Blue Skies / “שמיים כחולים”

ספר זה יעסוק בשיר “Blue Skies” אשר נכתב והולחן על ידי אירווינג ברלין בשנת 1926.

אירווינג ברלין, או בשם המקורי שלו ישראל אייזדור ביילין, נולד ב-11 למאי 1888 בעיירה מוגילוב שברוסיה (כיום בבלארוס) למשפחתו של חזן יהודי אשר היגרה לארצות הברית והשתקעה בעיר ניו יורק בשנת 1893. לאחר שהשיג רק שנתיים של השכלה פורמלית, עבד כזמר רחוב ומלצר ב – Lower East Side שבניו יורק. הוא החל לכתוב שירים וכאשר שירו הראשון פורסם, שגיאת מדפסת הדפיסה את שמו הנוכחי “אירווינג ברלין” שאיתו נשאר עד סוף ימי חייו. ברלין המשיך בכתיבת שירים והלחנתם, ללא השכלה אקדמית או מקצועית ולמד את המוזיקה באמצעות השמיעה המיוחדת שלו.

ברלין נחשב כמלחין אמריקאי שמילא תפקיד מוביל בהתפתחות המוזיקה הפופולרית מתקופת הרגטיים והג’אז המקודמת ועד תור הזהב של מחזות הזמר. השליטה הקלה שלו במגוון רחב של סגנונות שירים, לבמה ולתנועה, הפכה אותו אולי לגדול והמתמשך ביותר של כותבי השירים האמריקאיים.

בין שלל להיטיו הרבים אשר כתב ניתן למנות את:

Cheek to Cheek, White Christmas, God Bless America, Anything You Can Do

ועוד..

אך מכל אלה בחרתי להתמקד ששיר Blue Skies אשר זכה להצלחה רבה מאוד ונחשב לאחת מן הקלאסיקות האלמותיות שלו, וזכתה לתשבוחות עצומות וקאברים חוצי ז’אנרים.

מילות השיר:

Blue skies smiling at me
Nothing but blue skies do i see

Blue birds singing a song
Nothing but blue skies from now on

Never saw the sun shining so bright
Never saw things going so right

Noticing the days hurrying by
When you’re in love, my how they fly

Blue days, all of them gone
Nothing but blue skies from now on

Blue skies smiling at me
Nothing but blue skies do i see

Bluebirds singing a song
Nothing but blue skies from now on

בביצועו של אל ג’ולסון, מתוך הסרט “זמר הג’אז” 1927.

היה מהסרטים הראשונים שכללו פסקול סינכרוני עם תמונה, מציין נקודת מפנה בעולם הקולונע מן הקולנוע האילם אל הקולנוע המדבר (על אף שאיננו הראשון).

מילות השיר:

שמיים כחולים מחייכים אליי
אינני רואה דבר מלבד שמיים כחולים

ציפורי שיר, שרות שיר
שום דבר מלבד שמיים כחולים מעתה ואילך

מעולם לא ראיתי את השמש כה בהירה
מעולם לא ראיתי דברים מתסדרים כשורה

שם לב לימים הממהרים
כשאתה מאוהב, איך הם עפים

ימים כחולים, כולם נעלמו
שום דבר מלבד שמיים כחולים מעתה ואילך

שמיים כחולים מחייכים אליי
אינני רואה דבר מלבד שמיים כחולים

ציפורי שיר, שרות שיר
שום דבר מלבד שמיים כחולים מעתה ואילך

השיר מתאר לנו עולם די אוטופי.

על שמיים בהירים וכחולים, ובהם השמש זורחת ובוהקת לציוץ ציפורים.

כאשר אתה מאוהב, אין שום דבר מלבד שמיים כחולים ויפים, הזמן טס מלכת ללא משים והימים העצובים נעלמים.

“Blue Skies” הוא אחד משירים פופולריים רבים שמילותיהם משתמשות ב”Blue birds of happiness” כסמל לעידוד: “ציפורים כחולות שרות שיר – שום דבר מלבד ציפורים כחולות כל היום”. האופטימיות שטופת השמש של המילים נמחקת על ידי המפתח המינורי המעניק למילים תחושה אירונית.

בקרב הילידים האמריקאים, לציפור הכחולה יש משמעות מיתולוגית או ספרותית.

לפי שבט קוצ’יטי, בנו הבכור של סאן נקרא Bluebird. בסיפור “ילדי השמש”, מתוך סיפורי האינדיאנים הקוצ’יטיים (1932) מאת רות בנדיקט, הבן הזכר של השמש נקרא Bluebird (Culutiwa).

הנבאחו מזהים את כחול ההר כרוח בצורת חיה, הקשורה לשמש העולה. “שיר כחול ציפור” מושר כדי להזכיר לחברי השבט להתעורר עם עלות השחר ולקום לברך את השמש:

כחול ציפור אמר לי,
“קום, נכדי.
זה שחר,” הוא אמר לי.

“שירת הציפור כחולה” עדיין מבוצעת במסגרות חברתיות, כולל טקס החורף “יביצ’י” בן תשעה ימים, שבו הוא השיר האחרון, המבוצע רגע לפני הזריחה של היום האחרון של הטקס.

מבחינה הרמונית לשיר אין טריקים או מינופלציות מוזיקליות אשר תופסות את האוזן למעט הברידג’ שחוזר על עצמו ומוצג כיותר מינורי מהפזמון המוכר והעליז.

לדעתי, מה שמייחד את השיר הוא השנינות המילולית שטמונה בו ודו-המשמעויות. כמו כן, המילים של השיר נותנות תחושה של כנות ואנושיות אשר מושכות את המאזין להקשיב למילים עצמן, המילים הפשוטות המסופרות בסיפור הרגשי בו הכותב משתף את המאזינים נותנות תחושה של אותנטיות וכך המאזין יכול להזדהות ואולי אף להרהר באיך הוא רואה את העולם או אף לקבל השראה ולהרגיש כמו שכותב השיר מרגיש.

כפי שכבר צויין קודם לכן, השיר זכה לאהדה כה רבה בעת פרסומו והיה כה אהוב כך ששלל יוצרים וזמרים ביצעו לו גרסאות כיסוי משל עצמם וגם הן נחלו הצלחה אדירה:

בביצועה של אלה פיצ’רלד בשנת 1959

ברובה של ההקלטה, מבצעת אלה סולו סקאט ווירטואוזי ומפיגינה שליטה ווקואלית בצורה פנומנלית!

נאט קינג קול ופאטי פייג’ – 1958

 פראנק סינטרה – 1942

בני גודמן והאורקסטרה 1935

אחד מבין הקאברים המעניינים שפורסמו הוא של הפסנתרן המלחין, היוצר והג’אזיזסט ת’לוניוס מונק – 1958

קטע אינסטרומנטלי מובסס ההרמוניה של “Blue Skies”

ומבין שלל הקאברים המצויינים בספר זה, הקאבר הבא הוא מהאהובים עליי ביותר (והוא הסיבה שבחרתי לכתוב ספר זה), בוצע על ידי זמר ופזמונאי קאנטרי, סופר, משורר, שחקן ופעיל חברתי אמריקאי  – ווילי נלסון בשנת 1978.

השיר מופיע באלבום “Stardust” שהוא האלבום העשרים ושניים מאת ווילי נלסון, שיצא באפריל 1978. עשרת השירים שלו מורכבים לחלוטין מסטנדרטים של פופ שנלסון בחר מבין האהובים עליו.

נקודה זו מראה לנו, איך שיר ישן ופשוט אשר נכתב על ידי פזמנואי יהודי שעלה מרוסיה, התגלגל במשך 60 בין אמנים וזמרים רבים, החל מבמות התאטרון במחזות הזמן, לבתי הקולנוע ולעיבודי תזמורת נשפנים וכלי מיתר ועד לזמר קאנטרי אמריקאי בשלהי שנות ה-70 בארה”ב. ההקלטה שלל ווילי נלסון הייתה להיט מס’ 1 של מוזיקה קאנטירת בשנת 1978.

ייחודו של השיר “Blue Skies” הוא עצם היותו חוצה ז’אנרים במרבית המוזיקה הפופולרית של המאה ה- 20.

ווילי נלסון מתוך “Stardust”

1978