יומנו של יצחק ליב טופורובסקי

קצת על מקימי ראשון לציון-

מקימי ראשון לציון היו הראשונים, יהודים שעלו מרוסיה לישראל העותאנית במהלך העלייה הראשונה.

באו אליה עולים רבים ממגוון מדינות ביבשות אירופה אפריקה ואסיה רובם היו  מסורתיים דתיים והאמונה והרצון שלהם היה להקים את מדינת ישראל, הם דיברו רוסית, תימנית ורומנית

חזונם היה בחוויה החלוצית שרעיונה העיקרי היה להקים חברה יהודית חדשה בארץ ישראל ,חברה שתעסוק בעבודת כפיים,בעמל וביזה כמו כן, בריחה מהסביבה האנטישמית או העוינות בארצות הגולה .

-קצת על עצמי

היי קוראים לי  יצחק ליב טופורובסקי נולדתי ביקטרינוסלב, רוסיה. ואני בן 16, בשנת התרל”ו, 1876, עזבתי את בית הוריי בדרכי לארץ דרך קושטא שבתורכיה, שם עבדתי כשוליה אצל נפח דודי נחושת. אני אחד ממייסדי ראשון לציון, צעיר המתיישבים הראשונים על אדמות המושבה. איכר וחרש ברזל.

בזכות ניסיוני הקושטאי  ובעיקר הודות לתבונתי וכישוריי, הצטרפתי לקבוצת מייסדי המושבה בתפקיד של נפח. תרמתי תרומה מכרעת ויסודית להתפתחותה של החקלאות בארץ – יותר מכל אחד מקרב המתיישבים בראשית ההתיישבות בהיותו, כאמור, הנפח של המושבה הקטנה,אני, ניהיתי לחרש ברזל ואומן לכל כליהם ומכשיריהם של המתיישבים.

“מצאנו מים!!”

 כמו שאמרתי הייתי הנפח והחרש הראשון בראשון לציון.  גם ערבים מכפרי הסביבה הביאו אליי את כלי עבודתם, ממתכת, לתיקון.כאשר נתקלו חופרי הבאר שבתחתית הגבעה במושבה, בשכבת סלע, הם פנו אליי לעזרה וביקשו שאעזור להם לתקן את זה,החלטתי לעזור להם והתקנתי עבורם מפסלת ברזל חזקה על המקדח ששלח הברון, דבר שאיפשר את המשך החפירה, החופרים המשיכו בעבודתם עד שהגיעו למאגר המים וצעקו  “מצאנו מים!”, ממעמקי הבאר, זוג מילים שהוא חלק  מסמל העיר, ראשון לציון, עד היום.

קצת על קשיי-

למרות שרק חלמתי על להעלות לראשון לציון, עדיין נאלצתי להתמודד עם לא מעט קשיים.חופרי הבאר במושבה נתקלו בשכבת סלע קשה, שעצרה את חדירת המקדח, כמו כן הצלחתי להבין את היתרונות הטכנולוגיים של מחרשה חזקה ונוחה לשימוש לפי הטיפוס של “המחרשה הערבית”, שנועדה רק לפתיחת תלמים, כשהיא עשויה ברזל ללא עץ, אבל לא יכול היה להיווכח בערכה המהפכני לגבי החקלאות של אותם הימים, מה שעצר אותי מלגרום שינוי גדול במחרשות.

מערובתי במושבה-

בית הכנסת-

חשיבות בית הכנסת למשפחתי היא שאבי הישיש,ר’ מיכל, היה החזן הראשון בבית-הכנסת של ראשון-לציון, כלומר בית הכנסת היה חלק מאוד גדול ועיקרי מהחיים שלי, כמו היום שהילדים הולכים למקום העבודה של ההורים, כך גם היה אז, כלומר זכיתי לראות את בית הכנסת הרבה מאוד פעמים.

כמו כן התזמורת היוותה חשיבות גדולה אליי ולמשפחתי אני ניגנתי בחצוצרה בתזמורת המושבה, ככה שבדומה לבית הכנסת התזמורת הייתה גם חלק חשוב, משמעותי ועיקרי אליי.

-קצת על הברון

הברון היה יהודי בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד , נדבן וציוני, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, הוא נולד ב-19 באוגוסט 1854, תאריך מותו הוא ב-2 לנובמבר 1934, בגיל 89, מקום ילידתו הוא בולון- ביאנקור, צרפת. הבורון הציע את עזרתו איך היו כמה דברים שהייתה צריך לקחת בחשבון כאשר אתה מסכים להצעתו או לא מסכים.

אם הייתה מסכים להצעתו של הברון היו מלמדים אותך כיצד לעבד את האדמה, אילו מטעים מתאימים ואיך לטפל בהם באקלים הקשה, יתנו לך כלי עבודה משוכללים וכסף בשביל לחיות, יקדחו באר מים, יקימו בית כנסת, אולי אפילו יבנו מפעל, איזה יקב שיהיה אפשר להתפרנס ממנו, אך היו גם חסרונות ללקחת את הצעתו של הברון והם שיהפכו לאדונים שוב??, שיהפכו להיות שכירים של הברון?, כל מה שיקימו יהיה שייך לברון, הברון יחליט כמה לשלם לכך אחד ואחת, אתה תצטרך לנהל את חיייך לפי רצונות הברון, הם מתנשאים ומזלזלים,

לא אכפת להם מהתרבות העברית, מהשפה העברית. בסופו של דבר ידוע לנו אנו  בחרנו להעזר בתמיכתו של הברון רוטשילד .

תמונה של הברון-

פרנסתי במושבה-

התפרנסתי בעיקר מהתקנת מחרשות, המצאתי מחרשה שאפשרה לבעל סוס אחד לחרוש לבדו את אדמתו ולא להידרש לשותפות עם שכנו, אפשר להגיד שהייתי בעל ידע רב בתחום זה, אולי אפילו עם הכי הרבה ידע.

התקנתי מחרשות, עשיתי עגלות (כלומר גם עבודות עץ), עסקתי בפרזול ובכל עבודות ברזל שהיו במושבה. הייתי גם בין חופרי הבאר הראשונה של המושבה.

עבדתי זמן מה גם ביקב ונהייתי למכונן ראשי של המסגרייה שלה. נתתי יד גם למפעלים אחרים במושבה, כגון עצירת חולות על-ידי נטיעת עצי אקליפטוסים, ביחוד על גבול נחלת-יהודה לעתיד; בתכנון בארות, וכן – ככל נפח ומפרזל סוסים “הגון” בימים ההם – הייתי גם “רופא” הבהמות היחידי במושבה וסביבתה.

כמו כן, היו לי גם המצאות נוספות, ביניהן – “משחזה אוטומטית”, שהמצאתי עבור חרמשים לקציר מספוא.

-ריפלקציה

תהליך העבודה היה מהנה, אהבתי לעשות את העבודה, למדתי הרבה על עיר מגורתי, איך נוצרה, היחס של מקימי ראשון לעיר וחשיבותה הרבה בשבילם, למדתי על הדברים החשובים שהקימו בראשון.

כמו כן עבודה זאת גרמה לי לרצות ללכת לבקר במקומות שעליהן חקרתי כמו גן המושבה, בית הכנסת הגדול, לשמוע שירים של תזמורת ראשון לציון, בית בעם, ולחקור קצת יותר על שאר המקומות.
במהלך העבודה הרגשתי שהעבודה הזאת משמעותית מאוד, ושלמדתי והרחבתי את אופקיי בהמון ידע חשוב מההיסטוריה של ראשון לציון, עיר מגורתיי.