ספר פרויקט משותף – מגישות: הילי גמליאל, שני מור, חרות ביצ’ה

מדעים-

מיני חקר בנושא “טביעת רגל אקולוגית”

פרק א-

הנפט הגולמי

הנפט הגולמי מורכב מתערובת של מאות תרכובות מולקולריות שרובן בנויות משני יסודות בלבד של חומרים טבעיים שנוצרו לפני מיליוני שנים. התערובת מכילה חומרי דלק שונים. היא נוזלית סמיכה ודליקה. הנפט נקרא גם בשם “הזהב השחור” מכיוון שבעבר אנשים שמצאו נפט באדמותיהם התעשרו ממנו. צבעו של הנפט בדרך כלל בין שחור, לחום כהה או ירוק כהה. הוא נחשב למשאב טבע מתכלה- חומר טבעי שקצב התחדשותם בטבע הוא מהיר ביחס לקצב הניצול שלהם על ידי בני האדם.
תרכובת הנפט היא פחמימנים פרפיניים שמורכבים ממימן ומפחמן. הנפט מצוי באזורים מסוימים ברובד העליון של קליפת כדור הארץ. מדינות כמו ערב הסעודית ורוסיה נחשבות למדינות שיש בהן הכי הרבה נפט ולכן משמשות כספקיות הנפט הגדולות בעולם.

תהליך היווצרות הנפט הגולמי

הנפט הגולמי נוצר משרידים ומשלדים של יצורים ימיים ויבשתיים שהצטברו בקרקעית האוקיינוסים. עם הזמן נערמו עליהם סלעים וחול שיצרו עליהם לחץ חזק. תחת הלחץ הופך חלק מגוף הצמחים ובעלי החיים לנפט. הנפט שנוצר זורם עד שמגיע לסלע אטום ושם הוא נאגר, תהליך זה לוקח מיליוני שנים. את הנפט הגולמי שואבים מהאדמה.

תוצרי הנפט הגולמי

מהנפט הגולמי מפיקים את רוב סוגי הדלקים הנוזליים כמו: דלק למנועי מכוניות ומטוסים, דלק לתעשייה, דלק ליצירת חשמל בתחנות הכוח.. בנוסף משתמשים בנפט הגולמי להפקת מוצרי פלסטיק וכימיקלים שונים; לתעשיה ולרפואה, בחומרי שימון, צבעים, לכות לציפוי, חומרי הדברה, קוסמטיקה, חומרי נפץ, אספלט (לציפוי גגות וכבישים), פרפין ווזלין. חלק מתוצרי הנפט הם: מדללי צבע, דלק למציתים, בנזין למכוניות, שמנים מינרליים, גריז לשימון, שעווה, אספלט לכבישים ועוד.

פרק ב- 

תהליך זיקוק הנפט

בתחילת תהליך הזיקוק מחממים את הנפט הגולמי בטמפרטורה גבוהה מאוד – 400 מעלות צלזיוס. עד שמקבלת תערובת של גזים. את תערובת הגזים מעבירים ל”מגדל זיקוק”. במגדל הזיקוק הגזים מתקררים ומתעבים – הופכים לנוזל. כל חומר מתעבה בהתאם לנקודת הרתיחה שלו בחלק אחר של המגדל. מכל חלק כזה יוצא צינור נפרד, המזרים את החומר שנוצר בו בצנרת נפרדת אל מיכל איסוף או להובלתו להמשך הייצור.

פרק ג-

אפקט חממה מוגבר

אפקט חממה מוגבר הוא תהליך שבו קרינת השמש חודרת דרך האטמוספירה, מגיעה לכדור הארץ, פוגעת בקרקע ובים וחוזרת אל האוויר כחום מוגבר. החום הנפלט מהקרקע ומהים נבלע על ידי פחמן דו-חמצני ועל ידי גזים אחרים הנמצאים באטמוספירה של כדור הארץ. תהליך זה חיוני משום שהוא מאפשר חיים על פני כדור הארץ. פעילות האדם כמו כריתת יערות, שריפת דלקים וכו’ מגדילה את הכמות של הפחמן הדו-חמצני ושל גזי החממה הנוספים באטמוספירה, וכתוצאה מכך אפקט החממה מוגבר הגורם להתחממות גלובלית.

התוצאות הצפויות לנו כתוצאה מהתחממות הגלובלית הן: הפשרת קרחונים בקטבים והגעתם לים- מפלס מי הימים והאוקיאנוסים יעלה עד שיישובים הנמצאים על חופי הים יוצפו. שינויים אקלימיים משמעותיים ואירועים של מזג-אוויר קיצוני, שינויי מזג האוויר שיפגעו בחקלאות ובתי גידול רבים ישתנו. בנוסף לכל זה, מומחים מעריכים, שאם העולם לא יפעל לעצירת ההתחממות, הטמפרטורה הממוצעת תעלה עד כדי כך שכל הקרחונים על כדור הארץ יימסו תוך פחות מ-100 שנה.

הקשר בין תהליך זיקוק הנפט למושג “אפקט חממה מוגבר”

בתהליך זיקוק הנפט שורפים חומרי דלק. כתוצאה מהתהליך משתחרר פחמן דו חמצני לאוויר המגביר את אפקט החממה.

פרק ד-

טביעת רגל אקולוגית

טביעת רגל אקולוגית היא מדידה אנושית למערכות אקולוגיות בכדור הארץ. זהו ניסיון להגדיר את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. הממוצע העולמי הוא 28 דונם לנפש, בעוד שכדור הארץ מעמיד לרשותנו רק 17 דונם לנפש. כלומר, בכל שנה האנושות משתמשת במה שלוקח לטבע לייצר למעלה משנה וחצי.

כדי ללמוד על טביעת הרגל שלנו מילאנו שאלון ואלו התוצאות: 

הילי- בין 40 ל-50 דונמים

שני- בין 40 ל-50 דונמים

חרות- בין 40-ל-50 דונמים

ממוצע טביעת הרגל האקולוגית של חברות הקבוצה הוא 45. למדנו על טביעת הרגל הקבוצתית בהשוואה לממוצע העולמי, ולממוצע שמעמיד לרשותנו כדור הארץ, שאנחנו חורגים מהממוצע העולמי בהמון ושנצטרך שני כדורי ארץ כדי לספק את המשאבים ולקלוט את הפסולת שאורח חיינו דורש אם כל בני האדם היו מקבלים את אותה התוצאה כמונו.

לאור ממצאי הקבוצה החלטנו לפעול, כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו:

-נפריד בין נייר לפלסטיק ונשליך אותם לפחי מיחזור.

– נחסוך במשאבים, לדוגמה, נקטין את השימוש במזגן.

– נלך ברגל למקומות שנימצאים בסביבה שלנו במקום להשתמש בתחבורה ציבורית.

– נחסוך בחשמל- נכבה את החשמל בכל פעם שנעזוב את החדר.

-נשתדל לא לקנות דברים מיותרים שנדע שלא נשתמש בהם.

– נשתדל לקנות כמה שפחות מזון מעובד.

פעולות אלה יקטינו לנו את טביעת הרגל האקולוגית וגם יעזרו לנו להיות צרכנים נבונים.

עברית-

הצגת יומן הפסולת

טקסט טיעוני

יש הטוענים כי בערים רבות בארץ אסרו את השימוש בכלים חד פעמיים בחופי הים ואלו שימצאו עם כלים חד פעמיים ייקנסו בכ- 730 שקלים. אנחנו מסכימות עם הטענה על איסור השימוש בכלים אלו בחופי הים מהנזק הגדול שהם גורמים לסביבה והנה הסיבות הבאות:

ראשית, כאשר זורקים כלים חד פעמיים לים, היצורים הימיים שחיים בים יכולים לנסות לאכול את הכלים ולהיחנק. לדוגמה, צבי ים (הנמצאים בסכנת הכחדה) שהאוכל העיקרי שלהם הוא מדוזות, לא יודעים להבחין בין מזונם לשקיות הפלסטיק. לדוגמא מכתבה: “היום (ה’ 29.8.2019) במסגרת סיור שגרתי של מציל רשות הטבע והגנים בחוף הבונים, מוני חסדייה, מצא בים צב כשהוא תפוס בשק פלסטיק בראשו ובגפיו. הצב התקשה להשתחרר משק הפלסטיק. הצב הועבר על ידי פקח רשות הטבע והגנים למרכז הצלה לצבי ים. שם שחררו אותו משק הפלסטיק והעניקו לו טיפול רפואי.”

שנית, כשאנו משאירים כלים חד פעמיים על החוף, הגלים סוחפים לתוך הים את הפלסטיק והוא מתפורר לחתיכות קטנות שאנו קוראים להם מיקרופלסטיק, שבסופו של דבר מגיעים אל תוך גופנו, בכך שהחתיכות הקטנות הללו, דומות למזונם של הדגים – פלנקטון, הדגים לא רואים את ההבדל ואוכלים את חתיכות הפלסטיק. כאשר אנו אוכלים את הדגים, זה יכול להזיק גם לנו.
לסיכום, ניתן להסיק שאנחנו מסכימות עם הטענה של איסור השימוש בכלים חד פעמיים בחוף הים לאור הנימוקים שכתבנו לעיל.

אמנות דיגיטלית-

הפסל

שם הפסל: עץ מיחזור הנייר
השימוש: בתוך “גזעו” של העץ יש פתח ובתוכו יש פח למיחזור של נייר, לשימוש חוזר.
מרכיבי הפסל: גלילי נייר, מקלות עץ, חידודי עיפרון, פח מתכת (פקק עשוי מתכת של בקבוק), בריסטול, פונפונים.
שמות חברי הקבוצה: הילי גמליאל, שני מור, חרות ביצ’ה
הסיסמא לפוסטר: “כריתות העצים יחדלו מלהתקיים,
אם יבוא היום בו נייר תחליט למחזר לשימוש חוזר”

**הפסלים בעצם יכולים להיות בכל חדר בבית או במקום אחד בו נמצאים הרבה.
זה יעודד בצורה משמעותית מיחזור של נייר. גם ביצירתיות של הפסל וגם בקרבה שלו.

הילי גמליאל-

שני מור-

מרכיבי הפסל: שני בקבוקי פלסטיק, קופסת מסטיק,אדמה,בריסטולים,צבע ושקית