תוכן העניינים

הקדמה ——————————2

מושגי יסוד —————————4

החרמון, הקארסט והבזלת ———— 4-7

גמלא במרד הגדול ——————–11

אנקדוטה – מוקשים ——————–13

שאלה יצירתית ————————14

קארסט –

תופעת טבע מיוחדת מאוד, שמצויה בצפון הארץ בחרמון ובגליל העליון ובה נוצרים חללים מסוגים שונים בתוך ההר על ידי המסה של מי גשם את סלעי הגיר והדולומיט.

>> הגדרה:

כינוי לנופים הקשורים בהמסה כימית של סלעים ע”י מים:

מי גשם המחלחלים באדמה מתעשרים בכמות גדולה שלCO2 (פחמן דו חמצני) והופכים להיות חומצה הממיסה את הסלעים.

>> מקור השם: על שם מחוז קארסט ביגוסלביה, שם מצויה התופעה במידה נרחבת.

>>מהם התנאים להיווצרות קארסט?

1. מעל 400 מ”מ גשם –

(ולכן יש קארסט מאוד מפותח בהרי יהודה ושומרון. ויותר מפותח – בגליל העליון ובחרמון)

2. מקום לא קפוא (המים צריכים לזרום)
3. מערכת סידוק מקדימה – יש למים חריצים לזרום בהם.
4. סלע מתאים – גיר או דולומיט.

מעל לפני השטח – רואים טרשים, סלעים מחודדים או מחוררים, עמודים שנשארו לאחר המסה, מערות.

עיקר הקארסט מופיע מתחת לפני השטח – מערות, ארובות, נחלים תת קרקעיים, חללים, ועוד.

ככל שהקארסט מפותח יותר – כך יש יותר נגר תחתי ופחות נגר עלי.

גמלא במרד הגדול

השנה היא שנת 67. המרד הגדול בעיצומו. בקרב על יודפת שנמצאת בגליל התחתון – נופל יוסף בן מתתיהו – מפקד המרד בצפון – בידי הרומאים, ומכאן והלאה הוא למעשה זה שיתעד את מהלך הקרבות, הפעם מהצד שלהם.

הוא מספר לנו שבשנת 67 מגיעים הרומאים למעוז האחרון של המרד בצפון הארץ: העיר גמלא.

כך הוא מתאר את העיר:

“ממעל להר, גבוה, מתנשא שם צוק זקוף…והוא מעלה גבנון…ונוטה תלול לפנים ולאחור, והוא דומה בתבניתו לגמל…מוקף הסלע הזה תהומות אשר אין איש אשר יכול לעבור בהן… ועל הצלע הזקופהנבנו הבתים צפופים מאוד, עד אשר דמתה כל העיר התלולה כתלויה על פי התהום וצונחת מטה…”  (יוסף בן מתתיהו, מלחמות היהודים)

בעיר הזאת מתבצרים אחרוני המורדים היהודיים בגליל ובגולן. כולם נמלטים על גמלא להילחם עליה, כי הם יודעים שהם הצפון נופל – הדרך של הרומאים לירושלים תהיה מהירה.

אחרי מלחמת ששת הימים הגולן נכבש על ידי מדינת ישראל ומשלחת חופרים בראשות שמריהו גוטמן מגיעה לגולן כדי למצוא את המקום המדויק של העיר גמלא. שלוש סיבות הובילו אותם לדעת שהעיר ממוקמת היכן שידועה לנו גמלא כיום:

1. השלוחה הייתה מכוסה חרסים רבים – סימנים להתיישבות.
2. מבחינה גיאוגרפית: הגבעה עליה יושבת העיר היא בצורת דבשת של גמל, מתאימה מאוד לשם ולתיאור של יוסף בן מתתיהו.
3. העיר יושבת על שלוחה שמאחוריה מצוק ולאחריו תהום עמוקה – גם נתון זה תואם את התיאור.
4. נמצאת מול העיר טריכיי [מגדל] – במרכז רמת הגולן, מהעבר השני של הכינרת.

הסיבות שהובילו לקרב בגמלא, ולמה הקרב בגמלא היה כל כך חשוב?

הקרב בגמלא נחשב אחד הקרבות המרים והנועזים ביותר בתולדות המרד הגדול של היהודים ברומאים ולמופת המרד היהודי בגליל – לחימה עיקשת עד הסוף.

בשנת 66 לספה”נ, ביצר את העיר גמלא יוסף בן מתתיהו שהיה מפקד הצפון במרד הגדול נגד הרומאים.

גמלא הייתה המעוז האחרון שנשאר בצפון. לאחר סדרת קרבות של הרומאים נגד מורדים ביישובים וערי הצפון המרכזיות, נכנעו כל שאר יישובי הגליל המורדים, והיחידים כמעט שהתמידו במרידתם נגד הרומאים היו אנשי גמלא. גמלא הפכה  למעוז העיקרי  והאחרון של המרד בגולן ופליטים רבים שנמלטו מערים שנכבשו בידי הרומאים בצפון הארץ מצאו בה מחסה. הקרבות הנועזים של יהודי גמלא ברומאים השפיעו מוראלית על כלל המורדים היהודים בצפון הארץ ואף מעבר לכך.

המטבע ‘לחרות ירושלים’ שנמצא בגמלא מבטא את הרוח הגדולה של  לוחמי גמלא וצפון הארץ ואת מקומה של מערכת גמלא בתודעה היהודית.

הנתונים הטבעיים המצויינים של גמלא: גבוהה, צרה ומתנשאת , מוקפת  גאיות,  היו הסיבה העיקרית לכך שגמלא, למרות סדרת המפלות שנחלו ערים חזקות ממנה נשארה במרידתה נגד הרומאים.

של הקרב: בשנת 67, הטילו הרומאים מצור על העיר, בהנהגתו של המצביא אספסיאנוס. רק לאחר 23 ימי מצור הצליחו הרומאים להפיל את אחד המגדלים בחומה, פרצו אל העיר והשתלטו עליה. 4,000 איש נהרגו בחרב, בעוד 5,000 הנותרים, כך דיווח יוסף בן מתתיהו, בחרו לקפוץ על מותם מראש המצוק הגבוה של העיר ולא ליפול בידי הרומאים: “וכאשר נואשו היהודים מעזרה, תפסו רבים את טפם ונשיהם והתגלגלו איתם אל התהום אשר פיה עמוק מאוד לצלע ההר” (תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ד’, א’, י’).

הקרב בגמלא – מהלך הקרב

1 שלב ראשון – מצור, ניסיון פריצה ראשון שנכשל:

הרומאים נערכים למצור סביב גמלא, הרומאים פורצים פרצות בחומה וכך נכנסים אל העיר בכוח גדול. הבתים מתמוטטים על הכוח הרומאי, ונוצר שיבוש בתקיפה הרומאית, היהודים מנצלים את הבלגן ותוקפים את הרומאים ומצליחים להניס אותם מהעיר.

1. הפרצה בחומה – עדות לפריצת הרומאים.
2. החפיר והסוללות שבו – עדות לכך שהיה מצור.
3. השלב השני – מצור נוסף, ופריצה רומאית שמצליחה:

הרומאים ממתינים חודש לפני תקיפה נוספת. לפנות בוקר חודרים מספר חיילים רומאים אל תחתית המגדל הראשי של העיר, מוציאים כמה אבנים וגורמים להתמוטטותו. כוח רומאי קטן ומאומן נכנס לעיר ומתקדם במעלה המדרון. היהודים נמלטים לחלקה העליון של הגבעה, לפסגה של העיר – אך לא מצליחים להדוף את הרומאים. חלק מהיהודים נהרגים בקרב וחלק אחר נופל / קופץ מהמצוק.

על פי החפירות, שרידים שמעידים על השלב השני:

• הבסיס של המגדל העגול שרד.
• המדרון הצפוני התלול – עולה בקנה אחד עם תיאור הקפיצה של חלק מהמורדים.
• שרידי ראשי החיצים.
• החקרא – חלק העליון של העיר – התגלה בחפירות.

כיצד זיהו הארכיאולוגים את גמלא?____________________________________________________________ ______________________________________________________________________________________________________________________________________________________

איך אפשר ללמוד מהמטבעות על מטרת המרד?_________________________________________ ___________________________________________________________________________ כיצד התנאים הטבעיים של העיר השפיעו על מהלך הקרב שהתחולל במקום?_____________________ _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________