ביוחקר – מיתון עקת מלח בבזיליקום

סוף כיתה יא, מאי – יוני 2021:
מציאת שאלת חקר לניסוי הביוחקר . בתחילה נבדק נושא פעילות הכלורופלסט בצמח , כמו בדיקת השינוי בכלורופיל בצמחים שגדלו בחושך לעומת צמחים שגדלו באור. אך מפאת חוסר עניין הנושא נעזב.  הרעיון הכללי בא לחקור כיצד פגיעה בהומיאוסטזיס של צמח, משפיעה עליו ואיך ניתן לתקן את הנזק. בעצת המורה  נבחר הנושא האקטואלי של עקת מלח בצמחים. ובנוסף נבחר צמח הבזיליקום בזכות צמיחתו המהירה.

יולי אוגוסט 2021:

הניסוי תוכנן לצד ובעזרת המורה. נבחרה השפעת עקת המלח על הבזיליקום ומיתון העקה בעזרת סידן.

שאלת החקר :״מהי השפעת ריכוז נתרן המכיל יוני סידן (CaSo4) על מיתון עקת מלח בצמחי בזיליקום.״

לאחר מחקר והכנת סקירת הספרות, נמצאו במחקה של פרופסור נירית ברנשטיין, שעסקה בנושא העקה בבזיליקום, ריכוזי הנתרן והסידן שבהם נשתמש בניסוי.

הוחלט לבדוק את השפעת הסידן על 5 קבוצות ניסוי ו2 קבוצות בקרה שישמשו כהשוואה לקבוצות הטיפול שלנו. מלבד קבוצת הבקרה הראשונה , כל קבוצות הצמחים תקבלנה נתרן בריכוז 100 מילימולר, וחמשת קבוצות הניסוי יקבלו ריכוזי סידן משתנים בין 2 ל-10 מילימולר.

3/9/21

העמדת הניסוי ובו : 35 כוסות ובהן 3 זרעי בזיליקום בכל כוס. כל הכוסות מוספרו על פי שייכות לקבוצה ולטיפול כך שהיו 5 קבוצות ובכל אחת שבעה טיפולים.

10/9/21

התקיימה פגישת זום עם המורה על מנת לפתור בעיות בסקירת הספרות ולברר המשך ניסוי כיוון שנראתה מעט מאוד התקדמות עם צמחי הבזיליקום. בפגישה, הוחלט לחכות עוד עם הניסוי.

13/9/21

התייעצות עם המורה על השקיית הצמחים כיוון שלא הוחלט דרך שילוב התמיסות של הנתרן והסידן. לבסוף הוחלט להכין את הריכוזים הנכונים עבור כל תמיסה בנפרד ולערבב אותן לפני ההשקיה כך שלא ימהל הסידן או הנתרן.

26/9/21

נראה שלא היה שינוי רב בצמיחת הבזיליקום ולכן הוחלט להעמיד ניסוי חדש. הפעם נזרע הבזיליקום בכוסות גדולות יותר וכעשרה זרעי בזיליקום לכל כוס. כמות הקבוצות ומספר הטיפולים נותרו כשהם. בניסיון זה, הבזיליקום צמח טוב ומהר יותר.

12/10/21

נצפתה כמות לא שווה של נבטי בזיליקום בכל כוס ולכן הוחלט לדלל אותם.

נראה שעדיין היו כוסות ללא צמחי בזיליקום ולכן הוחלט להוריד טיפול אחד – הטיפול שבריכוז 3 מילימולר סידן גופרתי. כך שנותרו חמש קבוצות ושישה טיפולים בכל קבוצה.

3/11/21

עד היום הבזיליקום גדל בביתה של נעם, אך בבתה של אריאל נבנתה חממה לצורך שמירה על הצמחים ממזג האוויר החורפי, הגשם והרוחות החזקות, ולכן הצמחים הועברו לשם.

מדידת קדם ניסוי של אורך הגבעול ומספר העלים בכל כוס, לצורך השוואה של גדילתם מתחילת הניסוי ועד סופו.

השקיה הראשונה של הנתרן הכלורי, בריכוז של 25 מילימולר.

4/11/21

השקייה שנייה של נתרן כלורי , בריכוז של 50 מילימולר.

5/11/21

השקייה שלישית של נתרן כלורי, בריכוז של 75 מילימולר.

6/11/21

השקייה רביעית של נתרן כלורי, בריכוז של 100 מילימולר.

מרגע זה ריכוז הנתרן יוותר קבוע לאורך כל הניסוי.

7/11/21

השקייה ראשונה של סידן ונתרן יחד.

15/11/21

נראה שהצמחים מתו , הייתה בעיה בחישובי ריכוז הנתרן במי ההשקייה ולכן הצמחיים סבלו מאוד ובשלב הזה רק קבוצה הבקרה הצליחה לשרוד. החלטנו להתחיל את הניסוי מחדש הפעם עם שתילים בני שישה חודשים לערך.

 החלטנו לעשות את הניסוי בדיוק כמו בפעם הקודמת.

30/11/21

נראה שהצמחים לא הושפעו כלל ממתן הנתרן שבשלב הזה כבר היה ב100 מילימולר ביום ולכן החלטנו להעלות את ריכוז הנתרון ל125 מילימולר ביום.

9/12/21

נראה שהצמחים עדיין לא הושפעו מנוכחות הנתרן אז החלטנו שנשקה את הצמחים יום אחד עם 125 מילימולר נתרן וריכוזי הסידן כפי שהם, ויום לסירוגין שהצמחים יקבלו רק מיי השקייה עם 200 מילימולר נתרן.

26/12/21

הניסוי הגיע לתומו. מדידה ראשונה של נשימה ומשקל של הצמחים מקבוצת החזרה החמישית התקיימה.

כפי שנאמר, הוחלט למדוד את תוצאות הניסוי על ידי מדידת נשימת כל צמח באמצעות שימוש באינדיקטור לפחמן דו חמצני ומדידת המשקל הטרי של הצמחים.

בתחילה רצינו למדוד גם חדירות ממברנות. על מנת למדוד זאת מודדים את המוליכות החשמלית בצמחים שהושרו במים לאורך זמן רב. לאחר ניסיון של מדידה התברר לנו שאין לנו את הציוד הנדרש על מנת לבצע מדידה זו ולכן היא ירדה מהפרק.

28/12/21 – המדידות הסופיות:

עבור מדידת הנשימה הוכנה תמיסה של פנול אדום, שהוא האינדיקטור שלנו לפחמן הדו חמצני, על ידי ערבוב שתי טיפות פנול אדום ב20 מיליליטר מי ניסוי. בכל מבחנה שמנו אחד מיליליטר של תמיסת הפנול האדום.

הוספנו שלושה עלים מגולגלים מכל גבעול לכל מבחנה. בכל כוס של בזיליקום היו שלושה גבעולים כך שבסופו של דבר קיבלנו שלוש מבחנות לכל קבוצת חזרה המסומנות במספרים 1-6 כמספר הקבוצות שמדדנו (סך הכל שמונה עשרה מבחנות). מיד לאחר הוספת העלים פקקנו את המבחנות וחיכינו בערך שעה.

בתום השעה ניתן היה לראות שהצבע האדום העז שהיה במבחנות בתחילת הניסוי השתנה לגווני כתום – צהוב.

בנוסף השתמשנו בתמיסה שהוכנה מראש לריכוז של 0.01 NaOh. עבור כל מבחנה מדדנו את מספר הטיפות של תמיסת הNaOh שנדרשה בכדי להחזיר את צבעה לצבע האדום המקורי ותיעדנו את התוצאות.

התוצאות הגולמיות נמצאות בנספחי העבודה הכתובה.

כמו גם תוצאות הניסוי ומסקנותיו.