עבודת שורשים אריאלה קמפר

:חלק ראשון על עצמי

:שמי ושם משפחתי

שמי הוא אריאלה קמפר, מקור השם אריאלה הוא אחד משמות ירושלים, אריאלה זה מצירוף המילים אריה ואל, ובעצם השם שלי הוא הנקבה לשם אריאל, אמא שלי בחרה לי את השם כיוון שאהבה אותו מאוד והתחברה אליו. כשאמא שלי בחרה את השם שלי, הייתה לה התלבטות בין השם אריאלה לבין השם ירדנה, אך בסופו של דבר בחרה בשם אריאלה ואני שמחה שהיא בחרה בו ולא בירדנה כי אני לא יכולה לדמיין אותי עם השם ירדנה. 

לגבי שם המשפחה קמפר, אף אחד מבני המשפחה לא יודע מה מקור השם קמפר, אך בגוגל כתוב שזאת עיירה קטנה בצרפת, אחרי מחקר מעמיק על שמות משפחה גיליתי שחלק משמות המשפחה היו נקראים על פי המקום שבו המשפחה הייתה גרה, ולפי דעתי לפני המון המון שנים המשפחה שלי גרה בעיירה קמפר בצרפת, ואז היגרה לברית המועצות. יש גם מותג נעליים ספרדי ששמו קמפר וגם רוצח סדרתי עם שם המשפחה קמפר (אדמונד קמפר)

:תאריך הלידה שלי וסיפורו

 (נולדתי ביום חמישי בתאריך 10.01.2008 (ג’ בשבט התשס”ח

בבית חולים כרמל כיוון שאימי הייתה כבר מטופלת שם והכירה את צוות הרופאים, נולדתי בניתוח קיסרי בגלל שזאת הייתה המלצת הרופאים, הלידה שלי לקחה 45 דקות, אימי לא זוכרת את מהלך הלידה כיוון שהרדימו אותה אך תיארה שלפני ההרדמה התרגשה מאוד כייון שידעה שהולכת להיוולד לה בת ראשונה בכורה

נולדתי במשקל 3.050 ובגובה 52 סנטימטר, הייתי תינוקת בלונדינית עם עיניים

כחולות וגומות, תינוקת חייכנית ושמחה שאהבה לצחוק

בתור תינוקת לא הייתי בוכה ומתלוננת המון

לעומת רוב הילדים, אני לא הייתי משחקת בצעצועים, הייתי כל יום מרכיבה המון פאזלים, פאזלים לגילאים יותר גדולים וגם פאזלים עם המון חלקים, הייתי

מרכיבה את הפאזל בכמה דקות בצורה מושלמת.

:אבני דרך

אני ילדת נווה שאנן, תמיד למדתי במקומות שהם בנווה שאנן הגן שלי (אביב), הגן חובה שלי (צאלון) והיסודי שלי (תל חי) שהדבר שהכי זכור לי ממנו הוא החברים והטיולים השנתיים, למרות שלפי דעתי הטיול השנתי הכי כיפי שהיה הוא הטיול לירושלים בכיתה ה,הדבר המשותף לכל מוסדות החינוך האלה הוא שכולם ממוקמים בנווה שאנן. אך השנה, החלטתי ללכת ללמוד בכיתת מת”ת באליאנס שנמצא ברמת אלון ולא בחיפה, בחרתי ללמוד במת”ת בגלל שאני מאמינה בעצמי שאני יכולה להגיע להישגים גבוהים אך השנה הייתה מאתגרת בגלל הלמידה בזום. הלמידה באליאנס דורשת ממני לקום מוקדם בבוקר ולנסוע על שני אוטובוסים אך אני שמחה  שבחרתי באליאנס ולא בחטיבה שנמצאת בנווה שאנן בגלל שהכרתי חברים לחיים וצוות המורים מדהים ומקצועות הלימודים מעניינים מאוד ובסך הכל אני מאוד נהנית בבית ספר זה.

:חוגים ותחביבים

חוגים- מגיל 3-4 הייתי בהתעמלות אומנותית עד כיתה ג-ד, הפסקתי להשתתף בחוג כיוון שזה התחיל לשעמם אותי אך אני עדיין גמישה מאוד.

תחביבים- מגיל קטן יש לי אהבה בלתי מוסברת לכתיבה, אני אוהבת לכתוב סיפורים, שירים ועוד, תמיד ביסודי אני הייתי כותבת נאומים וברכות למורות. עוד תחביב שיש לי הוא בישול והליכות בערב, התחלתי עם התחביבים האלה בתחילת הסגר השני ומאז אני הולכת כמעט כל ערב ועושה 6,000-7,000 צעדים ומבשלת כמה פעמים בשבוע.

מאכלים- אני אוהבת לאכול, כל הזדמנות שיש לי לאכול אני אוכלת, גם אם זה חטיף קטן וגם אם זה ארוחת גורמה, המאכלים האהובים עליי הם: המבורגר, נוטלה, אבוקדו, טוסט, בצל ועוד…

צבע- אני אוהבת את כל הצבעים (חוץ מצהוב), אבל הצבעים הכי הכי אהובים עליי הם: כחול, לבן ושחור.

סוגי המוזיקה האהובים עליי הם ראפ והיפ הופ אני לא שומעת כל כך מוזיקה בעברית אבל אם יש לי חשק לשמוע אני אשמע מזרחית כמו: עומר אדם, משה פרץ ואייל גולן.

:מקום וסביבת מגורים

כרגע אני מתגוררת בשכונת נווה שאנן ברחוב גדליהו, ובשנים 2012-2013 הייתי מתגוררת בשכונת הדר ברחוב רזיאל הדבר שאני הכי אוהבת בנווה שאנן שכולם פה מכירים אחד את השני וכולם חברים פה למרות שיש לזה גם כמה צדדים שליליים כיוון שקל מאוד להפיץ פה שמועות ולרכל אחד על השני אבל בסופו של דבר נווה שאנן זאת שכונה עם אנשים מאוד חברותיים ותומכים

בבית שלי מתגוררות 2 נפשות והן אני ואמא שלי ואנחנו הכל אחת בשביל השנייה אנחנו חברות הכי טובות ותמיד מרכלות אחת עם השנייה ועוזרות בהכל אחת  לשנייה אם היו אומרים לאמא שלי לתאר אותי במילה אחת המילה הייתה עצלנית ואם להגיד את האמת אני מסכימה איתה כיוון שאני מתעצלת לעשות את מטלות הבית והמון פעמים זה מוביל לריבים ביני ובין אימי אך אנחנו מצליחות להתגבר עליהם

:חלק שני

:אני ומשפחתי

סיפור המשפחה שלי הוא מעט מורכב המשפחה היחידה שיש לי זאת אימי כיוון שאבא שלי עזב אותנו לפני לידתי כיוון שלא רצה אותי ובגלל זה אני לא מכירה את הצד של המשפחה שלו בכלל

סבא וסבתא שלי מצד אמא נפטרו סבא שלי נפטר בשנת 1995 באמריקה וסבתא שלי נפטרה ב5 לאפריל 2009 ובגלל זה המשפחה היחידה שיש לי זאת אימי אירינה קמפר שהיא אם חד הורית וממלאה את החלל הריק של כל המשפחה אימי נולדה ב31.12.1980 ועלתה לארץ מברית המועצות בתאריך 27.9.1991 עם סבתי

הפעילות המועדפת עליי ועל אמא שלי היא לשחק משחקי קופסא בערבי ימי שישי כגון: טאקי, רמיקוב, מונופול, ועוד

בכיתה ד יצא לי ולאמא שלי לטייל בפעם הראשונה שתינו ביחד באילת וזאת חוויה שאני לא אשכח והלכנו לים ולמצפה התת ימי ולגלוש על הקרח בקניון

:הקשר הרב דורי

זהו סיפורו של אמא שלי אירינה קמפר:

“בשנת 1991 עליתי עם אמא שלי ואחותי בגלל שרצינו לעלות לישראל מדינת היהודים.

אי היה אפשר לטוס ישירות מאוקראינה לישראל באותה התקופה אז כדי להגיע לישראל נסענו ברכבת מאוקראינה לבודפשט (הונגריה) ומשם טסנו לישראל.

בהונגריה נסענו מתחנת הרכבת למקום מבטחים בליווי שוטרים וביטחון ישראלי בגלל שהיו שמועות על זה שפלסטינאים רוצים לעשות פיגוע אנטישמי.

במקום המבטחים בדקו את כל המזוודות שלנו כדי שלא יבדקו בשדה תעופה כדי למהר את תהליך הטיסה ארצה בגלל שפחדו מהפיגוע.

לקחו אותנו באוטובוס מיוחד עד המדרגות של המטוס ושמרו עלינו חיילים וביטחון ועמדו 3 נגמ”שים (נגמ”ש- כלי רכב משוריין שמטרתו העיקרית שינוע חיילים בשדה קרב)

כשהגענו ארצה הגענו לפני חג שמחת תורה זה היה ב27.9.1991 ולכל הילדים נתנו שקית מלאה עם שוקולדים וקיבלו אותנו מאוד יפה וכל מי שרצה לאכול נתנו לו כריכים.

בהתחלה הלכתי ללמוד באולפן ללמוד עברית, באולפן היה לי מאוד כיף ובהתחלה היה קצת קשה כי השפה עברית לא דומה לאף שפה אחרת שאני מכירה.

כיום אני גרה בארץ ישראל קרוב ל30 שנה ומאוד מאושרת שעליתי לפה עם המשפחה שלי.