EducatioNews

EducatioNews

בעיתון אנו נדון בכמה נושאים עיקריים:

1- קושי והצלחות של מתמחה בחינוך הגופני

2- המהפכה הטכנולוגית ודרכי השפעתה על אורח החיים של התלמידים

3- אינטראקציה עם הורים ותלמידים מעיני המתמחה

4- אורח חיים בריא- פעילות גופנית ותזונה

5- חשיבות מערכת היחסים של מתמחה בחינוך הגופני בצוות בית הספר

מחברי העיתון:

נועה יוחנן, ראפת אבראהים, רון שלמה, ירדן קלירס, יעל מיורצ’יק

קושי והצלחות של מתמחה בחינוך הגופני

תהליך ההתמחות וכניסה להוראה היא שם כולל  לתוכניות התמיכה, ההנחיה וההכוונה של מורים מתחילים בכניסתם לתפקיד ההוראה הראשון ובקליטתם בבית הספר. שלב הכניסה להוראה הוא בר השפעה מהותית על המשך חייהם המקצועיים של עובדי ההוראה מבחינת נכונותם להתמיד בהוראה ומבחינת גיבוש זהותם המקצועית ותפיסת תפקידם בתקופה זו נדרש המתמחה לקבל עליו את כל תחומי האחריות של מורה, ועליו להתמודד עם מגוון קשיים כמו למשל קשיים פדגוגיים, קשיים ביחסים עם תלמידים והורים, קשיים דידקטיים, קשיים ארגוניים וקשיים בהבניית הזהות המקצועית מסתבר שקשיי ההתמודדות וההישרדות הם מהגורמים העיקריים לנשירתם של מורים מן המקצוע בשנות עבודתם הראשונות, שיעורים גבוהים של נשירת מורים יוצרים מכשול בפני התפתחות תלמידים ובפני הספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה ועלולים להוביל להעסקת מורים לא מנוסים או לא מתאימים.

הם יוצרים חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעים מהותית על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך סדנת ההתמחות -סטאז’ תפקידה ללוות את עבודת המתמחה מן ההיבט העיוני והמעשי ולסייע לו לעבד ולהשיג את האירועים המתרחשים במהלך עבודתו ולהפיק מהם לקחים להתפתחותו המקצועית. הסדנאות מתקיימות במוסדות המכשירים, לפעמים בהרכבים הומוגניים מבחינת תחומי ההכשרה של המתמחים ולפעמים בהרכבים הטרוגניים.

בכל סדנה משתתפים מתמחים עמיתים, ומנחה אותה מורה מסגל המרצים של המוסד, הסדנה נחשבת כלי עיקרי בידי המכללה שבאמצעותו היא משפיעה על תהליכי ההתמקצעות של המורה המתחיל ומסייעת בתהליכי הסוציאליזציה המקצועית שלו. נמצא שהתחומים המרכזיים שבהם הסדנה עוסקת הם תמיכה רגשית, תמיכה אישית-מקצועית ותמיכה אקולוגית ,בסדנאות המורים המתחילים יכולים להעלות דילמות, שאלות ורעיונות העולים ישירות מהעבודה שלהם בשדה. היכולת לחלוק את חוויותיהם עם מתמחים אחרים מאפשר להם ליהנות מתמיכתן של קבוצת השווים, והדיונים המתנהלים במפגשים אלה תורמים להתפתחות הזהות המקצועית שלהם. המתמחים מדווחים כי עיקר תרומתה ויעילותה של הסדנה הוא במהלך הסמסטר הראשון. המתמחה רואה את ההצלחות שלו עם כל הכלים שהוא מקבל וכך זה נותן לו סיפוק ואהבה למקצוע.

אני בתור מתמחה כמובן נתקלתי בקשיים אם זה במשמעת של התלמידים, למדתי עם הזמן ועם הכלים שניתנו לי איך לעניין אותם יותר ולרכז אותם אליי בצורה שגם אני לא אתעייף בסוף השיעור ואוכל לתת את כולי גם לכיתות האחרות. קיבלתי הרבה תמיכה מהצוות וגם מהקולגה שלי בביה”ס שזה נתן לי המון דרבון , וגם בימים קשים להבין שמחר יהיה יום טוב יותר.

ההצלחה שלי זה לראות את תלמידיי מאושרים בסוף השיעור, ומחכים בציפייה לשיעור הבא, וכשזה קורה, אני מבינה שהצלחתי וזה נותן לי תחושת סיפוק ואושר שבחרתי במקצוע הנכון.

נועה יוחנן

המהפכה הטכנולוגית והשפעתה על הדור החדש

בעבר הלא רחוק כשהיינו ילדים, העברנו רוב הזמן שלנו ברחוב ובשכונה, לא היה לנו הרבה אופציות ואפשרויות להעביר את הזמן מלבד לשחק ולהשתולל ברחובות ובשכונה, לדעתי ולדעת רבים לשכונה יש השפעה מאוד גדולה על התפתחות הקוגניטיבית, החברתית, הרגשית והגופנית, ואני זוכר טוב שההורים והאימהות שלנו היו מתחננים אלינו שניכנס הביתה ונשב איתם, וחשוב לזכור שעל מחלות כמעט ולא שמענו.

היום לאחר מהפכת הטכנולוגיה ההורים מתחננים לילדים לצאת מהבית, אנחנו רואים וחווים את הטכנולוגיה שהיא דבר בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו ולא יכולים בלעדיה. אין ילד היום שלא מבזבז שעות ארוכות בטכנולוגיה, גם בבית ספר, גם בבית, בזמן הפנוי בטיולים בכל מקום והשכונה כמעט נעלמה, ודבר זה רואים בהתפתחות הלקויה והשונה של דורות חדשים שחוזר עליהם בהרבה פערים התפתחותיים ונזקים רבים.

לכל גיל יש התפתחות מסוימת וחייב שהילד יעבור אותה על הצד הטוב ביותר כדי להבשיל עם ההתפתחות שלו ולא יפספס כלום, אבל כבר מניסיוני עם הגיל היסודי הגיל הכי חשוב בהתפתחות נורמטיבית אופטימאלית אנחנו רואים שבכל הזדמנות הילדים נוטים להשתמש בטכנולוגיה, ומתעצלים לעשות דברים בסיסיים כי נוטים שהכל יהיה מוכן והכל בשל ותחת השימוש שלהם, אנחנו רואים תופעה מאוד חמורה והיא השמנת יתר במיוחד בגילאים הצעירים, כל האוכל המהיר והמוכן מקבל קרדיט מהחיים שלנו ,שהטכנולוגיה גורמת להם מנוחת יתר עם נשנוש תוך כדי והילד שוכח את עצמו, שוכח שיש לו חוג ספורט, שוכח שצריך לעשות משימות ראשוניות בסיסיות לקיום החיים שלו והוא תקוע בחיים טכנולוגים.

היום ובמיוחד השנה עברנו מקרה חירום בעולם, אבל לדעתי המקרה הזה עוד השפיע עלינו הרבה לרעה, לאחר שהשכונה נעלמה, הספר והנייר היום הולכים ונעלמים עם הלימודים המתוקשבים והאון ליין, כך עוד מחזקים את שימוש הטכנולוגיה על פני מאמץ והחזרת הערך הישן הטוב ביותר לחיים, אנחנו חווים שילדים נוטים להישאר בבית וללמוד בתקשוב ולא להגיע לבית ספר, כך אנחנו מאבדים ערך למקום הקדוש שנקרא בית ספר, לדמות לחיקוי שנקרא ספר שלימד האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה, ועל זה חייבים להתעורר.

גם היום אנחנו רואים שהיחסים החברתיים בין התלמידים הולך וקטן ואפילו נעלם, לכל ילד ותלמיד יש לו את העולם שלו, את החיים שלו ונוטה לא לקיים יחסים וקשרים חברתיים כי הטכנולוגיה מכסה לו את החיים ומרגיש שאין צורך ביחסים ובחיים משותפים כאלה.

קיום ספורט ופעילות גופנית למטרת אורח חיים בריא, ובריאות האדם, ושמירה על תזונה נכונה ונבונה כדי להרחיק סכנות של מחלות שונות כבר לא בסדר עדיפויות של הילדים ואפילו לא חושבים על הדברים האלה בכלל, כל המטרה של הילד היום היא אך ורק להתעסק בטכנולוגיה ולהתנתק מעולם שלם למטרת הטכנולוגיה והנוחות שהיא מטילה עלינו.

כולנו חווים תלמידים עם בעיות חברתיות, עם מחלות מאובחנות, עם ליקויים התפתחותיים, שכמעט רובם מטופלים בטיפול כזה או אחר, כמעט ולא שולט ברגשות שלו, ולא יכול להתמודד בבעיות שנוצרו לו ואפילו גוף חלש ולקוי, וכל זה בגלל הטכנולוגיה שנותנת מענה ונוחות לכל דבר קיים או לא קיים.

דור התלמידים והדור הזה מאשרים קיום האדם מגזע עצלן, מגזע שבעלי חיים נחים כמה שאפשר, חוסכים קלוריות לצורך הישרדות ורבייה, וכך אנחנו מוותרים על כל ההתפתחות האבולוציונית של האדם הקדמון ובונים אדם התפתחותי ועצלן שבראיית רבים הולך להיות אדם לא בריא ומלא מחלות והתפתחות לקויה, לכן זאת כתובת שבאמצעותה אני קורא לקיום פעילות גופנית רציפה, לשמור על אוכל נכון ונבון, לשמור על יחסים חברתיים עם המשפחה, הקרובים והחברים, חייבים לשמור על הערך הישן והכבד יותר שרק דרכו ובאמצעותו אנחנו עוד נשמור על עצמנו על הצד הטוב ביותר.

אני בתור מתמחה בבית ספר חטיבת ביניים ותיכון יחד, אני נתקל בכמות מכובדת של תלמידים, שכמעט אצל רובם אני רואה וחווה אותם מחשבות, מעשיים ומצבי רוח. חוויתי את התלמידים בבית הספר הנוכחי בהרבה סיטואציות, ומקרים שהרגשתי מחויב להתערב ולנסות להציל אותם שלא יטבעו עוד במהפכה הטכנולוגית. אחוזי השמנה, בעיות חברתיות, התפתחות לקויה בהרבה ענפים גרמה לנו כבית ספר לחשוב מחוץ לקופסא ולקום עם רעיונות ובפרויקטים אשר אולי נהיה הבית ספר הראשון באזור שלנו עם המהפכה כזאת, למטרת וטובת הילדים שלנו, ולהלן חלק מהרעיונות:

• 1- הקמת קפטריה בריאותית וביתית, שבה ההורים, התלמידים והמורים לוקחים חלק בהבאת מאכלים בריאותיים, עם מכונות מיצים טבעיים, כך לפחות נשמור ונעודד את התזונה הנכונה והבריאה.
• 2- ביטול כל הנושא של למידה מתוקשבת מרחוק, ולהכריח את התלמידים להבאת ספרים ועתים לכתיבה, שגם המורים התבקשו שהעבודות שהם נותנים לילדים יהיו ממקור ספרי ולא מאחד אתרי האינטרנט, שעוד נגרום להם מחשבה שלא הכל נמצא באינטרנט ויש חובת עבודה ומאמץ לצורך הצלחה.
• 3- שיתוף הבית ספר בכל מיני תכניות פעילות חברתיות כך שנעודד את השיתוף החברתי הפעיל, ותמצות החשיבות של שיתוף פעולה חברתי פעיל.
• 4- הגדלת מספר שיעורי החינוך הגופני בבית הספר, בנוסף לעוד תכניות פעילות חלקם אזוריות ומקומיות כך שנגרום לילדים להתנשא כמה שיותר, להיות פעילים וכמובן העברת הידע על חשיבות הפעילות הגופנית.

לדעתי זה אתגר מאוד גדול וחשוב שייצא לפועל, ומקווה שיהיה עוד שינויים ופרויקטים בבתי הספר השונים, כך שביחד נצליח לשמור על המסורת הבריאותית שלנו ונימנע עוד מהפכות.

ראפת אבראהים

אינטראקציה עם הורים ותלמידים מעיני המתמחה

אינטראקציה עם הורים ותלמידים היא עניין מורכב ועדין, עניין זה עשוי להיות גורם משמעותי ביחסם של התלמידים כלפי המקצוע ובעיקר כלפי המורה המתמחה.

חלק חשוב מאוד בקשר עם התלמידים היא הדרך בה יוצר המורה מערכת יחסים בריאה בתוך כיתה.

מערכת יחסים בריאה תלויה גם באווירה אותה יוצר המורה בתוך הכיתה, כשהדבר בא לידי ביטוי בעיקר בשיעורים הראשונים, בהם מכירים התלמידים את המורה וזה מקנה להם הרגלי משמעת ו”אני מאמין” שלו לגבי הכללים. ברגע שההרגלים ברורים, אחידים ומתוזמנים, הדבר יוצר סדר וארגון אשר מאפשרים להביא את הדינמיקה הרצויה עם התלמידים לידי ביטוי בצורה נוחה יותר.

אך למרות זאת, בתור מתמחה קיימים מקרים רבים בהם המורה מגיע בתור מילוי מקום לתקופה קצובה. לעיתים גם במהלך השנה עצמה, וזאת לאחר שהתלמידים כבר רכשו והכירו הרגלי למידה אחרים עם מורה אחר. כך קורה שיצירת הקשר עם התלמידים עשויה להיות אף מאתגרת עוד יותר.

לתלמידים ישנם כבר סדר והרגל מיום הילדות, מה גם שחלק מן ההרגלים שונים בין התלמידים.  כאשר אנו מציבים מחדש קווים ברורים ואחדים, מדברים על ההבדלים ושיתוף הפעולה בינינו לבין המורה אותו/ה אנו מחליפים, קל לנו יותר להגיע לרמה של קשר אמתי ובריא עם התלמידים, בתנאי שזה נעשה בצורה סמכותית.

בנוסף, קיימים אתגרים נוספים שמתרחשים אצל כל מורה, ובפרט אצל מורה בשנתו הראשונה. אחד האתגרים הגדולים בקשר עם התלמידים אלו התלמידים המאתגרים יותר בכיתה, אלו שתמיד ייבחנו יותר את הגבולות, ישאלו יותר שאלות, ויחפשו את תשומת הלב עד כמה שאפשר. הדינמיקה עם תלמידים כאלה היא בעצם המשחק הראשי של המורה המתחיל וטבילתו הראשונה בתפקיד, שם יכול למצוא את עצמו נעזר בגורמים נוספים בבית הספר.

אחד הגורמים החשובים והמאתגרים ביותר בתוך עבדותו של המורה הוא הקשר עם הורי התלמידים. קשר עם הורים יכול להוות מכשול אצל המורה המתמחה, כי זו דינמיקה שכנראה אינו חווה קודם לכן. בהתנסות להוראה אין שום קשר או דימוי של קשר עם ההורים במהלך לימודי התואר, וזו בעצם קפיצה ישר למים לרוב המתמחים, ולרוב, אלו האחרונים יעדיפו להימנע ממנו. בתור מורים לחינוך גופני קשר עם הורים הוא לרוב מינימלי, ובד”כ הוא אינו המורה אשר יגיעו לשוחח עמו ביום ההורים.

אך מהמעט שחוויתי ושאני יכול לשער בעניין, אוכל לומר כי הצבת מטרה משותפת להורה, שהיא כמובן טובת התלמיד, עוזרת מאוד לקשר עם ההורה עצמו ושיתוף פעולה מצדו, גם אם קיימות מחלוקות. ניתן לחשוב כי הקשר עם ההורים עשוי להיות פתרון עבור תלמידים בעלי התנהגות מאתגרת יותר, אך למרות חשיבותו הרבה, לתלמידים אלו לרוב אין פתרון קסם. עלינו  קודם לכן לנסות ולמצוא מה מניע אותם וכך להביא אותם לידי ביטוי.

הדבר עשוי להיות קשה ומורכב, במיוחד בתור מתמחה, אך יצירת קשר אישי אשר מבוססת על הבנה, היא צעד גדול מאוד בקשר מסוג זה.

מה זו בעצם אותה ההבנה הזו? כיצד אפשר להגיע אליה במצבים אלו ואחרים? לפי דעתי עלינו בעיקר להבין מה נאמר מעבר למילים בהם משתמשים התלמידים. ברגע שאנחנו מצליחים לפרש נכון את הסבטקסט של אותו ילד, יהיה לנו הרבה יותר קל להגיע אליו. שני תלמידים יכולים לומר את אותו משפט, אך להתכוון לדבר שונה לגמרי. אנחנו תמיד צריכים לבחון ולנסות להבין האם יש משהו נוסף מעבר למילותיהם.

לסיכום, לקשר עם התלמידים תפקיד מפתח בעבודתו של המורה המתמחה, והוא יכול להשפיע מאוד על ההספק, ההנעה והשחיקה שלו מעבודתו. בעוד הקשר עם ההורים הוא שולי יותר, ובעיקר תלוי בקשר עם התלמידים עצמם שאותו יש לטפח ולעצב עד כמה שאפשר אל האני מאמין של המורה, בעוד הקשר עם הורי התלמידים הינו דבר אשר לרוב כראה מעדיפים להימנע ממנו, ובחינוך הגופני בפרט, נראה כי הדבר הדדי.

רון שלמה

משמעות חדר המורים בעשייה היומיומית של המורה המתמחה

(נכתב בהשארת מאמרו של אודי מלכה לאתר “הגיע זמן חינוך”)

חדר המורים הוא מקום מרתק, ובשביל המורה המתמחה אפילו עוד יותר. למרות שהמורים חולקים את רוב זמנם בכיתה עם התלמידים, חדר המורים הוא מקום עם התרחשויות רבות ואם נצפה מהצד במתרחש בו, נוכל ללמוד דבר או שניים על בית הספר כולו וגם משהו עלינו כמורים.

כמורה צעיר, תפיסתך את ההוויה של חדר המורים מתפתחת ביחס לחוויות הראשונות בו אך גם בעקבות היחס שהיה לך כתלמיד לחדר המורים. כתלמידים, ידענו כי חדר המורים הוא המקדש של המורים, אין להיכנס אליו ללא סיבה ובאופן טבעי ראינו בו כמקום מנוחה ואזור של פרטיות שיש לכבד. חדר המורים הוא עדיין האזור שבו נפגשים המורים בלי התלמידים והוא המקום שבו מתרחשת האינטראקציה בין מורים למשך מספר דקות, עד אשר אלו מתפזרים לכיתות. אז מה בעצם קורה בחדר המורים מתחת לפני השטח?

ההצגה האמתית מתרחשת בכיתה, בה כל מורה הוא השחקן הראשי. מבחינה זו חדר המורים הוא חדר חזרות – חדר בו האמן מתכונן לעלייה לבמה האמיתית – השיעור. אבל לחדר זה תפקיד חשוב נוסף – חדר המורים הוא המקום שבו מציגים מורים את עבודתם, הצלחותיהם וגם את תסכוליהם. זה המקום שבו יכולים המתמחים להתייעץ עם בעלי הניסיון, לשתף בחומרי לימוד ולקבל עצות ותמיכה. בחדר המורים ניתן למצוא גם מורים המתגאים בהישגים ותוצרים של תלמידים או ביוזמות שלהם ושל חבריהם לשיעור חוויתי המספק למידה משמעותית. בחדר המורים ניתנת למורה הבחירה מה לחשוף מהמתרחש בכיתה ואת האופן שבו זה יסופר.

חדר המורים הוא המקום שבו מתקיימת תחרות בין מורים על יוקרה וסטטוס בתוך היררכיה פנימית של חדר המורים וגם על תפקידים שונים הקיימים בבית הספר. התחרות בין המורים היא לרוב סמויה ותוצאותיה מעצבות את התנהלות חדר המורים ואת הערכים שעל פיהם המורים ינהגו. מתמחה שימהר לצאת מחדר המורים לכיתה לאחר הפסקה יכול להיתפס בעיניי מורים אחרים כפחדן או לחילופין – כמשקיען. מתמחה שנכנס לחדר המורים נרעש ועצבני בעקבות שינוי פתאומי של המערכת או התבטאות של תלמיד, יכול לזכות באהדה ונחמה או בהתעלמות ואפילו זלזול.

התחרות בחדר המורים יכולה לבוא לידי ביטוי בין מורים צעירים וותיקים, בין מורים המלמדים מקצועות לימוד שונים או זהים, בין מורים בעלי תפיסות חינוכיות שונות ובין מורים שהם בעלי תפקידים לכאלו שאינם. בחדר המורים ניתן לשמוע התנצחויות בין מחנך כיתה לבין מורה מקצועי בשיחה על תלמיד, כאשר עם התקדמות השיחה ניתן להבחין שהתלמיד כבר אינו נושא השיחה.

חדר המורים הוא המקום שבו מורים מביעים תסכולים בנושאים שונים – השכר והתנאים, תוצאות מאבקי ארגוני המורים, הרפורמות, מרדף אחר הספק בחומר הלימוד, מירוץ המבחנים והציונים, חוסר משמעת בכיתה, היעדרויות, תלמידים שמתחצפים, היעדר תמיכה של ההנהלה, מחסור בציוד, תלונות של הורים… התלונות הללו מאפשרות לדון בנושאים בעיתיים ולפתח דרכי התמודדות ותובנות מתוך שיחה עם קולגות. לכן פתח האוורור הזה הינו קריטי.

אם תבקשו ממספר מורים לתאר במילה אחת את חדר המורים שלהם, תקבלו מכל אחד תיאור אחר (בית, ג’ונגל, הפרעת קשב, חדר עבודה ועוד). לכל מורה תפיסה סובייקטיבית באשר לתפקיד של חדר המורים עבורו ובאשר לתחושתו כשהוא שוהה בחדר המורים. חדר המורים הוא לא המקום שבו המורה עובד בפועל אבל הוא גם לא חדר שבו המורה נח. הוא לא חדר שבו מתקיימת באופן רשמי תחרות בין מורים אבל הוא משופע בתחרויות סמויות. הוא חדר שיש בו תלונות, שיתופי פעולה, הקנטות, מחמאות ומה לא.

עבורי, חדר המורים הוא “מקום מפלט” לרעש וההמולה של בית הספר. לחדר המורים אני מגיעה בדרך כלל פעמיים ביום: בבוקר, לפני שאני מתחילה את היום שלי בבית הספר, ובהפסקה הגדולה. בבוקר, אני באה להתכונן. אני עוברת על כל המערכים שתכננתי, כותבת לעצמי איזה ציוד אצטרך, מארגנת לי בראש את ההתנהלות. ואילו בהפסקה הגדולה, אני באה על מנת לנוח, לשתות קפה בנחת, לאכול ארוחת צהריים, לשוחח עם עמיתיי לעבודה ולצבור כוחות להמשך היום. לשמחתי אני חולקת את תפקיד המורה לחינוך גופני בבית הספר עם עוד מורה, שאיתו אני מתייעצת רבות כאשר אנו שוהים יחד בחדר המורים. הוא מרבה להתעניין כיצד עובר יומי והאם אני צריכה עזרה. על כך אני מודה – אני חוששת שלא כל מורה צעיר מקבל יחס ותמיכה שכאלה מצד הקולגות שלו, ומבחינתי זו ברכה. אני מרגישה שבחדר המורים שבבית הספר בו אני מלמדת אין אווירה מתוחה, להפך – המורים מגיעים אליו כדי לנוח, להתייעץ, לפרוק, ולצבור כוחות להמשך היום.

יעל מירוצ’יק

חשיבות מערכת היחסים של המתמחה עם צוות ביה”ס

מערכת היחסים של המתמחה עם צוות בית הספר מתבסס על המונח צוות. צוות היא קבוצה המורכבת משני אנשים או יותר הנדרשים לבצע משימה משותפת. עבודת צוות מוגדרת כפעילות חברי הצוות המובילים להשגת מטרה או ביצוע משימה. לחברי הצוות כישורים שונים ומגוונים, אשר מסכימים לעבוד יחד כדי להביא להצלחה רבה יותר של התכנית המשותפת(Fleming & Monda-Amaya, 2001; Patel, Pratt & Patel, 2008) .

בתור כאלו שיודעים עבודת צוות מה היא, היא דורשת מיקוד כוחות, כך שההשפעה הכוללת שלה תעלה על סך התוצאות של כל אחד מחברי הצוות בנפרד. התוצרים של עבודת צוות הינם תוצרים קולקטיביים, בבחינת “השלם גדול מסכום חלקיו”. עבודת צוות אינה יכולה להתקיים ללא הערכה הדדית ואמון, ואלו לא יתקיימו ללא היצמדות לכללי התנהגות שמוסכמים על הצוות (אדיג’ס, 2010). הערכים הם היסוד שמלכד את הצוות.

בנוסף שאנחנו מדברים על מערכת הגומלין בין המתמחה והצוות נצטרך לדבר על צוות חינוכי- דבר המאפשר שימוש בידע משותף המגיע מכל העולמות והתחומים מה שמביא נקודת מבט מגוונות, ויגרום להפקת ערך מוסף גדול יותר מכל אחד מחברי הצוות.כדי להפיק את המיטב עלינו לעבוד יחד בסינרגיה של מומחים מדיסציפלינות שונות. מה שיוביל את הצוות להוראה אפקטיבית, משופרת וחדשנית. עבודת הצוות תאפשר תהליך צמיחה וגיבוש זהות מקצועית שיהיה אפשר לחלק את עומס העבודה:לומדים יחד, פותרים בעיות יחד, מחזקים יצירתיות ולוקים ידע מה שיתרום להשתלבות מתמחה חדש שמגיע לביה”ס.

חשיבות מערכת היחסים של המתמחה עם צוות בית חשיבות רבה בעבודת צוות בפרט ובכלל בעבודת צוות רב מקצועי בבית הספר. המתמחה שיגיע אל בית הספר יחוש בדידות ושהוא “לבד נגד העולם”. מדובר בתועלת הדדית כללית אשר תגרום למתמחה להתחבר ולתת אמון בכל הקשור בבית הספר.

בתור מתמחה חדשה בבית החוויה והתחושה אשר ליוו אותי מתחילת השנה היא שאני “לבד במערכה” לאחר שחזרנו לבית הספר בקפסולות הבנתי את מהות מערכת היחסים עם צוות  ביה”ס. התחושה שאני לבד התפוגגה וניכר היה שהמורים הם כאן בשביל לעזור לשמוע ולתת עצות. בכיתות אותם לימדתי רצוף הרגשתי תחושת הצלחה מכיוון שלמדתי לעבוד ולהכיר את המורה והמחנכת של אותה הכיתה דבר התרם למהלך השיעורים.

התקופה בתור מתמחה חדש בבית הספר לפעמים קשה ומרגישה שהדבר “גדול עלי” אך לאחר הבנת שימוש יעיל בעבודת הצוות החינוכי מעניקה תחושת שייכות, הזדהות, הכלה והקשבה.

ירדן קלירס