מאפיינים דמוקרטיים ויהודים בישראל

הקריש דנית

תיכון גוטוירט שדרות

תשפ”ב

עקרונות הדמוקרטיה- סיכום

כל עקרון דמוקרטי הוא תנאי הכרחי אך מספיק

קישור לאתר המתאים 

עקרון שלטון העם

האזרח במדינה דמוקרטית הוא מקור הסמכות הפוליטית (הריבון). במדינה הדמוקרטית נחשבים כל האזרחים כמשתתפים בתהליך השלטוני וכבעלי יכולת להשפיע על השלטון. לכן במשטר דמוקרטי אומרים שהעם הוא הריבון (השולט). אחת ל –4 שנים נערכות בחירות, כל האזרחים בעלי זכות הבחירה יכולים להצביע בעד מפלגה שהם מזדהים עם המצע שלה. ככל שהמפלגה תקבל יותר קולות כך היא תכניס לכנסת יותר נציגים-חברי כנסת. חברי הכנסת הם נציגיהם של האזרחים שבחרו אותם. במספר מדינות נוהגים לערוך משאל עם שהוא ביטוי לרצון העם. העם עונה על שאלה בנושא מרכזי באופן ישיר וכך מקיים את זכותו להיות הריבון.

• דמוקרטיה ישירה- כלל אזרחי המדינה מנהלים את ענייני המדינה באופן ישיר. משתתפים באופן פעיל בפעולות החקיקה, הביצוע והשיפוט.
• למה לא ניתן לקיים דמוקרטיה ישירה בעידן המודרני? ריבוי אוכלוסייה, מורכבות הסוגיות, חוסר במידע דרוש לקבלת החלטות.
• דמוקרטיה עקיפה- כלל אזרחי המדינה בוחרים נציגים שינהלו את המדינה בשמם ולמענם. הנציגים הנבחרים מחוקקים חוקים, קובעים מדיניות, אחראים על הביצוע ועל השיפוט במדינה.
• 5 התנאים לקיומן של בחירות דמוקרטיות (כח מש”ה)

1. כלליות– כל אזרחי המדינה זכאים להשתתף בבחירות (בהגבלת גיל).
2. חשאיות– איש מלבד הבוחר עצמו אינו רשאי לדעת כיצד בחר. חשאיות הבחירות מבטיחה את חופשיותן.
3. מחזוריות– הבחירות מתקיימות בפרקי זמן קבועים בחוק.
4. שוויוניות– לכל אזרח קול אחד
5. התמודדות חופשית-קיומה של תחרות בין שתי מפלגות או יותר

שיטות בחירות  :

1. ארצית – רשימתית – יחסית   אר”י  ( דוגמה :בישראל)

ארצית –     כל הארץ אזור בחירות אחד .

רשימתית – העם בוחר במפלגה (רשימה)

יחסית –     כל מפלגה מקבלת ייצוג ביחס לקולות  (יותר קולות יותר נציגים).

יתרונות:  השיטה מאפשרת ייצוג  גדול של קבוצות וזרמים שונים, מעודדת התמקדות של הנבחרים בבעיות של המדינה ולא של האזור, אין בזבוז קולות .

חסרונות: מעודדת ריבוי מפלגות , אף מפלגה לא מקבלת רוב מוחלט – יוצר צורך בקואליציה (פשרות אידיאולוגיות) גורם לחוסר יציבות של השלטון, אין התייחסות לבעיות אזוריות  יש יותר התייחסות לבעיות ארציות, עדיפות לקשרים פוליטיים על פני כישורים מקצועיים.

1. אזורית – רובית – אישית אר”א   ( דוגמה בבריטניה )

אזורית – מחלקים את הארץ למס’ אזורים .כאשר כל אזור שולח נציג אחד או מס’ נציגים לפרלמנט .

רובית –  רק מי שקיבל רוב ,הופך לנציג בפרלמנט .(שאר הקולות הולכים לאיבוד)

אישית –  העם בוחר נציג מהאזור שבו הוא גר .

יתרונות: מתחרות רק המפלגות הגדולות, דבר שמקנה יציבות שלטונית, המפלגה לא מאוימת ואין צורך להתפשר / לקנות תמיכה , עולים מועמדים בעלי איכות וכישורים, בכדי לגבור על מועמדים אחרים, יש קשר טוב יותר בין נבחר ובוחר .

חסרונות: אין ייצוג למיעוט, היות ורק הנציג שקיבל רוב נבחר ולכן יש סכנה שיפעלו באופן לא דמוקרטי,

יש בזבוז קולות – קולות רבים הולכים לאיבוד ואינם זוכים לייצוג, קיימת סכנה ששאלות לאומיות / ארציות יזנחו לטובת בעיות אזוריות.

עקרון הכרעת הרוב

כדי שכל בני האדם יוכלו לחיות יחדיו למרות המחלוקות והשוני, נקבע שכלל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בתהליך קבלת ההכרעות. גם הרוב וגם המיעוטים מקבלים את העיקרון שההחלטות מתקבלות על פי רצון הרוב-כולם שווים, הרוב קובע. הכרעת הרוב בדמוקרטיה בניגוד להכרעת הרוב במשטר לא דמוקרטי מבטיחה שההחלטות של הרוב לא יפגעו בזכויות המיעוטים.  הרוב חייב לאפשר למיעוט חיים שכוללים דרך, אמונה והשקפת חיים שונה משלו. בתהליך קבלת החלטות בהכרעת רוב קיימות שיטות שונות לקביעת הרוב:

רוב רגיל- רוב הקולות מבין משתתפי ההצבעה.

רוב מוחלט– יותר מ-50% מבעלי זכות ההצבעה.

רוב מיוחס– רוב חריג ומשמעותי שנקבע מראש בסוגיה חשובה ומשמעותית

מתי הכרעת הרוב איננה מקובלת?

1. כאשר היא פוגעת בזכויות האדם והאזרח
2. כאשר היא פוגעת בזכויות המיעוט
3. כאשר היא פוגעת בעקרונות הדמוקרטיה.

עקרון שלטון החוק

מערכת החוקים במדינה דמוקרטית מחייבת את כל התושבים במדינה. כלומר, כולם שווים בפני החוק. גם השלטון כפוף לחוק. מערכת חוקים אחת ויחידה הידועה לכלל האנשים, מחייבת בחיי היום יום שליטים ואזרחים, עניים ועשירים, חלשים וחזקים. לא די שהחוק יהיה שוויוני, צריך שהמדינה תדאג לכך שהחוק יופעל בצורה שווה ושכל אזרח יוכל ליהנות מהזכות לשוויון בפני החוק. סוגי עבריינות:

https://www.youtube.com/watch?v=0UH_K7fVF4Q