פלא

שלום קוראים לי אוגוסט.

אני ילד לא רגיל עם עוות בפנים.

אני אספר עליי בקצרה – יש לי משפחה עם כלבה מאוד חמודה ושמה דייזי ואחות שקוראים לה אוליביה אבל בקיצור ויה.

לא הלכתי לבית ספר עד כיתה (ה).אבל אז בגיל 10 ההורים שלי אמרו

שאני מספיק בוגר כדי ללכת לבית ספר.בהתחלה התנגדתי אבל אז אימא שלי אמרה שאני אפגוש ילדים חדשים נחמדים. ואמרה שכבר לפני שנה היא דברה עם מנהל הבית ספר על זה שהם רוצים לשלוח אותי לבית ספר(חטיבה).

ואז בסוף הסקמתי. הלכתי למין יום הכרות של הבית ספר.

למנהל קראו מר פלוצקר.היו שם 3 ילדים שניים מהם היו נחמדים אבל השלישי לא כל כך. אבל לא זה יוביל כל הסיפור הזה? תקראו ותגלו…

סאמר

שלום קוראים לי סאמר.

אני אוהבת את אוגוסט,ואני מודה שהפנים של אוגוסט הוא דבר שקשה להתרגל אליו.אל בסוף התרגלתי.התחברנו מאוד אני מאוד אוהבת את האופי של אוגוסט הוא לא כמו שאר הילדים שמגיעים לכיתה (ה). רוב הילדים דמגיעים לכיתה (ה) מתחילים “להיות נורא בוגרים”. אבל אוגוסט לא כזה הוא אוהב לשחק את המשחקים שאני אוהבת ולעשות דברים שאני אוהבת.אחרי כמה זמן הרגשתי שאוגוסט מנסה להתרחק ממני זה היה בדיוק אחרי חג הלאווין.

שאלתי אותו מה קרה בהתחלה הוא לא רצה להגיד לי אבל בסוף הוא אמר לי.

הוא אמר שבחג בזמן שהוא התחפס הוא שמע את גק וויל החבר הכי טוב שלו וגוליאן מדברים על העיוות בפניו.

נסיפור הזה ממש השפיעה על אוגוסט. אחרי כמה ימים גק נגש אליי ושאל אותי למה אוגוסט לא מתייחס אליו?

אני הבתחתי לאוגוסט שלא אספר על זה לאיש. אבל כן רציתי שהם יחזרו להיות חברים אז הדבר היחיד שאמרתי לו זה הצעקה.(הצעקה זה מה שאוגוסט התחפש אליו בפורים).

אוגוסט

שלום אני אוגוסט אבל אתם יכולים לרקוא לי אוגי.

יש לי עוות בפנים אבל אני בסדר עם זה אבל בואו נגש לסיפור.

אני הלכתי בכיתה (ה) סוף סוף לבית ספר בהתחלה היה לי מאוד קשה. והיה  איזה ילד לא כל כך נחמד שקראו לו גוליאן.

שבגללו גזרתי את צמת הפוואנדי שלי.

אני זוכר שמאז שהייתי קטן אנשים היו מסתקלים עליי בצורה מוזרה

וקוראים לי בשמות גניי בגלל המראה שלי אבל בשביל זה יש לי את אחותי ויה שתמיד הייתה מגנה עליי עם ילדים היו מציקים לי או פוגעים בי.

תמיד היה לי קשה להתחבר. וזאת סיבה אחת שלא הלכתי לבית ספר עד כיתה (ה).

אימא שלי הייתה מלמדת אותי חינוך בייתי אז כן למדתי וידעתי דברם זה לא שהגעתי לכיתה (ה) מבלי לדעת כלום.

אימא שלי תמיד הייתה מספרת לי שכשנולדתי היא לא הסתקלה ישר על העוות בפנים שלי אלה הסתכלה על העיינים היפות שלי.לפחות יש בי משהו אחד יפה!

היא גם ספרה לי שבזמן הליידה ברגע שראו אותי לקחו אותי מאימא שלי.הייתה רופאה אחת שהייתה ממש נחמדה ויפה והייתה רופאה אחת פחות יפה וקשוחה אבל היא את שבאמת עזרה לאימא שלי היפה ברגע שראתה אותי התאלפה והשנייה הרבה יותר עזרה היא זאת שלקחה אותי באמת בידיים אבל אימא ספרה שהיא גם כל הזמן הפליצה וזה סיפור הליידה שלי שמח שלתף.

למה בחרתי בסאמר?

בחרתי בסאמר מפני שלפי קריאתי היא הייתה מאוד מעניינת.

ונבונה. חברתו הנאמנה של אוגוסט שתמיד הייתה לצידו ועזרה לו בדרקו.

הרגשות שצצו בתיכי הזמן שקראתי את הספר:

בזמן קריאת הספר עלו אצלי רגשות שונים.למשל עצב ושימחה,סקרנות.

הרגשתי עצב במיוחד הקטע של ויה מתיי שסבתא שלה נפטרה.ואז ויה הרגישה עצובה שהיא כבר לא הכי אהובה בעייני משהו!

הרגשתי שמחה במיוחד בסוף הספר כשאוגוסט נהיה מקובל בבית ספרו.וכשלבסוף הם הצתלמו את ספר המחזור הכיתתי.

סקרנות הרגשתי סקרנות מתיי שתהיתי לעצמי מה יקרה לאוגי כשיעלה סוף סוף לכיתה(ה).

מנורת קסמים-

המשאלה שאני הייתי מבקשת היא להצליח מאוד בתחום הנגינה.

ולהגחע לתחרויות של מוזיקה וגם לזכות עם בתחרויות האלו.

בגלל שלנגן ולהצליח במוזיקה זה בין הדברים הכי חשובים לי.אני רוצה להצליח ולהגיע לפסגות.