אמנון
אספת את החומר בכל רגישותך
הפעמת את לבי בכל הפעימות האפשריות
המשליכות מתוך לבי ועל חדריו ועליותיו
פרץ של התרגשות משמחת.
תודה חבר יקר.
נוֹגֵעַ בְּמַחְשְׁבוֹתַיִךְ
הִתְרַגַּשְׁתִּי מִסִּפּוּר חַיַּיִךְ
עִם טַלְלֵי הַבֹּקֶר
נִשְׁטְפוּ דִּמְעוֹתַיִךְ
אֲנִי מַרְגִּישׁ אוֹתָךְ
וְאַתְּ סְפֵקוֹתָיִיךְ
אַל תְּוַתְּרִי עַל עַצְמֵךְ
אַתְּ תְּוַתְּרִי עַל הָאֱמוּנָה
הָאַהֲבָה בָּאָה לַמַּאֲמִינִים בָּהּ.
כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִיצוֹר שִׁיר
אֲנִי מְשַׂחֵק עִם הַמִּלִּים
וּבוֹנֶה לִי אֶת עוֹלָמוֹתַי הַיָּפִים
לִפְעָמִים אֲנִי גַּם מְצָרֵף אוֹתָךְ
לַמִּשְׂחָקִים שֶׁל שְׁנַיִים.
הָרִנָּה שְׁבִי…
שָׁמַרְתִּי עַל הָעֵרֶךְ
הַפֶּרַח חַי בְּתוֹכִי
בְּרִנַּת עָלוּמִים מתמשכת
כִּי יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע
בַּסֵּתֶר הַמַּדְרֵגָה
הָפְכָה לִהְיוֹת רִינַתִּי
בַּמַּדְרֵגוֹת הַגְּלוּיוֹת
שֶׁהוֹפִיעוּ בְּחַיַּי
הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת…
מְקֻדֶּשֶׁת…
וְנִתְקַדַּשְׁתִּי אֲנִי בְּתוֹכֵךְ
שֶׁתִּהְיִי אֶת
הַמַּשֶּׁהוּ הַיָּפֶה
שֶׁל חַיַּי.
הם הגיעו אלי והתיישבו זה ליד זה…
על פניה של האשה ראיתי כעס ואי נוחות…
והוא היה ממש נינוח ורגוע…
האשה פתחה בשיחה ואמרה דברים מכוערים על הגבר שלידה,
היו אלה דברים מאוד מלאי כעס, גסים תוקפניים ממש עמדה כל רגע להתפוצץ, היא היתה אלימה בדבריה… הייתי אומר מאוד אלימה…
הוא רק ישב בשקט והאזין…
וכך לפתע היא פנתה אליו ואמרה…
“אז שוב אתה מתווכח אתי”!
לא הבנתי מה קורה..
והוא השיב לה…
“אבל לא אמרתי אפילו מילה אחת”
אמרה לו האישה…
“את זה אני יודעת – אך אתה מקשיב בתוקפנות”.
אמרתי לעצמי-
זה דוגמא יפה- איך האגו בא ללא הפסקה בהתנגשות עם אחרים, זאת בגלל שהוא כל כך חסר בטחון לגבי עצמו, האגו חייב להיות שכזה, הוא שקרי, כשאין לך שום דבר ביד, ואתה רק חושב שיש שם משהו, הוא כבר יוצר לך בעיה…
מִלִּים פְּשׁוּטוֹת…
אֲנִי רוֹצֶה לָתֵת לֵךְ
אֶת כָּל מָה שֶׁתִּרְצִי
לָתֵת לָךְ אֶת כֻּלִּי
כִּי כְּשֶׁאַתְּ אִתִּי
יֵשׁ לִי כְּבָר
אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה.
הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁלָּךְ…
מְחַכֶּה לָךְ מֵעֵבֶר לַגָּדֵר שֶׁלָּךְ
אַל תְּפַחֲדִי…
גַּם שָׁם תִּהְיִי מָה שֶׁהִנָּךְ
מֵעֵבֶר לַגָּדֵר שֶׁבָּנִית לָךְ
שָׁם בְּמָקוֹם כָּל שֶׁהוּא
בַּחֲשֵׁכָה
מִסְתַּתֵּר הַחֵלֶק הַגָּדוֹל
הַחֵלֶק הָאֲמִתִּי שֶׁלָּךְ
אֲנִי מַאֲמִין בָּךְ
יֵשׁ לָךְ אֶת הָאֹמֶץ
קַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ לִהְיוֹת נוֹעֶזֶת
צְאִי אֶל מִחוּץ לַגָּדֵר
עֲשִׂי צָעַד אֶל הַלֹּא יָדוּעַ
זֶה נָכוֹן…
לָרְגָעִים תְּאַבְּדִי אֶת הַגְּבוּלוֹת
תַּרְגִּישִׁי אֶת רֹאשֵׁךְ סְחַרְחַר
יַעֲלֶה לָךְ פָּחַד
אוּלַי גַּם זַעֲזוּעַ
כְּאִלּוּ רָעָשָׁה הָאֲדָמָה תַּחְתַּיִךְ
אִם תָּנִיעִי אֶת עַצְמֵךְ בְּאֹמֶץ
אִם לֹא תַּפִּילִי אֶת עַצְמֵךְ
חֲזָרָה לְאֵגוֹ הַלּוֹחֵץ
וְתַמְשִׁיכִי הַלֵּאֶה…
כֵּן לָלֶכֶת הָלְאָה
תְּגַלִּי אֶת שֶׁנֶּחְבָּא בְּתוֹכֵךְ
אוֹתוֹ נָשָׂאתָ חַיִּים רָבִים
תְּגַלִּי אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁבָּךְ
אֶת הָעַצְמִי שֶׁלָּךְ.
וַאֲנִי אֲחַיֵּיךְ אֵלַיִךְ
אֶלְגוֹם אֵלַי אֶת אוֹר פָּנַיִךְ
החמיאי ללב שלך…
כשברא אותך אלהים הוא הניח את הלב שלך ברכות במרכז החזה כשהצלעות מגינות עליו, בדרך כלל יש לו נטייה לאהוב את עצמו ואת כל הסובב אותו,
הוא יודע לקבל כל אחד… הוא פותח את חדריו ועליותיו לכל מי שמרגיש,
הוא יודע לקבל אורחים בסבר פנים יפות. ובצורה לבבית אפשר להרגיש זאת על ידי דופק ההתרגשות.
הלב שלך אינו עושה חשבון, הוא אוהב את כל מי שנמצא בקרבתו, הוא רגיש מאוד, אך אינו מרוצה שאת בוחרת להיפגע, לכן לא תמצאי אותו נעול, הוא אוהב להיות תמיד פתוח. הוא רוצה להיות מחוץ למשחקי התיכמון והמניפולציה, הוא מלא בשפע של אנרגיה חיובית אותה הוא יונק מאותו מקום נפלא הנקרא אהבה.
אהבה היא כח היא אנרגיה נצחית שבוערת ולעולם אינה נגמרת ודרך הלב שלך האנרגיה הזו מתפשטת וזורמת החוצה..
מקומו במרכז הגוף שלך…
הוא המרכז המנהל את חייך הרגשיים ומאפשר לך להרגיש, הוא פועל בתוכך בצורה סדירה ואינטנסיבית, ויש לך קשר תמידי אתו, הוא המשחרר את האנרגיה שבלתי ניתן לעצור אותה לעצמך, לכל המקורבים אליך וליקום כולו. חלילה אם הלב שלך חסום אנרגיה הזאת אינה חודרת אליו וכל מה שיש בתוכו הופך לכאב.
תחושות נפלאות של אמפטיה, של פרגון וחום שאותם הוא מקבל מהסובב ממלאות ומזינות אותו דבר הגורם להתפתחותו, בעוד שרגשות שליליים כמו שנאה אדישות קנאה ציניות כעס חוסמות אותו ומחלישות אותך ומונעות ממך את היכולת לאהוב.
הלב שלך חזק ופתוח והוא מקנה לך את הביטחון העצמי, את שלמה עם עצמך, ואינך מחפשת אישור חיצוני למי שאת ומה שאת…
הלב הפתוח שלך באנרגיות החיוביות שבו הסיר מעליו את תחושת הגאווה והבושה שאפיינו אותך לפנים, וייסד בתוכך את הענווה את הצניעות שאינה מתעניינת בסדר הציבורי, הנוכחות שלך נוגעת בלבבות אחרים שלא פוסקים מהרצון לגעת בך,
הלב הפתוח שלך מגלה לך את הספונטניות המחדשת את עוצמת אנרגיית האהבה לאורך זמן ועל ידי כך מזכירה לסובב אותך את המתיקות של מצב שכזה והנוסטלגיה תופסת לה מקום ומעגנת את החיובי בתוכך.
הלב שלך הוא מלך השולט על כל האברים הוא זה הפוקד על לחייך להתחייך… ושאת מחייכת העולם כולו מתחייך אתך…
ישנם לילות והיום פחות שעדין עולות להן תמונות מאותה מלחמה נוראה…
תמונות שאינן מרפות, תמונות הירקות על מצחי זיעה קרה
אני מתעורר והבנתי שהייתי שם פעם נוספת..
למדתי לקבל זאת, ועם הבוקר אני מתפקד את עצמי בכתיבה…
נראה שיצרתי לי עוגן בתוכי המחזיר אותי להרגשתי הטובה…
ואני מצליח לשוב ולחייך אל החיים…
נְקֻדָּה קְטַנָּה בַּלָּבָן…
הָיִיתָ לִי נְקֻדָּה קְטַנָּה
נְקֻדָּה לְבָנָה
עַל תִּקְרָה צְחִיחָה
בָּאֶחָד מֵחֲדָרָיו הָאֲפֵלִים
שֶׁל אֶחָד מִבָּתֵּי הַחוֹלִים
יָמִים וְלֵילוֹת אֲרֻכִּים
תָּפַסְתְּ אֶת עֵינִי לְהַבִּיט
מָנַעַתְּ מַמְּנִי לְהַרְגִּישׁ
הָיִיתִי סְתָם אֶבֶן
סִפַּרְתְּ לִי מִלְחָמָה
וְלֹא נָתַתְּ לִי פֶּסֶק זְמַן
לִמַּדְתְּ אוֹתִי לִהְיוֹת
שָׁקֵט אפטי וְחַלָּשׁ
לְלֹא דִּמְעָה הַמַּעְיָן פָּסַק
הוֹרַדְתָּ לִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
תְּמוּנוֹת שֶׁל חֲבֵרִים
שֶׁהָיוּ וְאֵינָם
הָרֹאֹת לִי דָּם וְעוֹד דָּם
הָפַכְתִּי לִהְיוֹת אִלֵּם וְשַׁתְקָן
נְטוּל רֶגֶשׁ וְרֵיקָן
נקודה קנה לבנה
הָיְתָה לִי שָׁם כָּל חַיַּי
כֵּן…
אֵיפֹה שֶׁהוּא בְּבֵית חוֹלִים
בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה
עַל תִּקְרָה צְחִיחָה
נְקֻדָּה אַחַת קְטַנָּה בְּלָבָן
הָיְתָה לִי נְקֻדַּת מִשְׁעָן.
אֶת הַקֶּסֶם שֶׁל חַיַּי
אֵין לִי יוֹתֵר אֶת הַצּוֹרֵךְ
לוֹמַר לְךָ בַּמִּלִּים
לַחֲזֹר וְלוֹמַר לָךְ
שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ
הִתְקַדַּמְתִּי הָלְאָה
אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּרְגִּישִׁי
שֶׁכָּל יֵשׁוּתִי
אוֹמֶרֶת לָךְ זֹאת.
אַתְּ הִיא הָאַחַת
הָרוֹקֶדֶת חָפְשִׁי בְּמַחְשַׁבְתִּי
וּמְנַגֶּנֶת אֶת עָצְמָה בְּלִבִּי
אַתְּ זוֹ הַנּוֹטַעַת בְּתוֹכִי
זִכְרוֹנוֹת קְסוּמִים
שֶׁל רְגָעִים יָפִים
שֶׁהֵם הָרְגָעִים הַכְּחוּלִּים
שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ…
מַהִי אָהֲבָה…???
הוּא אָמַר לִי….
כַּנִּרְאֶה מִתּוֹךְ כְּאֵב
“אֵין אֲהָבוֹת שְׂמֵחוֹת”,
הֲיִתָּכֵן ?
שֶׁאֲהָבוֹת הֵן עֲצוּבוֹת…
וְלֹא יוֹדְעוֹת שִׂמְחָה מֵהֵי.
וּכְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאֲהָבוֹת הֵן
כּוֹאֲבוֹת..
מֵאַכְזָבוֹת…
מְרַסְּקוֹת…
יֶשְׁנָן קְטַנּוֹת וְגַם גְּדוֹלוֹת
אָהֲבָה שֶׁהִיא פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר
ֵשׁאָהֲבָה אוֹבְסֶסִיִבִית
אוּלַי נִדְמֶה לָנוּ
שֶׁאֲנַחְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה
וְאוּלַי לֹא….
אָז אוּלַי תֹּאמְרוּ לִי
מַהִי אָהֲבָה?
הַמִּלִּים שֶׁלִּי…
הַבִּיטִי אֶל שְׂפָתַי
הַמְּנִיעוֹת עַצְמָן אֵלַיִךְ בַּמִּלִּים
מִלִּים מִלִּים מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה שְׁבִי
מִלִּים הַלּוֹחֲשׁוֹת אֶת שְׁמֵךְ
מְדַבְּרוֹת אֵלַיִךְ אֶת עַצְמָן
אוּלַי אֵין לַהֵן מַשְׁמָעוּת בְּעֵינַיִךְ
פָּשׁוּט תְּנִי לַהֵן לְגָעַת בְּלִבֵּךְ
הָנִיחִי לַהֵן לְהָסִיר
אֶת הָאָבָק וְהַחֹשֶׁךְ
שֶׁהִתְמַקְּמוּ לָהֶם בְּתוֹכֵךְ
פזמון…
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ
שְׁאֵלּוּ רַק מִלִּים
כֵּן… כֵן…
כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ לִי זֶה מִלִּים
אֵלּוּ רַק מִלִּים
הַמְּדַבְּרוֹת אוֹתִי
הַיּוֹדְעוֹת לְגָעַת בָּךְ
מִלִּים הַמְּאִירוֹת
אֶת כָּל הַיָּפֶה הַמִּתְגַּלֶּה אֵלַי
הַקְשִׁיבִי אֶל עֵינַי
הַמְּפִיקוֹת עַצְמָן אֵלַיִךְ בַּמִּלִּים
מִלִּים מִלִּים מִתּוֹךְ הָאוֹר שֶׁבְּתוֹכִי
מִלִּים הַמְּקַדְּשׁוֹת אֶת שְׁמֵךְ
מְגַלּוֹת לָךְ אֶת עַצְמִי
אוּלַי אֵין לַהֵן מַשְׁמָעוּת בְּעֵינַיִךְ
פָּשׁוּט חַבְּקִי אוֹתָן קָרוֹב אֵלַיִךְ
תְּנִי לַהֵן לְהַדְלִיק
אֶת הָאוֹר וְהַקֶּסֶם
הֶחָבוּיִים עָמֹק שָׂם בְּתוֹכֵךְ.
קְּרַב לָנוּ חָזוֹן אַחֲרִית…
אַתְּ הָיִית לִי אֶרֶץ חֲלוֹמוֹת
נוֹפַי אַהֲבָתֵךְ נוֹסְקִים
אֶל פִּסְגּוֹת הֶהָרִים בּיָרוֹק
נוֹגְעִים בִּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
אַתְּ לִי אֶרֶץ מְכוֹרָה
לֹא הָיְתָה לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת
שִׁיר וּמַנְגִּינָה
מִּתְנַגְּנִים בְּדִמְעוֹתַיִךְ
חוֹנְקִים אוֹתָךְ אִמָּא אֲדָמָה
אַרְצִי מוֹלַדְתִּי
אַתְּ וְלֹא אַחֶרֶת…
חָרַשְׁתְּ פְּנִימָה אֶל תּוֹכֵךְ
תְּלָמִים וְרִגְבֵי עָפָר מְדַמְּמִים
זוֹעֶקֶת אֶת עַצְמָהּ מַעְלָה
מְבַקֶּשֶׁת לְעַצְמָהּ שָׁלוֹם
מְבַקֶּשֶׁת שׁוּב לִרְאוֹת
חִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד קָט
וְאִמָּא מְחַבֶּקֶת
אַתְּ הָיִית לי אֶרֶץ אָהֲבָה
עַכְשָׁיו אַתְּ שׁוּב
מְכִינָה אֶת עַצְמֵךְ לַמִּלְחָמָה
לֹא רָאִיתִי כֶּבֶשׁ מְזַמֵּר
וְהַזְּאֵב מְשַׁחֵר לַטֶּרֶף
נָמֵר בְחַבַרְבּוּרוֹתָיו
בְּמִרְדָּף תְּמִידִי אַחַר הֶרֶג
אַרְיֵה אֵינוֹ מַנִּיחַ לַבָּקָר
מְסָרֵב לֶאֱכֹל אֶת הַתֶּבֶן.
אֱלֹהִים שֶׁלִּי…
קִירוֹת לִבִּי זוֹעֲקִים אֵלַיִךְ
קָרֵב חָזוֹן אַחֲרִית
עָשָׂה שָׁלוֹם בְּחֵילְךָ
גַּלֵּה לָנוּ אֶת הַשַּׁלְוָה
שִׂים עָלִינוּ אֶת שִׁמְךָ אָהֲבָה
אֱלֹהִים…
רַק … רק…
שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עוֹד מִלְחָמָה.
אִשָּׁה … אוֹר שֶׁל יָרֵחַ.
שֶׁמֶשׁ בְּמַלְכוּתָהּ אֶת הַיּוֹם
שׁוֹפַעַת אוֹר קְדוּמִים
וּמֵחַיָּה אֶת הָעוֹלָם
בַּנְּתִינוּת שֶׁל חֶסֶד וְאַהֲבָה
אַדְנוּתָה בְּחִיזּוּרָהּ אַחֲרֵי יָרֵחַ
לְקַבֵּל אֶת קַרְנֵי אוֹר אַהֲבָתָהּ
לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת מָה שֶׁאֵין בּוֹ
אוֹר וְאַהֲבָה צְרוּפָה
וְהִיא מַחְזִירָה אֶת אַהֲבָתוֹ
מִמּוּאֶרֶת הָפְכָה לַמְּאִירָה
לְהָאִיר לוֹ אֶת הַלַּיְלָה לַהֲנָאָתָהּ.
מִכָּאן הֵבַנְתִּי
דַּרְכּוֹ הַמְּיוּחֶדֶת שֶׁל גֶּבֶר בָּעַלְמָה
בָּאוֹר שֶׁל חִיזוִּרִים נוֹתֵן לָהּ
אוֹר וְאַהֲבָה
כִּי אֵין בָּהּ אוֹר מִשֶׁל עַצְמָהּ
הָפְכָה עָצְמָה לִכְלִי קִבּוּל
לְקַבֵּל לְתוֹכָהּ אוֹר מִנְּתִינָה
וּלְהַעֲנִיק בְּדַרְכָּהּ אוֹר בַּחֲזָרָה
לִהְיוֹת אוֹר שֶׁל נְשָׁמָה אַחַת
לָתֵת לֵךְ שׁוּב לִפְגּוֹשׁ…
בַּדֶּרֶךְ הַמְּיוּחֶדֶת שֶׁלָּךְ
אַתְּ מְאַפְשֶׁרֶת לְעֵינַי
לָנוּחַ בַּכָּחוֹל שֶׁבְּעֵינַיִךְ
מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיךְ
וְלֹא פָּגַשְׁתִּי בָּךְ
רַק שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ
הַמְּדַבֵּר אֵלִי רַכּוּת
לִבִּי סַעַר אֶת מִלּוֹתַיִךְ
אָמַרְתְּ לִי עַל עַצְמִי
דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָךְ
אֲנִי מְדַמְיֵין אֶת מִי שֶׁאַתְּ
אַךְ אֵינִי יָכוֹל לָרֶגַע לְדַמְיֵין
וְלֹא לִרְאוֹתְךָ כָּאן לְיָדִי
רוֹצֶה אוֹתְךָ הַלַּיְלָה
מְבַקֵּשׁ בִּלְחִישָׁה אֶת הַלַּיְלָה
לְהוֹבִיל אוֹתָךְ אֵלַי
לְנַחֵם אוֹתָךְ מִכְּאֵבְךָ
לָתֵת לֵךְ שׁוּב לִפְגּוֹש
אֶת הַכֹּחַ הַיָּפֶה שֶׁל אַהֲבָתֵךְ
לחזור הביתה…
נוֹלַדְתִּי כִּיצִירָה אלקית
בַּטֶּבַע הַמְּיֻחָד שֶׁלָּהּ,
נִרְאָה שֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי
יַחַד עִם תַּבְנִיּוֹת לֹא טִבְעִיּוֹת
שֶׁפִּתַּחְתִּי בַּהֲוָיָה שֶׁלִּי,
הָיְתָה הִתְנַגְּדוּת בְּתוֹכִי
שֶׁלֹּא קִבְּלָה אַתְּ מִי שֶׁאֲנִי
עַד שֶׁקָּרַסְתִּי…
הַיּוֹם אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ
שֶׁאַף אַחֵד לֹא יוּכַל
לְהַחְזִיר אוֹתִי
הַבַּיְתָה אֶל עַצְמִי
שׁוּם שִׁיטָה וְלֹא טֶכְנִיקָה
שׁוּם אֶמְצָעִי
לֹא יָבִיאוּ אוֹתִי
אֶל הָעַצְמִי הַטִּבְעִי שֶׁלִּי
כָּל מָה שֶׁאֶעֱשֶׂה רַק
יַרְחִיק אוֹתִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר
מִלִּהְיוֹת טִבְעִי…
כְּשֶׁאֲנִי מוֹדָע לַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁלִּי
שֶׁהִרְחִיקָה אוֹתִי מֵהַטִּבְעִי
וַאֲנִי מְזַהָה אֶת מָה
שֶׁלֹּא טִבְעִי אֶצְלִי
אֲנִי מַפְסִיק לִתְמֹךְ בּוֹ
כִּי אֲנִי כְּבָר מַרְגִּישׁ שֶׁאֵינוֹ טִבְעִי
וְאִם לֹא תָּמַכְתִּי בּוֹ
הוּא כְּבָר לֹא יוּכַל לְהִתְקַיֵּים
הַלֹּא טִבְעִי זָקוּק לַתְּמִיכָה
בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת
וְאִם אַפְסִיק לִתְמֹךְ בּוֹ
מֵאַיִן יְקַבֵּל אֶת הָאֶנֶרְגְּיָה שֶׁלּוֹ
כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה וּמֵבִין זֹאת
הַדֶּרֶךְ כְּבָר פְּתוּחָה לַשִּׁינּוּי.
לַחֲזֹר הַבַּיְתָה אֶל עַצְמִי.
אֶל פַּס הַיְּצוּר שֶׁל יְצִירָתִי
בַּחֲזָרָה לִהְיוֹת הַמַּהוּת
בַּחֲזָרָה לִהְיוֹת טִבְעִי…
לָעוּף וּלְרַחֵף….
שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלֵךְ
אֲנִי חוֹגֵר כְּנָפַיִם
כוֹנֵּס אוֹתְךָ מֵעַל אֶבְרוֹתַי
עָף אִתְּךָ לְעוֹלָמוֹת מָרוֹם
מִשַּׁיֵט בֵּין עֲנָנֵי שָׁמַיִם
נוֹתֵן לָרוּחַ לִפְרוֹעַ אֶת שְׁעָרַיִךְ
וּלְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ
לְהָאִיר אֶת אֹדֶם חִיּוּכְךָ
לְעוֹף אִתָּךְ בִּשְׁמִי הַתְּכֵלֶת
זֶה כְּמוֹ לִהְיוֹת עָנָן לָבָן
הַשָּׁט לְלֹא כִּוּוּן
לְלֹא נָתִיב וְאֵין לֹא דֶּרֶךְ
לִהְיוֹת אִתָּךְ בְּכָל מָקוֹם
בְּעוֹלָמוֹת גְּבוֹהִים שֶׁל חֹפֶשׁ
בְּרֶגַע אֶחָד מִתְמַשֵּׁךְ…
בְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל אור מתפשט…
אוֹרוֹ שֶׁל הַמַּגָּע…
אֶנֶרְגְּיָה שֶׁל חַיִּים זוֹרֶמֶת בִּי
מְבַקֶּשֶׁת לָהּ אוֹרְגַּזְמָה
וכבר הבנתי
אֲנִי רוצה לְאַפְשֵׁר לְעַצְמִי
לָלֶכֶת לָאִבּוּד
רַק בָּרֶגַע שֶׁכָּזֶה
הִיא יְכוֹלָה לְהִתְחוֹלֵל
רַק בָּרֶגַע שֶׁכָּזֶה
הַגּוּף שֶׁלִּי יָכוֹל לְהִתְמַלֵּא
בְּאֶנֶרְגְּיָה חֲדָשָׁה.
כֵּן..
רֶטֶט חָדָשׁ מְשַׁלְהֵב
זְרִימָה שֶׁל חַיִּים
הַגּוּף שֶׁלִּי מִתְעוֹרֵר
ֹלַזְּרִימָה נִפְלָאָה קוֹרֶנֶת
אֲנִי מְאַבֵּד אֶת עַצְמִי
פְּלִיטַת הַזֶּרַע מתוכי
הִיא לֹא אוֹרְגַּזְמָה
זֶה רַק חֶלְקוֹ שֶׁל הַגּוּף
זוֹ פְּלִיטָה עֲקָרָה
הִיא מְבִיאָה הַקַּלָּה לַגּוּף
הִיא פֻּרְקָן וְלֹא יוֹתֵר
זֶה כָּזֶה שַׁסְתּוֹם בִּטָּחוֹן
שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר מִדַּי אֶנֶרְגְּיָה
הַגּוּף מְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ
דֶּרֶךְ פְּלִיטַת הַזֶּרַע
זֶה לֹא הָאֲמִתִּי
אוֹרְגַּזְמָה הִיא מַשֶּׁהוּ רוּחָנִי
אֲנִי מַגִּיעַ לַשִּׂיא הָרֶטֶט
שִׂיא הָאֶקְסְטָזָה
זֶהוּ שִׂיא שֶׁמִּמֶּנּוּ אֲנִי בָּא לְרוֹגַע
כָּל הַהֲוָיָה נִרְגַּעַת
הִיא רוֹטֶטֶת עִם מוּזִיקָה חֲדָשָׁה
עִם צְלִיל מְיֻחָד שֶׁל הַיְּקוּם.
הָאֵגוֹ לֹא בַּנִּמְצָא …
הָפַכְתִּי לִהְיוֹת אֶנֶרְגְּיָה בִּלְבַד
אֵין אַף אֶחָד בִּפְנִים
רַק אֶנֶרְגְּיָה הַזּוֹרֶמֶת
כִּשְׁטִיפַת נָהָר בִּזְרִימָתוֹ
כְּשֶׁהַזֶּרֶם פּוֹסֵק לוֹ
הַנָּהָר שֶׁבַּתֻּכִּי נִרְגָּע
אֲנִי בְּהַרְמוֹנְיָה עִם הַיְּקוּם
כֵּן…
אוֹרְגַּזְמָה זוֹ תּוֹפָעָה
הַמִּתְרַחֶשֶׁת בִּפְנִים בְּתוֹכִי
לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לִהְיוֹת שָׁלֵם
אוּלַי רַק לְרֶגַע
לִהְיוֹת לְרֶגַע עִם הַשָּׁלֵם כֻּלּוֹ
לְהַשְׁלִים אֶת נְּעוּרַי וּלְחָדָשׁ אוֹתָם
לָתֵת לְעַצְמִי אֶנֶרְגְּיָה שֶׁל חַיִּים
הַשָּׁלֵם הַזֶּה מְרַעֲנֵן ומֵחָדָשׁ אוֹתִי
כָּל הַיָּשָׁן נֶהֱרַס עַל יְדֵי הָאוֹרְגַּזְמָה
זוֹ אֶנֶרְגְּיָה מִתְחַדֶּשֶׁת
אֶנֶרְגְּיָה צְעִירָה
יָדַעְתִּי שֶׁכְּדֵי לִיצֹר אוֹתָהּ
עֲלִי לָבוֹא אֵלֶיהָ לְלֹא אֵגוֹ
אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְמַסֵּר…
כֵּן לְהִתְמַסֵּר…
פִּתְחֵי לִי
אֶת דְּלָתוֹת הַזָּהָב
הַנּוֹעֲלִים אֶת מִשָּׁכֵן לִבֵּךְ
אֲנִי נוֹקֵשׁ אֵלַיִךְ רַכּוּת
מְבַקֵּשׁ לְגָעַת בַּמָּקוֹם
שְׁבוּ טְמוּנִים אוֹצְרוֹתַיִךְ
אַתְּ שְׁבוּרָה
וּשְׁבָרַיִךְ פְּזוּרִים בְּתוֹכֵךְ
תְּנִי לִי לִהְיוֹת נוֹכֵחַ לְיָדֵךְ
לָשֵׂאת אֶת טָלְטָלוֹתַיִיךְ
אַל תְּפַחֲדִי …
אַתְּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת לָאִבּוּד
בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ
אֲנִי אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ
אֲנִי קָרוֹב אֵלַיִךְ
תְּנִי מְנוּחָה וּמַרְגּוֹעַ
לַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר מְאִירָה
אֶת כָּל הַיָּפֶה שֶׁבָּךְ
הָנִיחִי לִדְמָעוֹת בְּעֵינַיִיךְ
לְהַפִּיל עַצְמָן אֶל הַחֹפֶשׁ
אַל תְּדַבְּרִי …
חָסְכִי מִמֵּךְ אֶת הַמִּלִּים
אֲנִי הוּא הַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ תּוּכְלִי לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשֵׁךְ
בּוֹאִי וְנִאֱסֹף אוֹתָךְ
אֶל מִי שֶׁאַתְּ בֶּאֱמֶת
אֲנִי אֶהְיֶה בִּשְׁבִילֵךְ
וְאַתְּ תִּהְיִי בִּשְׁבִילִי
בַּשְּׁבִיל עַצְמֵךְ…
חֲלוֹם עַל יֶלֶד וּמַלְאָךְ,,,
חָלַמְתִּי חֲלוֹם
חֲלוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר וּרְנָנָה
אַתְּ כָּאן לְיָדִי,
כֵּן…
פָּשׁוּט לְיָדִי.
שֶׁמֶשׁ מִתְכַּרְבֶּלֶת בְּרַכּוּת
רוֹצָה לָגַעַת אֶת הָאֹפֶק
עֲנָנֵי נוֹצָה מְשָׁיְיטִים
עַל רָקִיעַ תָּכוֹל
שִׂיחַת צִפֳּרִים מְזַמְּרוֹת
וְהֵן עָפוֹת בְּלַהֲקָה
מְכִינוֹת עַצְמָן לִנְדִידָה
יֶלֶד קָטָן מַבִּיט בָּם
רוֹאֶה בְמָעוֹפָן מַלְאָכִים
וְאַתְּ בְּסֹמֶק לְחַיַּיִם
מוֹרִידָה דָּמְעָה
כִּי לֵב מֵאוּשָׁר שֶׁל יֶלֶד
רִגֵּשׁ אֶת תּוֹכֵךְ בַּאֲנָחָה
וְהוּא מְחַיֵּיךְ אֵלַיִךְ
לוֹחֵשׁ קַלּוֹת אֶת שְׁמֵךְ
אִמָּא …
אַתְּ הַמַּלְאָךְ שֶׁלִּי
אַתְּ הַמַּלְאָךְ,,,
כְּשֶׁאֶגְדַּל…
אֲנִי אֶהְיֶה…
אַךְ הֱקִיצוֹתִי בְּבֹקֶר
וְעֵינִי תָּרוֹת
כְּאִלּוּ מְחַפְּשׂוֹת הֵן
אוֹתָךְ וְאֶת אוֹתוֹ הַיֶּלֶד בַּחֲלוֹם.
לְהִתְחַתֵּן מֵחָדָשׁ…
לְהִתְחַתֵּן פִּתְאוֹם עוֹד פַּעַם
כָּךְ בָּאֶמְצַע הַחַיִּים
עִם אוֹתוֹ אֶחָד
הַחוֹבֵק אֶת שְׁנוֹתַי
בַּחֵן וּבַנְּעִימִים
שׁוּב לָחוּשׁ אֶת הָרֶגַע
שׁוּב לִהְיוֹת הַכַּלָּה הַיָּפֶה
לְהַבִּיט אֶל עֵינַיִךְ
וְלוֹמַר אַתָּה הָאֶחָד
שְׁבֹר אֶת הַכּוֹס
הָיִית וְנִשְׁאַרְתָּ
הָיִית וְאַתָּה לַנֶּצַח.
אִמָּא אֲדָמָה רוֹצָה אוֹתְךָ אַחֶרֶת
אַתְּ…
הַיּוֹדַעַת אֶת עַצְמֵךְ פְּנִימָה,
לוֹבֶשֶׁת אֶת עַצְמָהּ מָגֵן
נִסְתֶּרֶת וְחָבוּיָה בְּתוֹךְ קְלִיפָּה
מְמָאֶנֶת אֶת עַצְמֵךְ מִלְּקַבֵּל.
אַתְּ…
הַבּוֹרַחַת עִם עַצְמֵךְ
אַל מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הָאֵין
מַעֲלֶה בְּעָשָׁן סָמִיךְ
אֶת דְּמָעוֹת כְּאֵבֵךְ.
אַתְּ…
הַנּוֹגַעַת אֶת הַטֶּבַע ביופייך
לוֹחֶשֶׁת בְּעֵינַיִךְ
אֶת יֹפִי הַבְּרִיאָה
חוֹנֶקֶת אֶת הַרְגָּשָׁתֵךְ
נוֹפֶלֶת חָלָל בְּתוֹךְ עַצְמֵךְ.
אֶת…
בְּכָל עָצְמַת אַהֲבָתֵךְ
אַתְּ חֲצוּיָה נִסְתֶּרֶת
לוֹקַחַת מִשִּׁבְרֵי נַפְשֵׁךְ
לְהַסְתִּיר מִתַּחַת לְגַלֵּי הַיָּם.
אִמָּא אֲדָמָה
אֵינָהּ רוֹצָה סְתָרִים
אֵינָהּ רוֹצָה אוֹתָךְ בּוֹרַחַת,
זוֹעֶקֶת הִיא אֵלַיִךְ בַּגָּלוּי
מִנְעִי עַצְמֵךְ מִן הֶחָבוּי.
אִמָּא אֲדָמָה רוֹצָה אוֹתָךְ
חוֹבֶקֶת אֶת הַטֶּבַע ,
רוֹכֶבֶת עַל גַּלִּי הַיָּם
פּוֹתַחַת אֶת עָצְמָה
לְשִׁיר רִאשׁוֹן שֶׁל אַהֲבָה.
אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ…
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים נִתֵּן
אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ,
וּכְשֶׁאָנוּ מַגִּיעִים לִגְבֹּול שֶׁלָּנוּ
נִתַּן עוֹד…
וְנִשְׁכָּח אֶת הַכְּאֵב שֶׁבְּזֶה,
כִּי כְּשֶׁנַּעֲמֹד שְׁנֵינוּ
מוּל הַמָּוֶת,
רַק הָאַהֲבָה
שֶׁנָּתְנוּ וְקִבַּלְנוּ תֵּחָשֵׁב,
וְכָל הַשְּׁאָר,
הַקְּרָבוֹת הַהֶשֵּׂגִים
וְכָל הַמַּאֲבָקִים,
יִשָּׁכְחוּ בְּהִשְׁתַּקְּפוּתֵנוּ.
וְאִם הֵיטַבְנוּ לֶאֱהֹב
אָז כָּל זֶה
הָיָה שָׁוֶה,
וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שְׁנֵינוּ
תִּשָּׁאֵר אִתָּנוּ עַד אֵין סוֹף,
אֲבָל אִם
לֹא עָשִׂינוּ זֹאת,
הַמָּוֶת יָבוֹא תָּמִיד
מֻקְדָּם מִדַּי,
וְיִהְיֶה זֶה נוֹרָא
מִכְּדֵי שֶׁנַּעֲמֹד בּוֹ.
אָז בּוֹאִי וְנִתַּן…
אֶת כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ
וְעוֹד…. וָעוֹד…
לִטְבּוֹל …
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מְלֶאכֶת הִטְבִּילָה
יֵשׁ בָּהּ אַתְּ הַרְגָּשַׁת הַחִבּוּר
אֲנִי טוֹבֵל עַצְמִי בַּיָּם
מְחַבֵּר אֶת גּוּפִי לַמַּיִם
אֲנִי טוֹבֵל עַצְמִי בִּרְגָשׁוֹת
זוֹ הַמַּחְשָׁבָה הַטּוֹבֶלֶת
אֶת עָצְמָה בָּרֶגֶשׁ
לִפְנֵי שֶׁהִיא יוֹצֵאת לְאוֹר,
אֲנִי טוֹבֵל עַצְמִי בְּעֵינֶיהָ
וְעֵינִי מִתְרַכְּכוֹת להן,
אֲנִי טוֹבֵל עַצְמִי
בְּנַחֲלֵי חֶמְדָּתָהּ
וּמִתְעַנֵּג בְהִילוּלַת חִבּוּר
נִרְאָה שֶׁלַּטְּבִילָה יֵשׁ אֶת זֶה
הִיא מְרַכֶּכֶת בְּעִדּוּן,
מֵאָז הֱיוֹתִי יֶלֶד אֲנִי טוֹבֵל
אֶת הַבּיסקְוויט בְּתוֹךְ הַתֵּה
וְרַכּוֹתוֹ הֵמְעוּדֶנֶת נְעִימָה לִי
אֲנִי פָּשׁוּט אוֹהֵב …
אֶת מְלֶאכֶת הִטְבִּילָה…
ישבתי על המצוק של “מעלה נמר”…
שעת בין הערביים היתה… שעה קסומה הנוגעת בי ברגעיה היפים…
המדבר מדבר אלי בנופיו…
התחברתי אל המראות היפים שראיתי וכתבתי…
(השיר פורסם בספר פסיפס 3).
מִדְבָּר…
הַשֶּׁמֶשׁ בְּפַאֲתֵי מַעֲרָב
אֲנִי מְפַלֵּס אֶת דַּרְכִּי
בֵּין הַסְּלָעִים הַזְּקוּפִים,
לָבָן הָיָה הַשְּׁבִיל
וְחָצָב נְתִיבוֹ בְּמַעֲלֵה הָהָר
אֵשֶׁל בּוֹדֵד זָקַף קוֹמָתוֹ
וְשֵׁיחִים שְׁחוּחֵי קוֹמָה
רִצְּפוּ אֶת הָהָר כְּשֶׁטִּיחַ
הַמְּתֻבָּל בְּגוֹנֵי חוּם צְהַבְהַב
פְזוּרֵת הַשֵּׁיחִים נָעָה בְּרַכּוּת
לַקּוֹל פִיזְמוֹנָה שֶׁל הָרוּחַ
הִיא נָעָה לְעַצְמָהּ
וְהֵקִימָה קוֹל שֶׁאוֹן חֲרִישִׁי
צִלְצוּל פַּעֲמוֹנֵי הַכְּבָשִׂים
בִּשֵּׂר לִי
שׁוּבָם שֶׁל רוֹעִים הַבַּיְתָה,
הַשֶּׁמֶשׁ בֵּינְתַיִם הִתְאַדְמָה לָהּ
פִּזְּרָה קַרְנַיִם
בִּשְׁלַל צִבְעִי הַכָּתוֹם
לְהַלְבִּישׁ עֲנָנֵי נוֹצָה
בִּגְדֵי מֶּלֶךְ.
הֶהָרִים מִסָּבִיב
יָרְדָה קוֹמָתָם
בְהֲבִּיטָם אַל הַמַּרְאָה
הַיָּפֶה שֶׁל הָאֹפֶק
וְהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת אֲלֵיהֶם
יוֹרֶדֶת בַּשַּׁלְוָה
מִלֵּאת חוּם וְחִבָּה
“אַיֶּילֶת הַשַּׁחַר”
הֵחֵלָּה לְהַדְלִיק אוֹרוֹתֶיהָ
לְהָאִיר בִּתְאוּרַת לַיְלָה רִאשׁוֹנָה
אַתְּ דַּרְכָּהּ הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
הכונסת אֶת עָצְמָה
אַל פִּיתְחַתְּ הֶהָרִים הַכֵּהִים,
שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת הִתְקַשְּׁטוּ
שׁוּב בָּאֹדֶם
לְהַפְגִּין אֶת עוֹצֶמֶת הַדָּרָה
שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת
וְהֵיא יוֹרֶדֶת…
יוֹרֶדֶת…
וְתֵעָלֵם…
עָצַרְתִּי אֶת עַצְמִי…
הִתְיַשַּׁבְתִּי קִמְעָא
מְחֻבָּק הָיִיתִי
בַּנִּפְלָאוֹת הַטֶּבַע
מַבִּיט…
אֶל זוֹ שֶׁהָיְתָה
בַּקֶּסֶם שֶׁל מָה שֶׁהוֹתִירָה
וְהָלְכָה…
מִצְמַצְתִּי בְּעֵינַי
שׁוֹפֵעַ אֶת פְּרִידָתָהּ
חוֹלֵם…
חוֹלֵם אֶת יוֹפְיוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
בְּכָל תְּנוּחוֹת הַנּוֹף
עַל כָּל צְבָעָיו…
קוֹל זִמְרָתוֹ שֶׁל הַצְּרָצַר
וְקוֹלוֹ הֶעָמוּם שֶׁל הָאוֹחַ
בִּשְּׂרוּ לִי
כִּי אָכֵן הַלַּיְלָה כְּבָר יָרַד.
לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַבָּא
רוֹצֶה אֲנִי לַחַיּוֹת,
כֵּן לַחַיּוֹת…
לִהְיוֹת קַיָּם…
קַיָּם כָּאן וְעַכְשָׁיו,
פָּשׁוּט לִהְיוֹת…
וּלְהַקְשִׁיב לְמָנְגִינַת הָאֱמֶת,
אֲשֶׁר מִתְנַגֶּנֶת בְּתוֹכִי.
רוֹצֶה אֲנִי לְהַרְגִּישׁ,
כֵּן לְהַרְגִּישׁ…
אֶת תְּנוּעַת רוּחִי
הָעוֹלָה מַעֲלָה וּמֵרוֹמֶמֶת,
לְהַרְגִּישׁ אֶת הַצְּמִיחָה,
צְמִיחַת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחִי
הַלּוֹקַחַת אוֹתִי הָלְאָה.
רוֹצֶה אֲנִי לָצֵאת לְדֶרֶךְ,
כֵּן לָצֵאת…
לִפְרֹץ…
לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַבָּא,
לְהַגִּיעַ אֶל עַצְמִי,
כֵּן לְהַגִּיעַ…
אֶל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר בְּנִשְׁמָתִי.
לְהַגִּיעַ אֶל הַיכַּלּוֹת הָאַהֲבָה.
הַדּוֹלְקִים בְּאוֹרוֹת נֶצַח.
אוֹר מִתְקַדֵּשׁ…
הָיָה זֶה לֵיל קְסָמִים מְשַׁלְהֵב
לַיְלָה שֶׁל אוֹהֲבִים
אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר כִּבְתֵה אוֹרוֹתֶיהָ
נָעֲלָה אֶת הַלַּיְלָה לְאוֹר רִאשׁוֹן
בְּחָלָל הַחֶדֶר אוֹר קְדוּמִים
חִבּוּק נָעַל אֶת גּוּפִי אֵלֶיהָ
לִשְׁנַת בֹּקֶר אוֹר שֶׁמִּתְחַדֵּשׁ
אוֹר שֶׁל אוֹהֲבִים שֶׁהִתְּקָדֵּשׁ
הַיֵּצֶר וַאֲנִי…
הִתְקַמְּטוּ לַהֵן עֵינַי
בְּמַבָּט אֶחָד שֶׁל יֵצֶר,
וְזֶה מַטִּיל אֵימָּתוֹ עָלַי
וּבוֹצֵעַ דַּרְכִּי לַסָּפֵק,
בחניתות יִסְגֹּר סִפְרִי
יִמְנַע מֵעֵינֵי
אוֹתִיּוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ,
בְּחֶרֶב מוּשֶׁטֶת מֵאִיִּים
לַדֶּרֶךְ עֲקַלְקַלָּה,
בַּחֵץ יִקַּח אוֹצְרוֹתַי
אֶל הָאֹפֶל,
לִמְנֹעַ אוֹרוֹתַי מִלְּהָאִיר.
יְפָתֵּנִי יִצְרֵי
בְּחֶזְיוֹנוֹת שָׁוְא
וַחֲלוֹמוֹתַי בִּתְפֵלִים.
שָׁם עַצְמוֹ שׁוֹמֵר בַּפֶּתַח
לֶאֱרֹב לכונסים
אֶל חַדְרֵי לְבָבִי,
הוּא חָזָק…
הוּא לוֹחֵץ…
בְּכָל סִגְנוֹן אֶפְשָׁרִי
עִם הַרְבֵּה אֶרֶס
רוֹצֶה לְהַחֲלִישׁני
לְהַפְקִירני לְדֶרֶךְ חַתְחַתִּים.
הַגִּבּוֹר שֶׁבִּי
אֵינֶנּוּ מִסְתַּעֵר…
אֵינֶנּוּ מִתְנַגֵּד…
אֵינוֹ מְשַׁנֵּס מָתְנַיִם
מַרְפֶּה…
פָּשׁוּט מַרְפֶּה..
מֵכִין עָצְמוּ לְהִתְגַּבֵּר.
וּמִתְגַּבֵּר…
לְכִי לִישֹׁן עַל ערסלי הַהַסְכָּמָה
הָנִיחִי אֶת רֹאשֵׁךְ עַל כָּרִיּוֹת הִכְתִּיבָה
תְּחַיְּכִי אֶל הַלַּיְלָה
מָצָאת לָךְ חָבֵר הַמַּכִּיר לְקִסְמֶך
הַנּוֹגֵעַ בָּךְ בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת
וּמֵחָבֵר לְלִבֵּךְ אֶת הַמִּלִּים הַקְּסוּמוֹת
הַלּוֹחֲשׁוֹת לְתוֹכֵךְ לְלֹא קוֹל
מִנְּגִינַת הַמִּסְתּוֹרִין מִתְנַגֶּנֶת בְּתוֹכִי
עַל כָּל צִבְעֵי צְלִילֶיהָ
וּמְגַלּוֹת לִי נִפְלָאוֹת
בְּכָל מִגְוָן הַקֶּסֶם שֶׁעָלֶיהָ
אָבִיב הִגִּיעַ פֶּסַח בָּא
אֲרוֹן כְּלִי הַנִּקּוּי שֶׁלִּי
פָּתַח עַצְמוֹ לִרְוָחָה
וְהִצִּיג בְּפָנַי אֶת תָּכְנוֹ
עָמְדוּ שָׁם בַּקְבּוּקִים
וְכָל מִינֵי תַּרְסִיסִים
שַׂקִּיּוֹת אַבְקָה וּמְטַהֲרִים
שַׂמְתִּי מִשְׁקָפַיִם עַל עֵינִי
לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב
הֲאָקָנוֹמִיָקה הִתְאָחְסֶנָה
בְּתוֹךְ בַּקְבּוּק
וְכָךְ הָיָה כָּתוּב…
אקנומיקה רִגְשִׁית
מְנַקָּה וּמְסִירָה
אֶת כָּל הָרְגָשׁוֹת השלילים
מְסִירָה פְּחָדִים
עַצְבוּת וּכְאֵבִים פְּנִימִיִּים
מְבַטֶּלֶת חֹרוֹן אַף וְכַעַסִים
מוּנַעַת קִנְאָה מִקַּנָּאִים
מְנַקֶּה עֶלְבּוֹן מֵנִפְגָעִים
זְהִירוֹת…
לְעַרְבֵּב לִפְנֵי הַשִּׁמּוּשׁ
וְתָמִיד עִם חִיּוּךְ
הָיָה שָׁם גַּם בַּקְבּוּקוֹן
עָלָיו הָיָה כָּתוּב
לַשִּׁימּוּשׁ וְלַנִּקָּיוֹן
בֵּין חֲבֵרִים
וְעוֹד רָאִיתִי שָׁם
שַׂקִּית וְרוֹדָה קְטַנָּה
עָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב
בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לִבְנָהּ
מֵסִיר אֶת חֹמֶץ הַמַּבָּט
וּמַעֲלֶה חִיּוּךְ עַל הַפָּנִים
עָבַרְתִּי הָלְאָה…
גִּלִּיתִי עוֹד קוּפְסָא
שֶׁשָּׁם רָקְדוּ לַהֵן
מִלִּים קְסוּמוֹת מפרגנות
הַמְּנַקּוֹת אֶת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן
מִמִּלִּים קָשׁוֹת שֶׁגַּם פּוֹגְעוֹת
וְעוֹד אַבְקָה מְרַכֶּכֶת כָּל קֹשִׁי
לַעֲדִינוֹת רֹךְ וְיֹפִי
וּלְבַסּוֹף גִּלִּיתִי גַּם תַּרְסִיס
שֶׁכָּל כֻּלּוֹ תַּכְסִיס
אֵיךְ לְהָפוּךְ אֶת הַכֹּל
לְהַרְגָּשַׁת הַטָּהֳרָה
בְּרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל כָּל הַטּוֹב
אָב – לַטִּיחַ…
השיר…
נוֹלַדְתִּי בְמִקְשָׁה רְחָבַת יָדַיִם
עִם יֶתֶר חֲבֵרִי לַשָּׂדֶה
כֻּלָּנוּ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה
בְּנִי מִשְׁפַּחַת הַדְלוּעִיִים
גָּדַלְתִּי שִׂיחַ יְרַקְרַק
לְלֹא מַיִם כְּלָל
עָטוּר פְּרָחִים צְהַבְהַבִּים
כְּבָר בִּצְעִירוּתִי
הִפְסַקְתִּי לִהְיוֹת תָּלוּי
הִשְׂתָּרַעְתִּי עַל הָאֲדָמָה
בְּכָל כֹּבֶד מִשְׁקָלִי
הָיִיתִי מֶלֶךְ בְּמִקְשָׁה
סָתוּר בְּתוֹךְ עָלִים רְחָבִים
עוֹגֵב עַל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,
אֶת הָאָדוֹם שֶׁבְּתוֹכִי
בִּמְלֶאכֶת אָמָּן מְנוּסֶּה
טִיַּחְתִּי בַּצֶּבַע הַיָּרֹק
עַל כָּךְ זָכִיתִי לִשְׁמִי
אֲבַטִּיחַ…
כִּי אָב אֲנִי בָּאָמָּנוּת הַטִּיּוּחַ
לְאַט לְאַט
יִצַּרְתִּי מַיִם בַּתֻּכִּי,
וּכְאַבָּא טוֹב
הוֹצֵאתִי זירעונים שְׁחוֹרִים
כְּדֵי לַיְּצוּר מְחַדֵּשׁ חַיִּים
עָשִׂיתִי אֶת הַכֹּל כְּדֵי לְהִתְבַּשֵּׁל
כְּדֵי לְהַגְשִׁים אֶת יִיעוּדִי
רָצִיתִי לְהַרְשִׁים אֶת הָעוֹלָם
כִּי כָּךְ צִיוָנִי אֱלֹהִים
לִהְיוֹת מָתוֹק יָפֶה וַאֲדַמְדַּם
לָעֲלוּת עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל כָּל אָדָם
הִגִּיעַ זְמַן לָעֲלוּת עַל הַסַּכִּין
לִפְשֹׁט מִגּוּפִי
אֶת בְּגָדַי הַיְּרוּקִּים
וּלְגַלּוֹת לְכָל
אֶת מָה שֶׁאֲנִי פְּנִימָה
לֵב אָדֹם
עָטוּר בָּרָק של גָלְעִינִים
מְעוֹרֵר תְּשׁוּקָה…
לאחוז ביד… לָגַעַת…
מַסְעִיר רִירִיוֹת שֶׁל פֶּה
בְּטַעַם…
וְכָל אֶחָד מְגַלֶּה לִי
את ִתְשׁוּקָת רְצוֹנוֹ
לֶאֱכֹל אוֹתִי.
השיעור שיש ללמוד מאבטיח…
ירדתי למקשת האבטיחים בשדה לא הרחק ממקום מגורי, שם קבעתי לי פגישה עם מלך המקשה,
הוא המתין לי מתחת לעלים הרחבים, שהסתירו אותו מתאוות הציפורים לאוכלו…
הוא הציץ אלי וחייך…
שב בבקשה תרגיש בנוח…
התיישבתי ישיבה מזרחית לידו.
ממש הרגשתי נוח..
ספר לי קצת על עצמך. אני סקרן לדעת מי אתה…
האבטיח קצת נבוך, הביט אלי ואמר…
הייתי פעם פרח צהבהב
אמא אדמה הזינה אותי, והשמש בשמים שלחה אלי קרניים וגידלה אותי…
אתה רואה אותי עכשיו עגלגל, דע לך הלבשתי את עצמי ירוק… כך טייחתי והסתרתי את מה שבתוכי… כן הלבשתי את עצמי ירוק כי פנימה בתוכי
אני אדום…
למה כל זאת ?
שאלתי בתמיהה…
הוא הביט לי בעיניים חייך ואמר:
באתי לעולם לתת לאדם שיעור…
אדם פוגש אשה לבושת בגד, יביט אל שתי עיניה יכיר אותה
ואז מתעורר בו הרצון לגעת בפנים היפה שבה…
היא מרגישה אותו… מתרגשת… נפתחת בפניו ומגלה לו את עצמה
מתעוררת בו התשוקה
להפשיט אותה
להתחבר לאדום המרטיט שבתוכה
הוא כל כולו רוצה לאכול אותה
כולו נוכח בחוויה…
ולא באכילתו לעורר אצלו תשוקה למישהי אחרת..
אתה מבין אותי?..
מכאן תלמד על מי אני ומה יש בתוכי
ואת הדרך לפתוח אותי…
ולאכול את האדום המתוק שבתוכי…
Published: Apr 19, 2016
Latest Revision: Mar 29, 2018
Ourboox Unique Identifier: OB-136169
Copyright © 2016