איך נוצר הדבש ?

שבוע חדש, השמש זרחה וחג ראש השנה התקרב אלינו.

אמא ערכה רשימת קניות עבור הארוחה החגיגיתה:תפוחים,דגים,רימון ודבש.

שילת שמעה את אמא אומרת:דבש. 

ומיד שאלה את אמא, “אמא גם את הדבש קוטפים מהעצים ?”

אמא ענתה לשילת, “לא מתוקה שלי הדבש לא קוטפים מהעצים.”

שוב שילת שאלה, ” אז גם את הדבש מוצאים בים בדיוק כמו הדגים?”

אמא ענתה שוב “לא מתוקה שלי את הדבש הדבורה מייצרת לנו.”

שילת הסקרנית לא הבינה מה זאת אומרת הדבורה הקטנה מייצרת לנו את הדבש.

ואמא מיד הושיבה את שילת על ברכיה והתחילה לספר לה את הסיפור על הדבורה מיה.

מיה הדבורה הייתה דבורת דבש מאוד חרוצה,

היא הייתה גרה בכוורת הדבורים ביחד עם כל משפחה.

ובכוורת הדבורים יש מלכה שמנהלת את כל הכוורת.

בכוורת הדבורים יש שומרים, ויש גם את הדבורים הפועלות.

הכוורת בנויה תאים, תאים לשם ייצור הדבש.

שילת עצרה את אמא ואמרה, “זה ממש כמו ארמון”.

מיה היא דבורה פועלת,

כל בוקר הם יוצאים לשדה אל הפרחים,

באמצע הפרח יש אבקנים,

הדבורה מיה יושבת על הפרח ושואבת את האבקנים עם חדק קטן שיש לה.

לאחר המיה וחברותיה אוספות את הצוף הם חוזרות אל הכוורת כדי להכין את הדבש.

לאחר מכן שמיה וחברותיה מגיעות אל הכוורת , היא  וחברותיה מעבירות את הצוף ל”מחסנאיות” – דבורים אחרות, שתפקידן לאחסן אותו בתאי חלת הדבש. אחרי שכל התאים מלאים, סוגרות הדבורים את הכוורת בשעווה. כך הדבש יכול להישמר במשך אלפי שנים.

לאחר מכן מגיע הכוורן שתפקידו להוציא מחלת הדבש ולייצר את הדבש הנוזלי אותו אנחנו מכירות.

שלא ייעקץ ע”י הדבורים, לובש הכוורן כפפות, מסיכת פנים ובגדים מיוחדים בצבע לבן.

וכך מגיע הדבש הנוזלי אל המדפים בסופר וכמובן לארוחת החג שלנו.

שילת חיבקה את אמא ואמרה “אמא הדבורה היא מאוד חשובה בזכותה יש לנו דבש, אני אוהבת דבורים”.