מצפה גדות

by sarit nir

Artwork: שרית ניר ושירה מלמד

Joined Mar 2022
Published Books 3

מצפה גדות הוא אתר הנצחה המסמל ומנציח את הלחימה ברמת הגולן במלחמת ששת הימים.

אתר זה הינו אתר שטח כחלק מיחידת הבגרות של אזור הצפון.

אתר זה נקשר לתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים כמוצב סורי שפגע ביישובי עמק החולה, ולאחר מכן למלחמת ששת הימים כאחד המוצבים הראשונים שנכבשו ופתחו את דרכו של צה”ל לרמת הגולן.

מגישות: שירה מלמד ושרית ניר

2

מצפה גדות by sarit nir - Illustrated by שרית ניר ושירה מלמד - Ourboox.com

תוכן עניינים:

מושגים עמ’ 5

מידע עיקרי עמ’ 7

הקשר לנושא הנלמד עמ’ 9

הקשר גיאוגרפי עמ’ 11

סיפור ואנקדוטה עמ’ 13

פעילות הקנייה עמ’ 17

4

מושגים ומונחים הקשורים לאתר:

1. מלחמת ששת הימים: מלחמה שנערכה משמונה ורבע בבוקר 5 ביוני עד שש בערב 10 ביוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ.

2. מוצב סורי: מוצב הוא מערך מוגן המורכב ממספר עמדות המשמשות ברובן לתצפית ולחימה. מוצבים סוריים נצבו בגולן סמוך לקו שביתת הנשק הישראלי – סורי, על מנת להגן מפני תקיפה ישראלית ולתקוף את אזור הגבול עם ישראל.

3. עמק החולה: עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של “אצבע הגליל”. העמק הוא חלקו הצפוני של בקע הירדן, שהוא חלק מהבקע הסורי-אפריקני. מצפון לו עמק עיון ובקעת הלבנון, ומדרום לו בקעת כנרות.

4. קו שביתת הנשק: הסיום הפוליטי של מלחמת העצמאות הושג לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין שכנותיה- מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה. קו גבול זה סומן במפה בצבע ירוק ולכן הוא מכונה “הקו הירוק”. אזור גבול זה היווה רקע משמעותי לקורות מצפה גדות בתק’ שבין המלחמות ובמלחמת ששת הימים.

5. גדות: קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949. הקיבוץ ממוקם על רמת כורזים בצמוד לגבולה הצפוני עם חלקו הדרומי של עמק החולה. היישוב נקרא כך משום מיקומו סמוך לגדת הירדן הזורם ממזרח. הוא נמצא סמוך לחורבות המושבה משמר הירדן ולצומת גדות.

6

רקע ומידע:

“מצפה גדות”, אתר ההנצחה של “חטיבת הגולן – אלכסנדרוני”, בנוי על שרידי המוצב הסורי “אל מורתפע” שפירושו, “הנישא”, מהמוצבים המבוצרים והחשובים ביותר של הסורים עד למלחמת ששת הימים.

חשיבותו נובעת מהיותו “יושב” על הציר המרכזי העולה לרמת הגולן, ציר “גשר בנות יעקב – קוניטרה”. המוצב שלט מערבה על יישובי עמק החולה, ובמיוחד על הקיבוץ “גדות” הממוקם למרגלותיו.

קיבוץ “גדות” סבל מירי והפגזות של הסורים, עד למלחמת ששת הימים, עת ששוחרר מעול הסורים.

על האתר הוקמה אנדרטה חטיבתית להנצחת כל חללי החטיבה שנפלו במערכות ישראל. האתר הוקם בשנת 1972 ע”י העמותה להנצחת חללי חטיבת הגולן, תוכנן ע”י האמן עזרא אוריון, שהיה מפקד פלוגת הסיור החטיבתית במלחמת ששת הימים, וגרשון קניספל שהיה היועץ האומנותי של עירית חיפה.

במרכז האתר מזדקרת לשמים האנדרטה, כקרן ענקית, הנטויה מזרחה כדי לסמל את כיוון הפריצה של לוחמי החטיבה אל עבר הרמה הסורית.

מעל האנדרטה וממערב לה, על גבי נקודת תצפית לעבר שיטחנו ולעבר קיבוץ גדות, מוצבת אבן ועליה חקוקות מילותיו של מפקד החטיבה בששת הימים, עמנואל (מנו) שקד “מכאן אתם נראים גדולים שבעתיים”… במילותיו אלה התכוון מפקד החטיבה לעמידה האיתנה, האמיצה והבלתי מתפשרת של תושבי הקיבוץ, אל מול השליטה המוחלטת של הסורים.

בקצה המערבי של האנדרטה עמדה מבוצרת ולידה נקודת תצפית, שממחישה היטב את השליטה המוחלטת של הסורים על הישובים שמדרום, שממערב ועד לעמק החולה שמצפון.

8

9

הקשר לנושא הנלמד: הרקע למלחמת ששת הימים בחזית הסורית

מאז הקמתה, הייתה סוריה אחת החלוצות והמובילות של המאבק המדיני והצבאי ביישוב היהודי ולאחר מכן במדינת ישראל. במלחמת העצמאות פלש צבא סוריה לשטחה של מדינת ישראל וכבש שטחים בתחום המדינה היהודית. שטחים אלה, הוכרזו בהסכמי שביתת הנשק כשטחים מפורזים.

בתחילת שנות ה-50 השתלטו הסורים על שטח ישראלי ממערב לקו הגבול הבינלאומי באזור המפורז מעל החוף המזרחי של הכנרת. השתלטות זו יצרה קו חדש בשטח, אשר לימים נודע בשם קווי 4 ביוני, להבדיל מקו שביתת הנשק (1949) ומקו הגבול הבינלאומי (1924). ניסיון השתלטות נוסף על שטח ישראל בשפך הירדן לכנרת – קרב תל מוטילה, נהדף בתום ארבעה ימי קרב תוך שנגרמו אבדות כבידות לצה”ל.

בין השנים 1949 עד 1967 נהג הצבא הסורי להפגיז את היישובים הישראלים לאורך הגבול. בנוסף, יזמו הסורים תקריות ירי רבות לעבר סירות דייגים בכנרת. כתוצאה מכך, לאורך השנים, נהרגו 140 אזרחים ישראלים ועוד רבים נפצעו. ההפגזות גרמו נזק רב למבנים, ציוד ולחקלאות. בשנת 1964, בעקבות הקמת המוביל הארצי שהוביל מים מהכנרת למרכז ישראל ודרומה, פתחה סוריה בניסיון לסכל את מפעל המים הישראלי על ידי הטיית מקורות הירדן – ולהעבירם בתעלה מזרחית לכנרת (על גבי השלוחות המערביות של הגולן) אל הירמוך והירדן. בעקבות זאת החלה המלחמה על המים. כדי להכשיל את מפעל ההטיה הסורי ניצלה ישראל תקריות-ירי שיזמו הסורים על-מנת לתקוף את תוואי וציוד ההטיה.

מצפה גדות היווה בימים אלו כאמור מוצב סורי (מורתפע) ממנו נשלחו לעבר ישראל התקפות סוריות, בייחוד על קיבוץ גדות היושב ממש סמוך למוצב מעברו של הגבול דאז. כאמור מצפה גדות מייצג את ההיפוך שהגיע בעקבות מלחמת ששת הימים, והמוצב הסורי האימתני הפך לאתר הנצחה.

10

11

מיקום ומרחב:

המוצב שלט על הדרך הראשית המחברת בין הגליל לגולן, דרך גשר בנות יעקב.

המצפה פונה מערבה אל עבר עמק החולה, ומדגים את היתרון האסטרטגי המשמעותי שהיה לסורים על העמק לפני המלחמה.

במפה ניתן לראות את קו הגבול עם הסוריים (קו שביתת הנשק) ואת מצפה גדות וקיבוץ גדות ביחס אליו.

12

השיר “בתי את בוכה או צוחקת”

סיפורו של השיר הוא סיפורה של מלחמת ששת הימים ברמת הגולן, וזאת דרך מבט על מה שעבר על קיבוץ גדות.

הקיבוץ היה אחד מסמלי המאבק בסורים. 19 שנים עמד תחת מתקפות התותחים הסוריים עד שהגיעו שלושה השבועות של “ההמתנה”, אותה בילו חברי הקיבוץ מתחת לאדמה. במקלטים. הילדים ישנו שם וכמעט שלא יצאו החוצה, אחריהם הגיעו שישה ימי הלחימה ואז השתנה הכל.

מחבר השיר, יובב כץ, בא לעזור לקיבוץ גדות בימיו הקשים: “זה היה בשנת, 1958, הגענו לעזור לקבוץ גדות המופגז. שיכנו אותנו באחד מחדרי החברים, בארון היו עדין בגדים, המיטה לא היתה מסודרת, שאלתי ‘מישהו גר פה?’, וענו שזה חדרו של חבר שנהרג בהפגזה…. “.

“את שני השירים כתבתי ממש בתוך מלחמת ששת הימים. בסיני.” מספר יובב כץ על כתיבת שני להיטיו הגדולים ביותר, בתי את בוכה או צוחקת ומלכות החרמון. ” הייתי מפקד סיירת של גדוד שריון באוגדה של אריק שרון. הקרבות בדרום נגמרו בשלשה ארבעה ימים והמלחמה שלנו הסתיימה… שמענו את הסיפורים על כיבוש הגולן וירושלים והתרגשתי מאד. הייתי אחד שכותב, ישבתי בצל הג’יפ וכתבתי את הסקיצות לשני השירים. לרגלי הג’יפ, נזכרתי בחויה הזו שהיתה לי למרגלות ההר שהיה כמפלצת והמושג הזה נכנס לשיר”.

השיר מתאר את האמא והילדה היוצאות מן המקלט לאחר חודש שהיה בו, וכל מה שהן רואות, שונה ממה שהיה טרם ירידתן. אין עץ, אין בית, וגם הבובה נפגעה. עובדתית, ההפגזות היו בעיקר בשנים שקדמו למלחמה, אך בשיר מותר לקשור קשרים וזמנים. על ההרס במהלך השנים סיפר איתן סט מותיקי קיבוץ גדות: “בתי הבטון ספגו פגיעות קשות, צריפי העץ, נהרסו כליל”. השיר נכתב על רגע היציאה מהמקלט והמראה הנורא, אך התקוה החדשה שנולדה ממש יחד איתו.

משפט מפתח נוסף בשיר אף הוא קשור לנכתב בעמודים הקודמים: אחת הסיבות לסכסוכים האינסופיים עם הסורים, היה ניסיונם להטות את הירדן וליבש את מדינת ישראל כאמור. המחבר רומז לנו על כך בפסוק המתכתב עם תהילים קי”ד 3 המופיע גם בהגדה של פסח: “הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר” ועונה לו יובב כץ: “זורם הירדן מתפתל כשיכור… ואיש לא יסב את מימיו לאחור”.

14

בתי את בוכה או צוחקת

חוה אלברשטיין
מילים: יובב כץ
לחן: דוד קריבושי

פגז אחרון התפוצץ ושתק,
עטפה הדממה את העמק.
ילדה בגדות יצאה ממקלט,
ואין בתים עוד במשק.
אמא, היה לנו בית ירוק
עם אבא ובובה ושסק.
הבית איננו, ואבא רחוק,
אימי את בוכה או צוחקת.

הביטי למעלה, בתי, אל ההר,
ההר שהיה כמפלצת.
עוד יש תותחים, ילדתי, על ההר,
אך הם מאיימים על דמשק.

הביטי למעלה, בתי, לגולן,
שם יש חיילים, אך להבא –
דגלם בצבעים של כחול ולבן,
בוכה וצוחק שם גם אבא.
יהיה לנו בית ירוק, ילדתי,
עם אבא ובובה ושסק,
ולא עוד אימה, ילדתי, ילדתי,
בתי, את בוכה או צוחקת.

שקיעות באדום וזריחות בזהב
פוגשות בירוק ובמים.
ובלי תותחים של אויב על ההר
יוריק עוד העמק כפליים.

זורם הירדן, מתפתל כשיכור,
פריחה את העמק נושקת.
ואיש לא יסב את מימיו לאחור,
בתי, את בוכה או צוחקת.
זורם הירדן, בין גדות יעבור,
פריחה את העמק נושקת,
ואיש לא יסב את מימיו לאחור,
בתי, את בוכה או צוחקת.
בתי, את בוכה או צוחקת.

16

17

18