עתיד החינוך והמיומנויות לשנת 2030- פרויקט OECD

תהליך הגלובליזציה המואץ, פיתוחים טכנולוגיים מהירים ואין ספור הזדמנויות חדשות להתקדמות האנושית לצד עתיד לוט בערפל, מחייבים אותנו ללמד את ילדינו בבתי הספר ולהכין אותם להיות המבוגרים האחראיים של שנת 2030

הארגון לשיתוף ופיתוח כלכלי השיק את פרוייקט “עתיד והמיומנויות לשנת 2030” שמטרתו חיפוש אחר שתי שאלות

אילו מיומנויות, ידע וערכים דרושים לתלמידים כבר כיום כדי לשגשג ולתרום לעולמם

כיצד יכולות מערכות הלמידה לפתח אותן באופן אפקטיבי

השינוי שחל בכל החברות בעולם מציב בפנינו 3 אתגרים

אתגר סביבתי– דלדול משאבים טבעיים ושינויי אקלים המחייבים פעולה והסתגלות מהירה

אתגר כלכלי– נוכח החדשנות חסרת התקדים, יצירת מודלים כלכליים, חברתיים ומוסדיים ליצירת חיים טובים יותר לכולם. גלובליזציה ותלות הדדית פיננסית וחשיפה לסיכונים ולמשברים כלכליים וגם בעיות חדשות  הנוגעות לאבטחת מידע והגנה על

הפרטיות

אתגר חברתי– האוכלוסייה גדלה, הגירה, תהליכי עיור לצד אי יציבות, עימותים ושחיקת אימון בממשל, איומי מלחמה וטרור שגוברים

לחינוך תפקיד מפתח בפיתוח המיומנויות והידע, הגישות והערכים שיסייעו לבני האדם לתרום לעתיד שיתאפיין בשיתוף ובקיימות. למידת המיומנויות חשובה וחיונית כדי לחנך את הילדים של היום להיות אזרחים פעילים בעתיד, אחראיים ומעורבים, כאלו שיודעים להציב יעדים ברורים ותכליתיים, לעבוד עם אנשים בעלי דעות שונות ולאתר הזדמנויות בלתי מנוצלות

על התלמיד לשאת באחריות לקחת חלק בעולם ולהשפיע לטובה על אנשים, על אירועים ועל נסיבות. קוראים לזה- פעלנות יוזמת“

כדי לאפשר זאת צריך התלמיד סביבת למידה מותאמת אישית, סביבה תומכת המניעה אותו לטפח את תשוקותיו, ליצור קשרים בין התנסויות והזדמנויות למידה ולעצב את תהליכי הלמידה שלו עם אחרים. בנוזף, ולא פחות חשוב, בעידן דיגיטלי,  אוריינות דיגיטלית ואוריינות נתונים הופכים לחשובים ביותר

השותפים בפרוייקט פיתחו יחד “מצפן למידה” שמראה כיצד אנשים צעירים יכולים לנווט את חייהם ואת עולמם

תלמידים שיהיו מוכנים לעתיד יהיו סוכנים של שינוי, ביכולתם להשפיע לטובה על סביבתם ולעצב את העתיד. לשם כך יזדקק התלמיד לידע כללי רחב ולידע מקצועי כאחד. ידע על דספלינה ימשיך להיות חשוב אך הוא יהיה חייב את היכולת לחשוב מחוץ למגבלות הדסיפלינה, מה שירחיב את הידע של התלמיד. לשם כך התלמידים יצטרכו לרכוש מיומנויות קוגניטיביות ומטה-קוגניטיביות, כגון: חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, כיצד ללמוד וגם שליטה עצמית, מיומנויות חברתיות וגם ערכים אנושיים

כדי שהתלמידים יהיו פעילים בכל היבטי החיים, עליהם לדעת לנווט בסביבה חסרת וודאות ובמגוון רחב של הקשרים: זמן, המרחב החברתי ובמרחב הדיגיטלי, וגם ליצור קשר עם עולם הטבע כדי להעריך את השבריריות שלו ואת המורכבות שבו

לצורך כך חייב התלמיד לרכוש 3 “יכולות טרנספורמטיביות” שיכולות לסייע ביצירת דור חדשני אחראי ובעל מודעות

יצירת ערך חדש– שיתוף פעולה ויחסי גומלין

ישוב מתחים ודילמות– הבנת צרכי ורצונות האחר, חשיבה אינטגרטיבית

נטילת אחריות

יצירת ערך חדש

כדי להתכונן לשנת 2030 יצטרכו תושבי כל העולם לפעול בחדשנות הנובעת פחות מחשיבה אינדיבידואליסטית ומעבודה אישית ויצטרכו יותר לפעול בשיתוף פעולה תוך יצירת יחסי גומלין עם אחרים כדי ליצור ידע חדש- יהיה צורך לפתח יכולות של סתגלנות, יצירתיות, סקרנות ונכונות ללמוד ולקבל רעיונות חדשים

ישוב מתחים ודילמות

הבנת צרכי ורצונות האחר וחשיבה אינטגרטיבית- בעולם של תלות הדדית ושל עימותים יוכלו בני האדם לשמור על שלומם, שלום משפחתם וקהילתם, רק אם יפתחו את היכולת להבין את הצרכים ואת הרצונות של האחר, הם יהיו חייבים ללמוד לפעול באופן אינטגרטיבי יותר ולחשוב באופן מערכתי

נטילת אחריות

יכולת זו קודמת לשתי היכולות הטרנספורמטיות הקודמות. ליצירתיות ולפתרון בעיות יתכן ויש השלכות עתידיות, על האדם לדעת להעריך סיכונים ותגמולים וללמוד לשאת באחריות למעשיו. אלו מובילים לתחושת אחריות ובגרות מוסריים ואינטלקטואלים, בעזרתן יכול אדם להעריך מה ראוי ומה שגוי. עליו לשאול שאלות הקשורות לנורמות, ערכים, משמעויות וגבולות וליצר יכולת שליטה עצמית ובקרה עצמית ומסוגלות עצמית

היכולות הטרנספורמטיביות הן יכולות מורכבות אך התפתחותיות מטבען ולכן ניתנות ללמידה. ניתן ללמוד אותן בתהליך מסודר ורציף של רפלקציה, ציפייה ופעולה

רפלקציה– היכולת לנקוט עמדה ביקורתית בעת קבלת החלטה באמצעות יכולת התנתקות מתפיסות, הנחות וממה שמוכר לנו

ציפייה– מיומנות קוגניטיבית, חשיבה ביקורתית כדי לחזות מראש את הדברים שנזדקק להם בעתיד או כדי לחזות על השפעת פעולותינו בעתיד

רפלקציה וציפייה קודמות לפעולות אחראיות

על מנת לוודא שמסגרת החינוך החדשה ניתנת ליישום ושילוב בתוכנית הלימודים, צריך להביא בחשבון שני משתנים: מערכת החינוך היא היא מערכת אקולוגית

:הכוללת גם בעלי עניין רבים, ומכאן 5 אתגרים משותפים

מ”יותר שעות למידה” ל”זמן למידה איכותי יותר”.

ביצוע רפורמות יעילות ומהירות מרגע זיהוי הצורך ועד קבלת ההחלטה, ההטמעה וההשפעה.

על איכות התוכן להיות גבוה כדי שהתלמיד יוכל להתרכז בלמידה ולרכוש הבנה עמוקה יותר.

הוגנות בתהליך הלמידה, כל תלמיד ולא רק קומץ חייבים להרוויח מהשינויים החברתיים הכלכליים והטכנולוגיים.

תכנון זהיר חשוב במיוחד להטמעת הרפורמה באופן אפקטיבי.

לסיכום, תכנון מושגים תכנים ונושאים:

1. פעלנות יוזמת של התלמיד– תוכנית לימודים שתניע תלמידים ותכיר בייחודיות שלהם.

2. הקפדה– נושאי הלימוד צריכים להיות מאתגרים ולאפשר חשיבה מעמיקה ורפלקציה.

3. מיקוד– מספר קטן של נושאים יוצג בכל שכבת גיל, ילמד לעומק ובאופן איכותי, נושאים יכולים להיות חופפים כדי לחזק מושגי מפתח.

4. עקביות– הנושאים יהיו מסודרים ברצף כדי לשקף היגיון ולאפשר התקדמות ממושגים בסיסיים למושגים מתקדמים באמצעות שלבים ורמות גיל.

5. התאמה– תוכנית הלימודים צריכה להיות מותאמת לפרקטיקות ההוראה וההערכה. יש לפתח שיטות הערכה חדשות הבוחנות את את המעשים ואת ההישגים של התלמידים שלא ניתנים למדידה באופן כמותי.

6. יכולת העברה– בראש סדר העדיפות יש להציב ידע, מיומנות, גישות וערכים שניתן ללמוד בהקשר אחר, ולאחר מכן להעביר אותם להקשרים אחרים.

7. בחירה– יש לאפשר לתלמידים מגוון רחב של אפשרויות ונושאים לפרוייקטים והזדמנות להציע פרויקטים משל עצמם ולתמוך בהם בקבלת החלטות מושכלות.

תכנון התהליך:

1. פעלנות יוזמת של המורים– שיפור יכולתם להשתמש במידע, במיומנויות ובמומחיות המקצועית שלהם כדי להעביר את תוכנית הלימוד באפקטיביות.

2. אוטנטיות– לקשר את נושאי הלימוד וההתנסות של התלמידים לעולמם האמיתי, ולהבין מהי מטרת הלימוד. לשם כך יש צורך בלמידה בין תחומית ובלמידה משותפת, לצד התמקצעות בידע דיסציפלינרי.

3. קשר הדדי– התלמידים צריכים לגלות כיצד נושא או מושג יכולים להתקשר ולהתחבר למושגים אחרים בתוך הדיסציפלינות וביניהן, וכן לחיים האמתיים ולאלו שמחוץ לכותלי בית הספר.

4. גמישות– על תוכנית הלימוד להפוך ל”סתגלני ודינמי”, כך שתשקף את הדרישות החברתיות המתפתחות לצד צורכי למידה אינדיווידואליים.

5. מעורבות– המורים והתלמידים ושאר בעלי העיניין יהיו מעורבים בשלבים המוקדמים של פיתוח תוכנית הלימודים כך שתשקף את הדרישות החברתיות המשתנות ואת מחוייבותם לתהליך ההטמעה.