לכיש

תל לכיש-

תל לכיש מזוהה עם העיר המקראית לכיש, עיר קדומה מתקופת המקרא, השנייה בחוזקה בממלכת יהודה (אחרי ירושלים).

באתר התגלו ממצאים רבים המשתלבים בתיאור המקראי ובתבליטי לכיש המפורסמים שהתגלו בארמונו של המלך האשורי סנחריב אשר בבירתו נינוה

מסע סנחריב

בימי בית ראשון היתה לכיש ככל הנראה העיר השניה בחשיבותה אחרי ירושלים.

במהלך מסע סנחריב, מתנהל קרב קשה בלכיש והעיר נופלת בידי אשור.

הנסיבות להתרחשות הקרב:

–חזקיהו מלך יהודה מרד באשור ולכן יצא סנחריב מלך אשור למסע עונשין.

–בשנת 701 לפנה”ס נפלו מרבית ערי יהודה לידי הצבא האשורי ולכיש העיר השנייה בחשיבותה בממלכה הושמה במצור אשורי, עד לנפילתה.

סנחריב לא כבש את ירושלים אולם שאר ערי הממלכה נפגעו קשה.

מקרא מספרים:

1- מערך ההתקפה האשורי, נושאי הרמחים (חניתות).

2- מערך ההתקפה האשורי, הקשתים.

3- הנ”ל, נושאי הקלע.

4- בני לכיש לוחמים באשורים ממרומי מגדל בחומת העיר.

5- לפידים שהושלכו מהמגדל לבערת איל הניגוח.

6- שפיכת מים להגנת איל הניגוח מאש הלפידים.

7- איל הנגוח לקעקוע החומה מתנייד ע”ג גלגלים אל החומה ובראשו לוחמים אשוריים.

8- סוללת העפר שערמו האשורים כדי להתגבר על גובהו של התל ומערכת הביצורים.

9- התושבים יוצאים מהעיר ומתחילים במסעם לגלות.

10- התושבים מובלים לגלות, חלקם אזוקים וחלקם חופשיים.

ממצאים בתל לכיש:

בחפירות לכיש נחשפו סוללות המצור האשוריות מימי סנחריב, שער וחומת הגנה, כל אלה מתוארים ותואמים את המתואר בתבליט שנשתמר בארמונו של סנחריב בנינווה שבאשור.

שער העיר

הארמון

הבאר

מכתבי לכיש-

בשנות ה-30 של המאה ה-20 נחשפו 40 חרסים שעליהם כתובים מכתבים ללכיש ערב החורבן. המכתבים נכתבו מאחד ממבצרי יהודה בעוד האויב הבבלי צר על הממלכה, ומצויה בהם תכתובת בין חייל למפקדו.

על החרס ה-4 שמצאו החוקרים, בחלקו האחורי יש סימן זיהוי למקומו של הכותב:

” וידע כי אל משואות לכ(י)ש (א)נחנו שומר(י)ם

ככל האותות אשר נתן אד(ו)ני

כי לא נראה את עזקה”.

בגין הציע לראות בתל מרשה את מקום הכותב כי משם ניתן לראות את לכיש ולא את עזקה, ולכיש תהיה כתחנת התראה בפני האויב הממשמש ובא, בנוסף במרשה נמצאו שרידים מתקופת המקרא.