Piece of My Heart

רקע

Piece of My Heart הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם ג’ניס ג’ופלין, על אף שאינו שיר מקורי שלה.

השיר המקורי הוא שיר סול הנכתב ע”י ג’רי רגובוי וברט ברנס, ובוצע ע”י ארמה פרנקלין ב1967. השיר המקורי זכה להצלחה איזורית במצעדי בלוז וR&B בארה”ב ובקנדה. השיר במקור נכתב לביצוע קליפסו מיוחד.

השיר מספר את סיפורה של בחורה, המאוהבת בבחור שנוי במחלוקת וקרועה בין הרצון לקרב את הבחור אליה, לבין הרצון לברוח ממנו. זעקתה של בחורה נשמעת ע”י קריאות חוזרות בשיר לכך שהבחור יתקרב, לבין שיחות עם עצמה על החוזק הקיים בה שקורא לה להתרחק.

ארמה פרנקלין הכירה לעולם את השיר ב1967, כשיר נשמה רומנטי, מלווה בזמרות ליווי.

הביצוע ה”שקט” של השיר המשיך את הסיפור שהשיר מספר. השיר מתאר את הדיסונסס בין הרצון לקום וללכת לבין הרצון להישאר. השיר מבוצע עם הרמוניה כה נעימה, שניתן לפספס את הסיפור הכואב מאחורי המילים.

בהמשך לכך, השיר אכן זכה בתקופתו להצלחה מסוימת. אך לא ניתן להשוות את הצלחתו להצלחת הקאבר שביצעה ג’ניס ג’ופלין.

ג’ניס ג’ופלין

ג’ניס נולדה ב1943 בטקסט, ארה”ב. היא נולדה למשפחה נוצרית לאמא פקידה באוניברסיטה, ואבא מהנדס, ושני אחים קטנים. הוריה ציינו שג’ניס תמיד דרשה יותר תשומת לב מאחרים.

לאחר שסיימה ללמוד, החלה לימודים אקדמיים אך פרשה באמצע בשל הקנטות מחבריה ללימודים. בשלב מסוים אף “ניצחה” בתחרות האדם המכוער ביותר.

ג’ופלין ניסתה לחיות את חייה לצד המוזיקה, בנפרד מהסמים. בסוף מצאה את עצמה חוזרת לרדוף אחרי המוזיקה. בשנת 1966 הצטרפה ללהקה Big Brother and the Holding Company.

Big Brother and the Holding Company band

להקת Big Brother and the Holding Company היא להקת רוק אמריקנית שהוקמה ב1965 במסגרת סצנת המוזיקה הפסיכדלית שהייתה בשיאה בשנים אלו. הלהקה הייתה יחסית מוכרת בתקופתה, עוד לפני הצטרפותה של ג’ופלין. ללהקה הצטרפו ועזבו נגנים רבים, ובניהם ג’ניס ג’ופלין ששרה לראשונה עם הלהקה שנה לאחר שהוקמה. אחד מהחברי הלהקה תיאר את ג’ניס והמפגש איתה באותה תקופה: מבחינתם, הם עשו לג’ניס טובה בכך שבכלל אפשרו לה לבוא ולשיר איתם. היא לא נראתה כמו היפית אלא כמו האמא הדרומית של אותו הנגן. היא שרה טוב, אבל השירה שלה לא הייתה יוצאת דופן עבורם. היא הייתה טובה, אבל היא הייתה צריכה ללמוד.

מוזיקה פסיכדלית היא מוזיקה שמושפעת מסמים פסיכואקטיביים. המונח מתייחס למגוון סגנונות וסוגות מוזיקליים אשר כוללים רוק פסיכדלי, פולק פסיכדלי וכו’. קיימת היסטוריה ארוכה לשימוש טקסי בסמים בליווי מוזיקה. הרוק הפסיכדלי היה נפוץ בכל העולם החל מתחילת שנות ה-60, הרכבים צצו מאז ועד היום ביפן, איטליה, יוון ואפילו בישראל בתחילת שנות ה-70, אבל הזרמים הגדולים והנפוצים ביותר הגיעו מבריטניה ומארה”ב.

Cheap Thrills

הקאבר לשיר יצא לאור ב1968, במסגרת האלבום Cheap Thrills, האלבום השני של הלהקה. האלבום הופק ע”י ג’ון סימון וכלל שלושה קאברים ושבעה שירים. האלבום הגיע למקום הראשון במצדעים במשך שמונה שבועות רצוף. עד סוף אותה השנה, האלבום היה האלבום המצליח ביותר של אותה שנה ע”פ המכירות.

בהמשך ישיר, אלבום זה היה האלבום האחרון שהקליטה איתם ג’ניס ג’ופלין לפני שפצחה בקריירת סולו. לאחר מכן, נקטעה ההצלחה המסחררת של הלהקה.

הביצוע בניצוחה של ג’ניס ג’ופלין סיפר את הסיפור של השיר בקיריון אחר. הלהקה הרועשת והקול המחוספס של ג’ופלין מצליחים לייצג את המאבק הפנימי של אותה בחורה כמו שהשיר המקורי לא מתיימר לייצג

.

מבצעת השיר המקורי, ארמה פרנקלין סיפרה שכמעט ולא הצליחה לזהות את השיר, כששמעה לראשונה את הקאבר של הלהקה. היא הודתה שהשוני הרב בין הביצועים איפשר לה להיות אדישה לביצוע הקאבר.

נכתב על האלבום cheap thrills שאינו היה אלבום שהופק בצורה מדהימה. מה שהאלבום כן הצליח לעשות זה להציג את ג’ניס ג’ופלין בצורה הטובה ביותר, ובכך הצליח להתעלות על כל שאר האלבומים הפופולאריים באותה התקופה. למשל: האלבום היה אמור להיות אלבום לייב. ואילו במקום זאת, נוספו מלאכותית קולות של קהל לשירים, מה שהתיימר להעניק את תחושת ההופעה החייה בעת האזנה לתקליט.

ובהחלט, בסוף שנות ה-60, זאת המוזיקה שארה”ב הייתה צמאה לשמוע. זאת הייתה חווית המוזיקה שהיא רצתה לחוות. ארה”ב הייתה מוכנה לקול הבועט של ג’ניס ג’ופלין, לחוש הומור שלה ולנוכחות החלקית שלה.

חייה ומותה של ג’ניס ג’ופלין

מעריצים לעיתים מתמצתים את חייה הפרועים של ג’ופלין ע”י רצונה להרגיש נאהבת. לדעתי ג’ופלין עשתה שבכל יכולתה על מנת שלא להרגיש כמו הבחורה מהשיר piece of my heart. מנערה שגדלה בטקסט שנהגו להתבריין אליה, לנערה שמצאה את נחמה בבלוז. היא הקיפה את עצמה ברומנים, אלכוהל וסמים נוספים.

כשניסתה לפרוש מהמוזיקה לחיים נורמטיביים, אך חזרה אל המוזיקה ובגדול. עוד מספרים עליה שהייתה אינטילגטנית. למשל, היא אומנם הייתה זקוקה ללהקה בשביל להיכנס לתודעה דאז, אך ידעה לנצל את המומנטום ולפצוח בקריירת סולו.

היא הייתה חופשייה: במערכות יחסים מגוונות ומיוחדות, אהבה אומנות, שירה ואהבה והאמינה בשיוויון של כל בני האדם.

בשנת 1970 כשהייתה בת 27 בלבד, נמצאה מתה בבית מלון, כתוצאה ממנת יתר.

חייה אחרי מותה

מעבר לכל הפרשנויות השונות שנאספו עד כה על ג’ופלין, ישנה הסכמה גורפת כי  בשום פנים ואופן לא יכלה לנחש את כמות ההשפעה שיצרה על העולם.

ג’ופלין הייתה כנראה הזמרת האייקונית הראשונה באמריקה. לאחר מותה, לא היה ניתן להתכחש לכישרון שהיה לה, ולקסמה האישי.

הזמר-יוצר לאונרד כהן, אחרי מהחברים המיוחדים שהיו לג’ופלין הקדיש שיר לזכרה. בשיר, הנציח את הזכרונות המיוחדים של השניים, כאומנים מאותה התקופה.

Pearl

preal הוא האלבום השני והאחרון של הזמרת, היצא שלושה חודשים לאחר שנפטרה. האלבום כיכב כמספר ראשון במצעדים במשך מספר ממושך של שבועות. הוא עד עכשיו נחשב בין האלבומים החשובים ביותר שנוצרו.

המפיק פול רוטשילד העניק לאלבום את המקצועיות שהייתה חסרה בשאר האלבומים שלקחה בהם חלק. האלבום כלל שירים שהיא כתבה בעצמה, קאברים ושירים נוספים.

לאחר שנפטרה, האלבום נתן לעולם את הדרך הטובה ביותר להתאבל עליה. באמצעות שירים שמייצגים את כישורנה והיותה. הרבה מהשירים המזוהים ביותר עם ג’ניס למעשה יצאו רק לאחר מותה.

מחוות לג’ופלין בישראל

גם בישראל, 50 שנה לאחר מותה, ממשיכים לתת לג’ופלין את מעמד של כבוד כמו חברינו האמריקנים. מגוון להקות ואומנים ביצעו מחוות שונות לזמרת. למשל:

קולנוע לב – תרגום השיר chelsea hotel ע”י להקת ג’יין בורדו. הלהקה עיבדה את השיר לשיר שמספר סיפור על רומן ישראלי:

פרח משוגע – שיר הנכתב ע”י רחל שפירא אודות חייה של ג’ופלין:

גל דה פז

גל דה פז, היא זמרת מוכרת בתעשיית המוזיקה. כרגע מופיעה במסגרת שתי להקות, The Paz Band (רוקנרול) וLucille Crew (היפ הופ פאנק). דה פז מספרת שהתחנכה על מוזיקה של שנות ה60, ובפרט על ג’ופלין. כמו כן, היא משוות על בסיס יומיומי אליה. באמצעות הדימיון בין ג’ופלין לבין דה פז, נחשפתי לשורשי המוזיקה שאני נהנת ממנה כיום.

מצורף סרטון מהארכיון של כאן 88, שבו גל מבצעת קאבר לשיר האחרון שהקליטה ג’ופלין לפני מותה. השיר מבקר את תרבות הצריכה בצורה קצת אירונית, מפני שגם ג’ופלין נפלה כקורבן לתרבות זו.

Piece of My Heart חיו הנצחיים של השיר

הפזמונאי של השיר (ברנט) אומנם מעולם לא שמע את הקאבר של ג’ניס ג’ופלין לאותו השיר כי נפטר מהתקף לב שנה לפני השחרור של הקאבר אך בשנת 2014 יצא מחזמר להיטים בשם Piece of My Heart: The Bert Berns Story שמספר את סיפורו של הפזומנאי, וכולל את המוזיקה של הכותב והמפיק.

השיר (המקורי) זכה להופיע בפרסומת בשנות ה90, מה שהחייה את השיר המקורי. מאז מותה של ג’ופלין, השיר זכה לקאברים רבים לאורך השנים, והופיע בסרטים ובסדרות שונות.

העולם מקשר את השיר עם ג’ופלין, למרות שלא מדובר בביצועו המקורי. אני חושבת שאחד הדברים הטובים ביותר שקיבלנו מג’ופלין הוא הסולניות הנשית החדשה שהביאה איתה. היא הצליחה ליצור נוכחות עוצמתית על אף שלרוב לא נכחה בסיטואציה. הלוואי ושירים וסיפורים נוספים היו זוכים לקריון של ג’ופלין.

הראיון האחרון שביצעה:

בראיון ג’ופלין מגיבה בלייב לביקורת קשה שהיא מקבלת, בעיקר מנשים. מספרת על הקשיים שלה והרצונות שלה.