Fly me to the moon

אז איך בכלל השיר נוצר?

בשנת 1954, בארט הווארד – כותב שירים ומלחין – התבקש לכתוב שיר פשוט למופעי הקברט. הווארד כבר פעל מזה 20 שנה בעשיית המוזיקה כפסנתרן במופעי קברט, וכתב בין היתר שירים עם קול פורטר. הוא נענה לבקשה וכתב בלדה, במקצב 3/4 איטי (וואלס), שקרא לה “in other words”. בריאיון משנת 1988 אמר את המילים הבאות:

‘I’ve always said it took me 20 years to find out how to write a song in 20 minutes’ … The song just fell out of me. One publisher wanted me to change the lyric to ‘take me to the moon.’ Had I done that I don’t know where I’d be today.”

האמנם? –>

השיר, שנכתב בשביל מופעי הקברט, בוצע ע”י פליסיה סנדרס כבר באותה שנה (1954). הווארד ניצל את תפקידו כפסנתרן ליווי ומנהל מוזיקלי במועדון הקברט “Blue Angle” כדי לקדם את השיר שכתב. הביצוע הזה עוד הולחן בקצב של 3/4.

באפריל 1954, הוקלטה גרסה מסחרית ראשונה על ידי השחקנית קיי באלארד, שזכתה לתגובה של מגזין הבילבורד:

“…a love song sung with feeling by Miss Ballard.”

לשיר לא הייתה הצלחה רבה במצעדים, מה שלא הפריע לו להפוך לפופולארי במיוחד בקרב אמנים רבים.

נקודת המפנה הגיעה ב1960, כשזמרת הג’אז פגי לי הקליטה את השיר, כחלק מאלבומה “pretty eyes”. היא הופיעה עם השיר בתוכנית של אד סאליבן, ואף שכנעה את בארט הווארד להחליף את שם השיר מ”in other words” ל-“fly me to the moon”. הוא השתכנע, ובאמת בגרסה של לי מופיע הקטע הבא בתחילת השיר:

“poets often use many words

To say a simple thing

It takes thought and time and rhyme

To make a poem sing

With music and words, I’ve been playing

For you, I have written a song

To be sure that you’ll know what I’m saying

I’ll translate as I go along.”

בשנת 1962, ג’ו הארנל הקליט את גרסתו האופנתית, בסגנון בוסה-נובה. הגרסה הזו צעדה בראש מצעד הבילבורד במשך 13 שבועות רצופים, ואף זכתה בפרס גראמי בשנת 1964, בקטגוריית “Best Performance by an Orchestra – for Dancing”.

ועכשיו, לחלק האומנותי:

בשנת 1964, פרנק סינטרה הקליט את השיר בליווי של המוזיקאי קאונט בייסי, ובהפקתו של קווינסי ג’ונס, שעשה את השינוי המשמעותי שכולנו מכירים היום:

הוא שינה את המקצב משלושה רבעים לארבעה רבעים.

כלומר, הוא הפך את השיר ל”אנרגטי” יותר, ותרם לפופולריות שלו.

“that’s the fun things about jazz – you can spin things anyway you can imagine it.”

הגרסה של פרנק סינטרה נחשבת למייצגת של השיר, אף על פי שמעולם לא הייתה להיט במצעד.

הנה סינטרה בביצוע חי לשיר, כולל שינוי של המילים תוך כדי, ב1965:

השיר הפך לאייקון של הטיסה לירח, למרות שנכתב הרבה לפני, והווארד לא העלה שום רמז לחקר החלל בטקסט. אם כך, אין פלא שהמלחין אפילו לא הזכיר את הירח בכותרת השיר, בהתחשב בכך שהשורה “במילים אחרות” חשובה יותר.

ההערכה היא כי ב- 20 ביולי 1969, כשהוא דורך על פני הירח, הפעיל האסטרונאוט באז אלדרין את השיר על מכשיר הקלטה נייד. לאחר שנים רבות, כשנשאל אם זה מה שאכן קרה, הוא השיב בפשטות: “אני לא זוכר…”

אז למה השיר הזה פופולארי?

אחת הסיבות לכך ששיר מוגדר כפופולארי היא, כמו שראינו, העובדה שיש לו קאברים. “fly me to the moon” זכה לגרסאות כיסוי רבות מהרגע שיצא לאוויר העולם ועד היום, יותר מ60 שנה אחרי. בין המפורסמות שבהן: כריס קונור, ג’וני מאטיס, ג’ולי לונדון, פול אנקה, נט קינג קול, טוני בנט, ואפילו גרסאות באיטלקית ובספרדית, למשל קוני פרנסיס. אלה כמובן תרמו לפופולאריות של השיר ברחבי העולם.

אפילו היום, בשנת 2021, עדיין שרים אותו בTikTok ובאינסטגרם ילדים שנולדו בערך 50 שנה אחרי שהשיר נכתב, והוא מרגש אותם כאילו שום דבר לא השתנה. השיר גם ליווה סדרות טלוויזיה רבות, היפנים אוהבים אותו מאוד והוא הופיע גם בפרק הראשון של “משחקי הדיונון“, הלהיט הקוריאני של נטפליקס לשנת 2021, בביצוע זמרת אמריקאית-קוריאנית. ובאמת, המילים המאוד כנות, המקצב המוכר, הקלילות ביחד עם הרגש הם שילוב שיכול להישאר לנצח.

כמה גרסאות חביבות במיוחד:

Fly Me To The Moon (Cover) by The Macarons Project – אחים קנדיים ממוצא אינדונזי. הביצוע שלהם זכה ל27 מיליון צפיות ביוטיוב.

Joytastic Sarah – זמרת צעירה, צרפתייה ממוצא לבנוני.

miumiuguitargirl – a cover by six years old – ביצוע של ילדה סינית בת 6, שניגנה אותו בתקופת הקורונה.

מלבד הקאברים, יש עוד כמה קריטריונים שהשיר עומד בהם וגורמים לו להיות פופולארי:

1. הסכמה רחבה: זה שיר עם מעל 300 גרסאות כיסוי שונות! לאורך השנים מאז שהוא יצא הוא זכה לביצועים שונים ומגוונים, כולם רוצים לחדש את השיר הזה. לא משנה כמה דורות עברו מאז.

2. מקצב: השיר התחיל כמקצב של שלושה רבעים (וואלס), ובגרסה של סינטרה קווינסי ג’ונס שיכתב למקצב של ארבעה רבעים. זה מקצב יציב ופופולרי, קל לנגן אותו וקל לעקוב אחריו כמאזין, מופיע בשירים כמו לדוגמה: we will rock you/queen, here comes the sun/beatles. כולם במקצב של 4/4, הם משתנים רק במהירות שלהם.

3. מילים, רגש, להרגיש חלק, אנושיות, כנות, אותנטיות: בארט הווארד השתמש במילים מאוד פשוטות, מסר ישיר שכולם יכולים להזדהות איתו: hold my hand. Kiss me. I love you. כמובן בשילוב עם לשון תיאורית וציורית, אבל שורה תחתונה: הפשטות מנצחת.

4. הפרייזינג והדיבוּריוּת של השיר: מרגיש כאילו אנחנו שומעים סיפור, עם עליות וירידות בקול בשלבים שרלוונטיים.

5. danceability, תנועתיות: אי אפשר לא להקיש באצבעות כששומעים את השיר, או לא לרצות לקום ולרקוד. (כמובן במקצבים הרלוונטיים)

6. הכי הכי, יותר מהכל: אנחנו לא יודעים. נכתבו בעולם הרבה שירי אהבה, הרבה שירים במקצבים טובים, הרבה שירים זכו לקאברים, לפרנק סינטרה עצמו יש עשרות שירים מצוינים, ועדיין יש משהו בשיר הזה שכולם מסכימים לגביו.

מקורות:

http://greatamericansongbook.net/pages/songs/f/fly_me_to_the_moon.html

https://en.wikipedia.org/wiki/Fly_Me_to_the_Moon

https://en.wikipedia.org/wiki/Bart_Howard

פרנק סינטרה – Fly Me To The Moon

https://www.shine.cn/feature/lifestyle/2006029405/

https://www.kuvo.org/stories-of-standards-fly-me-to-the-moon-3/

https://www.talkbass.com/threads/time-signature-for-fly-me-to-the-moon.1328343/

https://www.guitarlobby.com/songs-in-4-4-time-signature/

https://iw.airport-consultant.com/kak-golos-frenka-sinatri-doletel-do-luni-istoriya-pesni-fly-me-moon

https://genius.com/Peggy-lee-fly-me-to-the-moon-in-other-words-lyrics