רבים כנחלת הכלל, אשר חוק זכויות היוצרים איננו חל עליו.

בנוסף, נמצא שסטודנטים שמבצעים הונאה בעבודה נענשים בצורה חמורה יותר מהונאה במטלה או במבחן . מניחים שעבודה סמינריונית זה בשלב מאוחר יותר בתואר ומתייחסים לזה יותר בחומרה.

מגדר:

לא נמצא קשר בין מגדר לבין ביצוע הונאה אנלוגית לעומת דיגיטלית. גם בבדיקת הקשר בין סוג ההערכה ובין המגדר לא נמצא קשר מובהק בין המשתנים. העונשים בפועל המוטלים על נשים חמורים באופן מובהק מאלה המוטלים על גברים.

לא נמצאו הבדלים מגדריים בחומרת העונשים על-תנאי.

מחקר 2:

מחקר זה בדק את תפיסת ההונאה בקרב סטודנטים ומרצים.

השיטה:

37 סטודנטים מהמגזר היהודי

37 סטודנטים מהמגזר הערבה

42 חברי סגל הוראה

השאלון היה בנוי משני חלקים.

בחלק הראשון הציגו את העונשים מתוך תקנון ועדת משמעת והם התבקשו לדרג אותם לפי חומרתם.

בחלק השני היו 24 מקרי הונאה של סטודנטים והם התבקשו לדרג לפי חומרה ולסווג עונש מתאים. 

תוצאות ומסקנות המחקר:

לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תפיסת חומרת העבירות דיגיטלית ביחס לאנלוגית. 

הבדלים בתפיסת חומרת העבירות:

סטודנטים מהמגזר היהודי לעומת מהמגזר הערבי.

(כל מה שמופיע בכוכבית הם הבדלים מובהקים.)

סטודנטים במגזר הערבי דרגו את העברות כחמורות יותר מסטודנטים במגזר היהודי.

סטודנטים מהמגזר היהודי וסגל ההוראה.

אנשי הסגל דרגו את חומרת העבירות כחמורים יותר לעומת סטודנטים מהמגזר היהודי.

סטודנטים מהמגזר הערבי וסגל ההוראה.

סטודנטים מהמגזר הערבי דרגו את העבירות חמורות יותר מהסגל.

למרות שבמגזר הערבי ההונאה יותר משמעותית מהמגזר היהודי, כששואלים אותם על מקרי ההונאה,  הם מדרגים חמור יותר כדי להרחיק את עצמם מהמעשה עצמו – קוראים לזה אפקט ההרחקה. 

לסיכום,

המוטיבציה העיקרית להונאה היא חשש מתפיסה עצמית וזה הדרך להיאבק בתופעה הזו. כלומר, ככל שניתן יותר ביטוי ללוחמה הפסיכולוגית נוכל להעלות את המודעות של הסטודנטים. הדרך היחידה היא לצמצם את התופעה. 

עשת-אלקלעי, י’ ופרידמן, ע’ (2017). תואר בכל מחיר? מי מרמה את מי באקדמיה? הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”. ינואר 2017. רעננה: האו”פ.

קישור למאמר המלא: “הונאה בלמידה בחינוך הממלכתי בישראל:
נקודת מבטם של מורים והורים”

https://www.openu.ac.il/innovation/chais2016/a1_3.pdf

הרצאות נוספות בנושא שהיו ביום עיון בנושא בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה 16/1/2017 באוניברסיטה הפתוחה:

הונאה במחקר האקדמי / פרופ’ חגית מסר-ירון:

מי משקר? כלי לשוני להבחנה בין אמת לשקר / ד”ר רקפת דירמון:

הונאה בלמידה בבתי הספר / ד”ר אינה בלאו:

שקרים והצדקות – פן פסיכולוגי / ד”ר אייל שחר:

מקורות

אריאלי, ד’ (2012) האמת על באמת. תל אביב: הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר.

פרידמן, ע., בלאו, א., עשת-אלקלעי, י., עשת, י., & אלקלעי, י. (2016). הונאה דיגיטלית ואנלוגית באקדמיה: תפוצה, מניעים ועונשים. האדם הלומד בעידן הטכנולוגי: כנס צ’ייס למחקרי טכנולוגיות למידה (קובץ): האוניברסיטה הפתוחה ושה”ם 11 (2016), עמ’ 190ע-182ע.

Mazar, N., O., Amir & Ariely, D. (2008). The dishonesty of honest people: A theory of self-concept maintenance. Journal of Marketing Research, 45(6), 633-644.

Murdock, T.B., Anderman, E.M. (2006). Motivational perspectives on student cheating: Toward an integrated model of academic dishonesty. Educational Psychologist, 41(3), 129-145.

איורים

https://www.pinterest.com/pin/373939575292621627/

https://www.coastreportonline.com/features/article_5b52d180-04d7-11e1-b516-001cc4c002e0.html

סרטון-

עשת-אלקלעי, י’ ופרידמן, ע’ (2017). תואר בכל מחיר? מי מרמה את מי באקדמיה? הרצאה ביום עיון “בין הונאה ליושרה בלמידה ובאקדמיה”. ינואר 2017. רעננה: האו”פ.