פעם היה ילד ושמו דני,

היה זה יום קיץ חם ורצה גיבור הסיפור לאכול גלידה,

הוא ניגש למקפיא וראה כל כך הרבה גלידות, איזו אני אקח שאל את עצמו.

הוא ראה גלידה תות, וניל, שוקולד וגם כמה טילונים: וניל, מרשמלו, וניל סוכריות עם עוגיות וגם ארטיקים! פטל, אננס, ענבים, לימון ומלון. איזו גלידה אקח??

החליטו כל חברי המקפיא להגיד לילד למה כדאי לבחור בהם.

ראשונים הסבירו פנים הארטיקים הצבעוניים ואמרו:

אנחנו כל כך טעימים ובכל מיני צבעים והכי חשוב מקררים אם תיקח אותנו לא תתאכזב ארטיקים הם הכי טובים שיש!

אחריהם הסבירו פנים כל הטילונים ואמרו:

יש לנו גביע שמוסיף לחוויה ובתחתית שוקולד מומס, במרקם קרמי וטעם מדהים אין כמו טילונים! מרעננים וטובים, אם תיקח אותנו לא תתאכזב כי אין כמו טילון בשביל לחייך!

וקבלו במחיאות כפיים סוערות את חבורת הגלידות!

אנחנו כל כך יפות, בטעמים מפתיעים גלידות זה הכי טעים! קריר ומצנן כך אותנו ואין מצב שלא תהנה! אמרו הגלידות.

הסתכל הילד שוב במקרר האם יש עוד מועמדים למה הכי טעים?

ראה שבצד בצד יושב לו שלוק תות נחמד, שאל אותו הילדון למה אתה לא משתתף שלוק קטון? ענה השלוק: אני קצת ביישן ומעדיף להמתין אם תרצה אותי אני יודע שתיקח ואם לא הפעם אז אולי בפעם הבאה.

אמר הילד לכל תושבי המקפיא:

חברים יקרים, יש לי החלטה אני בחרתי בשלוק התות!

השיבו כל הדיירים בחזרה אבל הוא בכלל לא התמודד איך זה קרה?

אמר הילדון בחזרה: הוא המתין בסבלנות והיה צנוע הוא חיכה לרגע שבו יבחרו לכן בחרתי אותו את השלוק הקטן והצנוע כי אני יודע שהוא יהיה הכי טעים כי יש לו אופי מדהים אז איך הוא לא יהיה טעים?

ענה השלוק בחזרה: תודה ילדון תודה. אני כל כך מאושר שבי בחרת! שיהיה לך בתאבון. ולפני שהספיק הילד לענות שם לב שאת השלוק הזה אי אפשר להפסיק לאכול וסיים הכל הכל.

הסוף