סיפורו של בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס ע”ש פועלי נמל תל-אביב הסלוניקאים – אוגדן ג’

                                  מה באוגדן ג’

נפתח בסקירת החזנים ושליחי הציבור שפעלו בבית הכנסת והיכן שניתן שילבנו פסי קול וסרטונים. גם מתפללים ששימשו כשליחי ציבור בעיר בימי חול, מתועדים בסקירה זו להנצחתם. לאחר מכן נתאר ביקורים של קבוצות ויחידים שבאו במשכננו ושמעו סקירות היסטוריות על המקום, על פועלם של פועלי הנמל הסלוניקאים בנמל ובבית הכנסת. בקבוצות, נמנו תלמידים, חיילים, קבוצות מקצועיות ויחידים והכל, בהתנדבות וללא תשלום למען האדרת המקום.

המשובים והתגובות שקיבלמו, מדברים בעד עצמם והללו שובצו באיורים שובי עיין באוגדן. מיד לאחר מכן נתאר בקצרה את בנייתו של נמל תל-אביב, היסטוריה צרופה של העיר הלבנה אותה נהג לספר ותיק ביה”כ אפריים ברוך, נתאר את הנמל בסרטים, בשירה ובציורים ומיד לאחר מכן אנו מתארים את הקשר בל ינתק בין הנמל לבית הכנסת.

נקנח בכתבות עיתונות וטלויזיה שנכתבו אודות משכננו ובסיום מספר מילים אודותיי כעורך האוגדנים.
תקוה אנו שתהנו ותתמכו.

                   חזנות וחזנים בבית הכנסת

במשך שנים רבות היה סגנון התפילה בבית הכנסת סגנון

תפילה ירושלמי בבלי. במרוצת השנים ועם תחלופת חזנים

ומתפללים השתנה סגנון התפילה והוא נע בין סגנון תפילה

ירושלמי בבלי וסגנון תפילה של יהודי המגרב. נביא דמויות

החזנים ששרתו בקודש ונספר מעט על כל אחד ואחד.

היה קושי לאתר ולשחזר את ראשוני החזנים והקוראים בתורה

ומראש אנו מתנצלים אם נשמט שם זה או אחר מהרשימה.

                                 החזן אהרון לוי ע”ה
חזן נוסף שיוזכר הוא החזן אהרון לוי ע”ה. זכור לעורך האתר היטב שאהרון שימש כחזן במשך שנים רבות והנעים ובקולו הדק והערב הנעים את התפילות בבית הכנסת וכך גם מעיד וותיק בית הכנסת  אהרון ארוך נ”י. אנו מפרסמים את תמונתו וקוראים לכל מי שיודע פרטים נוספים עליו, לכתוב לנו על מנת שנכבד את זיכרו.

.                              . 

                            החזן רחמים מזרחי ע”ה
רחמים בן טובה ודוד מזרחי ע”ה היה במשך עשרות שנים חזן וקורא בתורה בבית הכנסת. איש, נעים הליכות, חייכן, תמיד שמח בחלקו, בעל קול ייחודי בתפילותיו ובעת הקריאה בתורה. הטביע חותמו על מתפללי בית הכנסת במשך שנים רבות בהם שימש בתפקידיו. היות ולא מצאנו תמונות של רחמים, גזרנו תמונתו מאירועי בר המצוה בהם השתתף כחזן. הלך לעולמו יח’ תמוז תשנ”ח.

.                         .

החזן רחמים מזרחי ע”ה – לקט משנות השמונים

החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
נשמת כל חי

החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות
את קרבני לחמי לישי

החזן יוסף הררי ע”ה – פרקי חזנות

ורוח כל בשר תפאר ותרומם

                             החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו
מזרחי, משמש כחזן בבית הכנסת וקורא בתורה כבר משנות השבעים המוקדמות. מזרחי, שימש כמורה בבית הספר לחזנות בירושלים וידוע בארץ ובארצות מעבר לים בזכות פייטנותו והמאקמות השזורים בפיו בטעמי המקרא. הכשיר תלמידי בר-מצוה רבים לקרוא בתורה. רבים היו מגיעים לבית הכנסת ממרחקים על מנת לשמוע ולהנות מחזנות ראויה ומעולה. די בשיטוט קצר בין שולי האוגדנים ובאתר האינטרנט של בית הכנסת בכדי להבין שמזרחי הטביע חותמו על בית הכנסת, בשמחות השונות, בר מצוה, הכנסת ספר תורה ועוד.
.                   .

 החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

“חיזקו וגילו”. מתוך התפילה לראש השנה.

 החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

“לך אלי”. מתוך פתיחת התפילה לערב יום הכיפורים

 החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

“אחות קטנה”. מתוך פתיחת התפילה לערב ראש השנה

 החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

“עת שערי רצון”. מתוך פתיחת התפילה לתקיעת השופר בראש השנה

החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

“קדושה”

החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

עם הגיע ר’ יעקב מזרחי לגבורות, ערכנו סרטון משעשע בן 27 דקות, עתיר ברכות לחזן שלנו וגם לרגל חמישה עשורים של חזנות ופייטנות

החזן והפייטן יעקב מזרחי הי”ו

עם הגיע ר’ יעקב מזרחי לגבורות, הוענק לר’ יעקב בטקס מרשים מגן מרשים לעדות על פועלו רב השנים בבית הכנסת

              מתפללים ששמשו בקודש כחזנים 

במרוצת השנים ובמהלך כל שבוע ושבוע עלו מתפללים נוספים

ושימשו כחזנים בעיקר בתפילות מנחה וערבית בימי חול ובימי

שבת וחג.

נביא בפניכם מספר דמויות ששמשו בקודש בהקשר זה. מטבע

הדברים, עורך האוגדן פועל מתוך זיכרון כך שיתכן ופרטים

מהעבר הרחוק נשמטו מזכרונו. היה ומי מהמעיינים באוגדן יש

בליבו להעיר או להאיר בהקשר הזה, נשמח לשמוע את

הערותיו והארותיו.

אריה (ליאון) גביוס ז”ל
בסרטון מתוך התכנית עמוד האש, מספר ליאון גביוס על הקמת הנמל

                        עימנואל (מנולי) אהרון בן שמואל ורחל ע”ה
מנולי נמנה על יוצאי יוון, היה חבר וותיק ושימש שנים רבות כגבאי בית הכנסת. שימש כשליח ציבור וסיפורי חז”ל ומדרשי האגדה אותם סיפר בסעודה שלישית זכורים לרבים מהמתפללים עד היום. היה  נעים הליכות ותמיד תמיד חיוך של טוב לב היה נסוך על פניו. עימנואל הלך לעולמו ב ז’ מנחם אב תשנ”ו.
.                              .

עימנואל אהרון בן שמואל ורחל ע”ה

לשם יחוד קודשא בריך הוא

                              עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה
זהו ספר תהילים שנתרם לבית הכנסת על ידי הגבאי הוותיק עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה אח למוטקה ולפפו ע”ה גם הם היו מבאי בית הכנסת. מנולי שהיה מיוצאי יוון, היה מוותיקי המתפללים, איש נאמן ומסור למקום בצורה יוצאת דופן.
תכונה בולטת באופיו הייתה התמימות, סוג של ביישנות כאשר דיבר עם עמיתיו לבית הכנסת, תכונה מופלאה של אדם צנוע.  משפר מרדכי אבולעפיה חבר עמותת ביה”כ :”זכרוני, לפני כ 35 שנים, לאחר ימים נוראים בהם שימשתי כ”בעל תוקע”, דפק בדלת ביתי מנולי ובחיוך מבויש הושיט את ידו בה היה שי קטן וצנוע, שני בקבוקי יין באריזת קרטון. זכורני היטב את השמחה שמילאה את ליבי ברגעים אלה על המחווה שמנולי הביע בפני בצורה פשוטה ותמימה – תודה והערכה”.
את אהבתו לבית הכנסת ביטא בעושר ביטוי המתבטא במילים מועטות, “מתנה מכל הלב, באהבה, מנולי”.

                            עימנואל (מנולי) אהרון ע”ה
שני אחיו של מנולי, פפו ומוטקה היו גם הם מבאי בית הכנסת. בסרטון, מרדכי מוטקה אהרון ע”ה מספר על אחיו עימנואל (מנולי) ע”ה

                         עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה

עזרא, בנו של מייסד בית הכנסת, גבאי וותיק נמנה עם באי המשכן הקבועים. פעל רבות והכשיר תלמידים רבים לבר מצווה, לימד הנחת תפילין וטעמי המקרא רבים מיוצאי בית הכנסת. עזרא היה משתתף פעיל בעריכת שמחות, חרוזיו ונאומיו בחגיגות חתנים היו יוצאי דופן בטעמיהם המתוקים והנעימים. שימש כחזן בעיקר בתפילות מנחה וערבית ובתפילת מוסף של שבת. בנו אהרון, רס”ר (מיל’) בצנחנים, נהרג במלחמת לבנון השניה והוא בן 32 שנים בלבד.  מאז השתנו חייו של עזרא והפכו להלומי צער ויגון.  מספר חברו מרדכי אבולעפיה: הייתי נפגש עם עזרא כמעט מדי יום עת טיילנו בנמל. הוא נשא כאבו בעוז וכך אמר לי מס’ חודשים לפני פטירתו – אין לי דבר וחצי דבר  נגד המדינה שהחזירה לי את בני בארון, הוא נפל למען המולדת, יש בליבי על שלא מסייעים לי מספיק לרכש תרופות”. בטקס זיכרון לחללי הצנחנים בשנה השניה לנפילת בנו, אמר  לשר הביטחון שבא לנחמו –

   עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה
תפילת מנחה

עזרא בן ג’מילה אהרון יחזקאל ע”ה

עזרא חונך תלמיד בר מצוה, 1992

מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה  הי”ו – בעל תוקע

מספר חבר עמותת בית הכנסת מרדכי אבולעפיה: “הימים, תחילת שנות ה 80. בעל התוקע הקבוע של ביה”כ עקר למקום מגורים בעיר אחרת וביה”כ נותר לקראת הימים הנוראים בחסר. פנה אלי גבאי ביה”כ מרדכי מורדוך גבאי ע”ה וביקש ממני למלא את התפקיד. אני? שאלתי, בעל תוקע חייב להיות נשוי עם ילדים ואילו אני רווק. מורדוך חיבק אותי ושאל במבטא היווני שאיפיין אותו, תראה אבולעפיה, וכשהוא מצביע לקהל שאל אותי, תגיד לי, מי יתקע? מי? רק אתה”. ובלית בררה קיבלתי את התפקיד ומאש ועד היום אני משמש בתפקיד זה.
.                          . 

מרדכי בן יצחק וסופי אבולעפיה  הי”ו – בעל תוקע
סיפורו של מרדכי אבולעפיה

“הימים, ימי מלחמת לבנון הראשונה. שירתתי כק.קשר חטיבת החי”ר של בית הספר לקצינים בדרגת סרן. חדשות לבקרים היינו מוקפצים ממצפה רמון ללבנון להשתתף בלחימה. ערב ימים נוראים תשמ”ג, השופר היה איתי בבסיס על מנת להתאמן וללמוד הלכות התקיעה. ב 2 לפנות בוקר העירו את כל החטיבה והורו לנו להתארגן להטסה לנמל התעופה של ביירות לכניסה רגלית לעיר. ההתארגנות הייתה בנוה”ק בזק, ציוד קשר, זיווד נגמשים, חלוקת הוראות קשר וברקע, מציקה לי עובדת היעדרותי הצפויה מתפילות ראש השנה וכמובן הבעיה שתיווצר בבית הכנסת מהיעדרות זו. בשעת בוקר מוקדמת כשמסביבי חיילי הפלוגה אצים רצים ומתארגנים, זימנתי את הפקידה הפלוגתית וביקשתי ממנה לצאת בבוקרו של יום, לסור לביתי ולמסור את השופר לאימי ולבקש ממנה למסור אותו לעימנואל מנולי אהרון ע”ה ולספר לו על היעדרותי הצפויה עקב האירועים. עוד באותו הבוקר, הסיעו את החטיבה לשדה התעופה הצבאי רמון ומשם הוטסנו ללחימה בביירות.

 סיפורו של מרדכי אבולעפיה – המשך

יושבים בבלקון (מרפסת) ביתם הצנוע ופנתה אליהם בשאלה:
“האם תוכלו לעזור לי ולומר היכן מתגורר מרדכי אבולעפיה”?  והימים, ימי לחמה עזה בלבנון כשמדי יום נופלים חיילים. אהרון וג’מילה, היו המומים ונרעשים. הם חשבו שהחיילת באה לבשר לאימי את הבשורה המרה על נפילתי בקרבות. הוא גר ממול אמר אהרון והצביע בידו הרועדת לעבר ביתי. החייל פנתה לעבר הבית ודפקה בדלת ביתי אימי ע”ה, שהעברית לא הייתה שגורה בפיה.אימי, לא הבינה בדיוק מה סיפרה החייל פרט לעובדה שהיא מסרה בידה את השופר. בבכי מר הוא עזבה את פתח הבית ורצה ריצת עמוק לעבר…. ביתם של אהרון וג’מילה כשהיא צווחת ומיבבת.  אהרון וג’מילה, שאך לפני מספר דקות פגשו את החיילת, ראו לפתע מיד את אימי רצה לקראתם כשהיא זועקת ובוכה ועינהם התמלאו דמעות צער. הם היו בטוחים בנפילתי. רק לאחר ששמעו מאימי על מטרת בואה של החיילת, הם פרצו בצחוק, הרגיעו את אמי שנשמה לרווחה כשהבינה את אשר אירע. ומי היה בעל התוקע באותה השנה בבית הכנסת, זאת לא אדע”.
עד כאן סיפורו של מרדכי אבולעפיה הי”ו.

                  בעקבות הספר “מרפסת על הים”. 21/2/2011
רמי בר-אדון אשר התגורר בסמוך לבית הכנסת מספר על ילדותו בקרבת הנמל  ובסביבותיו ועל רקע ספרו “מרפסת מול הים”. המטיילים שמעו גם סקירה על בית הכנסת לרבות זיקתו לסיפורי הנמל לאחר מכן הקריאו המדריך ורמי בר-אדון מקצת מספורי ילדותו בשכונה שהייתה בשנות החמישים והשישים, שכונת פועלים, אנשי כפיים צבעוניים שהיו וברובם אינם. רמי, הוא בנו של יעקב בר אדון ע”ה מבאי ומתפללי בית הכנסת.
.           .

                          31/3/2011 ביקור מורים
ביקור מורים ומורות בבית הכנסת בעקבות ספרו של רמי-בר אדון “מרפסת על הים”. אפרים ברוך ע”ה מספר את סיפור הנמל וסיפורו של בית הכנסת בערב מרתק המשחזר את ההיסטוריה של הנמל ובית הכנסת כמו גם את סיפורי ילדותו של רמי בר אדון ברח’ כג’ יורדי הסירה בואכה נמל תל-אביב.
.            .

                         ביקור תושבי אורנית. 10.7.2012
במסגרת סיורים שעורך רמי בר-אדון בנמל ובסביבותיו ועל רקע ספרו “מרפסת מול הים” ביקרו תושבי אורנית גם בבית הכנסת. בפתח הדברים שמעו האורחים את סיפור בית הכנסת המשתלב והשזור בסיפורי הנמל. לאחר מכן הקריא רמי בר-אדון מקצת מספורי ילדותו בשכונה שהייתה בשנות החמישים והשישים, שכונת פועלים, אנשי כפיים צבעוניים שהיו וברובם אינם. רמי, הוא בנו של יעקב בר אדון ע”ה מבאי ומתפללי בית הכנסת.
.         .

                          ביקור שמיניסטים.  9/9/12
ביום א’ 9/9/2012 ביקרו בבית הכנסת תלמידי תיכון מכיתה יב’ בביה”ס תיכון עירוני ה’ בתל-אביב. התלמידים שמעו אודות בית הכנסת מיום הקמתו, זיקתו לנמל תל-אביב, שמעו מעט היסטוריה על הנמל ואף צפו בשני סרטים, האחד לכבוד מקימי הנמל והשני, “בואו לבית הכנסת של הסבא”. בסיום, זכו התלמידים לשמוע קול שופר לכבוד ראש השנה. פעילות זו נעשית בהתנדבות מלאה ולשביעות רצון התלמידים וצוות המורים והמורות.שנה טובה ומבורכת.
.             .

     ביקור תלמידי כיתה י’. תיכון עירוני ה’. תל אביב. 13/9/2012
ביום ה’ 13/9/2012 נערך ביקור תלמידי כיתה י’ מתיכון עירוני ה’ בתל אביב. גמלאי הנמל וותיק ביה”כ אפרים ברוך, סיפר על תחילתו של הנמל, סיפורים פיקנטיים אישיים וציבוריים הנוגעים לנמל, הברחות הנשק מתחת לאפם של הבריטים, בניית שולות המוקשים לצי הבריטי ואודות חייהם של פועלי הנמל באותה העת. בנוסף, שמעו התלמידים אקטואליה של ביה”כ, פעילותו כיום, התפילות, האירועים וכל מה שנעשה היום, כ 80 שנה מיום הקמתו.לסיום, שמעו התלמידים מפי מרדכי אבולעפיה על רה”ש וכן תקיעת שופר בימים הנוראים.
.        .

           10.6.2013 ביקור מורים גימלאים בהדרכת אפרים ברוך
שעתיים מרתקות בהם סופרו פרשיות מרתקות מהתקופה לפני קום המדינה. מצוקת הישוב העברי עם חסימת נמל יפו, הפתרונות שהישוב העברי מצא בהקמת הנמל תל אביב, פריקת שקי המלט, משלוח תפוזים לכתר הבריטי, מכתב תודה מארמון המלך, פועלי הנמל שהקימו את שולות המוקשים לצי המלכותי הבריטי, אורח חייהם של פועלי הנמל, דמויות ססגוניות מהעבר הרחוק ובהם זאב הים, פועלי הנמל שייסדו את בית הכנסת ופרפראות משעשעות שטובלו בקורטוב של הומור והכל בהדרכת וותיק בית הכנסת וגמלאי הנמל  אפריים ברוך שסיפר את הסיפורים בלשון קולחת ומרתקת. אפרים, יליד 1920 סיפר גם את סיפור חייו, נעוריו בירושלים, ההחלטה לעקור לתל אביב והגורל שהביאו לעבודה בנמל תל אביב.

                  ביקור יחידה צבאית מסווגת. 7/9/15
לקראת ימים נוראים תשע”ה ביקרה בבית הכנסת יחידה צבאית מסווגת. הביקור נעשה במסגרת יום יום חינוך בה ביקרו החיילים גם בנמל , תל-אביב. את הביקור ליוותה מדריכת חוי”ה נכדתו של מאיר טהורי, עמית זיגל. החיילי שמעו סקירה היסטורית על בניית הנמל, על קבוצת הפועלים מסלוניקי שבאה במיוחד לארץ על מנת לסייע בבניית הנמל וכמובן על בנייה וייסוד בית הכנסת. כמו כן שמעו החיילים מפי מרדכי אבולעפיה מקצת מסגנונות התפילה, האוכלוסיה המרכיבה את מתפללי בית הכנס ואקטואליה. מטעמים מובנים אנו מסתירים את פני החיילים.

                           ביקור יחידה צבאית  25/9/16
ביום א’ 25/9/16 ביקרו בבית הכנסת שתי קבוצות חיילים האחת מהן מיחידה צבאית של צה”ל. הביקור היה במסגרת סיור בנמל תל-אביב. החיילים שמעו הסברים על בית הכנסת, זיקתו לנמל, העל ההסטוריה שלו, על מייסדיו ועל יהודי סלוניקי שהיו עובדי נמל, על ההווה, אקטואליה ועל עתידו על רקע התביעה לפינוי שהוגשה נגד בית הכנסת. בין היתר קיבלו החיילים הסברים וסקירה על מהותו של בית כנסת במסורת ישראל, תולדותיו, התפתחותו, על השוני בין בית כנסת ספרדי לזה האשכנזי. החיילים התכבדו בשתיה קרה וההרצאה לוותה בתמונות וסרטונים מאז הקמת הנמל. הכל, בהתנדבות, בחיבוק ובאהבה לחיילי וחיילות צה”ל ומפקדיהם. תחזקנה ידיהם.

               ביקור מורים מארגון המורים. 12/12/16
מספר מרדכי אבולעפיה חבר עמותת ביה”כ: “הבוקר, עת דיוושתי על אופניים בנמל תל אביב כמצוות חז”ל ל”חילוץ עצמות” הבחנתי בהתגודדות נשים ומהר מאוד הבנתי שמדובר בסיור מקצועי. לא עברו מס’ דקות וקבוצה זו התייצבה בבית הכנסת כמצוות “עבדכם הנאמן”, התיישבו במושבים והאזינו ל”סיפורו של מקום”. חזרנו במנהרת הזמן לשנת 1936 בארץ וביוון. החל מהמאורעות דרך המשבר הכלכלי שביון שהביא לארץ את הפועלים שבנו את נמל תל-אביב והקימו וייסדו את בית הכנסת יחד עם קבוצה נוספת של יהודים ספרדים. הפלגנו בשיח מרתק על בית הכנסת, ההבדלים בין ביה”כ ספרדי לזה האשכנזי, על מאפייני המקום, האקטואליה, התביעה לפינוי וקינחנו בפרפראות ואנקדוטות משעשעות מבית הכנסת. המשובים היו נלהבים והאורחות והאורחים היו נרגשים מ”הפינה החמה והמרגשת” (כך לדבריהם). בטוחני שייצרנו עוד שגרירים טובים למקום

       ביקור הגן העירוני השכן, ערב ראש השנה תשע”ח 18/9/17
ביום שני 18/9/17 ביקרו בבית הכנסת שתי כיתות גן עירוני מהגן השכן. את הילדים קיבלו רחמים שמאי ומוטי אבולעפיה. ילדי הן הרכים קיבלו הסברים מהו בית הכנסת, כיצד הוא בנוי, מהו ארון הקודש, ספרי התורה ושאר תשמישי הקדושה. מארון הקודש הוצא ספר תורה והילדים עמדו על מבנהו, מהו מכיל, אילו פרשות כתובות בו ואודות הקלף עליו כתובים הפרשות. היות ועומדים אנו ערב ראש השנה הוקדש חלק נכבד מהזמן להסביר על מהות החג, מקורו, מנהגי החג, התפילות בחג וכיו”ב. הודגמו לילדים תקיעות שופר, סוגי התקיעות מתי תוקעים וכיו”ב. ההשתתפות הייתה ערה ביותר וסקרנות הילדים הייתה גבוהה ונשאלו שאלות מעניינות ומרתקות (“כיצד הופכים דף בספר התורה?”) והתשובות היו בלשון פשוטה וברורה. המשוב שהתקבל מהגננות היה חיובי ביותר והעיד על הצלחת הביקור ובכך יהיה שכרנו. שנה טובה לילדי הגן, לגננות ולסייעות. היות וחל איסור לפרסם את פני תלמידי הגן לא הובאו תמונות ילדים.
.                         .

               ביקור ילדי הגן ערב חג הסוכות תש”פ, 11/10/19
ביום שישי 11/10/19  ה’ תשרי תש”פ ביקרו ילדי גן כד’ בסוכה. הילדים הרכים קישטו את הסוכה, שמעו הסברים על ראש השנה ויום הכיפורים התעניינו בספר התורה ובעיקר התעניינו וביקשו לשמוע קול שופר.מקצתם ניסו לתקוע בשופר ומקצתם באו לראות מקרוב את ספר התורה והכל, בשמחה גדולה ובאוירה נעימה. * היות וחל איסור לפרסם את פני תלמידי הגן התמונות צולמו מאחור על מנת שפני הילדים לא יהיו גלויות.
.      .