תהליכי הוראה-למידה-הערכה

תובנות מעמיקות בהקשר לתהליכי הערכה ומדידה בהוראה 

התובנות הראשונה

מפת המדדים להערכה מעצבת של מורים משקפת דוגמא מצוינת להערכת המורה מבחינת איך הוא מתפקד בשיעורים ובבית ספר בכללי. מה שכן, הערכה זו עוזרת גם נפשית למורה להשתדל תמיד לקדם וללמד בצורה הכי מוצלחת שיש, תתן לו מוטיבציה לשנות דברים ולהיות יצירתי כל פעם, הוא ישאף לגבוה בעזרתה. זה מגדים מודלים של מצוינות. לא רק למורה זה עוזר, אלא גם לתלמידים, אשר הם יבינו איך ניתן להתקדם ואיך יישמו את מטרותם לקבל הערכה טובה יותר.

התובנות השנייה

לדעתי, חשוב מאוד להתבונן בשיטת לימוד מוצלחת, בזה אנחנו דואגים ללמידה מוצלחת. המשמעות הינה להעריך את הבנת התלמידים, עד איזה רמה הם מבינים השיעור ושולטים בחומר, אשר המורה אין בכוונתו שהתלמידים ישננו החומר להפך, הוא ידאג להבנה ברמה טובה אשר יצליחו תלמידים להשתמש במאגר המידע שלמדו, הוא רוצה שירכשו הרבה מהשיעורים. כי רק בדרך זו אני מגדלים דור עם עתיד מוצלח, בוחנים וציונים לא תמיד משקפים את מצבם האקדמי של תלמידים, צריך למדוד לפי ידע של תלמיד ולא לפי בוחן בו תלמיד משנן החומר.

התובנות השלישית

התובנות השלישית שאני רוצה להדגיש, באה לידי ביטוי בסרטון. הסרטון מראה מצבם האקדמי של תלמידים בגן, מראה שיש להם אותה רמה בגיל הקטן הזה, ומדגיש הפער שנוצר ביניהם כשגדלו וזה לפי הערכת הציונים. עכשיו, יש הרבה עקרונות להוראה, והערכה מתמשכת הינה החלק החשוב, אשר לפיה הציונים הם לא החלק העיקרי, ויש עוד הרבה מדדים. בעיניי, גם הערכה זו חשובה ומודדת טוב מאוד מצבם של תלמידים אשר היא מעודדת, ולפהך אם ההערכה תימדד לפי ציונים ורק ציונים, לכן ציון נמוך יכול לגרום לתלמיד לחוסר ביטחון ולא להאמין בעצמו, ויהיה קשה לו להבין שציון נמוך אינו סוף העולם, ירגיש שלא טוב לו ויכול להיות שיגיע למצב בו הוא יוותר על השאיפה להגיע רחוק.

שאלות מהותיות בהקשר לתהליכי הערכה של תלמידים ושל מורים?

i.השאלה המהותית שעלתה לי במשך צפייה בסרטון, הינה איך ביצעו החלוקה, עכשיו בסדר שזה טוב שחילקו לפי גיל, כי אי אפשר להשוואת בין תלמיד בגן לבין תלמיד בכיתה ה’ למשל, אבל מה שמפריע לי הינה הערכת התקדמות התלמידים, היא צריכה להיות שונה לדעתי. אי אפשר לשלוט על דג שהוא לא בסדר כי אין באפשרותו לטפס עץ כמו קוף. אלוהים ברא כל אדם עם דבר מיוחד בשבילו, ולכן צריך להתחשב בהרבה דברים. אני כמורה לא הייתי משווה בין תלמידים שלי, הייתי מכינה תיק לכל תלמיד ומעריכה את מצבו לפי עצמו, איך היה אתמול ואיך הוא היום. הייתי מראה נקודות שבה הוא השתפר, מעודדת אותו ונותנת לו מוטיבציה.

לעשות השוואה בין כל התלמידים לאותו הדבר לא טוב, ויזיק יותר, זאת אינה הערכה. נגיד למשל, היום אם אני רוצה להשוואת רמת הידע הכימי של תלמידים שלי, אני לא יכולה! כי יכול להיות שתלמיד סתם לא מתחבר למקצוע, אבל במתמטיקה הוא מצוין! השוואה תמיד מזיקה בעיניי.

איזה דרך אחרת שונה לעשות הערכת התקדמות לתלמידים?

ii. עוד שאלה שעלתה לי מהסרטון, נכון שיש הרבה תלמידים בכיתה,

 איך המורה יכול להעביר שיעור מעניין לכולם, עד איזה רמה אפשר לעשות את זה, ומה אפשר לשלב במהלך השיעור?

iii. אם אני כמורה מחליטה לשים מודל מצוינות,

 איך זה ישפיע על המחשבה של התלמידים? כמה זה יגביל אותם? והאם מודל זה יעצור להם מחשבה מסדר גבוה?.