Eival

תוכן העניינים

אנקדוטה – קמע העופרת

מושגים ומונחי יסוד

מידע מרכזי – מזבח הר עיבל

במבט רחב – אתרי פולחן ישראליים קדומים בהר המרכזי

הקשר גיאוגרפי – מפה

פעילויות הטמעה – מעמד הברכה והקללה, וסקר ארכיאולוגי

שאלת בחינה לסיכום

מושגים ומונחי יסוד

סקר ארכיאולוגי – הוא שיטה לאיסוף מידע ארכיאולוגי על פני השטח ללא צורך בחפירה ארכיאולוגית יקרה, על ידי סקירה רגלית של כל תא השטח ואיסוף ותיעוד שרידי פעילות אנושית מהתקופות הקדומות.

אתרי ההתנחלות – אתרים ארכיאולוגיים האופיינים לראשית תקופת הברזל, ומקובל לזהותם עם אתרי ההתיישבות של בני ישראל אחרי הכניסה לארץ וקודם תקופת המלוכה. מבין המאפיינים של אתרים אלו: בתי ארבעה מרחבים, קנקני שפת צווארון והיעדר עצמות חזיר. מתקופה זו מוכרים מספר מתחמי פולחן מוקפים גדר אבן נמוכה בצורה של טביעת כף רגל, היוצרת חלוקה בין מתחם התכנסות רחב ומתחם מקודש פנימי יותר.

חרפושיות מצריות – חותמות מצריות בדמות חיפושית עשויות חומר או אבן יקרה ועליהן כתובות או סמלים המייצגים לעתים את השלטון במצרים וכך עשויים לסייע בתיארוך הממצא לשנות מלכותו של מלך מסוים.

מזבח עולה – מתקן להקרבת קרבנות ששימש את עם ישראל בתקופת המקרא ועד לסוף ימי בית שני. לפי הציווי בתורה אין לבנות את המזבח אבני גזית מסותתות אלא גוויל (אבני שדה לא מסותתות) בלבד, וכמו כן, אין לעלות אליו במדרגות אלא בכבשׁ (מעלה ללא מדרגות). לקרבן עולה מצווים להקריב זכרים צעירים של בעלי חיים טהורים (בד”כ בקר וצאן).

מעמד הברכה והקללה – טקס דתי שנצטוו ישראל לקיים עם כניסתם לארץ בסמוך להר גריזים והר עיבל, בו ייקראו לפניהם אזהרות על שמירת חוקי התורה. הציווי על קיום הטקס מופיע בספר דברים, והתיאור של קיומו בפועל מופיע בספר יהושע. 

מזבח הר עיבל

במהלך סקר ארכיאולוגי בהר מנשה מצא אדם זרטל על השלוחה צפונית-מזרחית של הר עיבל במה רבועה בנויה גוויל, ששטחה 9X7 מ’, וגובהה כ 3 מ’, אליה מוביל כבשׁ והיא היתה מכוסה בגל אבנים. הוא תיארך אותה לסוף המאה ה13 לפנה”ס (ראשית תקופת הברזל, תקופת יהושע-שופטים).

זרטל זיהה את האתר עם המזבח שנצטוו ישראל להקים עם כניסתם לארץ על הר עיבל – הר הקללה, כחלק ממעמד הברכה והקללה כפי שמתואר בספר דברים ובספר יהושע, וכינה אותו “מזבח יהושע”.

זיהוי האתר עם מזבח יהושע מתבסס על הממצאים הבאים:

• • מבנה דמוי מזבח עולה עם כבשׁ ללא מדרגות, בנוי אבני גוויל לא מסותתות
  • מאות עצמות שרופות של בע”ח טהורים ממין זכר – כראוי לקרבן עולה
  • מתחם מוקף גדר אבן בצורת כף רגל (על כך נרחיב בהמשך)
  • שברי כלי חרס אופייניים לאתרי ההתנחלות, ביניהם קנקני שפת צווארון

• חרפושיות מצריות

• לאחרונה נמצא קמע עופרת נושא כתובת “ארור”, שעשוי לשפוך אור נוסף על הר הקללה.

במבט רחב – אתרי פולחן ישראליים קדומים בהר המרכזי

במסגרת הסקר שהוזכר למעלה, מצא אדם זרטל חמישה אתרים קדומים בבקעת הירדן ובמזרח השומרון, שבתצלום אוויר נראים בצורת סנדל או “כף רגל“, כולם מתוארכים לראשית תקופת ההתנחלות, ואין דומה להם בכל המזרח הקדום.

זרטל הציעה שאתרים אלו נקראו במקרא בשם “גלגל“. לדעתו ל”כף הרגל” משמעות רבה ועמוקה בתנ”ך, ואפשר לציין ארבע משמעויות עיקריות בהן מופיעה:

1. בעלות על טריטוריה; “כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה”
2. קשר בין העם לארץ-ישראל באמצעות כף הרגל; “ולא אסיף להניד רגל ישראל מעל האדמה”
3. הכנעת האויבים ע”י כף הרגל; “ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו”
4. דימוי המקדש לכף רגליו של הא-ל. “כה אמר ה’ השמים כסאי והארץ הדם רגלי”

אחד האתרים כאמור הוא מתחם המזבח בהר עיבל, ומציאתו מבארת בצורה חדשה ומרגשת את הפסוקים בתנ”ך. לקריאה נוספת:

ההקשר הגיאוגרפי

מדוע לא נמצא המזבח במשך עשרות שנות מחקר?

בעקבות התיאור של מעמד הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, חיפשו חוקרים את המזבח בהר עיבל בחלקו הדרומי הפונה לכיוון הר גריזים.

רק בשנות ה80 הגיע הארכיאולוג אדם זרטל, יליד קיבוץ עין שמר, נכה צה”ל ממלחמת יוה”כ, וערך ברגליו סקר יסודי בכל הר מנשה – וכך מצא את המזבח בחלקו הצפוני-מזרחי של הר עיבל.

איך ניתן להסביר את העובדה שהמזבח לא פונה לכיוון הר גריזים?

לדעת אדם זרטל ההר המכונה כיום “הר גריזים” אינו הר גריזים המקורי, ואת הר גריזים יש לזהות עם הר כביר, וממנו בהחלט ניתן לראות את אתר המזבח.

לדעת זרטל, רק בעקבות מחלוקת עם השומרונים “נולד” זיהוי חדש להר גריזים, וזה השתרש לימינו. חשוב לציין כי חוקרים רבים חולקים על דעתו של זרטל.

פעילות הטמעה – מעמד הברכה והקללה, וסקר ארכיאולוגי

א. המחישו בכיתה באופן סמלי את מעמד הברכה והקללה. היעזרו בתיאור המופיע במשנה:

ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע. הכהנים מקיפין את הארון, והלוים את הכהנים, וכל ישראל מכאן ומכאן. שנאמר: וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו’. הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה: ‘ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה’. ואלו ואלו עונין ‘אמן’. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: ‘ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה’ ואלו ואלו עונין ‘אמן’. עד שגומרין ברכות וקללות. ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון.

ב. ערכו “סקר ארכיאולוגי” קצר בגן הציבורי הקרוב אל בית הספר. קבעו מראש את גבולות הגזרה, עמדו ב”יישור קו”, והתחילו לסרוק ולאסוף כל פרט שמעיד על פעילות אנושית.

ערכו דיון בכיתה: האם ניתן לזהות למה שימש כל פריט? מה ניתן להסיק ממכלול הממצאים?

שאלות לסיכום הנלמד:

על הר עיבל נמצא אתר פולחן חשוב.

א. מהו האתר, ולאיזו תקופה הוא מתוארך?

 ב. מהם הממצאים שהביאו לזיהוי האתר כפי שציינת בסעיף א?

ג. על אילו מקורות הסתמך הארכיאולוג שחפר באתר על מנת לזהותו?

ד. האם הנתונים הגיאוגרפיים של האתר תואמים את זיהויו או לא? הסבר בהרחבה!