בשמלה אדומה

בשמלה אדומה ושתי צמות,
ילדה קטנה, יחידה ותמה
עמדה ושאלה – למה?

מה הפסקה הזו אומרת לכם? איזו אסוציאציה היא מעלה בכם?
האם זכרונות ילדות? אולי בעצם שאלות מחאה? ומה אם אספר לכם כי זהו בעצם שיר על החום של ישראל?

את השיר : “בשמלה אדומה” כתבה רותי ספרוני והלחין יאיר רוזנבלום.

מי הייתה רותי סיפרוני?

רותי ספרוני נולדה בתל אביב, וכבר מגיל צעיר ניגנה על פסנתר וגיטרה. בעקבות אהבתה למוזיקה ולאומנות החלה לכתוב ולחרוז ובמהלך ילדותה השתתפה בכמה תחרויות כתיבה.

במהלך השנים כתבה רותי הרבה שירים, אך הראשון מבינהם שהתפרסם היה “בשמלה אדומה”, אותו מסרה ליאיר רוזנבלום שחיפש שירים עבור תכנית חדשה של להקת הנח”ל.

הביצוע הראשון והמקורי לשיר היה של להקת הנח”ל.

להקת הנחל הוקמה בשנת 1950 והייתה להקה צבאית מהבולטות והמוכרות ביותר. היא גם הייתה מבין הראשונות שהוקמו.

בשנות השישים ציינה הלהקה 10 שנות פעילות , הצטרפו ללהקה מספר רב של אומנים צעירים , והלהקה המשיכה בפעילותה הענפה.

עקב היותה להקה צבאית תוכן השירים שהיו מועברים היה לרוב בעל מסרים אותם רצו לשדר לאזרחים ועם תוכן מאוד ברור כלפי הציבור.

אז על מה בעצם מדבר השיר?

ספרוני כתבה את המילים כשיר מחאה על הסיבות לרוע בעולם בהשראת אורח מארצות הברית שהתלונן על היעדרם של מזגנים בישראל.

בשנות השישים , מדינת ישראל הייתה רוויה ממלחמות והחלה להתפתח מגמה בארץ בנושא : למה מלחמה ולא שלום? 

החלו לצוץ מגוון ביטויים פוליטיים בשירים של להקות צבאיות אשר אחד מהראשונים ביניהם השיר “בשמלה אדומה”.

להקות צבאיות אינן אמורות להביע עמדה פוליטית, בטח ובטח לא כלפי צה”ל, ולכן מסרים אלו הוטמעו בשירים על ידי הסתרתם כמשמעויות שונות (בשיר זה על ילדה תמימה ששואלת שאלות פשוטות).

הייתה זו יריית הפתיחה למגמה של מחאה בארץ – ממנה המשיכו לשירים הרבה פחות סמויים ויותר עוצמתיים כגון “פרחים בקנה” ו”שיר לשלום”.

אז.. כיצד הכל מתחבר?

ספרוני מספרת: “הראיתי את השיר למלחין יאיר רוזנבלום בבית קפה בתל אביב שחיפש באותה עת שירים עבור תוכנית חדשה ללהקת הנח”ל. יאיר עיין בשיר שלי. שורת הפתיחה המקורית של השיר שכתבתי הייתה כדלקמן: “העולם עצר נשמתו בשמלה אדומה ושתי צמות, ילדה קטנה, יחידה ותמה” יאיר הציע לי להחליף את המילים” העולם עצר נשמתו” ולכתוב במקומן את המילים הקליטות יותר “בשמלה אדומה עם שתי צמות” נעניתי לבקשתו וכך עשיתי. בדיעבד הוא כמובן צדק, והשאר כבר היסטוריה”. יאיר הלחין את השיר והעבירו ללהקת הנח”ל וזו ביצעה את השיר ושילבה אותו בתוכניתה ובהופעותיה. לא חלף זמן רב והשיר הפך ללהיט ענק של להקת הנח”ל ולקלאסיקה בזמר הישראלי.

ואכן כך היה!

השיר נכלל בתוכניתה ה-21 של להקת הנח”ל, “קרנבל בנח”ל”.

סולן השיר היה מוטי פליישר, ושאר הזמרים היו מירי אלוני, מאיר פניגשטיין, דני סנדרסון, אלון אולארצ’יק, אלי מגן, אופירה גלוסקא ועמוס טל שיר.

השיר יצא לאור בערך בתחילת 1969, ובפברואר 1969 הגיע לראש המצעד של גלי צה”ל. במצעד השנתי תשכ”ט (1969) של קול ישראל דורג במקום ה־11. להקת הנח”ל זכתה באותו מצעד בתואר “להקת השנה”.

לפי רישומי אקו”ם יש לשיר  למעלה מ-80 ביצועים. בנוסף ללהקת הנח”ל ביצעה את השיר להקת “מופע הארנבות של ד”ר כספר” שנתנה לו עיבוד קצבי והוא שולב גם בסרט “הלהקה” וגם בסדרת “החרצופים”, פרסומות בטלוויזיה ועוד כהנה וכהנה.

ובנימה אישית…

עבורי השיר מסמל שיר ילדות, שיר שמחה ושובבות, שיר מלא אופטימיות ונטול דאגות. אני מכירה את השיר מאז שאני זוכרת את עצמי ומשום מה מעולם לא תהיתי על תוכנו הנסתר של שיר זה.

בשיעור האחרון בקורס מוזיקה של שנות השישים, בעקבות מרצה אורח שסיפר ולימד אותנו על המוזיקה בישראל בשנות השישים , נחשפתי בפעם הראשונה לתוכן הנוסף של השיר – אותו לא הכרתי לפני.

אהבתי מאוד את המסר שעומד מאחורי השיר ומחיפוש בגוגל אף למדתי להשכיל כי השיר היווה מעין פריצת דרך בתחום המחאה בישראל בשנים אלו.

אני חושבת שזהו שיר מדהים הן בתוכנו והן במסריו, ומאוד נהנתי מהקריאה הנוספת עליו.

מקווה כי גם קוראי הEBOOK יהנו ממנו כמו שאני נהנתי .