זיהום המים

מאת: מיקה חנן, גל הנדל, מאי מורדו, הילה לוי ועמית כדורי

כיתה: ט’3

תאריך הגשה: 15/5/16

הגשה למורה: תמיר באום וסמדר נחמיאס

תוכן עניינים

הצעת לעבודת חקר

 נושא/תחום :

זיהום המים

שאלת החקר :

כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם בעיית זיהום המים?

שאלות נוספות דומות :

השערות :

מדוע בנושא/תחום זה :

כיוון שלדעתנו אנו צריכים לשמור על המים שלנו נקיים גם לטובתנו וגם לטובת הסביבה.

אנחנו חושבים שצריך להגביר את המודעות בנוגע לנזק שמים מזוהמים יכולים לגרום לסביבה ובכך לנו.

מקורות המים בישראל

מאגרי המים של ישראל הם:

– אגם הכינרת (עיקרי)

– אקוויפר ההר (עיקרי)

– אקוויפר החוף (עיקרי)

– ים המלח

– ים התיכון

– מפרץ אילת

– ביוב מבסיסי צה”ל

רקע כללי

מים הם נוזל חיינו. ללא מים אין חיים. היווצרותם של חיים על פני כדור הארץ תלויה בקיומם של המים המתוקים.

משנה לשנה פחות מים מתוקים ואיכותיים עומדים לרשות תושבי העולם. כתוצאה מתהליך גידול האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והמצאת פתרונות טכנולוגיים, נוצרות ערמות של זבל, שפכים, עשן ופסולת.

אלה שוקעים בקרקעות, נשטפים אל הנהרות ומזהמים את המים, הן המים העיליים (נחלים, אגמים ונהרות) והן מי התהום.

כאשר בני האדם מכניסים חומרים הגורמים לשינויים בהרכב או בתכונות הכימיות, הפיסיקליות
והביולוגיות של המים, הם למעשה מזהמים אותם.
כאשר מים מזוהמים הם במקרים רבים בלתי ראויים לשתייה ועלולים לגרום למחלות ואף לתמותה אצל בני אדם וחיות.
זיהום מים פוגע בתפקוד התקין של המערכת האקולוגית, כאשר מים הם מזוהמים, יכולת הניצול של המים על ידי בני אדם נפגעת בצורה ניכרת.
חוסר המודעות לנושא זה בישראל רק מנציח ומגביר את בעיית זיהום המים. במי נחל מזוהמים הסופגים
חומרים רעילים הדגים מתים, כאשר המים מזוהמים מסוכן לשתות אותם, וכמובן – כאשר מים
הם מזוהמים וצוללנים צוללים בהם זה מאוד מסוכן.

השימוש שלנו במים

נחנו זקוקים לעוד הרבה מים: מים לצורך רחצה ושמירה על בריאות הגוף; מים לצורך ניקיון כלי האוכל והבית שלנו; מים כדי לשמור על ניקיון הבגדים והמראה שלנו.
אנחנו משתמשים במים גם לצרכים הקשורים בסביבה שאנחנו גרים בה: אנחנו מטפחים את סביבת הבית ומגדלים צמחי נוי בגינה; אנחנו גם רוחצים את המכונית שלנו מידי פעם (שהרי זה לא נעים ולא מכובד לנסוע במכונית מלוכלכת).
כל אחד וכל אחת מאיתנו משתמשים במים גם לצרכים הקשורים בפעילויות שונות מחוץ לבית: במקומות ציבוריים: בבתי הספר, במקומות העבודה, בגינות ובפארקים, במקומות בילוי, בבריכות השחייה ועוד.

אל חשבון הצריכה הביתית אנו צריכים להוסיף גם את המים שאנחנו מנצלים כדי לייצר את כל המוצרים שאנחנו משתמשים בהם: מוצרי מזון ומוצרי תעשייה.

בחקלאות – הגידולים החקלאיים צורכים מים לגידולם. כך גם בעלי החיים הגדלים במשק החקלאי.

בתעשייה – המים משמשים בתהליכי הייצור השונים – לחימום, לקירור, לניקוי, להובלה וגם כחומר גלם.

על פי חוקי המים, פיתוח מקורות מים, הובלתם וחלוקתם נעשה על ידי המדינה ובאחריותה. כדי לספק את צריכת המים של האזרחים, המדינה משתמשת במקורות המים העומדים לרשותה (מי תהום ומים עיליים) ומחלקת אותם בין תחומי הצריכה השונים – צריכה ביתית ועירונית, צריכה בחקלאות ובתעשייה.

מהו זיהום המים?

זיהום מים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים (אולי רעילים) במים עולה, והמים אינם ממלאים עוד את תפקידם הקודם.

נהוג להגדיר את הזיהום הסביבתי הימי, כהחדרת חומר או אנרגיה ע”י האדם, במישרין או בעקיפין, לסביבה הימית, הגורמת לתוצאות מזיקות.

זיהום הים גורם לפגיעה במערכות חי וצומח, לפגיעה בפעילות ימית (כמו דיג), להפרעות בשימושים שונים של מי הים. (כגון רחצת נופשים או חקלאות ימית), ואף גורם סכנות לבריאות האדם.

החומרים הגורמים לסכנות אלה נקראים מזהמים.

מדוע יש זיהום במים?

המים נחשבו עד לא מזמן למצרך הזול ביותר שניתן להשיג. פעם אנשים יכלו לגשת לנהר ללגום ממי הנהר הצלולים והנקיים והכל בחינם מבלי להשקיע אגורה.
התורה שלנו נמשלה למים חיים, בין השאר גם בגלל היות המים נגישים לכל אחד ואחד כפי שהתורה נגישה לכל אחד ואחד. והנה היום המצרך החינמי הזה, שהיה בהישג ידו של כל אדם, הפך למזוהם ומים נקיים כמעט שאין כבר בנמצא וצריך לקנות אותם בבקבוק במחיר מלא.
בארצות נחשלות יש תמותה גדולה בקרב ילדים ומבוגרים הנובעת ממחלות שנוצרו משתיית מים מזוהמים שהם היחידים שנמצאים שם בהישג יד.

כדור הארץ, הוא הכוכב היחידי ביקום שיש בו מים במצב נוזלי, המים מכסים כשלושה רבעים משטחו. אך לדאבוננו יותר מתשעים ותשעה אחוזים מהם הם מים מלוחים והמים המתוקים שעל פניו מהווים לא יותר מאחוז אחד מכלל המים שנמצאים בו.
המים המתוקים שנמצאים בנהרות, באגמים, במעיינות ובנחלים משמשים לשתיה על ידי האדם, החי והצומח. קיומם של המים בעולם הוא למעשה אחד התנאים החשובים שהופכים את כדור הארץ למקום שאפשר לחיות בו. ללא שתיית מים לא נוכל לחיות ולא נוכל לגדל יבולים ובעלי חיים שישמשו עבורנו מזון.
רוב המים על פני כדור הארץ הם מי ים מלוחים אך אפשר להתנחם בידיעה שגם הם הופכים למים מתוקים כשהשמש מאדה אותם, האדים שלהם עולים למעלה מתקררים מתעבים ויוצרים עננים שמוסעים על ידי הרוחות ומורידים את המשקעים שמחלחלים אל מי התהום ויורדים גם על הימים, הנחלים והנהרות.
נחמד לגלות שמי הים עוברים אצלנו תהליך מתמיד של התפלה טבעית על ידי השמש שמאדה אותם והופכת אותם למשקעים במחזור המים. המים שנמצאים בכדור הארץ עוברים ממצב צבירה אחד לשני אך למעשה אלו אותם המים שהיו פה מאז ומתמיד.
אלמלי התערבותו של האדם בטבע, המים שעל פני כדור הארץ היו נשארים טהורים וזכים כמו שהם היו בימי בראשית, אך בשל פעילותו הנמרצת של האדם בעולם והזיהום שהוא תופעת הלוואי שלה, כל מקורות המים הפכו למקורות מים מזוהמים.
ועל כך ארחיב בהמשך אך לפני כן נלמד להכיר כמה מים אנחנו צורכים בישראל לצרכינו השונים ומהיכן בדיוק הם מגיעים אלינו.

איך זיהום המים משפיע עלינו?

מים מזוהמים הם מים שמצויים בהם חומרים בכמות ההופכת אותם בלתי מתאימים לשימוש האדם או שפוגעת בחי ובצומח.
גורמים רבים משפיעים על איכות המים, אך פעילות האדם היא הגורם העיקרי לכך.

מים מזוהמים גורמים למחלות אדם וחיות ולעתים יכול לגרום גם למוות.

מקורות זיהום המים בישראל

זיהום הים התיכון-

מפרץ חיפה הוא האזור הימי המזוהם ביותר בארץ.

דו”ח של המכון לחקר הימים האגמים משנת 2002 קובע: המפרץ מכיל ריכוזים גבוהים של מתכות, כגון קדמיום וכספית. מדינת ישראל מתייחסת אל הים התיכון כאל מזבלה ימית והנזק הוא בלתי הפיך.

מזהמים עיקריים: מפעל תעשיות אלקטרוכימיות ונחל הקישון אליו מוזרמים שפכים ממפעלים רבים במפרץ חיפה.

זיהום אגם הכנרת-

אל הכנרת מגיעים מזהמים מגלישת שפכים וקולחים ביתיים ממכוני טיהור למי הכנרת ולנחלים באגן היקוות הכנרת, שטפונות הסוחפים חומרי דישון והדברה משדות חקלאיים ושפכים מרפתות היישר למימי הכנרת, זיהום דלק ושמן מנועי סירות ופסולת שמשאירים אחריהם המבקרים בחופים.

זיהום מפרץ אילת-

מפרץ אילת ושוניות האלמוגים בפרט, נמצאים בסכנה עקב פגיעה פיזית בשוניות של כלי שייט וכתוצאה מבנייה, מזיהומי דלק ושמן שמקורם במנועים, דשנים מכלובי דגים ואבק ממקורות תעשייתיים.

ביוב מבסיסי צה”ל-

עד היום צה”ל לא קיים את החלטת הממשלה מיוני 2010 להקצות 400 מיליון שקל לחיבור 150 בסיסי צה”ל לתשתיות ביוב שישימו סוף לזיהום הקרקע ומקורות המים, למרות שבשנת 2012 התחייב לסיים את הפרויקט עד 2015 – המצב כיום הוא שרוב בסיסי צה”ל עדיין מזרימים ביוב לטבע.

תכנית חוף נקי-

תכנית פועלת של המשרד להגנת הסביבה החוף נקי משנת 2005, היא לשמור לאורך כל השנה על ניקיונם של החופים הבלתי מוכרזים והפתוחים ועל משאבי הטבע שלהם. כדי להגשים מטרה זו פועלת התכנית בארבעה צירים מרכזיים השלובים זה בזה: ניקוי חופים, חינוך, הגברת מודעות הציבור בעזרת הסברה ופעילות פיקוח ואכיפה. במסגרת התוכנית מעבירים הרצאות בנושא הפסולת הימית והדרכות של ניקיונות חוף – ללא כל עלות.

סוגי זיהום המים

שפכים עירוניים-

שפכים עירוניים הם מזהם המים הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות החומר המזהם, גם אם לא מבחינת רעילות והשפעות בריאותיות.

אחת ההשפעות הבולטות של השפכים היא פגיעה וזיהום של רוב נחלי הארץ ושינוי שלהם מערכת אקולוגית חיה, לקו ביוב פתוח שגורם למפגעים נוספים כמו ריח רע ויתושים ובסופו של דבר גורם גם לזיהום ימי. פגיעה נוספת שהדבר גורם הוא פגיעה בתיירות ובאפשרויות הבילוי של תושבים.

בנוסף לשפכים אורגניים, השפכים העירוניים בישראל מכילים גם מתכות כבדות שעיקרן מגיע ממקורות תעשייה בערים.

זיהום תעשייתי בחומרים מסוכנים-

בישראל ידועים מספר מוקדים של זיהומים בחומרים מסוכנים – חומרים שגם בכמויות קטנות מאוד גורמים להרעלות, לסוגי סרטן, ולהתפתחות מומים ובעיות גנטיות. החומרים כוללים בעיקר ממסים אורגניים, חומרי הדברה ומתכות כבדות. הממסים האורגניים כוללים חומרים כמו טריכלורואתילן, טטרהכלורואתילן , בנזן , פורמלדהיד ועוד. המתכות הכבדות כוללות כספית, כרום, קדמיום, עופרת, ארסן, אורניום ועוד. מדובר בחומרים רעילים ושחלקם הם מסרטנים וודאים בבני אדם, חלקם יכול להצטבר במעלה שרשרת המזון ולגרום לחשיפה דרך זיהום במזון או לחלופין להתנדף (חומרים אורגניים נדיפים) ולגרום לחשיפה דרך זיהום אוויר מקומי.

מקורות הזיהום כוללים מספר מצומצם של מוקדים גדולים ועוד כמאה מקורות קטנים יותר. המקורות הגדולים כוללים מפעלים ישנים של התעשייה הצבאית, בסיסי צבא נטושים, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלים לעיבוד עורות, מטמנות אשפה, ותחנות דלק ומקורות קטנים כוללים מפעלים קטנים לציפוי מתכת, מכבסות ניקוי יבש ומוסכים. זיהום קרקע יכול לנוע מרחק של כמה מאות מטרים ואף כמה ק”מ עם הזרימה של מי תהום ולהמשיך להתקיים גם עשרות שנים לאחר סיום הפעילות הכלכלית שגרמה אותו.

זיהום חקלאי-

דשנים וחנקות כתוצאה מפעילות חקלאית גורמים להמלחת מי תהום. התופעה מוכרת במיוחד באקוויפר החוף, שם מבוצע ניטור הדוק יותר על המלחת מי תהום. באקוויפרים אחרים יש פחות ניטור.

בורון-

בורון הוא יסוד כימי, הוא מהווה מרכיב חשוב בדטרגנטים לכביסה. הבורון רעיל לצמחייה כבר בריכוזים נמוכים, ולכן גורם לנזק

למערכות אקולוגיות ולחקלאות. בטווח הארוך בורון תורם לאטימת הקרקע ולמניעת חלחול מים למי התהום. בנוסף לקיומו באבקות כביסה, בורון מצוי גם במים רגילים ובמים מותפלים.

זיהום הדלק-

דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן רעילות, מסרטנות, או שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה.

ברוב תחנות הדלק הישנות יותר קיים זיהום של מי התהום, והקידוחים הנקיים יותר נמצאו בתחנות דלק חדשות. רוב הזיהום נובע מהמיכלים בתחנה ובמתקי המילוי. עובי העדשות הזיהום הוא של עשרות ס”מ ויכול להיות מעל מטר בחלק מהמקים. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה.

עם זאת זיהום מי התהום בדלק מוגבל בדרך כלל לאזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתייה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).

זיהום מים מכבישים-

מי נגר הזורמים מכבישים עלולים לכלול מתכות כבדות, פחמימנים ושמנים מינרליים, חומרים אורגנים נדיפים , חומרי הדברה, מוצקים מרחפים וחומר אורגני כללי (צח”כ-צריכת חמצן כימית).

מי התהום בישראל

מקור המים החשוב ביותר בישראל הוא המאגרים של מי-התהום. מאגרים אלה נמצאים באזור ההר ולאורך מישור החוף. את מי התהום האלה שואבים מבארות או ממעיינות. מאגרי מי התהום של ישראל מתרכזים בכמה אקוויפרים: אקוויפר ההר (אקוות ההר) ואקוויפר החוף (אקוות החוף). נוסף על אלה ישנו גם אקוויפר הגליל המערבי – קישון, ואקוויפרים נוספים האוגרים ומספקים מים בכמויות קטנות יותר ומשתרעים באזור הגליל המזרחי, הגולן, הכרמל, חבל מנשה, הנגב הדרומי והערבה.
אקוויפרים אלו משמשים לעיתים מקור מים בלעדי ליישובי האזור (כגון בערבה), בגלל שאזורים אלה אינם מחוברים למפעל הארצי המחבר את מקורות המים העיקריים של ישראל.

שני המאגרים העיקריים של מי תהום בישראל, התורמים ביחד כמחצית ממקורות המים הזמינים לישראל הם:
הר אקוויפר (אקוות ההר)

אקוות החוף (אקוות החוף)

הגורמים לזיהום מי התהום

זיהום מפעילות אנושית-

דליפות של מזהמים שמקורם משימושי קרקע שונים (חקלאות, תעשייה, תחנות וצינורות דלק, שפכים עירוניים) מזהמים את מאגרי מי התהום בחומרים רעילים שונים, כמו חנקות, מלחי אמוניה, כלור, ברום, גופרית, מתכות כבדות וחומרי הדברה.

זיהום ממקורות טבעיים-

תהליכים של התפוררות ושחרור של מינרלים טבעיים לתוך מי התהום מואצים ומוגברים כתוצאה מפעילויות אדם.

שאיבות יתר-

אלו גורמים לזיהום מאגרי מי תהום בחומרים כמו ברזל, מנגן, פלואור, יוד, אלומיניום, מגנזיום, גופרית וחנקות.

זיהום החודר מבארות פתוחות-

בארות שאינן מתוכננות או מתוחזקות כהלכה עלולות לאפשר חדירה ישירה של מי נגר מזוהמים בגורמי מחלות ביולוגיים (בעיקר חיידקים) לתוך מאגרי מי תהום.

פתרונות לבעיית זיהום המים:

התפלה-

תהליך הפרדה בין מים לחומרים המומסים בהם. כך חוסכים במים ומשפרים משמעותית את איכותם.

טיהור שפכים-

תהליך טיהור השפכים מרחיק את חומרי הפסולת מהמים וניתן להשתמש שימוש חוזר במים.

חקיקה-

ישנם חוקים ותקנות שונים למניעת זיהום המים בישראל.

מיחזור והפחתה במקור-

מצמצמים את כמות הפסולת המוצקה ובכך מקטינים את זיהום המים ע”י פסולת זו.

הימנעות מזיהום מים בבית- שימוש במוצרים ידידותיים לסביבה, סוללות משומשות למיכלי האיסוף ועוד).

חיסכון במים-

ע”י פעולות שונות (סגירת הברז, מיכל הדחה קטן בשירותים, שטיפת רכב בצינור וכדו’).

חינוך סביבתי-

מביא את הדור הצעיר לפעול למען הסביבה ובין השאר לחסוך במים ולהימנע מזיהום מים.

זיהום המים הוא נושא גלובלי ובעייתי עד מאד. ללא טיפול מתאים, ובזמן, בעיית זיהום המים תשבש את החיים על פני הגלובוס כולו. אנו חייבים להמשיך לטפל ולהלחם בבעיה זו באופן אינטנסיבי ובראש סדר העדיפויות.

https://youtu.be/kf3N4FyAMZ8

רשימת מקורות מידע

ויקיפדיה

גוגל תמונות

סבבה – שומרים על הסביבה

סנונית

חינוך שמירת טבע

עיניים ירוקות