השפעת סוג המזון על רמת הPH ברוק

תוכן עניינים:

מבוא: עמודים 2-6

שאלת החקר: עמוד 7

תכנון ניסוי: עמודים 8-11

השערה: עמוד 12

מהלך הניסוי: עמודים 13-15

תוצאות: עמודים 16-19

מסקנות: עמוד 20

רעיונות להמשך החקר: עמוד 21

ביבליוגרפיה: עמוד 22

רפלקציות: עמודים 23-28

מבוא:

גוף האדם מכיל מספר רב של תמיסות שהן חומציות במידה כזו או אחרת. ה- PH הינו מידה לחומציות או בסיסיות של תמיסה, כלומר היחס בין יונים טעונים חיובית (מייצרי חומצה) ויונים טעונים שלילית (מייצרי בסיס). מדידת PH בנוזלים וברקמות שלנו מאפשרת לנו לקבוע האם האיזון חומציות-בסיסיות נשמר בגופנו. ה- PH של תמיסה הנו המידה של ריכוזיות יוני המימן.  רמת ה- PH נעה בין 0 ל- 14 כאשר 7 מצביע על רמת PH ניטרלית. כל מדידה מעל 7 הנה בסיסית ומתחת ל- 7 חומצית. ככל שהקריאה גבוהה יותר התמיסה בסיסית יותר ועשירה יותר בחמצן. ככל שהקריאה נמוכה יותר התמיסה חסרה יותר בחמצן וחומצית יותר. חומצה משחררת יוני מימן, ובסיס קולט אותם. כל החומצות בגוף מכילות יוני מימן בריכוזים משתנים. בחומצות חזקות יש ריכוז גבוה יותר של יוני מימן מאשר בחומצות חלשות. יון מימן אינו יציב, והוא מגיב בקלות, במיוחד עם מולקולה שהמטען שלה שלילי. הגוף שואף באופן מתמיד לאיזון החומציות. כאשר האיזון מופר מתחילות להופיע בעיות בריאותיות.

מחקרים מראים שאם הגוף אינו נוטה מעט לכיוון הבסיסי הוא אינו מסוגל לרפא את עצמו. לכן לא משנה באילו אמצעים נבחר כדי לרפא את עצמנו, הם לא יהיו יעילים אם רמת ה- PH לא תהיה מאוזנת.

חומציות יתר מקטינה את יכולתו של הגוף לספוג מינרלים, ויטמינים וכדומה, מפחיתה את ייצור האנרגיה בתאים, מפחיתה את יכולת תיקון תאים שניזוקו, מקטינה את יכולת הגוף להיפטר ממתכות כבדות, מסייעת ביצירת תאי גידולים וגורמת לגוף להיות חשוף יותר לעייפות וחולי.

PH חומצי יכול להיגרם מתזונה לקויה, מתח נפשי, עומס רעלים בגוף, תגובות חיסוניות, או כל תהליך המונע חמצן ומזינים אחרים מן התאים. הגוף ינסה לאזן את החומציות ע”י שימוש במינרלים בסיסיים. אם התזונה אינה מכילה מספיק מינרלים כדי לפצות על עודף החומציות, יווצר עודף של חומצה בתאים.

נטיית המזון ליצור חומצה או בסיס אינה קשורה לרמת ה- PH של המזון עצמו. לדוגמא, לימונים הנם חומציים מאוד, אולם התוצרים לאחר עיכולם וספיגתם הם בסיסיים, ולכן לימונים הם יוצרי בסיס בגוף. באופן דומה, בשר יהיה בסיסי לפני העיכול, אבל ישאיר שיירים חומציים בגוף לאחר העיכול. כמעט כל המזונות שמקורם מן החי יוצרים חומצה בגוף. בתזונה יום-יומית חשוב לשמור על יחס של 60%-40% לטובת המזונות הבסיסיים. כאשר נאבקים במחלה יש להגדיל את אחוז יוצרי הבסיס לפחות ל- 80%.

חשוב לציין כי הנושא של PH בגוף עדיין לא מוכח לגמרי מבחינה מדעית, ועדיין נמצא במחקר על ידי מדענים ורופאים רבים ברחבי העולם.

בגוף האדם מצויים שלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות המפרישות את תוצריהן דרך תעלות אל חלל הפה: בלוטות הפרוטיס הממוקמות מתחת לאוזניים, הבלוטות התת-לסתיות הממוקמות ליד הלסת התחתונה, וכן בלוטות רוק קטנות נוספות המפוזרות בכל חלל הפה, כולל החיך, הלחיים, הלשון והשפתיים. נוזל הרוק מכיל 98% מים, אולם הוא מכיל גם חומרים רבים אחרים ובהם מלחים, חומר צמיג הקרוי מוקוס, מרכיבים אנטיבקטריאליים המסייעים במלחמה בזיהומים, ואנזימים שונים המאיצים את תהליכי פירוק המזון. כמות הרוק אותה מפריש אדם ביום נעה בין ליטר אחד לשני ליטרים, ולנוזל הזה יש מספר תפקידים. תחילה הוא משמש לריכוך המזון. כך, יחד עם פעולת הטחינה של השיניים הופך המזון קל יותר לבליעה ולעיכול. בין שאר האנזימים כולל נוזל הרוק גם את האנזים עמילאז המפרק עמילן במזון. כך, עיכול המזון מתחיל למעשה בפה, עוד לפני שהוא מגיע לקיבה. נוזל הרוק מאזן את החומציות בחלל הפה ומגן על השיניים. התוצאות של בדיקת PH ברוק עשויות להצביע על הפעילות של אנזימי העיכול בגוף. האנזימים הללו מיוצרים בעיקר בקיבה, בכבד ובלבלב. בעוד הרוק מנצל את החומרים המסייעים לשמור ולאזן את הגוף כנגד הכנסה של חומציות רבה מדי או בסיסיות רבה מדי לתוכו. אם רמת ה-PH ברוק נמוכה (מתחת ל6.5), ייתכן שהגוף מייצר יותר מדי חומצות  או שהוא מאוים על ידי חומצות משום שהוא איבד את יכולתו להסיר אותם דרך השתן בצורה מספקת. אם רמת ה-PH ברוק גבוהה (מעל 6.8), הגוף עלול לסבול מאוד, וזה יגרום לדוגמא: גז עודף, עצירות והתפתחות של שמרים, עובש ופטריות.

שאלת החקר:

כיצד סוג המזון משפיע על רמת ה-PH ברוק?

גורם משפיע

גורם מושפע

תכנון ניסוי:

מטרת הניסוי: לבדוק כיצד סוג המזון משפיע על רמת החומציות ברוק בעזרת מקלון לבדיקת PH.

כלים וחומרים: לימון(רבע לכל מתנסה), חלב (חצי כוס לכול מתנסה), לחם חום מחיטה מלאה (פרוסה אחת לכל מתנסה), מקלונים למדידת PH בנוזל, 3 קערות, מצלמה, טיימר.

בקרה: מתנסה רביעי שלא אוכל דבר ובודק את רמת הph שלו יחד עם שאר המתנסים שכן אוכלים מצרכים שונים.

חזרות: שלושה מתנסים, חזרה על שלבי הניסוי שלוש פעמים.

מהלך תכנון ניסוי:

1.  בכדי שהרוק בפה יהיה נטרלי, כל אחד שוטף את פיו בקפידה במי ברז לפני תחילת הניסוי ומצחצח שיניו.
2.  שלושת המתנסים ניגשים ואוכלים לימון, מחכים 50 דקות ולאחר מכן מודדים את רמת הph  ברוק על ידי יריקה על המקלון.
3. עכשיו בכדי שהרוק בפה יהיה נטרלי, כל אחד שוטף את פיו בקפידה במי ברז ומצחצח שיניו לפני אכילת המאכל הבא.
4.  שלושת המתנסים ניגשים ושותים חלב, מחכים 50 דקות ולאחר מכן מודדים את רמת הph  ברוק על ידי יריקה על המקלון.
5. עכשיו בכדי שהרוק בפה יהיה נטרלי, כל אחד שוטף את פיו בקפידה במי ברז ומצחצח שיניו לפני אכילת המאכל הבא.
6. שלושת המתנסים ניגשים ואוכלים לחם חום מחיטה מלאה, מחכים 50 דקות ולאחר מכן מודדים את רמת הph  ברוק על ידי יריקה על המקלון.
7. את התוצאות על המקלונים מצלמים ומעלים את התוצאות למחשב בצורת גרף וטבלה.

השערה:
אנו משערים כי לאחר שנאכל את הלימון, שהוא מאכל חומצי, גם הרוק יושפע מהחומציות ויהפוך מניטרלי לחומצי. אנו משערים כי לאחר שתיית החלב הרוק לא יושפע ויישאר ניטרלי, משום שגם החלב ניטרלי. בנוסף, אנו משערים שלאחר אכילת הלחם, שהוא מזון בסיסי, הרוק יושפע מהלחם ויהפוך לבסיסי.

מהלך הניסוי:

בניסוי שלנו, מור, אסף ועוז הם המתנסים בניסוי ושרון היא האחראית על הבקרה.

בניסוי שאנו מבצעים ישנו סדר מסוים החוזר על עצמו. בתחילה, כל מתנסה שוטף את פיו בקפידה, יורק אל קערית קטנה ובודק את רמת החומציות בפיו בעזרת מקל PH. כל אחד מארבעת המתנסים עושה זאת על מנת לוודא שהוא מתחיל את הניסוי עם רמת חומציות ניטרלית בסביבות 6-7. לאחר שהמתנסים ירקו אל הקערית כל אחד מהם בדק אתר רמת הph ברוקו ואכן לכל אחד מהמתנסים ישנה רמת חומציות ניטרלית בפה- למור 6.5, לעוז 7 ,לאסף 6.5 ולשרון 7 . לאחר שלב זה, כל המתנסים אוכלים רבע לימון באותו הזמן  מלבד שרון כיוון שרוקה חייב להישאר ניטרלי לאורך כל הניסוי כדי להראות שרק המאכלים משפעים ולא גורם חיצוני אחר. אנו מכוונים טיימר ל50 דקות, ובזמן הזה אף אחד משלושת המשתתפים לא אוכל או שותה דבר היכול להשפיע על התוצאות ועל המשך הניסוי. לאחר מכן, כל מתנסה יורק לקערית קטנה, בודק את רמת החומציות ברוקו על ידי מקל ph  והתוצאה שהתקבלה שונה לחלוטין מההשערות שלנו- למור היא הייתה בערך 6, לעוז 6.5 ולאסף 6.5 גם כן. לאחר שהגיעו לתוצאות, כל מתנסה שוטף בקפידה את פיו ומודד שוב מהי רמת החומציות ברוקו.

לכל אחד רמת הph הייתה בערך 7 ולא השתנתה מתחילת הניסוי,נשארה ניטרלית. לשרון רמת החומציות נשארה 7 כמו בתחילת הניסוי. לאחר שלב זה, כל מתנסה מקבל חצי כוס חלב ושותה אותה ביחד עם שאר המתנסים. שוב אנו מכוונים טיימר ל50 דקות ואף מתנסה לא אוכל או שותה. לאחר שחלף הזמן כל מתנסה יורק לקערית קטנה ובודק את רמת החומציות ברוקו. לאחר בדיקה מעמיקה בעזרת המקלון קיבלנו את אותה התוצאה הניטרלית אצל כל אחד. ואצל שרון עדין נשארה רמת החומציות 7. אנו ממשיכים לבצע את הניסוי וכעת כל מתנסה מקבל פרוסת לחם מחיטה מלאה. לאחר שכל משתתף סיים לאכול, כיוונו את הטיימר ל50 דקות כמו בפעמים הקודמות ובזמן זה אותם החוקים, אף אחד לא אוכל או שותה. לאחר שעבר הזמן כל משתתף ירק לקערית קטנה ובדק מהי רמת החומציות ברוקו. למור היא הייתה 7, לעוז 7 ולאסף 7.5, בדומה לבדיקות הקודמות, ניטרלי. הבקרה שלנו- רמת החומציות בפיה של שרון לא השתנתה במהלך כל הניסוי. הגורם המשתנה והמושפע בניסוי הוא סוג המזון שלא נשאר קבוע במהלך כל הניסוי. בנוסף, המשתנים הקבועים האחרים הם המשתתפים, הזמן, כמות המאכל והכלים והחומרים בהם השתמשנו.

תוצאות הניסוי:

לאחר אכילת הלימון רמת הPH ברוק השתנתה במעט מאוד, אך עדיין נשארה ניטרלית.

לאחר שתיית החלב רמת הPH ברוק לא השתנתה בכלל, נשארה ניטרלית ברמה ההתחלתית.

גם לאחר אכילת הלחם רמת הPH ברוק לא השתנתה ונשארה ניטרלית.

מסקנות מהניסוי:

מהניסוי שערכנו הסקנו שתי מסקנות עיקריות חשובות-

– כעבור כחצי שעה מזמן אכילת המזונות (בין אם בסיסיים או חומציים), הרוק ויסת את רמת הPH של מזונות אלו והחזיר את רמת הPH לרמת החומציות ההתחלתית (בין 6.5-7), כלומר נטרלית. עובדה זו שונה ממה ששיערנו לפני עריכת הניסוי. בתחילת הניסוי לא שיערנו שהרוק יווסת את רמת החומציות במזון. הסיבה שהרוק מנטרל את רמת הPH של המזון, ונשאר תמיד ניטרלי היא גם בכדי להגן על השיניים, בכדי שאנזימי העיכול שברוק יוכלו לתפקד כרגיל ובכדי שלא יתפתחו זיהומים או חיידקים בחלל הפה.

-לא קיים קשר ממשי בין סוג המזון, לבין השפעתו על רמת הPH ברוק כעבור זמן. גם עובדה זו שונה ממה ששיערנו לפני ביצוע הניסוי. נטיית המזון ליצור חומצה או בסיס אינה קשורה לרמת ה- PH של המזון עצמו. סוג המזון (בסיסי או חומצי) לא משפיע ישירות על הרוק, אלא משפיע על התאים בגוף ועל תפקודם. בכל מצב הרוק מווסת את רמת הPH לרמה ההתחלתית הנטרלית.

רעיונות להמשך החקר:

כהמשך למחקר שלנו בנושא זה, אנו מציעים כמה רעיונות לעתיד. רעיון אחד הוא לחקור האם קיימת דרך לנטרל את רמת הPH ברוק מיד לאחר אכילת מזון. לדוגמא, ניתן לבדוק האם אכילת מזון בסיסי וחומצי ביחד אשר ההפרש שלהם למידת חומציות ניטרלית הוא שווה, (לדוגמא: ההפרש בין 9 ל7, שהוא 2, הוא כמו ההפרש בין 5 ל7) יגרום לרוק להפוך לנטרלי מיד לאחר אכילת שני המזונות (כמובן שחייבים לחכות כמה דקות כדי למדוד את הרוק ולא את המאכל עצמו). הרעיון הנוסף שחשבנו עליו להמשך המחקר שלנו הוא לבדוק האם למידת הבסיסיות או החומציות של המזון יש קשר לזמן שלוקח לרוק לנטרל את עצמו. לדוגמא, ניתן לבדוק האם ככל שהמזון חומצי או בסיסי יותר, כך ייקח לרוק יותר זמן לווסת את החומציות.

ביבליוגרפיה:

אופק חדש- מהי חומציות הגוף? http://www.newhorizon.co.il/

http://www.ynet.co.il/articles למה צריך רוק בפה -YNET

ויקיפדיה- חומציות  https://he.wikipedia.org/wiki/PH

מטח- רוק http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7193

פורטל לתזונה בריאה- איזון חומציות בסיסיות http://www.eatwell.co.il/?Categor

קנגן ישראל- חומציות ובסיסות בגוף האדם http://kangenisrael.co.il

(מקור ספרותי)- מדריך מזונות בסיסיים וחומציים- ד”ר סוזן באון ולנטרי

רפלקציה קבוצתית:

לראשונה ששמענו שישנה מטלה במדעים, לחקור על נושא מסוים שגם יעניין אותנו וגם יהיה מגוון ככל שניתן. מחשבה זו מאוד הכבידה עלינו כיוון שזו הפעם הראשונה שאנו מבצעים עבודת חקר לגמרי לבד, השערות, תוצאות, מסקנות וניסוי עצמאי. לקח לנו זמן רב כדי להחליט על נושא, הצבנו חסרונות מול יתרונות לפי פרמטרים שונים כגון: ידע שיש לכל אחד מאיתנו, מידע נגיש הנמצא באינטרנט והתעניינות בנושא הקיים. לאחר שלבסוף החלטנו על נושא חשבנו כיצד נפתח אותו וניקח אותו למקום שלנו. תחילה, נפגשנו בכדי לערוך את הניסוי, לשער מה יקרה בו ולחשוב כיצד מבצעים אותו בדרך הנכונה והמדויקת ביותר.  נפגשנו עוד מספר פעמים כדי לבצע אותו אך כל פעם מחדש הוא נכשל לנו ועמדנו מול קשיים ובעיות שלא נתנו לפתירה. חקרנו עוד על הנושא, בררנו דברים חדשים שעוד לא שמענו עליהם, חזרנו על הניסוי מספר פעמים ולבסוף הבנו עם עזרה מאורי מה הייתה תקלתנו ומדוע כל פעם שביצענו את הניסוי הוא נכשל לנו.  לאחר הבחנה זו  כתבנו השערות, תוצאות ומסקנות,תכנון ניסוי ומהלך ניסוי חדש.  ובכן, בפעם הנוספת שביצענו את הניסוי זו הייתה הפעם האחרונה אשר עברה בהצלחה ללא תקלות נוספות. עבדנו אסף,עוז,שרון,ניר ומור בעבודת צוות, שיתוף פעולה, חלוקת עבודה הוגנת על פי ידע אישי וניסיון באותו הנושא. כל אחד מאיתנו תרם בזמן, בידע, באווירה ובמקוריות משלו.

רפלקציה אישית – אסף מלאכי

את העבודה התחלנו שבחרנו נושא, היה לנו קצת קשה לבחור שאלת חקר ונושא אך בסוף הצלחנו, הקשיים היו בעיקר להיפגש אז חילקנו את העבודה לכל אחד, אני חושב שאת החלק שלי עשיתי מעולה. מהעבודה למדתי הרבה על הנושא שלנו מקריאת מקורות המידע בעיקר אך גם מהניסוי שלנו. החלק שהכי נהנתי לעשות היה לכתוב את המשך המחקר מכיוון שהוא נתן לי לחשוב על אפשרויות לשדרג את המחקר ולהגיע להבנה יותר גדולה בנושא. אני בעיקר תרמתי לעבודה בלעשות ולתכנן את הרעיון הכללי ואת המבט לעתיד בנוסף לעוד דברים שחילקנו בנינו.

רפלקציה אישית – עוז עזרא

עבדתי בקבוצה עם מור פופוביץ’ , שרון אל בחר , אסף מלאכי וניר חמו. את רוב העבודה ביצענו יחד כקבוצה ורק לקראת סוף העבודה החלטנו להתחיל לחלק חלקים ממנה לכל אחד מחברי הקבוצה . נושא המחקר שבחרנו הינו נושא שאינו הוכח מדעית והוא עדיין בשלבי מחקר לכן במהלך העבודה גילינו מידע חדש רב. במהלך העבודה נתקלנו במספר קשיים כדון : מציאת מזונות חומציים ובסיסיים חזקים/ חלשים , ביצוע הניסוי , מציאת נושא מחקר מעניין שניתן לבצעו ומציאת הכלים הנכונים ביותר לבדוק איתם את רמת הph .את הקשיים פתרנו על ידי עבודת צוות מלאה וטובה , על ידי התייעצות עם המורה שהתייעצה עם גורמים נוספים בנושא , על ידי התייעצויות עם ההורים ועל ידי ניסיון (כל ביצוע ניסוי נוסף שעשינו לאחר שגילינו טעות בניסוי הקודם היה מוצלח מהניסוי הקודם לו . נהניתי נורא לעשות את עבודת החקר הזו ואני בטוח שגם חברי לקבוצה נהנו.

רפלקציה אישית- מור פופוביץ’

עבדתי בקבוצה עם עוז עזרא, אסף מלאכי, ניר חמו, שרון אל בחר. במהלך עבודתנו נתקלנו במספר בעיות כגון: מציאת נושא מעניין ומגוון, עמידה בזמנים ככל הניתן וביצוע הניסוי בצורה המדויקת ביותר, אשר נכשל לנו מספר פעמים. את רוב עבודתנו עבדנו ביחד אך לקראת הסוף חילקנו עבודה בצורה היעילה ביותר וכל אחד תרם ככל האפשר ועזר אחד לשני.

הבעיה העיקרית בה נתקלנו הייתה שהניסוי שביצענו נכשל לנו מספר פעמים ולא ידענו כיצד לפתור את זה ולהמשיך הלאה. לבסוף, חקרנו, שאלנו, נעזרנו באורי  והגענו למסקנה שעזרה לנו להתקדם ולערוך את הניסוי בצורה הנכונה. מעבודה זו רכשתי ידע בנוגע למספר נושאים, למדתי שעוזר לי לעבוד בעבודת צוות וזה דבר הממהיר את עבודתי והופכת אותה ליעילה ביותר.

אני מרוצה מהתוצר ומקווה שלאחר עבודה קשה והשקעת זמן רב גם הצלחנו לבצע את עבודת החקר בצורה הנדרשת והטובה ביותר.

רפלקציה אישית – ניר חמו

העבודה הייתה מהנה מאוד, והאמת, למדתי דברים חדשים על הפה, תפקידיו ועל חומציות בכלל. בעבודה תרמתי את הכישור שלי לצלם ואני תיעדתי בתמונות את הניסויי וגם את הניסויים הקודמים שביצענו וכשלו. בנוסף חיפשתי מידע באינטרנט וכתבתי את מסקנות הניסוי ואת מהלך ותכנון הניסוי וכמובן שעזרתי לאחרים בשאר העבודה אך אלו היו הדברים העיקריים שעשיתי.

היה לי מאוד נוח לעבור קבוצה אף שבהתחלה נורא פחדתי לעשות צעדים דרסטיים כי בסך הכול הצטרפתי לקבוצה כרגע אבל מיד בפעם הראשונה שנפגשנו הרגשתי בנוח ותפסתי לי את המקום שלי בעבודה. הם בסך הכול חברים שלי ואין סיבה שהם יתנו לי להרגיש לא בנוח.

הדברים שהיו לי קשים בעבודה הם עמידה בלוח זמנים. בעצם כאשר הצטרפתי חשבתי שיש התקדמות מעשית בעבודה אך כשהגעתי עוד לא בוצע הניסוי ובקושי תוכנן. בנוסף היה לי קשה להתמודד עם הניסוי עצמו כיוון שלא הבנתי מה קורה בגלל התוצאות המשונות בניסוי ולכן גם פנינו לעזרת אורי.

במהלך העבודה למדתי על עצמי שיש לי יכולת הסתגלות גבוהה בתוך חבורה של אנשים וגם שאני יודע לכתוב מה שאני צריך ומהר כשאני מספיק מרוכז.

בעבודה שעשינו אני מרוצה מהניסוח של העבודה ועבודת הצוות המדהימה שהייתה ושכול אחד לקח חלק וביצע אותו בצורה טובה מאוד.

רפלקציה אישית- שרון אל בחר

עבדתי בעבודת החקר עם מור, אסף, עוז וניר. במהלך העבודה נתקלנו בכמה קשיים. הראשון היה בחירת הנושא, לא ידענו לאיזה כיוון ללכת, כלומר פיזיקה, ביולוגיה או פיזיקה, אך לאחר שאסף הציע את הנושא הזה כולנו הסכמנו והחלטנו לבחור בו. קושי נוסף שנתקלנו בו הוא שאלת החקר. לאחר בחירת הנושא לא ידענו מה אנחנו רוצים שיהיה הגורם המשפיע והגורם המושפע שלנו. גם את הקושי הזה הצלחנו לפתור. לאחר בחירת הנושא ושאלת החקר, כתבנו את תכנון הניסוי. הייתה לנו תקלה עם ביצוע הניסוי שלא הצלחנו לפתור, ורק אחרי 2 פעמים שביצענו את הניסוי, הצלחנו להבין את הבעיה. שוחחנו עם אורי המורה שלנו והיא הסבירה לנו מה הבעיה. לאחר שהבנו את הבעיה, תיקנו את תכנון הניסוי וביצענו אותו שוב. לבסוף הצלחנו להוציא תוצר, ואני אישית מאוד מרוצה ממנו. מאוד נהינתי במהלך העבודה, אהבתי גם את נושא העבודה ונהינתי לעבוד גם עם מור, אסף, עוז וניר. במהלך העבודה עזרתי כמעט בהכל, לא היה משהו ספציפי במיוחד שעבדתי עליו.