בסיעתא דשמיא “תִּטְהָרוּ” שמחת חיי הטהרה הרב בועז צחור

תוכן כללי

מלך או מושל?

מה ההפרש בין מלכות לממשלה?

הפסוק אומר: “מלכותך מלכות כל עולמים, וממשלתך בכל דור ודור”

כלומר המלכות היא נפרסת על כל בחינות המקום [הפיזי והרוחני].

ואילו הממשלה באה לידי ביטוי בכל הזמנים [בחינות הזמן הפיזיים והרוחניים],

מהו מקום ומהו זמן?

הזמן הוא בעצם השינויים שקורים במציאות, ההשתנות המעברים או במילים אחרות כל עולם התוכן.

המקום הוא המרחב שבו נעשים השינויים, שבמידה מסויימת הוא יציב לא בר שינוי כל כך [כמשל: הרי ירושלים ראו את כל ימות עולם מאדם הראשון ועד עולי הרגל של ימינו לירושלים].

חלוקה זו בין מקום לזמן באה לידי ביטוי גם בנפשינו פנימה – בפועל הראש הוא המנווט את כל מעשה האדם ועל ידו מתבצע הכל כל התנועות כל הפעולות הפירושים ההחלטות וכו’. אומנם, האם הראש הוא אכן המלך? האם הוא המרחב שבו קורים הדברים או אולי הוא רק ה’בעל כח’ ששבוי בידים של הלב [הזמנים, השינויים] וכרצונו ותאוותיו הוא פועל?

כאשר אנו מדברים על מלכותו של ה’ – המלכות מצד עצמה יציבה לגמרי לא ברת שינוי “מלכותך מלכות כל עולמים”, ומצד שני גם לא נראית בגלוי “לא ידעתי את ה’ וגם את ישראל לא אשלח” נראה שהקב”ה הוא מופעל ולא פועל מונהג ולא מנהיג. ובכל זאת לענין הממשלה ההכוונה של המציאות והפעולות בה הקב”ה בפועל מתערב כל זמן על ידי שמראה אותות ומופתים ו”אסונות טבע” למינהם כדי ליישר את המציאות.

אם כן המלך לא מלך אלא נשלט.

כאשר זה המצב אז משתנה גם הפעולה של המלך ונהיה שליט ולא מולך אלא פועל כדי להשיג את המטרה מתוך כפיה ולא מתוך התמסרות “מלכות ליה לה מגרמה כלום” והיא צינור השפע לכל האברים.

בעבודת הנפש אז אנחנו משתמשים ב”מלך” באתכפיא כלומר להשליט את עצמו מחדש על האברים.

במצב האמיתי האברים מבינים כי הראש הוא העיקר ומקשיבים ועושים את הפעולות הנכונות ואז יש חויה ותענוג אמיתי של חיבור נפש וגוף. וכלשון ר’ יהודה הלוי בשירו המפורסם: “חיי נשמות אויר ארצך חַיֵּי נְשָׁמוֹת – אֲוִיר אַרְצֵךְ, וּמִמָּר דְרוֹר אַבְקַת עֲפָרֵךְ, וְנֹפֶת צוּף – נְהָרָיִךְ!”