הגוזלים הקטנים

הגוזלים הקטנים

היה היו שני גוזלים קטנטנים שחיו בקן בצמרת עץ גבוה גבוה.

יום אחד נשפה רוח חזקה חזקה והפילה את הגוזלים אל האדמה, הם ניסו לעוף כדי לחזור לקן, ולא הצליחו.

הלכו הגוזלים ביער ופגשו בארנבת, הגוזלים קראו “ארנבת , ארנבת החזירי אותנו אל הקן בבקשה” . ענתה הארנבת לגוזלים, ” אמנם אני חרוצה ומהירה, אבל אינני יכולה להחזיר אותכם אל הקן, לכו ותבקשו עזרה מחיה אחרת”.

המשיכו הגוזלים ללכת ופגשו בצפרדע ירוקה. ביקשו הגוזלים מהצפרדע להחזיר אותם אל הקן , אך הצפרדע ענתה, ” אמנם אני מקפצת ממקום למקום , אבל אני לא יכולה להחזיר אתכם אל הקן , מצאו לכם חיה אחרת שתחזיר אתכם אל הקן”.

המשיכו הגוזלים בדרכם כשלפתע פגשו בחלזון החכם.

הגוזלים אמרו לחלזון ” עזור לנו לחזור אל הקן ” . החלזון ענה ” לכו לקרחת היער, שם ראיתי, את אמא ואבא שלכם מחפשים אתכם, כשתפגשו אותם הם יחזירו אתכם אל הקן”.

הגוזלים שמעו בקולו של החלזון החכם והתחילו ללכת לכיוון קרחת היער.

בקרחת היער פגשו הגוזלים את הוריהם ומאוד מאוד שמחו. כל משפחת הציפורים חזרו יחד אל הקן.

עברו הימים ועברו שבועות , גדלו הגוזלים ונהיו לציפורים בוגרות . פרשו כנפיים מהקן ועפו ליער.

פגשו הגוזלים בארנבת , הארנבת פחדה מאוד כשראתה את הציפורים, אך הן אמרו לה, “ארנבת יקרה, זה אנחנו הגוזלים, גדלנו ובאנו להודות לך שעזרת לנו כשנפלנו מהקן”.

המשיכו לעוף ופגשו בצפרדע, פחדה הצפרדע מהציפורים הגדולות , אמרו לה ” צפרדע נחמדה, אל תפחדי , אלה אנחנו הגוזלים שנפלו מן הקן, תודה שעזרת לנו לחזור אל הקן”.

לבסוף פגשו בחלזון החכם , החלזון החכם לא פחד כלל , כי הכיר וזיהה כי אלו הגוזלים הקטנים שגדלו ונהיו לציפורים בוגרות , הוא שמח לראותן והן הודו לו שעזר להם לחזור הביתה.

סוף