המהפכה התעשייתית

דנה ירדן,נויה כתבן ונוי פידלמן

מהפכה- 

אירוע היסטורי המשנה, בזמן קצר יחסית, את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי (=נוגע לשרשו ולעיקרו של הדבר) בתפיסתו החברתית והפוליטית.

תעשייה-

קבוצה של עסקים אשר חולקים שיטה משותפת ליצירת רווחים.

מה הניע את המהפכה?

• סובלנות דתית –

עד המהפכה התעשייתית אנגליה נקרעת ע”י מחלוקות דתיות.

• צמצום הפיקוח הממשלתי על ידי גילדות (אגודה של בעלי מקצוע מאותו תחום) ורשויות ממשלתיות דבר שמעודד אינדיבידואליזם (תפיסה שבה הפרט הוא יחידה העומדת בפני עצמה. הקהילה והכלל הם לא המרכז אלא האדם הוא המשמעותי והחשוב. הפרט הוא ייחודי ועצמאי)-

אפשר לצבור רכוש אישי ואפשר לפעול בכדי להגדיל את הרכוש הפרטי .

• שינוי בגישת החוק כלפי הרכוש הפרטי-

 הגישה הופכת להיות יותר ליברלית (אמונה בערכי החופש) כלפי הרכוש הפרטי.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבוד אנושי, לכלכלה תעשייתית שמונעת שבאמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

למה גרמה המהפכה התעשייתית?

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא “עיור”. 

המהפכה התעשייתית גם גרמה להמוני עובדי ייצור לאבד את עבודתם, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

בנוסף גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות. 

המהפכה התעשייתית הראשונה- השתמשה במים ובכוח הקיטור←כדי למכן את הייצור. (במאה ה-18)

 המהפכה התעשייתית השנייה-רתמה את החשמל←כדי להגיע לייצור המוני. 

(תחילתה במאה ה-19 וסיומה במאה ה-20 בתחילת מלחמת העולם הראשונה).

המהפכה התעשייתית השלישית-השתמשה באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע←כדי להביא לאוטומציה של הייצור. (במאה ה-20)

כעת, מתחילה המהפכה הרביעית-המהפכה הדיגיטלית המתרחשת מאז אמצע המאה הקודמת, והיא מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי.(כעת)

דוגמה למהפכה-מהפכת הפחם-נויה

הפחם שימש כחומר בעירה שבעזרתו פעל מנוע הקיטור, והביקוש לו עלה.

בתחילת המאה התשע עשרה כבר עבדו פועלים רבים במכרות הפחם באנגליה ובגרמניה.

מהפכת הדפוס- נויה

גוטנברג היה צורף זהב. הוא התמצא היטב במלאכת ההטבעה וההחתמה. עיקר המצאתו הייתה במעבר מלוחות מגולפים לאותיות מגולפות עשויות מתכת.

מהפכת הדפוס היא מהפכה אשר נחשבת לאחת החשובות.

היא קרתה במאה ה-15, על ידי יוהאן גוטנברג בגרמניה.

היא גרמה לעלייה דרמטית ברמת החיים, הידע והמשכל של האנשים שחיו באירופה באותה תקופה. בשנת 1456 יוהאן גוטנברג הוציא לאור בבית הדפוס שלו בגרמניה את הספר המודפס הראשון באירופה: כתבי קודש (הכוללים את התנ”ך והברית החדשה) בשפה הלטינית. הדפסת הספר נמשכה שלוש שנים. הדפוס הביא לשגשוג בהפצת הספרים. 

לפני המצאת הדפוס- אנשים לא ידעו קרוא וכתוב והיו חסרי השכלה.

המצאת הדפוס אפשרה לאנשים רבים ללמוד לקרוא,לכתוב ולרכוש השכלה (דבר שהיה במשך דורות רבים אצל העשירים, אנשי הכנסייה ואנשי שלטון).  

עבודת ילדים- דנה

אחד מצדדיה האפלים של המהפכה התעשייתית היה העסקת הילדים במפעלים השונים. רק לפני 100 שנים ילדים אלה נאלצו לעבוד במפעל כדי לעזור לפרנס את משפחתם.

הילדים עבדו ימי עבודה מלאים, מזריחה עד שקיעה, שתופסים את זמן הלימודים שלהם.

בעקבות מקומות ואיכות העבודה היו לילדים המון בעיות בריאותיות כגון גזים רעילים, מחסור בשמש ומחלות נשימה ופיזיות כגון פגיעה מעמידה על מסילות הקרונות נושאות הסחורה, וממכונות כבדות שכיום אסור להתקרב אליהן כאשר הן עובדות.

המעסיקים של תקופת המהפכה התעשייתית ניצלו את ממדיהם  ותמימותם של הילדים,

שכרם של הילדים היה נמוך מאוד, כמו 3 דולר בשבוע, או 75/40 ליום עבודה מלא.

אז היה נהוג שגילם של הילדים העובדים באותה העבודה היה יכול להיות חמש או שלוש עשרה, תלוי בחוזק של אותו הילד.

תנאי העבודה של הילדים היו מחפירים ומזעזעים, תנאים שכיום אף עובד לא היה מקבל, הילדים נאלצו לאכול בפינות העבודה שלהם בהפסקות שלא נמשכו בדרך כלל יותר מרבע שעה, עוד בעיה שהייתה אצל הילדים המועסקים במפעלים הייתה חוסר בבגדים מתאימים לעבודה, היה נפוץ כאשר ילד שאפילו לא השיג לעצמו נעליים לעבודה, נאלץ לעבוד יחף לאורך כל היום.

עשיית הטקסטיל- נוי

התפתחויות בתחום התעשייה היו אחד מהכוחות המניעים של התהליך הקרוי המהפכה התעשייתית. אחת מהן הייתה תעשיית הטקסטיל.

לחלקים מהודו, סין, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והמזרח התיכון יש היסטוריה ארוכה של ייצור טקסטיל מכותנה באופן ידני, שנהפך לענף תעשייה מרכזי זמן מה לאחר 1000 לספירה. בהודו חלק משמעותי מבדי הכותנה יוצר לשווקים מרוחקים, ונארג בדרך כלל על ידי אורגים מומחים. בעקבות עידן התגליות, החל מסחר נרחב של בדי כותנה, שהייתה חומר גלם קשה להשגה באירופה, בין הודו למדינות אירופה השונות, שעד אז היו זמינים בהן צמר ופשתן בלבד.

ההמצאות בתחום הטקסטיל הופעלו על ידי כוח אדם או על ידי מים. מדובר על המצאות ששיפרו את תנאי העבודה הקשים שהיו לפני כן, אבל לא מדובר בהמצאות שגרמו למהפכה. אחת ההמצאות החשובות יותר היא מנוע הקיטור שהמציא ג’יימס ווט ב-1769 . הוא המציא את מנוע הקיטור ב- 1769 אבל עברו עוד 13 שנה עד אשר הוכנסו השיפורים והמנוע נכנס לפעילות בתחום הטקסטיל. עד לשנות ה-80 של המאה ה-18 תעשיית הטקסטיל הבריטית השתמשה אך ורק במים ככוח הנעה ולא בקיטור. 

אחת ההמצאות שהייתה קריטית הייתה מכונת האריגה ( אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד) כי היא גרמה לסגירת כל תעשיות האריגה הביתיות והעבירה אותם למפעלי התעשייה. התהליך הזה של העברת המפעלים מיחידות קטנות ליחידות גדולות ועצם העובדה שיש מכונת אריגה חדשה הביאו להתמקצעות של האורגים, הם הפכו לכוח עבודה דרוש וזה הביא לשגשוג גדול בתעשיות הטקסטיל.

מקורות מידע

תעשיית הטקסטיל

תעשיית הטקסטיל

המצאת הדפוס-נויה

תעשיית הטקסטיל-נויה

עבודת ילדים- דנה 

 קישור נוסף

מצגת מט”ח

מצגת

קישור

המהפכה התעשייתית מידע