יום הזיכרון לשואה ולגבורה
Copyright © 2021
יָבוֹא הַיּוֹם וְעוֹד תֵּשֵב אֶל מוּל הָאָח
וְגַם הַגַּב יִהְיֶה כָּפוּף כַּחֲטוֹטֶרֶת
וְתִזָּכֵר אָז בְּיָמֶיךָ בַּפַּלְמָ”ח
וּתְסַפֵּר עַל זֹאת אַגַּב עִשּׁוּן מִקְטֶרֶת
וּמִסָּבִיב, וּמִסָּבִיב יֵשֵׁב הַטַּף
וְאִשְׁתְּךָ גַּם הִיא מֻפְלֶגֶת בַּשָּׁנִים
תַּזִּיל דִּמְעָה וּתְקַנֵּחַ אֶת הָאַף
וְתֵאָנַח: הָיוּ זְמַנִּים, הָיוּ זְמַנִּים…
הָיוּ זְמַנִּים,
אָז בַּמִּשְׁלָט יָשַׁבְנוּ,
הָיוּ זְמַנִּים,
לָחַמְנוּ וְאָהַבְנוּ,
עַכְשָׁו דָּבָר אֵין לְהַכִּיר –
עַל הַמִּשְׁלָט יוֹשֶׁבֶת עִיר,
אוּלַי בִּזְכוּת אוֹתָם זְמַנִּים…
2
יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגן.
התקופה האחרונה טמנה בחובה דילמה לא קלה – עד כמה לספר , עד כמה לשתף. סך הכל מדובר בילדים קטנים – שנה עד ארבע. מצד אחד גיל צעיר מדי בכדי לדבר על נושאים כאובים כאלה ומצד שני גם אי אפשר להתעלם מהם. סיבה אחת היא משום שהילדים מרגישים את הקושי הרגשי של הוריהם וצוות הגן באותם ימי כאובים. סיבה אחרת היא הצפירה. בגילאים האלה ילדים רבים מפחדים מרעשים חזקים וזקוקים להכנה מראש.
חלק מהורים העלו שאלות ותהיות ורצינו לשתף אתכם ההורים באיך אנו העברנו את הנושא בגן.
עוד בזמן סיפור יציאת מצרים הדגשנו לילדים שבני ישראל יצאו מעבדות במצרים לחירות בארץ ישראל. גם את שולחן סדר הפסח בגן ערכנו בצבעי כחול ולבן והדגשנו את העובדה שאלו הצבעים “שלנו” של מדינת ישראל.
ביום בו חזרנו מחופשת הפסח, נפרדנו כמובן מכל הדברים של פסח ומיד תלינו בגן את שרשראות הדגלים בחצר והגן. על לוח התוכן תלינו דגל ישראל ועל שולחן התוכן יש לנו דגל קטן על מוט עומד על מעמד זהב.
דיברנו הרבה על הדגל, על צבעיו, צורתו, על מוט הדגל, על איך מחזיקים את הדגל (זקוף כמו בן חורין, לא שפוף כמו עבד) וכדומה.
יום לפני יום השואה הראינו לילדים איך הדגל עולה ויורד על המוט. הסברנו לילדים שכאשר הדגל למעלה הוא “שמח” ואילו שהדגל יורד לחצי התורן הוא “עצוב”. אמרנו להם שכאשר הדגל שלנו שמח גם אנחנו שמחים במדינת ישראל ואילו כאשר הדגל שלנו עצוב גם לנו עצוב במדינת ישראל.
ביום השואה סיפרנו לילדים שהיום הדגל שלנו עצוב והורדנו את הדגל לחצי התורן. לא השתמשנו במילה “צפירה” אלא הסברנו להם שהיום זה יום עצוב ושהיום בחצר תשמע מנגינה עצובה כדי להזכיר לנו שזה יום עצוב. דימינו את הצפירה לילדים (עשינו וווווו ) והזמנו את הילדים “לשיר” ביחד את המנגינה העצובה. אמרנו להם שזו לא מנגינה מפחידה, היא לא עושה לנו כלום, רק עצוב בלב. סיפרנו להם שבזמן המנגינה צוות הגן יעמוד ומי שירצה יוכל לבוא ולתת יד לצוות. אמרנו לילדים שהם לא חייבים לעמוד אבל בזמן המנגינה הם צריכים לשחק יפה ולא להשתולל.
בזמן הצפירה עמדנו דום. היינו מאוד גאים בילדים – אף ילד לא בכה או נבהל. חלקם נגשו לחברות הצוות שנחזיק את ידם, אך לא היה בכי או היסטריה מצד הילדים. מרבית הילדים שחקו בשלווה בחצר.
יום למחרת העלנו את הדגל בחזרה לראש התורן.
ביום של ערב יום הזיכרון הייתה לנו בגן את מסיבת יום ההולדת של מדינת ישראל. הסברנו לילדים שזו לא באמת יום ההולדת שלה אבל כמו שלהם יש יום הולדת אחד בבית ואחד בגן גם למדינת ישראל פעם חוגגים בגן ופעם חוגגים בבית עם אבא ואימא.
במפגש צהריים של אותו יום, שוב הורדנו את הדגל לחצי התורן וסיפרנו לילדים שמחר שוב יהיה יום עצוב במדינת ישראל. סיפרנו לילדים שבערב לפני השינה בבית עם אימא ואבא שוב תהיה המנגינה העצובה וביקשנו מהם “לשיר” ביחד את המנגינה. לבוגרים סיפרנו שמחר יהיה יום שבו נזכור את חילי הצבא השומרים על מדינת ישראל ונזכור את והשוטרים וללוחמי האש . הראנו להם את נר הזיכרון והאור הקטן המאיר ממנו . לילדים הצעירים סיפרנו בקיצור נמרץ רק שהדגל עצוב ושינינו את לוח התוכן ושולחן התוכן. על לוח התוכן תלינו תמונה של דגל בחצי התורן ואת המילה “לזכרם” ועל שולחן התוכן פרסנו מפה כחולה כהה עליה השארנו את דגל ישראל בחצי התורן ולידו שמנו נר זיכרון.
יום למחרת (יום הזיכרון) הרחבנו שזהו יום עצוב, שאלנו אותם אם שמעו את המנגינה אתמול בערב ומה עשו כשנשמעה המנגינה. חלק מהילדים סיפרו שהיו עם אבא ואימא. חלק אמרו שצריך לעמוד וחלק אף סיפרו שהוריהם אמרו להם שלמנגינה קוראים צפירה. אמרנו לילדים שהם צודקים, שלמנגינה קוראים גם הצפירה.
סיפרנו לילדים שעל מדינת ישראל שומרים אנשים רבים – חיילים, שוטרים וכבאים. סיפרנו להם שקשה יש “מצב חירום” כל מי ששומר על מדינת ישראל בא לעזרה (הערת ביניים – מצב חירום זו מושג נפוץ בגן בימים אלה בעקבות תכנית טלוויזיה כלשהיא שאיננו מכירות. לפי הילדים מצב חירום הוא מצב בו צריך להציל מישהו. הילדים לא מתעסקים עם הלמה צריך להציל או ממה צריך להציל אלא בכך שצריך לבוא להצלה). סיפרנו שביום הזה אנחנו זוכרים את כל החיילים, השוטרים והכבאים ששומרים עלינו ועל מדינת ישראל ואומרים להם תודה.
סיפרנו להם שהיום כשנהיה בחצר שוב נשמע את המנגינה, את הצפירה וחזרנו על מה צריך לעשות בזמן הצפירה – להתנהג יפה ולא להשתולל. גם בצפירה זו התנהגו הילדים למופת – לא בכו או נכנסו להיסטריה, אלא המשיכו לשחק.
בסוף היום סיפרנו לילדים שהיום בערב הם ילכו לטייל עם אימא ואבא ויחגגו את יום ההולדת למדינת ישראל. כמובן, כאן התייחסנו רק לתכנים הנוגעים ליום השואה וליום הזיכרון. רוב העבודה והפעילות עם הילדים בשבועיים האחרונים בגן התמקדה ביום העצמאות.
3
5
8
10
Published: Apr 7, 2021
Latest Revision: Apr 7, 2021
Ourboox Unique Identifier: OB-1100047
Copyright © 2021
Skip to content