תקשוב השיתופיות ושיתופיות התקשוב בהוראה
Copyright © 2022
שיתופיות התקשוב ותקשוב השיתופיות בהכשרת מורים ופרחי הוראה
פתח דבר:
במהלך העשור האחרון נעשה נסיון נרחב ומעמיק לשלב את התקשוב [שימוש בתקשורת מחשבים] בהוראה ולמידה, משרד החינוך והאגפים השונים האחראים על שילוב תחום המחשבים והאינטרנט בהוראה יזמו וניסו שיטות שונות להחדרת חומרי למידה מבוססי מחשוב ותקשורת ברשת[1] [יישומי ענן] החל במתן שירותי דואר אלקטרוני [יונת דואר][2] למורים והמשיך בגישות שונות של איסופי נתונים בבתי הספר [משו”ב ואחרים][3], החלת התכנית של “מחשב לכל מורה”[4] וכלה בשירותים מתוקשבים לבתי הספר באתר שנקרא “הענן החינוכי”[5] .
“תוכנית התקשוב נועדה לקדם פדגוגיה חדשנית בבתי הספר על ידי עידוד המורים לשילוב מושכל של עולמות תוכן, ספרים כלים וסביבות דיגיטליים בתהליכי הוראה למידה והערכה ובכך להשביח את התהליכים הפדגוגיים והחינוכיים.
התוכנית מפתחת אוריינות טכנולוגית דיגיטלית באמצעות מעטפת רחבה ועשירה של תכניות, מיזמים, פעילויות מתוקשבות ומסגרות למידה חלופיות בגישת הלמידה מרחוק המשוחררת מכבלי זמן והמקום.
כמו כן נועדה התכנית לקדם ולהרחיב את היקף השימוש במערכות ניהול מתוקשבות מתקדמות עתירות טכנולוגיה כחלק מביסוס תרבות ארגונית מקוונת והפיכת בית הספר לארגון מתוקשב ברמה גבוהה.”
מתוך אתר משרד החינוך [הענן החינוכי]
בשנים האחרונות היו אף קורסים והשתלמויות למורים אשר התבססו על העלאת המורים בדרגות במסגרת אופק חדש[6] והם כללו השתלמויות בני כ – 3 שנים שחלק הארי בהם היה במסגרת אקדמית למורים בדרגות הגבוהות קרי מדרגה 7 ומעלה , המורים השתלמו בשני תחומים עיקריים “מורה יוזם ” ו “מורה חוקר את עבודתו”.
בכל המסגרות השונות של ההשתלמויות וההכשרה לצוותי המורים נעשה נסיון לשלב טכנולוגיה ובמידת האפשר ליישם עבודה שיתופית מיטבית. השיתופיות מהווה נדבך חשוב וחיוני במאה ה – 21:
“שיתופי הפעולה הם הבסיס ליצירה ולחדשנות בכל תחום ומהווים חלק מהתרבות ובסיס לעשייה יומיומית. הטמעת למידה שיתופית בשילוב אמצעי באורח החיים השגרתי של בית הספר הוא יעד חשוב ומרכזי להעצמת מסוגלות בוגרי מערכת החינוך לשיתופיות בעולם גלובלי דינמי ושיתופי.
למידה שיתופית היא למידה בחברותא, למידה יחדיו בקבוצת למידה תוך שיתוף פעולה בעבודת צוות, נתינה וסיוע הדדי באווירה של אמון מלא בין החברים. אמון כזה מאפשר שיתוף פעיל של כל השותפים בהתאם ליכולות ולחוזקות של כל חבר.
הלמידה השיתופית יכולה להתקיים בחלקה או כולה באופן מקוון, והיא מתנהלת באינטראקציה וביוזמה עצמית של הלומדים כחלק פעיל מתהליך הבניית הידע בלמידה. שיתופיות בלמידה בסביבות אינטראקטיביות מקוונות ובכלים שיתופיים מאפשרת שיתופי פעולה מעניינים בין בתי ספר ממקומות שונים בארץ ובעולם.”
[מתוך הענן החינוכי]
[1] http://web.macam.ac.il/~jhurvitz/mismakh/klali-a.htm
[2] http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/live
[3] https://www.mashov.info/index.html
[4] https://sites.education.gov.il/cloud/home/tikshuv/Pages/machshev_nayad_atana.aspx
[5] https://sites.education.gov.il/cloud/home/Pages/default.aspx
[6] https://hishtalmuyot.co.il/%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%AA-7-9-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%97%D7%93%D7%A9/
שיתופיות :
הגדרה – כל השיטות, המודלים וההליכים השיתופיים השונים המארגנים תלמידים, ללא הבדל גיל או רמת כיתה, ללמידה בקבוצה, לשם השגת מטרה משותפת : פרויקט, פתרון בעיה או השלמת משימה. השגת המטרה מתבססת על תלות הדדית חיובית ובו-זמנית, כל פרט בקבוצה אחראי לתרומתו האישית. (Brody & Davidson, 1988) במדינות רבות מיישמים בבתי הספר את הגישה של למידה שיתופית שהוכחה כמקדמת הישגים אקדמיים, בד-בבד עם מיומנויות חברתיות ( Sharan, 2010).
הקורס הראשון בישראל שיישם למידה שיתופית בשילוב רשת האינטרנט (בשנת 1997] היה בשפה האנגלית ושמו היה English Through the Internet”[1] ” בהובלתה של ד”ר איליין חוטר ממכללת תלפיות. קורס זה נערך בשיתוף אוניברסיטת Gallaudet בוושינגטון אל מול סטודנטים לחרשים, הלמידה בקורס הייתה בזוגות אחד מכל מוסד –
In the inter-cultural project between the preservice students and first year students at Gallaudet University for the deaf in Washington D.C. In this project the students work in pairs and write a virtual tour about their partner’s culture. The pairs work together and get a joint grade!
מאז קורס הדגל הנ”ל האפשרוית הגלומות במרשתת ללימוד משותף ומקוון [Online] הלכו והתעצמו עם התרחבות השירותים הדיגטליים, אמצעי הקצה השונים, רוחב הפס שהלך וגדל , עלות וזמינות האינטרנט בכל מקום וכמובן האפליקציות המאפשרות קשר דו כיווני “חי” באודיו ווידאו הפכו את העולם “לצר” והמרחק בין תרבויות ומדינות הצטמצם (Shonfeld & Gibson, 2018)
למידה שיתופית מקוונת דומה במטרות ובתוצרים ללמידה שיתופית שנערכת פנים-אל-פנים, אלא שכאן המפגשים בין חברי הקבוצה נערכים באמצעות האינטרנט בדרך סינכרונית או א-סינכרונית. דרך למידה זו מכינה את התלמידים למציאות של המאה ה-21 (Yang, J., Kinshuk, Yu., Chen, S.J. & Huang, R., 2014).
לעבודה שיתופית בסיוע התקשוב יש מספר פנים אני אציג כאן 5 צורות של אופני למידה שיתופית והאינטראקציה ביניהם:
[1] http://web.macam98.ac.il/~elaine/eti/
[2] מתוך מצגת בקורס מורה יוזם – ד”ר רפי דוידזון
[2] מתוך מצגת בקורס מורה יוזם בחסות מכללת קיי – עריכה ד”ר רפי דוידזון
לומד עם עצמו יכול להשתמש במשאבים שונים הנמצאים ברשת שאינם בני אדם. יש לצורך זה יישומונים ותכנות המאפשרים עבודה שהלומד נמצא באינטראקציה עם עצמו ונעזר בתוכנה. לדוגמה כתיבה רפלקטיבית בבלוג אישי סגור לאנשים חיצוניים.
לומד עם מנטור הלומד יכול להיות באינטראקציה עם עמית או מנטור שמסייע לו באמצעות שיתוף פעולה בין השניים.
למידה בקבוצות קטנות (צוותים) לאחר שלב ההיכרות חברי הקבוצה מגבשים דרכי פעולה ביניהם קובעים את רמות השיתוף וכו’.
קהילה לומדת או קהילת עשיה הלמידה בקהילה יכולה להתבצע בשני מעגלים במקביל ובנפרד. במעגל הקטן למידה בקבוצות קטנות. במעגל הרחב יותר למידה עם כלל חברי הקהילה.
למידה רשתית כל לומד יוצר רשת של אינטראקציות, לפי בחירתו, עם אנשים שונים הנמצאים ברשת הגלובלית (רשת האינטרנט). כמובן שלומד יכול להיות שייך דרך הרשת לקהילה או מספר קהילות ובאותו הזמן לקיים קשרים גם עם קבוצות קטנות וגם עם אנשים בודדים. הלמידה הרשתית יכולה לכלול את כל האפשרויות שתוארו קודם לכן והיא ייחודית למאפיינים של הרשת (התאוריה הקונקטיביסטית של הלמידה מבוססת על ייחודיות הזו)
כאשר עובדים בשיתוף אפשר לעבוד בקבוצות קטנות על מטרה משותפת כגון: פרויקט כלשהו. לקבוצה מטרה ממוקדת של יצירת הפרוייקט והיא גם יחסית בעלת מבנה מסודר, הגדרת תפקידים כמו ראש צוות, בעלי תפקידים נוספים, תכנית פעולה עם לוח זמנים והגדרת יעדים ברורים. קבוצת פרויקט יכולה להיות חלק מקהילת עשיה (Community of practice) שבה יכולים להיות חילופי רעיונות, ניצול של מידע, ניסיון ורעיונות של אנשים רבים ומגוונים המרכיבים את הקהילה. יכולה גם להתרחש למידת עמיתים והערכה הדדית בין קבוצות ויחידים המרכיבים את הקהילה כולה. במקרה זה בקהילה יש פרטים וקבוצות שיש להם תכניות ויעדים שונים. השאלה שעולה איזה עניין משותף מזמן את כולם יחד? הלמידה תהיה פחות מובנית וגם פחות ממוקדת כי יש יעדים, דרכי עבודה ופעילויות שונות בתוך הקהילה. הקהילה יכולה להוות חלק מרשת גדולה ורבת משתתפים שיכולים להיות בה מיליוני אנשים ממקומות שונים בעולם. ברור שבמקרה זה שיתופי הפעולה הם שונים ולא מתקיימת למידה יחד שהיא מובנית וממוקדת אבל הרשת מאפשרת היכרויות רבות ולכן מזמנת קבלת רעיונות ומידע חדשים. בלמידה באמצעות קשרים שונים ברשת לעתים הלומד מפתח קשרים חדשים שאינם ממוקדים בנושא מוגדר אלא נוצרים במידה רבה של אקראיות ללא מבנה מסודר של למידה. יחד עם זאת, כתוצאה משיטוט ברשת יכולים להזדמן דברים חדשים ולא צפויים שיכולים להביא לידי יצירתיות וחדשנות.
קהילות עשייה הן קבוצות גדולות מאד של משתתפים בעלי עניין משותף שיכולים באמצעות דיאלוג ביניהם לפעול ביעילות סביב יעדים מוסכמים. כאשר הקהילה גדולה מאד סביר שמשתתפים בה ימצאו בין חבריה שותפים בעלי יעדים דומים לשלהם, לצורך עבודה משותפת. מצב זה ניתן למימוש אם הקהילה תתחלק לקבוצות קטנות (4-7 אנשים), בהתאם לנושאים ויעדים שעולים לשיח בין חבריה. בקבוצה קל יותר להגיע לאיזו שהיא הסכמה על יעד משותף, נהלים לעבודה משותפת, לוח זמנים, תאום זמנים וחלוקת עבודה בהתאם לחוזקות של חברי הקבוצה, לעומת הקהילה כולה. בשלב ראשון של הקמת קבוצה משותפת, נדרשת הגדרה של סוגיה שתוכל לשמש כבסיס ל ‘משימה משותפת’ שעליה הקבוצה תעבוד ביחד. בשלב הראשון של היווסדות הקבוצה דרוש ‘אמון הדדי’, תיאום ציפיות והסכמה על דרך התנהלות הקבוצה, בכדי שהמשימה תושג באופן אפקטיבי. בסיום תהליך בניית האימון (או תוך כדי) הקבוצה פועלת יחד ויוצרת ידע משותף כלשהו. חברי הקבוצה יכולים לשתף אחד את השני בניסיון ובידע הקודם שלהם ולהוסיף מידע חדש המבוסס על מקורות רלוונטיים נוספים ועיבודם. זה עשוי להוביל ליצירת “ידע פרקטי משותף” של כל חברי הקבוצה. הקבוצה מפתחת ביחד “אינטיליגנציה משותפת” שניתן להפוך אותה “ל’ידע גלוי” על ידי תיעוד וכתיבה משותפים שלו, והפצתו ברבים כתרומה ל’ידע הקולקטיבי” שהולך ומצטבר ברשת הגלובלית של האינטרנט.
כמובן שכל יחיד מתוך הקבוצה יכול להשתמש בידע הגלוי הזה שוב על ידי יצירת מעגל שיתוף חדש עם אנשים חדשים.
הדיאלוג חשוב בלמידה שיתופית ובעיקר בעבודה משותפת של לומדים לצורך הבניה משותפת של ידע Bereiter & Scardamalia, 1993) או על פי המודל של קהילות חקר מקוונות של אנדרסון וחבריו (2001).
רקע:
במסגרת עבודתי כמרצה העוסק אף בשילוב תקשוב בהוראה ובעבודה שיתופית עם עמיתים במסגרות החינוך השונות הייתי שותף לקורסים שיזם מרכז Tec[1] (טק) [Technology Education & Cultural Diversity] במכון מופ”ת, קורסים אלו עסקו בשילוב טכנולוגיה בלמידה והוראה ובלמידה שיתופית רב תרבותית במסגרות דיסציפלינריות שונות. הקורסים במסגרת זו נתנו לפרחי הוראה במכללות להכשרת מורים. חלק מהקורסים היו לקבוצות המצויינים במכללה וחלק אחר היה לתלמידי תואר שני. בהמשך התרחבה הפעילות אף לסטודנטים להוראה מחו”ל המקיימים הלכה למעשה עבודה שיתופית מקוונת רב תרבותית ורב מגזרית, כאשר הטכנולוגיה מהווה בסיס חשוב וחיוני להצלחת הקורסים הללו. קורסים אלה התבססו לא רק על עבודה א-סנכרונית אלא התקיימו בהם מפגשים סנכרוניים [וובינרים] כחלק בלתי נפרד מהקורס.
לאחר ההתנסות והפעילות במרכז TEC החלטנו לנסות ולהעביר קורסים עבור הדרגות הגבוהות באופן דומה, כלומר ליצור קורס מתוקשב ומקוון שיעניק לאחר שנתיים של למידה דרגה למורה [כפי שציינתי לעיל – הדרגות הגבוהות] ד”ר רפי דוידזון ממכללת קיי הגה את הרעיון ובנה תשתית לקורס מיטבי של שנתיים והוא גייס אותי [המחבר] ועוד עמיתות שעבדו בהוראה בפועל הן בבתי ספר והן באקדמיה [איריס בנ-טולילה ואסנת קליימן] הרעיון המרכזי היה ליצור שילוב של תקשוב, שיתופיות, עבודת צוות בקבוצות קטנות והכל במסגרת של קורס אקדמי מקוון במלואו [להוציא מפגשי פתיחה וסיום שנתיים] ואכן לאחר קבלת אישורי משרד החינוך לפתיחת קורסים אלו עמלנו על הפדגוגיה והתכנים השונים של הקורסים.
הרעיון המרכזי היה לנסות וליצור קהילת עשייה/קהילת מעשה אשר תעבוד בשיתופיות ותפיק את התוצרים שלה באופן מיטבי במהלך הלמידה וההתנסות בקורס.
קורסים לדרגות הגבוהות [מקוון]
הקורס הראשון שנפתח בשיטה זו היה בשנת 2013 כאשר השם שניתן לו היה “מובילי פדגוגיה עדכנית בסביבות חדשניות” ואכן התקבצו ובאו מורים מכל רחבי הארץ מהצפון והדרום וביום המפגש הראשון הפיזי במכללה כבר היו לנו משימות לפתור… כיצד ניתן את ההנחיות וההסבר לקורס שכזה לצוותים שגרו רחוק מאוד ולא חייבנו אותם להגיע? [קרית שמונה, חיפה, אילת וכיוצא בזה] אך בחשיבה יחדיו עלינו על פתרון תקשובי מתקדם ושיתופי… העלינו את המשתתפים באמצעות [2]Hangouts של גוגל (שיחת וידאו דו כיוונית] והצגנו את הסילבוס, מצגת המסבירה על אופי הקורס, הדרישות מהלומדים ואת הכלים הטכנולוגיים הבסיסיים להתחלת הלמידה כדוגמת מערכת ה – Lms המכללתית [המודל] לאחר מפגש זה ולקראת השנים הבאות אף השתכללנו והקלטנו את המפגש בוידאו כך שניתן היה להציגו ביוטיוב ללומדים הנמצאים רחוק. במקרי קיצון אף יישמנו מפגש סנכרוני במרשתת ללומדים שלא הצליחו ליישם את השיטות לעיל וכך הגענו לכלל הלומדים שחוו את יכולות התקשוב ואת השיתופיות בהוראה ובלמידה גם אצל צוות הקורס [המנחים] וגם אצלם הלומדים.
מרבית הלומדים עדיין לא הפנימו את מורכבות הקורסים והלמידה במפגש מקדים זה אך היה להם כבר מובן שהם יצטרכו להשתמש בטכנולוגיה ולעבוד בקבוצות במהלך הלמידה. בכדי להקל על הלומדים הכנו סרטוני הסבר לכלים התקשוביים השונים ודאגנו שלכולם תהיה גישה למודל המכללה ולכלים השיתופיים שרצינו להקנות להם.
העבודה המרכזית הייתה בסביבת ה – Lms המכללתית אך היא היוותה “חממה” כפי שרפי קרא לה, כלומר המקום ממנו ואליו מתנקזים ההנחיות, יחידות ההוראה השונות וחלק מההסברים על ההתקדמות בקורס. אך את העבודה והפעילות של הלומדים והמנחים יישמנו במקומות פתוחים , חינמיים ושיתופיים ככל שניתן מדוע? בכדי להנגיש לללומדים את הסביבות המאפשרות להן לעבוד עימם בהמשך שנות ההוראה שלהם ללא תלות במערכת “סגורה” שהגישה אליה קיימת כל עוד אתה תלמיד… התחלנו עם היכרות וירטואלית החושפת את הלומדים האחד לשני [האחת לשניה] כל לומד התבקש להכין שקופית מייצגת את זהותו והכל במצגת שיתופית בענן הנגישה לכולם. בהמשך הלמידה יישמנו פעילות עם אוסף תמונות בענן אשר מטרתה הייתה לבצע “היכרות עם זהויות מקצועיות באמצעות תמונות” התגובות של הלומדים לפעילויות הללו היו טובות וגרמו לחיזוק הקשר בינהם וזאת כאשר הקורס מקוון ואינו מתקיים במליאה וישנה חשיבות רבה לגבש עבודת צוות ולמידה קולחת על אף המגבלות. בהמשך הלמידה קבלו הלומדים מהצוות הנחיות רבות ומפורטות ביותר על אופי הפעילויות שנדרשו ליישם כאשר כל קבצי ההסבר לפעילויות היו למעשה במסמך בענן ולא במערכת המודל ושוב הרעיון המוביל היה שכל אימת שירצו יוכלו להיכנס ללא תלות במודל המכללה וכך יכלו אף לשתף במסמכים אלו עמיתים נוספים בבית ספרם שרצו להיחשף לתכני הוקרס ואף לסייע למורים בבחירת המיזם או החקר העצמי שאותו בצעו.
לאחר משימות ראשוניות ויישום של רפלקציה עליהן עלינו שלב ועברנו לעבודה בקבוצות למידה קטנות, כאשר כל מנחה ליווה מספר קבוצות. הלומדים התבקשו לקרוא חומרי רקע תיאורטיים אקדמים על עבודה שיתופית ועבודה בקבוצות וזאת בכדי לגרום לכך שהמונח קהילה, קהילת למידה יחלחל ותהיה הבנה לקראת מה הם הולכים. במפגש הסנכרוני של המנחים עם הקבוצות התבקשו הלומדים אף לחתום על חוזה השתתפות ועל חלוקת תפקידים בקבוצה וזאת בכדי שתהיה מחויבות ללמידה והפרייה הדדית של הלומדים. משלב זה הלומדים עבדו על המשימות בקבוצות שלהם, הם יצרו תיקיות משותפות חלקו בינהם תפקידים בהתאם ללמידה בקורס ושיתפו אף את המנחים בחומרים שלהם. הלומדים התבקשו אף לכתוב רפלקציה אשר תלווה אותם לאורך כל התהליך. חשיבות הרפלקציה הוסברה לכולם במפגש סנכרוני במערכת ניהול הלמידה כאשר במפגש זה הייתה השתתפות של כל הלומדים וצוות המנחים ובכך רתמנו שוב את הטכנולוגיה ואת התקשוב לצורך שיתוף משאבים ומידע. ואף כאן לפני הכניסה למפגש נשלחו ללומדים הנחיות מפורטות כיצד להיכנס ואיך להתחבר וכמובן לערוך בדיקת ציוד טכנולוגי בכדי שלא יהיו תקלות בעת השיח המקוון.
במהלך הלמידה והרחבת היריעה של נושאי הלימוד נחשפו הלומדים למערכות שונות של כלים טכנולוגיים אשר חלקם שיתופיים (כלי גוגל) , הם עשו שימוש בבלוגים (בלוגר של גוגל ובלוג במערכת המודל) , בתיקיות וקבצים בענן (שקופיות – Slideshare, גוגל סלייד) , השתמשו בשיח וידאו במספר כלים (זום, סקייפ, האנגאווט), בהמשך אף גילו את היעילות שיש בקבוצת Whatsapp כאשר יכלו לתקשר האחד עם השני ללא תלות במערכות מחשוב שונות. בשנה השנייה של הקורס החלטנו ליישם עבודה בקהילה וירטואלית שיתופית[1] אשר הנקודה המרכזית הייתה שהיא אפשרה עבודה ולמידה במערכת הסגורה שלה וכאן אנו עשינו שימוש נרחב בקהילות גוגל [נכון ל – 04/2019 נסגר השימוש לקהל הרחב ונותר רק לארגונים במסגרת גוגל סוויט] קהילות אלו אפשרו שליטה מלאה על החברים בה והיה ניתן כמובן לשלב בה מסמכים, מצגות , טפסים , סרטונים וכל אלמנט ששייך ליישומי גוגל באופן חלק ושקוף, קהילות אלו קסמו ללומדים ובייחוד למורים מבתי הספר הדתיים אשר לא רצו חשיפה גורפת לתלמידיהם בכלים שאינם מפוקחים מספיק. הקהילות שנוצרו היוו קהילות מעשה/קהילות עשייה (Etienne and Beverly Wenger-Trayner, 2015) בתוך המיזם/הפרוייקט שלהם וכל חומרי הלמידה המשותפים היו נגישים ללומדים בקבוצה ולמנחים בלבד כך שהיה שוב שיתוף מלא בטכנולוגיית התקשוב, ההכוונה של המנחים את הלומדים הייתה לכיוון של למידה מקוונת ע”פ עקרונות הקונקטיביזם של סימנס (Simence, 2004) אשר עסקה בתיאורית למידה עבור העידן הדיגטלי ועקרונותיה היו יצירת קשרים בין המשתתפים בקבוצה ללא תלות במיקום הפיזי שלהם מכיוון שבתיאוריה של סימנס הקשרים בקהילה שנוצרה כבר חורגים מהגבולות של הידע האישי הנמצא בסביבתו הקרובה של הלומד אלא מתבססים אף על הרכיבים החיצוניים ללומד שאליהם ואיתם הוא יכול להתחבר אליהם לצורך חשיבה פתרון והסקת מסקנות.
[1] https://www.tgspot.co.il/google-hits-500-millions-users-adds-communities/
ואף כאן רואים שיש את שיתוף התקשוב בהוראה ואת תקשוב השיתופיות במיטבה.
מרכז – TEC
במסגרת ההוראה לסטודנטים בקורסי מרכז TEC התבססה הלמידה על השיתופיות הרב תרבותית המקוונת[ Kritz, M., Bachar, E., & Shonfeld, M. 2018) [Online Collaborative Learning) כלומר הסטודנטים חולקו לקבוצות עבודה רב תרבותיות ממגזרים שונים ללא היכרות מקדימה כלשהיא [כלומר לא נערך מפגש מקדים במליאה עם כל תלמידי הקורס] שיטת ההוראה בקורסי TEC התבססו על מודל TEC[1] המאפשר שבירת מחסומים ויצירת קרבה בין תרבותית בין קבוצות בקונפליקט. מסגרת הלמידה במרכז TEC מיסודה הינה שיטת ההוראה המשולבת [Blended] כלומר ישנם יחידות הוראה א-סנכרוניות אך בחלוקה שווה לאורך השנה ישנם מפגשים סנכרוניים שהם שיעורי חובה לכלל הלומדים וזאת בשונה מהקורסים / השתלמויות למורים לדרגות הגבוהות שכל הקורס היה וירטואלי / א-סנכרוני לחלוטין ומפגשי מליאה סנכרוניים נערכו במשורה להבהרה, הסבר וחידוד של תכנים בקורס. אף כאן בכל הקורסים של המרכז ובייחוד בקורס “סביבות הוראה ולמידה מקוונות” שקד הצוות על שילוב טכנולוגיה מיטבית בלמידה וזאת בכדי שהסטודנטים – פרחי ההוראה יכירו ויחשפו לכלים טכנולוגיים מתקדמים ולפדגוגיה עדכנית וחדשנית, הלומדים עבדו גם בשיתוף, התנסו בעבודה בבלוגים, נחשפו לשילוב ועבודה עם תמונות בהוראה, הכירו ויישמו את שיטת הכיתה ההפוכה, הם נחשפו לעבודה בעולמות וירטואליים והשימוש שעושים בהם בהוראה, הם התנסו במשחוק בהוראה ולמידה וע”י חשיפה זו ושיטת ההוראה שננקטה בקורס נתנו לסטודנטים חשיפה והתנסות בעבודה מקוונת שיתופית ומתקדמת ברוח הקדמה הטכנולוגית העכשווית.
[1] מודל – TEC- נספח מ”ס 1
במסגרת ההוראה בקורס העבירו בכל פעם שני מרצים/ות את היחידה הסנכרונית ובכדי לעורר עניין וליצור השתתפות פעילה ולא פסיביות של לומד המאזין למורה הפעילו המרצים בכל פעם כלי אחר טכנולוגי בכדי לגרום להתעוררות ולהקשבה, היה שימוש בסקרים מקוונים, היה שימוש בקירות וירטואליים, נעשה שימוש בפתקים שיתופיים בענן, היה שימוש בסרטון וידאו קצר מסר ובנוסף נעשה שימוש ביישומים דרך הסמרטפון כגון – וידאו שיתופי קבוצתי, שימוש בקיוארקוד ייעודי, הקלטת אודיו בענן ועוד. המרצים היו קשובים לחבריהם ובכל מפגש הפעילו באופן מיטבי את הסטודנטים וגרמו ליחידת ההוראה להיראות ולהישמע יעילה, מתקדמת, שיתופית מהנה ומפרה.
MOOC
במסגרת ישראל דיגיטלית[1] והמשרד לשיוויון חברתי הופקו קורסי MOOC בפלטפורמה הלאומית “קמפוס”[2] ובמסגרת הגשת הקולות הקוראים היינו שותפים להפקת קורס ייחודי ורב מכללתי [6 מכללות להוראה ומרכז TEC] בנושא של רב תרבותיות, קורס נקרא “מבוא לרב תרבותיות” קורס זה הופק על ידי הצוות באופן עצמאי וללא מפיק חיצוני. והייחוד שלו שהוא קורס ה – Mooc הראשון בעולם המועבר בעולמות וירטואליים, ד”ר איליין חוטר (ראש הפרוייקט) ממייסדות מרכז TEC והאחראית על החדשנות במכללת תלפיות הגתה את הרעיון וביחד עם הצוותים מהמכללות השונות הפקנו קורס ייחודי, מאתגר ומיוחד זה העושה שימוש בעולמות ורטואליים ובטכנולוגייה תוצרת כחול לבן של וידאו אינטראקטיבי של חברת אנוטו[3]. השילוב של העולמות הוריטואליים ואנוטו גרם ליצירת קורס מאוד מיוחד המאפשר ללומדים לחוות קורס MOOC אחר ממה שהכירו, מרבית קורסי ה – Mooc עושים שימוש בסרטוני וידאו קצרים ובאלמנטים שונים להפנמה ולמידה של חומרי הלמידה. אך בקורס זה הסרטונים היוו רק תפאורה ו/או העשרה לקראת ההתנסות השיתופית המקוונת של חברי הקבוצה בקורס. חברי הקבוצה היו מורכבים מ 6 סטודנטים מהמכללות השונות אשר עבדו יחדיו לכל אורך הלמידה בקורס. כלומר העבודה השיתופית המקוונת נרקמה כבר מהמפגש הראשון, לאחר החלוקה לקבוצות הלומדים התבקשו ליישם מפגשים בעולם הוירטואלי [לכל קבוצה היה עולם וירטואלי משלה]
שם היו משחקי תפקידים, השתתפות בסימולציות, “לבישת” דמות של האחר וכל זאת באמצעות אוטארים אשר החליפו את האדם בסביבה הוירטואלית. היה ניתוק של דיעות קדומות וגזענות מפני שכל אחד ואחת יכלו להחליף אוטאר כל אימת שרצו. הסימולציות השונות יצרו סיטואציות שונות חלקן משעשעות וחלקן אף מעט קשות אך המציגות ומשקפות אירועים מחיי היום יום בארץ ובעולם. בנוסף הצלחנו לשלב בסיוע אנוטו שאלות וסקרים על גבי סרטוני הוידאו ובכך גרמנו להעשרה וחידוד נוספים של הנושא הנלמד מנקודת מבטם של הלומדים, אף כאן הקבוצות הקטנות הגיבו על הסרטונים ובכך נשמרה האחידות של הקבוצה הקטנה ויחסה ותגובותיה לחומרי הלמידה השונים. השיתופיות המקוונת וההשתתפות בסימולציות יחד עם משחקי התפקידים וההנחיות למשימות השונות גרמו לקבוצה להיכרות מעמיקה יותר, השתמשנו אף ב – Whatsapp כתחליף לפורום עבור ההתקשרות של הלומדים בינם לבין עצמם ועבור הדיונים ביניהם. המטרה הייתה כפולה גם מעבר לכלי שהינו יותר זמין למרבית הסטודנטים ושימושי עבורם וכמובן יישמנו את העברת האחריות לדיון ולרפלקציה אליהם ! מפני שללא דיון מקדים ושיח ב – Whatsapp הם לא יכלו לעבור ליישום המשימה בעולם הוירטואלי, חשיבות הדיון המקדים הייתה חיונית. רואים אני כי שוב רתמנו את הטכנולוגיה – תקשוב לטובת השיתופיות ועל ידי כך גרמנו לשיתופיות מיטבית באמצעות כלי התקשוב השונים.
הוראה באקדמיה
בהוראה באקדמיה לפרחי הוראה במסגרת שיעורי התקשוב עברנו במכללה [המכללה בה אני הייתי מנהל תחום התקשוב ומרצה – “חמדת הדרום”] לשיטת הוראה אחרת החושפת את הלומדים למשחוק בהוראה[1], להפקת סרטונים ועבודה בתמונות ברשת, ישנו שימוש במציאות רבודה – [2]AR , נעשים פרוייקטים בסגנון הכיתה ההפוכה[3], חלק מהלומדים והמרצים משתמשים בשיטת [4] Pbl – למידה מבוססת פרוייקטים, ישנו שימוש בסרטונים מוערים[5] (הלבשת שכבות על גבי סרטון), הדגמות של יישומים במכשור נייד [טאבלט, סמרטפון] כאשר המטרה הראשית היא חשיפת הלומדים לעושר הטכנולוגי ורתימתו לצורך ההוראה והלמידה. בשנתונים מתקדמים מפיקים הלומדים פרוייקטים בענן בכלים שונים חלקם אף בונה אתרי אינטרנט בתחום הדעת הרצוי וע”י כך מוציאים מן הכח אל הפועל את הרעיונות שלהם המשלבים טכנולוגיה ומאפשרת מעוף מחשבתי ויציאה מהקופסא. חלק מן הקורסים עושים שימוש בשיתופיות המקוונת באופן רחב יותר לדוגמא בחלק מהסמינריונים שהעברתי עבדו הסטודנטים בקהילות קטנות [חולקו הסטודנטים לקבוצות ולכל קבוצה נפתח מקום במרשתת והיא נקראה קהילה] הקהילה סייעה , דנה, ביקרה את מערכי השיעור של חבריה וכמובן תמכה, שיפרה, העירה , נתנה משוב בכדי לשפר ולסייע לפרח ההוראה להתקדם ולהצליח בעבודתו כמורה בבית הספר ובכיתה. העבודה הסמנריונית עצמה נכתבה בענן ונמסרה למרצה כקישור לתיקיית החומרים במרשתת. כלומר לא היו “ניירות” ולא היה צורך בכריכה וכל מה שקשור בהגשת עבודה בסדר גודל שכזה.
האפשרות לעבודה שיתופית ללא תלות במיקום הפיזי ובמרחק היה גורם מאיץ לפרחי ההוראה שהיו צעירות מאוד ולא הייתה להן בעיה להתחבר לטכנולוגייה החדשנית וליישם אותה עבור הלמידה והתוצרים שלה. הדרכים שהן מצאו לתקשר כקבוצה במרשתת גרם להן להרחיב את היריעה ולתת נופך אחר ללמידה מהסוג הזה [שימוש בסקייפ או בזום לשיחה קבוצתית]
במסגרת קורס אחר לתלמידי התואר השני [M-Teach] נחשפו הסטודנטים לרעיונות של השיתופיות והטכנולוגייה המתקדמת ע”י המרצה. אך המשימה העיקרית של הסטודנטים הייתה לחשוף את כל עמיתהם לכלים ייחודיים שונים ופחות מוכרים אשר יאפשרו שילוב מיטבי של הטכנולוגייה בהוראה בכיתה. ואכן הסטודנטים אשר עבדו בזוגות הציגו בכל פעם כלי טכנולוגי אחר ועמדו על התרומה המשמעותית שלו לתלמידים [בגילאים שונים] חלקם אף יישם את השימוש בכלים אלו בבית ספרם וע”י כך הדגימו לכלל הסטודנטים את מה שהם לימדו בכיתה וכיצד עבדו עם תלמידיהם בפועל. חשוב לציין שהוצגו אף כלים ייחודיים לעבודה מתוקשבת שיתופית שלא הצריכה תפעול סמרטפונים בכיתה [כלומר – בתי ספר שאינם מאפשרים לתלמידיהם להפעיל את מכשיריהם הניידים בשיעור יכולים לעשות שימוש בכלי ובכך להיות מתוקשבים ולעבוד בשיתוף אף ללא התפעול של המכשיר הנייד]
אך בכל דבר שנראה מעשיר ומהנה ומאפשר שימוש בטכנולוגיה עדכנית ועכשווית תמיד יהיו בעיות שחלקן צפויות וחלקן לא. אפרט עתה חלק מהדברים שהעיבו גם על השיתופיות וגם על הלמידה.
[1] מתוך “הגיע זמן חינוך” – https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-255321
[2] https://eureka.org.il/item/94913/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A
[3] https://www.k12.org.il/single-post/2016/10/10/%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9B%D7%94
[4] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D
ביקורת
באופן כללי תקשוב אינו בהכרח מעלה את הישגי התלמידים[1] ע”פ דו”ח ה – OECD מ – 2015 מגלה כי סביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים אך הוא חיוני להחדרת הקדמה הטכנולוגית ולחשיפת הלומדים בכל הרמות לשימושים השונים המוצעים ע”י שימוש מושכל ונבון בטכנולוגיה. העבודה השיתופית אשר נעשתה לפני שנים רבות ע”י החברותות השונות אך דרשה הימצאות פיזית במקום ובזמן נתון קבלה עתה תנופה והשיתופיות אינה תלוית מקום ובחלקה אף אינה תלוית זמן. הלמידה השיתופית המקוונת יצרה מצב בו התקשוב מסייע רבות לעבודת צוות במקומות מרוחקים על פרוייקטים שונים ואף גרמה לשיתופיות בין אנשים ו/או גופים אשר לא היו עובדים יחדיו אילולי האפשרות הגלומה בטכנולוגיה. עבודה בין עמיתים בכל מקום בגלובוס ועבודה בין אנשים בקונפליקט כאשר “המסך” הטכנולוגי מהווה רעלה המאפשרת שיח בינהם ובכך מקרבת את ההידברות ואינה מהווה חוצץ כפי שמפגש פיזי היה יכול לגרום. כלומר אע”פ שיש “מיסוך” טכנולוגי [רעלה] יש שיח ! ובדרך כזו השיח יכול לגרום לשבירת מחיצות בתחילה וירטואליות אך בהמשך אף מחיצות [שינוי דיעות] קוגנטיביות. כאשר אנו מבקשים ליישם שיתופיות שכזו הרי שיש צורך ביישומים שונים טכנולוגיים, יש יישומים פשוטים הדורשים רק חשבון דוא”ל פשוט ושימוש באינטרנט וכבר כאן נוצרת בעיה ראשונה… פרחי הוראה, מורים בפועל ובכלל אנשים מהמגזר החרדי/דתי/פזורה הבדווית ועוד אשר לעיתים לא הייתה להם גישה למרשתת מסיבות שונות יכולים לגרום לנפילת כל מגדל הקלפים הזה… חלקם התגברו על כך ע”י חיבור מוגן למרשתת [התחברות ע”י אינטרנט רימון, אתרוג וכיוצא בזה] חיבור עם “דונגל” נייד המאפשר גלישה סלולרית למרשתת וחלקם האחר הצליח לעבוד במסגרות אחרות [פרוייקט “להבה”, קישור לחשבון האינטרנט של השכנים ועוד] בהמשך הלמידה התגלעו בעיות נוספות ברגע שהיה נסיון ליישם מפגש סנכרוני היו לומדים שלא היה ברשותם אזניות עם מקרופון [לבעלי מחשב נייח] ולחלק מהם אף לא הייתה מצלמה [לשיח וידאו] ואף כאן אין באפשרותך לדרוש רכישת ציוד עבור הלמידה. חלק מהלומדים השתמש בטלפון חכם [סמרטפון] במקום האודיו/וידאו של המחשב אך שוב לא לכל המגזרים היה סמרטפון [חלקם היו עם מכשיר “כשר” שלא אפשר עבודה עם יישומים שונים ולא היה מחובר למרשתת] היו אף סטודנטים מהפזורה הבדווית שעבדו עם “דונגל” אלחוטי אשר על אף הנסיונות הרבים מהירות האינטרנט [רוחב הפס] פשוט לא הספיקה לעיתים ליישם מפגש סכרוני אף ללא וידאו רק אודיו. בהמשך כאשר ניסינו לעבוד בעולמות וירטואליים התגלתה בעיה נוספת והיא בעייה בכרטיס הגרפי של המחשב, בעיה כזו לא אפשרה ללומד להגיע ולהפעיל את הגרפיקה בעולם הוירטואלי והיינו צריכים לחשוב מה לעשות כדי לפתור את הבעיה הזו ולא תמיד הצלחנו לתת מענה.
כאשר רצינו להדגים יישומים של מציאות רבודה [AR] או עבודה מוצלחת עם קיואר קוד[2] שוב עלתה הבעיה של סמרטפון כשר או לחילופין חוסר מקום פיזי ! [כלומר זכרון הסמרטפון היה מלא…] והיה בלתי אפשרי להתקין את האפליקציות הרצויות (לא הייתה אפשרת להרחבה מעבר לנפח הזכרון הקיים).
בנוסף בכדי להתחיל ליישם משימה מסויימת אשר לכאורה אינה מורכבת מבחינה טכנולוגית היו בעיות מקדימות כלומר היה צורך בהסבר מקדים לגבי התקנת תכנות מהמרשתת לעיתים היה צורך בפתיחת חשבון בתכנה/אפלקיציה רצויה ואז כל התהליך של ההתקנה, פתיחת החשבון, בחירת סיסמא גרם ללומדים אשר אינם אורייני מחשב לחוות קשיים והם היו צריכים סיוע צמוד יותר, ההסבר הכתוב או הויזואלי [סרטוני וידאו] לא תמיד עזרו [אני לא מנסה להכניס לקטגוריה של “טכנופוביה” כל מי שהיה לו קשה או לא הסתדר] הסיבות יכולות להיות רבות, פחות שימוש בתקשורת המחשבים, אי רצון לפתוח עוד חשבון ולהשתמש בעוד סיסמא, קבלת הודעות דואר אלקטרוני מהחברה שאליה נרשמת ועוד כהנה וכהנה ולכן צריך לתת את מלוא שימת הלב ללומדים היכולים לעשות שימוש מיטבי בתקשוב וליישם שיתופיות אך צריכים את “הדחיפה” היד המסייעת בכדי לא לוותר ולומר נואש *[3]
בדוגמאות הקצרות הללו של הבעיות שאנו חווים בעת הנסיונות לשלב תקשוב ושיתופיות בהוראה ולמידה אנו צריכים לתת את הדעת למגוון האוכלוסייה הלומדת, לדעת לתת פתרונות לקשיים טכנולוגיים, לחשוב על פתרונות יצירתיים ולא להפסיק לתת תמיכה מפני שברגע שהלומדים רואים כי התומך הטכני/מרצה/מנחה שותף לבעיות שהם חווים ומנסה לתת מענה ראוי אזי התקשוב יהווה חלק בלתי נפרד מהלמידה והשיתופיות של התקשוב תהיה אט אט לנחלת הכלל ולא תהיה רק לנחלתם של “אוהבי הטכנולוגיה” אלא תהיה חלק מההוראה של הדסציפלינות השונות בכל הרמות החל מתלמידי בתי הספר , פרחי ההוראה באקדמיה ומורים בפועל ועל ידי כך ניישם הלכה למעשה את תקשוב השיתופיות ונגיע אף לשיתופיות התקשוב לקהל יעד גדול יותר שיצמח ויגדל על שימוש מיטבי, יעיל ומפרה בלימודיו ובהמשך חייו.
[1] https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4700719,00.html
[2] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%93_QR
[3] ראה בפרק בספר של מרכז TEC העוסק בתמיכה טכנית של המחברים אילן נגר ומיקי קריץ. [בתהליך פרסום]
Published: Jan 29, 2022
Latest Revision: Jan 29, 2022
Ourboox Unique Identifier: OB-1272931
Copyright © 2022
Skip to content