אני מיסלון כיאל מעכו אימא לבן ושתי נסיכות.
אני מורה לאנגלית, עו”ה עם וותק של 18 שנים, מחנכת בבית ספר יסודי ע”ש אלנג’אח בכפר מכר, וכן ממלאת תפקיד רכזת ומדריכה לאנגלית במגזר הבדוי בצפון מזה ארבע שנים. בנוסף, אני נמנית על הצוות המוביל בבית הספר, הובלתי תהליכים חינוכיים ופדגוגיים, וכן פרויקטים חינוכיים במקצוע האנגלית, ולאחרונה פיתחתי דרכי הוראה ייחודיים בשילוב טכנולוגיה בהוראה, ואף קיבלתי תעודת מדריך מצטיין מטעם הפיקוח על האנגלית במשרד החינוך בשנת 2019.
אציין כי הוריי, שניהם, שהנם מורי הדרך שלי, באו מתחום החינוך, ואני מגיל צעיר חולמת להיות מורה. בנוסף, אהבתי מאוד את המורה לאנגלית בחטיבה העליונה, ומכאן הגעתי לתחום החינוך, כמורה לשפה האנגלית.
חשוב לי לממש את עצמי ושאיפותיי דרך תחום החינוך. אני מאמינה שבכל תלמיד טמונה יכולת וחוזקה משלו, ואנו צריכים, כאנשי חינוך, לדעת כיצד לסייע לו לממש יכולות אלו ולהוציא אותן לאור, ולכן חשוב להתאים את עצמי ואת שיטת הלימוד שלי למאפיינים השונים של כל תלמיד ותלמיד . הצלחתי במשימה זו, נחשבת בעיניי צעד חשובה במימוש שאיפותיי בתחום החינוך.
מהי רפורמה בחינוך: “רפורמה”, באופן כללי, מוגדרת במילון אבן שושן כלהלן: “תיקון יסודי, שינוי ערכים; שינוי סדר, תיקון, שינוי צורה או ערך“. כלומר, עסקינן בתהליך של שינוי ותיקון. מכאן, רפורמה בחינוך הינה, בעצם, יצירת שינויים ותיקונים במערכת החינוך, כולל חדשנות, פיתוח וכו’, שינויים המונעים בדרך כלל מלמעלה למטה (גזיאל 2007), ז”א, ממעצבי המדיניות אל הדרג המבצע. ועל הדרג המבצע מופעלים, ככלל, לחצים על מת לבציע שינויים שיתאימו ויענו על הציפיות של הממונים והסביבה.
מטרות הרפורמה בחינוך: מצד אחד ובצורה כללית, מטרה עיקרית של הרפורמה הנה לצורך התאמת מערכת החינוך לצרכים המשתנים, הרי הרפורמה מהווה זרז להתחדשות והתרעננות של המערכת, מה גם שרפורמה אמורה לשמור על קיומו של עניין של הציבור בה, ואף באה לדעתי כדי לשמור על אימון הציבור במערכת החינוך, זאת בנוסף לצורך של ייעול מערכת החינוך. מצד שני, ובאופן יותר ספציפי, הרפורמה מכוונת להעלאת הישגיהם של יותר ויותר תלמידים, לסייע ולאפשר להם השתלבות טובה יותר בחברה, ובל נשכח מטרות אחרות של שיפור תנאי העסקתם של עובדי ההוראה ואנשי מערכת החינוך.
הדמויות שצריכות להיות מעורבות ברפורמה לצורך הבטחת הצלחתה: לטעמי, ואם היו שואלים את דעתי האישית, הרי הצלחתה של רפורמות בחינוך דורשת שיתוף פעולה ומעורבות אקטיבית חיובית של מספר דמויות, שכל אחת מהן משלימה את השנייה, וביחד נוצרת הרמוניה שעשויה להביא להצלחת הרפורמה, ובתנאי כי כולם מכוונים לאותה מטרה, ודמויות אלו הן: קובעי ומעצבי המדיניות (כולל הדרג הפוליטי), המורים ואנשי חינוך (כולל המפקחים, מוסדות ההכשרה לעובדי ההוראה וכו’..), התלמידים, והורי התלמידים.
מצד שני, מלכה וידיסלבסקי, במאמרה “רפורמה במערכת החינוך”, שמה דגש על שלוש קבוצות/דמויות עיקריות: (1) עובדי ההוראה – שיש צורך בהבטחת המחוייבות שלהם, ולהעמיד לרשותם את הכלים המקצועיים הנדרשים, כאשר הם אלה אשר נושאים בנטל העיקרי של ביצוע הרפורמה. (2) התלמידים – שהנם קבוצה חשובה ושיתופם בעיצוב בית הספר הנו הכרחי. (3) הורי התלמידים – שתמיכתם ומעורבותם סוללת את הדרך בפני בית הספר להתמקד במשימות העומדות בפניו.
ואסיים בלציין כי בעיניי ולתפיסתי, הרפורמה במערכת החינוך בישראל, תחת השם “ניהול עצמי (1992)”, שאוזכרה במאמרה של וידיסלבסקי הנ”ל, היא זו שצריכה להיות מונהגת במאה הזו, הואיל ומי שקרוב ביותר לתלמידים ולאבחון צורכיהם (בית הספר), הוא זה שאמור לקבל את ההחלטות באשר לאופן ההספקה של שירותי החינוך.
מקורות
וידיסלבסקי, מ. (2012). רפורמות במערכות חינוך, סקירת ספרות
.
חן, ד. (2006). בתי ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך (עמ’ 7-28).
הרפז, י’ (2007). מדברים רפורמה: שיחה עם עמי וולנסקי. הד החינוך, 8, 26-30.
Published: Feb 25, 2022
Latest Revision: Feb 25, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-1286619
Copyright © 2022