סוּס הָרוּחַ

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בִּכְפָר אִינְדְיָאנִי קָטָן, חַי לוֹ נַעַר אִינְדְיָאנִי צָעִיר וּשְׁמוֹ נוֹצָה שְׁסוּעָה. לַנַעַר לֹא הָיוּ אַבָּא אוֹ אִמָא וְלֹא מִשְׁפָּחָה. הוּא הָיָה בּוֹדֵד בָּעוֹלָם; לֹא הָיָה לוֹ אֲפִלוּ חָבֵר אֶחָד שֶׁיְנַחֵם אוֹתוֹ. מִכֵּיוָן שֶׁאַחַת מֵרַגְלָיו הָיְתָה פְּגוּעָה, הוּא צָלַע, וְלָכֵן מֵעוֹלָם לֹא רָץ, קָפַץ אוֹ דִלֵג. אַנְשֵׁי הַכְּפָר הַקָטָן הִתְרַחֲקוּ מִמֶנוּ בִּגְלַל רַגְלוֹ הַפְּגוּעָה; וּבִגְלַל שֶׁהָיָה כֹּה עָצוּב וּבוֹדֵד הָיָה לָהֶם עָצוּב לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. הֵם תָמִיד דָאֲגוּ שֶׁיִהְיֶה לוֹ אֹכֶל וּמַשְׁקֶה וּמָקוֹם חַם לִישֹׁן בּוֹ, אַךְ שָׁמְרוּ מֶרְחָק מִמֶנוּ אִם רַק יָכְלוּ.
נוֹצָה שְׁסוּעָה הִתְרַגֵל לִבְדִידוּתוֹ וַאֲפִלוּ נֶהֱנָה מִמֶנָה. הוּא נֶהֱנָה לָלֶכֶת בְּשֶׁקֶט בַּיְעָרוֹת הַגְדוֹלִים, לְהַקְשִׁיב לְשִׁירַת הַצִפּוֹרִים וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּחַיוֹת הַבּוֹרְחוֹת בִּמְהִירוּת. הוּא הָיָה צַיָד גָרוּעַ, כִּי בִּגְלַל רַגְלוֹ הַפְּגוּעָה הָיָה קָשֶׁה לוֹ לִרְדֹף אַחֲרֵי חַיוֹת וּלְהִתְגַנֵב בְּשֶׁקֶט.

יוֹתֵר מִכֹּל חָלַם נוֹצָה שְׁסוּעָה לָרוּץ וְלִקְפֹּץ וּלְהִתְגַנֵב. הוּא חָלַם לִהְיוֹת לוֹחֵם גָדוֹל וְצַיָד מֻצְלָח. הוּא הָיָה מַבִּיט בְּקִנְאָה בַּנְעָרִים הַחוֹזְרִים מִמַסְעוֹת הַצַיִד. הֵם נִרְאוּ גְבוֹהִים כָּל כָּךְ וַחֲסוֹנִים כְּשֶׁנָשְׂאוּ אֶת הַצַיִד עַל גַבָּם.
בַּכְּפָר הַקָטָן שֶׁבּוֹ גָר נוֹצָה שְׁסוּעָה הָיוּ מְעַט סוּסִים, רַק לַלוֹחֲמִים הַגְדוֹלִים וְלַצַיָדִים הַמְהֻלָלִים הָיָה סוּס. הַנְעָרִים בַּכְּפָר הִתְעַנְיְנוּ רַק בְּסוּסִים. הֵם הֶאֱמִינוּ שֶׁכְּשֶׁיִהְיוּ גְדוֹלִים גַם לָהֶם יִהְיֶה סוּס. הַסוּס שֶׁעָלָיו חָלְמוּ יוֹתֵר מִכֹּל נִקְרָא “סוּס הָרוּחַ”. סוּס הָרוּחַ הָיָה הַסוּס הָאַחֲרוֹן שֶׁנִשְׁאַר מִקְבוּצָה שֶׁל סוּסֵי פֶּרֶא שֶׁחַיָה בֶּהָרִים הַסְמוּכִים לַכְּפָר הַקָטָן. כָּל שְׁאַר הַסוּסִים בַּקְבוּצָה שֶׁל סוּס הָרוּחַ נִתְפְּסוּ וְאֻלְפוּ, אַךְ אִישׁ לֹא הִצְלִיחַ לִתְפֹּס אֶת סוּס הָרוּחַ, אֲפִלוּ הַצַיָדִים הַנוֹעֲזִים בְּיוֹתֵר. סוּס הָרוּחַ הָיָה הַסוּס הַמָהִיר וְהֶעָדִין בְּיוֹתֵר שֶׁרָאוּ מֵעוֹלָם. אָמְרוּ שֶׁסוּס הָרוּחַ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹעַ אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַמִתְקָרְבִים אֵלָיו, לָכֵן הוּא תָמִיד בּוֹרֵחַ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהֵם בָּאִים לְאַלֵף אוֹתוֹ וְהוּא אָהַב לִהְיוֹת חָפְשִׁי כְּמוֹ הָרוּחַ.

יוֹם אֶחָד יָצָא נוֹצָה שְׁסוּעָה לְטַיֵל וּלְלַקֵט שׁוֹרָשִׁים וְצִמְחֵי מַאֲכָל בֶּהָרִים שֶׁהִקִיפוּ אֶת הַכְּפָר. הוּא הָלַךְ לְאַט וּבַחֲשָׁשׁ, מְנַסֶה לִשְׁמֹר עַל גוּף זָקוּף וְעַל הֲלִיכָה יַצִיבָה. פִּתְאוֹם רָאָה מוּלוֹ, כְּאִלוּ מֵגִיחַ מֵהָאֲוִיר, אֶת סוּס הָרוּחַ. הַנַעַר הִתְרַגֵשׁ וְהִתְחִיל לָלֶכֶת לְכִוּוּנוֹ שֶׁל סוּס הָרוּחַ. סוּס הָרוּחַ צָהַל וְנֶעֱמַד עַל שְׁתֵי רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיוֹת. נוֹצָה שְׁסוּעָה נִבְהַל וּמָעַד וְנֶחְבַּל. הוּא זָעַק בִּכְאֵב, רַגְלוֹ הַפְּגוּעָה נִפְצְעָה. הוּא נִשְׁכַּב עַל הָאֲדָמָה וּבָכָה. סוּס הָרוּחַ הִבִּיט בּוֹ בְּעִנְיָן. נוֹצָה שְׁסוּעָה מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵז אֲפִלוּ לַחְלֹם עַל סוּס מִשֶׁלוֹ, אֲבָל עַכְשָׁו, כְּשֶׁמָצָא עַצְמוֹ לְיַד סוּס הָרוּחַ, הוּא הֵחֵל לְדַבֵּר אֵלָיו. עֵינָיו הַטוֹבוֹת וְהַשׁוֹבָבוֹת שֶׁל סוּס הָרוּחַ, גוּפוֹ הָעַרְמוֹנִי הֶחָזָק, כָּל אֵלֶה מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי נוֹצָה שְׁסוּעָה וְהוּא סִפֵּר לַסוּס עַל חַיָיו, עַל בְּדִידוּתוֹ וְעַל חֲלוֹמוֹתָיו.

סוּס הָרוּחַ הִתְקָרֵב לְאַט אֶל הַנַעַר, וּבַסוֹף הִצְמִיד אֶת אַפּוֹ הָרָטֹב אֶל רֹאשׁ הַנַעַר וְחִכֵּךְ אוֹתוֹ בְּחִבָּה. אַנְשֵׁי הַכְּפָר צָדְקוּ כְּשֶׁאָמְרוּ שֶׁסוּס הָרוּחַ יוֹדֵעַ לִקְרֹא מַחְשָׁבוֹת, וְשֶׁסוּס הָרוּחַ אוֹהֵב אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלוֹ, אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁסוּס הָרוּחַ בּוֹדֵד וּמִתְגַעְגֵעַ לַחֲבֵרָיו, לְמִישֶׁהוּ שֶׁיֹאהַב אוֹתוֹ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סוּס הָרוּחַ אֶת נוֹצָה שְׁסוּעָה אוֹמֵר שֶׁאוּלַי יוֹם אֶחָד הוּא יִמְצָא מִישֶׁהוּ שֶׁיֹאהַב אוֹתוֹ וִיטַפֵּל בּוֹ, יָדַע סוּס הָרוּחַ שֶׁהוּא כְּבָר לֹא חָפְשִׁי, שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת נוֹצָה שְׁסוּעָה. סוּס הָרוּחַ לֹא חִפֵּשׂ מִישֶׁהוּ שֶׁיִתְפֹּס אוֹתוֹ וִיאַלֵף אוֹתוֹ, הוּא חִפֵּשׂ מִישֶׁהוּ לֶאֱהֹב.
בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנוֹצָה שְׁסוּעָה טִפֵּס עַל גַבּוֹ שֶׁל סוּס הָרוּחַ הוּא הָיָה חֲסַר בִּטָחוֹן וַאֲפִלוּ נָפַל עַל הַטוּסִיק פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם. אַךְ מַהֵר מְאֹד הוּא לָמַד לִרְכֹּב כְּמוֹ טוֹבֵי הַצַיָדִים בַּכְּפָר וַאֲפִלוּ מַהֵר יוֹתֵר, כִּי סוּסוֹ הָיָה סוּס הָרוּחַ. הוּא נִהְיָה שָׂמֵחַ יוֹתֵר וְכָל אַנְשֵׁי הַכְּפָר חִפְּשׂוּ אֶת קִרְבָתוֹ כִּי רָצוּ לִהְיוֹת שְׂמֵחִים כָּמוֹהוּ. הוּא נֶהֱפַךְ לְצַיָד מְעֻלֶה, כִּי סוּס הָרוּחַ דָהַר מַהֵר כָּל כָּךְ. אֲבָל הֲכִי הוּא אָהַב לִדְהֹר בָּעֲרָבוֹת הַגְדוֹלוֹת עִם סוּס הָרוּחַ, אָז הִרְגִישׁוּ שְׁנֵיהֶם פְּרָאִיִים, חָפְשִׁיִים וּמְאֻשָׁרִים.