צייד המילים

מוקדש באהבה

למיכאל

דצמבר 2015

מִיכָאֵל מְאוֹד חִיכָּה לַיוֹם הָרִאשׁוֹן בַּגַן. הוּא כְּבָר בִּיקֵר בַּגַן כַּמָה פְּעָמִים עִם אִמָא. הוּא הִכִּיר אֶת קֵיְטִי הַגַנֶנֶת, וְגַם הָלַךְ לְטַיֵּל עִם הַיְלָדִים בַּפַּארְק.

כָּל יוֹם מִיכָאֵל הִפְצִיר בְּאִמָא: “אִמָא, מָתַי אֲנִי כְּבָר הוֹלֵךְ לַגַן? אֲנִי רוֹצֶה לְשַׂחֵק בַּגַן!”

וְהִנֵּה הִגִיעַ הַיוֹם הַגָדוֹל. מִיכָאֵל הוֹלֵךְ לַגַן!

בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן מִיכָאֵל חָזַר שָׂמֵחַ. הוּא שִׂיחֵק בְּלֵגוֹ, צִיֵר, וְאָכַל עִם כָּל הַיְלָדִים. אֲבָל כְּשֶׁהַיְלָדִים יָשְׁבוּ לְמַעְגַּל שִׂיחָה, מִיכָאֵל סֵירב לְהִצְטָרֵף.

בַּיוֹם הַשֵּׁנִי מִיכָאֵל חָזַר מֵהַגַן שָׂמֵחַ. הוּא הָלַךְ לְטִיוּל וְקִיפֵּץ בַּשְׁלוּלִיוֹת עִם הַמַגָפַיִם הַחֲדָשִׁים וְנֶהֱנָה מְאוֹד. אֲבָל כְּשֶׁהַיְלָדִים יָשְׁבוּ בְּמַעְגָּל לִשְׁמֹעַ סִפּוּר, הוּא הִתְחִיל לִבְכּוֹת וְרָצָה אֶת אִמָא.

בַּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי מִיכָאֵל חָזַר הַבַּיְתָה, וְלֹא רָצָה לְסַפֵּר לְאִמָא וְאַבָּא מָה הָיָה בַּגַן.

בַּיוֹם הָרְבִיעִי בַּבּוֹקֶר מִיכָאֵל אָמַר שֶׁהוּא עָיֵף, וּבִיקֵש לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.

בְּיוֹם חֲמִישִׁי מִיכָאֵל סֵרֵב לָלֶכֶת לַגַן.

וְגַם בְּיוֹם שִׁישִׁי.

בְּיוֹם שֵׁנִי אָמְרָה אִמָא – מִיכָאֵל, הַיוֹם חוֹזְרִים לַגַן.

–  לֹא! – אָמַר מִיכָאֵל – אֲנִי לֹא חוֹזֵר לְשָׁם!

–  קָרָה מַשֶׁהוּ? – שָׁאֲלָה אִמָא.

–  לֹא – אָמַר מִיכָאֵל – זֶה פָּשׁוּט לֹא גַן טוֹב בִּשְׁבִילִי.

–  מָה לֹא טוֹב שָׁם? – הִתְעַנְיְנָה אִמָא.

–  הֵם לֹא מְדַבְּרִים שָׁם אַנְגְלִית – אָמַר מִיכָאֵל.

 – הֵם מְדַבְּרִים רַק אַנְגְלִית – אָמְרָה אִמָא – זוֹכֵר שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ, שֶׁבַּגַּן הַזֶה כּוּלָם מְדַבְּרִים רַק אַנְגְלִית, וְיִקָח לְךָ זְמַן לְהָבִין וְלִלְמֹד מָה הֵם אוֹמְרִים?

–  אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ אַנְגְלִית! – אָמַר מִיכָאֵל – אֲנִי מְדַבֵּר אִיתָךְ וְעִם אַבָּא וְעִם סַבָּא וְסָבְתָא כָּל יוֹם.

– בַּבַּיִת אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עִבְרִית וּבַגָּן מְדַבְּרִים אַנְגְלִית. לְאַט לְאַט אַתָּה תִּלְמַד.

–  אֲנִי יוֹדֵעַ אַנְגְלִית! – הִתְעַקֵּשׁ מִיכָאֵל – אֲבָל הֵם מְדַבְּרִים אַנְגְלִית אַחֶרֶת! זֶה לֹא גַן טוֹב!

וְהוּא חָזַר לִבְנוֹת בְּלֵגוֹ.

עָבַר יוֹם וְעוֹד יוֹם, וּמִיכָאֵל נִשְׁאַר בַּבַּיִת.

– אוּלַי מָחָר נֵלֵךְ בְּיַחַד לַגַן וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר אִיתְּךָ קְצָת? – מַצִיעַ אַבָּא.

– לֹא! – אוֹמֵר מִיכָאֵל.

– אוּלַי אֲנִי אֲחַכֶּה בַּפַּארְק לְיַד הַגַּן וְאָבוֹא לָקַחַת אוֹתְךָ כְּשֶׁתִּרְצֶה? –  מַצִּיעָה אִמָא.

– לֹא! – אוֹמֵר מִיכָאֵל.

עֶרֶב אֶחָד הִגִּיעוּ סַבָּא וְסָבְתָא לְבִקּוּר וְהֵבִיאוּ לְמִיכָאֵל חֲבִילָה קְטַנָה.

בִּפְנִים הָיְתָה שַׂקִית בַּד רְקוּמָה, וְכוֹבַע קַסְקֵט אָדוֹם.

– הֵי! זֶה כּוֹבַע כְּמוֹ שֶׁל אַבָּא! – שָׂמַח מִיכָאֵל.

– זֶה בִּגְלַל שֶׁמָחָר גַּם אַתָּה הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָה, כְּמוֹ אַבָּא – אָמַר סַבָּא.

– בֶּאֱמֶת? – הִתְלַהֵב מִיכָאֵל.

–  כֵּן – אָמַר אַבָּא – אֲנִי אֵלֵךְ לַעֲבֹד בַּמִּשְׂרָד, וְאַתָּה תֵלֵךְ לַעֲבֹד בַּגַן.

– לֹא! אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ מָחָר לַגַן! – צָעַק מִיכָאֵל – כְּבָר אָמַרְתִּי לָכֶם, אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק שָׁם!

– לֹא לְשַׂחֵק, לַעֲבֹד – אָמַר סַבָּא.

–  אֲבָל מָה אֲנִי אֶעֱשֶׂה? – שָׁאַל מִיכָאֵל .

–  אַתָּה תָּצוּד – אָמַר אַבָּא.

–  לָצוּד? מָה אֲנִי אָצוּד? – שָׁאַל מִיכָאֵל.

– אַתָּה תָּצוּד מִילִים בְּאַנְגְלִית – אָמְרָה סָבְתָא – כָּל מִילָה שֶׁתָּצוּד תַּכְנִיס לְשַׂקִית הַמִילִים שֶׁהֵכַנְתִּי לְךָ, וכּוּלָנוּ נִלְמַד אוֹתָן.

–  רַעֲיוֹן טוֹב – אָמְרָה אִמָא – כָּכָה נִלְמָד אַנְגְלִית.

–  זֶה לֹא רַעֲיוֹן טוֹב בִּכְלָל! – צָעַק מִיכָאֵל – אֲנִי יוֹדֵעַ אַנְגְלִית! פָּשׁוּט הַיְלָדִים בַּגַן לֹא מְדַבְּרִים בַּאַנְגְלִית שֶׁלִי!

–  אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַיְלָדִים בַּגַן לֹא יוֹדְעִים? – שָׁאֲלָה סָבְתָא.

–  מָה?

–  הֵם לֹא יוֹדְעִים עִבְרִית! אַתָּה הַיָחִיד בַּגַן שֶׁיוֹדֵעַ עִבְרִית!

מִיכָאֵל הִשְׁתַתֵק.

–  קֵיְטִי הַגַנֶנֶת רוֹצָה לַעֲשׂוֹת אִתָּנוּ הַחְלָפוֹת – אָמְרָה אִמָא – עַל כָּל מִילָה שֶׁתָּצוּד בְּאַנְגְלִית נִיתֵן לַיְלָדִים מִילָה בְּעִבְרִית!

–  אֲבָל אֵיךְ אֲנִי אֵדַע אֵיזֶה מִילִים לָצוּד? – אָמַר מִיכָאֵל, וּכְבָר לֹא צָעַק, כִּי הוּא אָהַב לְהַכְנִיס דְבָרִים לְשַׂקִיוֹת.

–  אַתָּה פָּשׁוּט תַּקְשִׁיב. כְּשֶׁתַרְגִישׁ שֶׁאַתָּה מֵבִין מִילָה, תָּצוּד אוֹתָהּ, תַּכְנִיס לַשַׂקִית וְתָבִיא הַבַּיְתָה. לְמָחֳרָת נָבִיא לַגַן אֶת הַמִילָה בְּעִבְרִית, וּמִי שֶׁיִּרְצֶה יוּכַל לָצוּד אוֹתָהּ.

אִמָא הִנִיחָה אֶת שַׂקִית הַמִילִים לְיַד הַמִיטָה שֶׁל מִיכָאֵל. אַבָּא הִדְבִּיק עָלֶיהָ מַדְבֵּקָה עִם לֵב אָדוֹם, שֶׁאוֹמֶרֶת בְּכָל הַשָׂפוֹת – ‘אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ, מִיכָאֵל’. וּמָאיָה חִיְכָה אֶל מִיכָאֵל, וְאָמְרָה לוֹ ‘גִיג’, שֶׁזוֹ מִילַת אַהֲבָה בִּשְׂפַת הַתִּינוֹקוֹת.

בַּבּוֹקֶר חָבְשׁוּ אַבָּא וּמִיכָאֵל אֶת הַכּוֹבַע הָאָדוֹם, מִיכָאֵל תָּלָה אֶת שַׂקִית הַמִילִים עַל גַבּוֹ וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ לָעֲבוֹדָה, אַבָּא לַמִּשְׂרָד וּמִיכָאֵל לַגַן.

כָּל הַיוֹם הִסְתּוֹבֵב מִיכָאֵל עִם שַׂקִית הַמִילִים אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לָצוּד אַף מִילָה.

• זֶה לוֹקֵחַ זְמַן – אָמַר אַבָּא – לָצוּד מִילִים זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה. מִי שֶׁאֵין לוֹ סַבְלָנוּת, שֶׁיֵּלֵךְ לְשַׂחֵק וְלֹא לַעֲבֹד.

עָבְרוּ כַּמָה יָמִים, וְהַשַׂקִית נוֹתְרָה רֵיקָה. מִיכָאֵל חָזַר הַבַּיְתָה וְזָרַק בְּכַעַס אֶת שַׂקִית הַמִילִים עַל הָרִצְפָּה.  “הַיְלָדִים הָאֵלֶה בִּכְלָל לֹא מְדַבְּרִים אַנְגְלִית! לֹא פֶּלֶא שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין אוֹתָם!” – הוּא צָעַק.

– לֹא לְהִתְיָאֵשׁ – אָמְרָה אִמָא – עוֹד כַּמָה יָמִים וְזֶה יִקְרֶה.

יוֹם אֶחָד חִיכָּה מִיכָאֵל בְּקֹצֶר רוּחַ לְאִמָא בְּשַׁעַר הַגַּן. “אִמָא, יֵשׁ לִי מִילָה בַּשַׂקִית!”, הוּא צָהַל “יֵשׁ לִי מִילָה בַּשַׂקִית!”

– בֶּאֱמֶת? אֵיךְ הִצְלַחְתָּ? – הִתְפַּעֲלָה אִמָא.

– קֵיְטִי אָמְרָה לְפִּיטֶר לִקְרֹא לְכוּלָם לְ-  snack וַאֲנִי הֵבַנְתִּי מָה זֶה! יָשָׁר צַדְתִּי אֶת הַמִילָה לַשַׂקִית!

–  מָחָר תָּבִיא לְפִּיטֶר אֶת הַמִילָה ‘חֲטִיף’ וּתְלַמֵּד אוֹתוֹ לָצוּד אוֹתָהּ – שָׂמְחָה אִמָא – אַתָּה עוֹבֵד מְעֻלֶה!

לְמָחֳרָת מִיכָאֵל צָד מִגֵיסוֹן אֶת הַמִילָה book וְנָתַן לוֹ אֶת הַמִילָה ‘סֵפֶר’.

וְאַחַר כָּךְ קִבְּלָה מִילִי אֶת הַמִילָה ‘מִשְׂחָק’ בְּעִבְרִית, כִּי מִיכָאֵל צַד מִמֶנָה אֶת הַמִילָה . game

כָּל בּוֹקֶר חָבַשׁ מִיכָאֵל אֶת הַקַּסְקֵט הָאָדוֹם וְיָצָא לַעֲבוֹדָה עִם שַׂקִית הַמִילִים. לִפְעָמִים הָיְתָה שָׁם רַק מִילָה אַחַת, וְלִפְעָמִים כַּמָה. לִפְעָמִים הָיָה שָׁם מִשְׁפָּט שָׁלֵם, וּפַעַם הָיָה שָׁם אֲפִלּוּ שִׁיר שָׁלֵם בְּאַנְגְלִית! הָיָה לוֹ קָשֶׁה לְהַכְנִיס אֶת כָּל הַשִׁיר לְשַׂקִית הַמִילִים, הִיא כְּבָר הָיְתָה מְלֵאָה כָּל כָּךְ!!

– אַתָּה מַמָּשׁ צַיָד מִילִים – אָמַר אַבָּא – אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד מִמְּךָ אֵיךְ צָדִים!

– כֵּן – צָחַק מִיכָאֵל – זֶה כֵּיף לָצוּד מִילִים!

יוֹם אֶחָד חָזַר מִיכָאֵל מֵהַגַן לְלֹא שַׂקִית הַמִילִים.

– אִמָא, הַיוֹם בָּאָה לַגַן יַלְדָה חֲדָשָׁה, סוֹפִי –  הוּא אָמַר – בְּשִׂיחַת הַבּוֹקֶר הִיא לֹא רָצְתָה לָשֶׁבֶת עִם כּוּלָם בַּמַעְגָל.

–  לָמָה?

–  אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּאַנְגְלִית אַחֶרֶת – אָמַר מִיכָאֵל.

–  אֵיפֹה שַׂקִית הַמִילִים שֶׁלְךָ? – שָׁאֲלָה אִמָא.

–  נָתַתִּי אוֹתָהּ לְסוֹפִי – אָמַר מִיכָאֵל – קֵיְטִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי כְּבָר צַיָד מֻמְחֶה, וּבִקְשָׁה שֶׁאֲלַמֵד אֶת סוֹפִי לָצוּד מִילִים. לִמַדְתִי אוֹתָהּ לָצוּד אֶת הַמִילָה ‘חָבֵר’. אִמָא, סוֹפִי יְכוֹלָה לָבוֹא אֵלַי מָחָר?