אתרים קדושים בישראל

:הנצרות

רחוב ויה דולורוזה

רחוב ויה דה לה רוזה נמצא בירושלים העתיקה, והוא קיים מזמן האימפריה הרומית. הוא קיבל את השם שלו אחרי שישו הלך בו אל מותו. המשמעות היא דרך הייסורים כי ישו סבל מאוד בדרך הזאת. 

הרחוב מחולק ל14 תחנות שונות, שבכל אחת מהן קרה לישו משהו אחר (בתחנה אחת הוא נפל, באחרת הוא פוגש את אימו, ועוד). על פי המסורת הנוצרית, ישו סחב את הצלב שעליו הרגו אותו כל הדרך הזאת. דרך הייסורים מתחילה ב”פרטוריום”- מקום המשפט, או גזר הדין. מדובר בתחנה צפונית להר הבית, שם נגזר דינו של ישו להיצלב. הדרך מסתיימת במקום שבעברית קראו לו “גבעת הגולגולתא”- מקום שבו הוציאו הרבה אנשים להורג. שם צלבו את ישו. היום, באותו מקום, עומדת כנסיית הקבר- שם על פי המסורת ישו קבור. 

כיום, נוצרים רבים שמגיעים לארץ ישראל, נוהגים לעשות את הדרך של ויה דולורוזה כדי להתחבר לישו ולדרכו האחרונה. כפי שרואים בתמונה- הרבה מהם בוחרים לסחוב צלב, כמו שישו סחב בדרך לצליבה. 

אתר זה קשור לנושא הלימוד, כי הוא חלק חשוב מהסיפור של הנצרות- צליבתו של ישו היא חלק גדול מן האמונה הנוצרית. 

סיפור מעניין: בתחנה השישית, ראתה נערה בשם ורוניקה את ישו, שסבל והזיע, ויצאה עם ממחטה לנגב את פניו מהזיעה. הממחטה הפכה לכמו תמונה של הפנים של ישו. שנים אחר כך, על פי המסורת, הקיסר טיבריוס הרומאי היה חולה מאוד, וביקש להביא אליו את ורוניקה והממחטה. כאשר ראה את פניו של ישו על הממחטה- נהיה שוב בריא. 

ישו נצלב בשנת 30 לספירה. בשנת 70 לספירה- ירושלים נחרבת לחלוטין (חורבן בית שני), ולכן, במשך מאות שנים היסטוריונים רבים ניסו למצוא מחדש את הויה דולורוזה ולא הצליחו. רק ב1342, הצליח מסדר נוצרי לסמן את הרחוב ואת התחנות שבו. מאז עולים אליו לרגל הרבה צליינים (נוצרים שבאים לארץ ישראל) כדי לעשות את דרכו האחרונה של ישו ולעלות אליו לרגל. 

תמונה מס’ 1: צליינים שבאו לעשות את דרכו האחרונה של ישו עם צלב

תמונה מס’2: מתוך כנסיית הקבר שנמצאת בסוף ויה דולורוזה

תמונה מס’ 3: מפת הרחוב

תמונה מס’ 4: יצירת אומנות שמתארת את המטפחת של ורוניקה

אסלאם:

מסגד עומר

מסגד עומר נמצא בעיר העתיקה בירושלים מול כנסיית הקבר. 

הוא נקרא עם שם הח’ליף עומר בן אל חטא’ב שהיה מנהיג מוסלמי שכבש את ירושלים. 

על פי המסורת המוסלמית, כשהגיע הח’ליף עומר בן אל חטא’ב לירושלים, הזמין אותו השליט העותמאני (סופרוניוס) לבקר בכנסיית הקבר. כשהגיע הזמן להתפלל, לא רצה הח’ליף להתפלל בכנסייה- כדי שהכנסייה לא תהפוך למקום קדוש גם למוסלמים ויהיו ריבים בינם לבין הנוצרים. לכן, הוא יצא החוצה ממזרח לכנסייה והתפלל שם. כזכר לתפילתו של עומר, הוקם במקום בו התפלל מסגד. 

המקום הוא מיוחד וקדוש למוסלמים, מאחר והח’ליף עומר היה שליט חזק מאוד- והוא זה שכבש את ירושלים! מקום התפילה שלו הוא מקום היסטורי בשבילם. הוא גם מנע ריבים בין הנוצרים למוסלמים. 

המסגד שאפשר לראות בירושלים היום נבנה בשנת 1193, על ידי הסולטאן אל-מליכ אל-אפדא’ל עלי, והוא בנה אותו לכבודו של הח’ליף עומר. בשנת 1458 הייתה רעידת אדמה חזקה בירושלים, והמגדל של המסגד נהרס, והיה צריך לבנות אותו מחדש. היום, אפשר לראות את השער למסגד, ומותר להיכנס להתפלל בו בלבד. 

תמונה מס’ 1: שער המסגד

תמונה מס’ 2: צריח המסגד ששופץ