מה הוא נגיף קורונה :

הנגיף החדש שייך למשפחת נגיפי קורונה (Coronavirus) – שם של קבוצת נגיפים שקיבלו את שמם עקב הדמיון שלהם לכתר (קורונה בלטינית) שנראה בהתבוננות במיקרוסקופ אלקטרוני. נגיפים ממשפחת קורונה עוברים באוויר ופוגעים בדרכי הנשימה והעיכול ברמות חומרה משתנות לפי הזנים השונים.

החומר התורשתי של נגיפי קורונה הוא RNA דוגמת החומר התורשתי בנגיפים

הגורמים לאיידס, סארס,

מהם התסמינים של מחלת הקורונה?

ראשית יש לציין שרבים מהנדבקים בנגיף הקורונה אינם מפתחים תסמינים כלשהם (אך הם עלולים להדביק אחרים, ולכן על כולם, ללא יוצא מהכלל, לשמור בקפידה על עטיית מסכה וכללי הריחוק החברתי).

נדבקים רבים אחרים מפתחים תסמינים קלים ומחלימים בלי שהם נזקקים לטיפול רפואי כלשהו.

אם מופיעים תסמינים הם בדרך כלל בדרכי הנשימה העליונות (שיעול יבש, קוצר נשימה) עם חום או בלי חום. לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי־ספיקה נשימתית.

לפי ארגון הבריאות העולמי אלה הם התסמינים הנפוצים ביותר של מחלת הקורונה:

• חום.

• שיעול יבש.

• עייפות.

תסמינים אחרים, פחות נפוצים

• אובדן של חוש הטעם ושל חוש הריח.

• גודש באף.

• דלקת הלחמית (שבאה לידי ביטוי בעיניים אדומות).

• כאב גרון.

• כאב ראש.

• כאבי שרירים וכאבי מפרקים.

• סוגים שונים של פריחה על העור.

• בחילות והקאות.

• שלשול.
• צמרמורת, סחרחורת.

תסמינים של מחלת קורונה חמורה

• קשיי נשימה, קוצר נשימה.

• אובדן תיאבון.

• בלבול.

• כאבים ממושכים בחזה, תחושת לחץ מתמשך בחזה.

• חום גבוה (יותר מ־38 מעלות צלזיוס).

תסמינים אחרים, פחות נפוצים, של קורונה

• רגזנות.

• חרדה.

• דיכאון.

• הפרעות שינה.

• סיבוכים נוירולוגיים חמורים ונדירים כמו אירוע מוחי, דלקת מוח, הזיות, פגיעות עצביות.

לפי ארגון הבריאות העולמי, בני אדם בכל גיל שסובלים מהתסמינים הבאים חייבים לפנות בדחיפות לקבלת עזרה רפואית: חום ו/או שיעול שאליהם מתלווים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: קשיי נשימה, קוצר נשימה, כאבים בחזה, לחץ בחזה, אובדן כושר הדיבור או כושר התנועה.

איך נדבקים בנגיף הקורונה?

הדבקה טיפתית
ההדבקה מאדם לאדם היא בעיקר טיפתית, בדומה להדבקה בשפעת: רסיסי טיפות שמקורם באדם נגוע (שהשתעל או שהתעטש ואפילו אם דיבר) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים. מכיוון שטווח הפיזור של הרסס הטיפתי הזה הוא מוגבל, הרי ששמירה על ריחוק חברתי – נוסף על עטיית מסכה – היא אמצעי יעיל למניעת הדבקה.

הדבקה אווירנית

נוסף על כך, במצבים מסוימים, ובאופן נדיר, עלולה להתקיים גם הדבקה “אווירנית” (airborn transmission). זוהי הדבקה באמצעות חלקיקי אוויר זעירים הרבה יותר הנישאים ב”ארוסול” (צבר של רסיסי טיפות כאלה) שעקב קוטנם הם נישאים למרחקים גדולים יותר ושורדים זמן רב יותר.

זהו אחד ההסברים שניתן למקרי הדבקה הנדירים שאירעו כשהמקור והנדבק שהו במרחק של יותר משני מטרים זה מזה. מצבים שבהם יש סכנה גדולה יותר להדבקה מהסוג הזה הם בעת פעולות רפואיות מסוימות (החייאה, החדרת צינור לקנה הנשימה), בעת שהייה ממושכת (יותר מחצי שעה) בחללים סגורים ולא מאווררים ובעת פעולות כמו שירה וצעקות.

הדבקה במגע

דרך הדבקה נוספת, משמעותית הרבה פחות, היא באמצעות מגע, למשל עם כף יד שחולה קורונה התעטש לתוכה. מכאן החשיבות של רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון או באלכוג’ל. זוהי גם הסיבה לכך שניתנה ההנחיה להימנע מללחוץ ידיים ומלגעת בפנים. כאמור, הדבקה באמצעות מגע היא משנית בחשיבותה בהשוואה להדבקה טיפתית דרך האוויר.

כמה זמן נשארים נגיפי קורונה פעילים על חפצים ועל משטחים?

נראה שנגיפי קורונה נותרים פעילים על חפצים ועל משטחים בין כמה שעות לכמה ימים – בהתאם לסוג המשטח או החפץ ובתלות בתנאי הסביבה והטמפרטורה. הנתונים האלה נלקחו מניסויים בתנאי מעבדה מבוקרים ולא בתנאי “חיים אמיתיים”. זהו בפירוש לא מסלול התפשטות חשוב במנגנוני ההתפשטות של הנגיף.

נגיעה במשטח או בחפץ שזוהמו בנגיפי קורונה עלולה תיאורטית לגרום להדבקה – אם נוגעים ביד המזוהמת בפה או באף או בעיניים. שוב, זוהי מסקנה תיאורטית שלא נבדקה בפועל. לכן איננו יודעים אם מגע במשטח שנגע בו חולה קורונה עלול לגרום להדבקה של מי שנגע בו יומיים אחר כך.

מכל מקום, האפשרות התיאורטית הזאת היא הסיבה להמלצה להימנע מלגעת בפנים ולרחוץ היטב ידיים לעיתים קרובות.

זוהי גם הסיבה להנחיה לנקות לעיתים קרובות משטחים בבית ובמקום העבודה. הוכח שחיטוי משטחים בחומרי חיטוי ביתיים מכחיד את הנגיף.

האם קורונה עוברת באמצעות מזון?

עד כה אין שום עדות לכך שנגיף הקורונה יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מזון. אם נאכל מזון שעליו נגיפי קורונה, קרוב לוודאי שלא נידבק.

באילו דרכים נוספות אנחנו יכולים להגן על עצמנו?

יש לאמץ לא רק את אמצעי ההתגוננות העיקריים – עטיית מסיכה והקפדה על ריחוק חברתי (שמירה על מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לרדם ומניעת התקהלויות) – אלא גם גם על כללי ההיגיינה שיעילים לא רק למניעת קורונה אלא גם למניעת הדבקה במחלות נגיפיות (וחיידקיות) אחרות.

כללי ההיגיינה כוללים, בין היתר, הקפדה על רחיצת ידיים, הימנעות מנגיעות ללא צורך בעיניים, באף ובפה, הימנעות מלחיצות ידיים ואוורור החדרים – גם אם בחוץ חם או קר.

איזו בדיקה נעשית כדי לאבחן חולים בנגיף הקורונה?

מדובר בבדיקת pcr (בדיקה מולקולרית) שבאמצעותה מזהים את הגנום (המבנה הגנטי) הייחודי של נגיף הקורונה. לוקחים דגימה מחלל הפה ומנחירי האף באמצעות מטוש (מקלון שבקצהו צמר גפן), ואת המטוש שולחים למעבדת נגיפים. יש לציין שזוהי בדיקה שמצריכה צוותים מיומנים שעברו הכשרה מיוחדת.

יש להדגיש: התשובה שמתקבלת נכונה רק לזמן הבדיקה. לא ניתן להסיק ממנה אם המטופל חלה בעבר בקורונה והחלים. את המידע הזה ניתן להשיג רק באמצעות בדיקת דם (בדיקה סרולוגית).

בדיקה מהירה לאבחון קורונה

בימים אלה נכנסת לשימוש בדיקה מהירה המבוססת על זיהוי של חלקי הנגיף באמצעות טכניקה הדומה למבחן הריון ביתי ולבדיקה מהירה של משטח לוע. אופן הדיגום אינו שונה מהדיגום המסורתי, אך תהליך הבדיקה נעשה באתר שבו נעשה הדיגום, ותשובה מתקבלת בתוך כ־20 דקות.

הבדיקה פחות יעילה מהבדיקה הרגילה (הבדיקה המולקולרית) שכן היא אינה מגלה את כל החולים/נשאים ועלולה להחמיץ עד כ־30% מהם. לכן כל בדיקה שלילית (תקינה) מצריכה ביצוע חוזר בשיטה הרגילה.

לעומת זאת, אם מתקבלת תוצאה חיובית – מדובר באבחנה ודאית על כל המשתמע מכך: בידוד מיידי של הנבדק ושל בני ביתו ושל מי שבאו איתו במגע קרוב. שימוש בבדיקה המהירה אמור לקצר את התהליך של קטיעת שרשראות ההדבקה.

הבדיקה מיועדת לאנשים סימפטומטיים בלבד, ובשלב הראשון תיעשה רק במוקדים מעטים ברחבי הארץ.

האם יש תרופה לקורונה?

עדיין אין תרופה מאושרת לקורונה, אך נעשים ניסויים קליניים רבים בתרופות שאושרו לטיפול במחלות נגיפיות אחרות כמו סארס ואבולה. התברר שכמה מהתרופות האלה מעכבות ביעילות אנזים שחיוני להתרבות הנגיף. במקביל מתקיים מאמץ לפתח תרופה חדשה שתנטרל את האנזים החיוני הזה ותמנע

מי יכול להדביק?

ההדבקה היא מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), מחולים פרה־סימפטומטיים (שנדבקו ועתידים לפתח תסמינים, אך עדיין לא פיתחו אותם) ומחולים א־סימפטומטיים (חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו ולא יפתחו את תסמיני המחלה).

לא כל מי שנחשף לחולה קורונה אכן יידבק ויחלה, אך כדי להפחית ככל הניתן את האפשרות להדבקה ניתנה ההנחיה שלפיה על כל מי שנחשף לחולה קורונה להיכנס מיד לבידוד. הספירה של הימים מתחילה מהמועד שבו היה המפגש האחרון עם החולה.

בידוד בית מיועד הן לחולה עצמו והן למי שהיה עימו במגע לא מוגן (מגע קרוב ללא מסכה, לאורך זמן, בחלל סגור וכדומה).

המטרה של בידוד בית היא לעצור את שרשרת ההדבקה ולמנוע את התפשטות הקורונה. במסגרת בידוד בית אסור לצאת מהבית, אסור לקבל ביקורים של מי שאינם מתגוררים בבית, ויש להגן על בני הבית האחרים מפני הידבקות.

צפו בסרטון הבא : 

בסןף אני מקווה שנהניתם