השופט הקטן

בָּעִיר פְּרָג הָיוּ שְׁנֵי סוֹחֲרִים. אֶחָד שַׁמָּן – מוֹכֵר שְׁמָנִים, וְשֵׁנִי בַּשָּׂם – מוֹכֵר בְּשָׂמִים, והוהיו חֲנֻיּוֹתֵיהֶם צְמוּדוֹת זו לָזוֹ, כַּאֲשֶׁר קִיר דָּא.

רָאָה הַבַּשָּׂם שֶׁעִסְקֵי הַשַּׁמָּן פוֹרְחִים, וְחָמַד אֶת כַּסְפּוֹ הָרַב.

יוֹם אֶחָד עָלָה רַעְיוֹן שִׂטְנִי בְּמוֹחוֹ לָבוֹא לַחֲנוּתוֹ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה לַחְפֹּר פֶּתַח בַּקִּיר הַמַּבְדִּיל בֵּין חֲנוּתוֹ לְבֵין חֲנוּת הַשַּׁמָּן , לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְלִשְׁדֹּד אֶת כַּסְפּוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּן. וְכֵן עָשָׂה. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה קָדַח חֹר בְּקִיר חֲנוּתוֹ, נִכְנַס לַחֲנוּת חֲבֵרוֹ הַשַּׁמָּן וְגָנַב אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף שֶׁהָיוּ בַּקֻּפָּה שֶׁלּוֹ , חָזַר לַחֲנוּתוֹ דֶּרֶךְ הַחֹר שֶׁבַּקִּיר, סָגַר אֶת הַחֹר, תִּקֵּן אֶת הַקִּיר, וְהֵשִׁיבוּ לְמַצָּבוֹ הַקּוֹדֵם, וְחָשַׁב שֶׁמֵּעַתָּה אִישׁ לֹא יוּכַל לַחְשֹׁד בּוֹ.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כַּאֲשֶׁר חָזַר הַשַּׁמָּן לַחֲנוּתוֹ לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ, נִגַּשׁ לַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלוֹ, אוּלָ … יָדַע הַשַּׁמָּן שָׁרַק הַבַּשָּׂם יוֹדֵעַ הֵיכָן הוּא מַחְבִּיא אֶת קֻפָּתוֹ , וְהֵבִין מִיָּד שֶׁיַּד הַבַּשָּׂם בַּדָּבָר, וְכוּי. הוּא מִהֵר לָצֵאת מֵחֲנוּתוֹ וְנִכְנַס יָשָׁר לַחֲנוּת הַבַּשָּׂם וְהֵחֵל לִצְעֹק עָלָיו: גַּנָּב, מַדּוּעַ גָּנַבְתָּ אֶת כַּסְ.

?… עָנָה הַבַּשָּׂם: שַׁקְרָן, אֲנִי לֹא גָּנַבְתִּי, מַדּוּעַ אַתָּה מַאֲשִׁים אוֹתִי.

הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְרִיבִים בֵּינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הָאֶחָד צוֹעֵק: גַּנָּב, הַחְזֵר לִי אֶת הַכֶּסֶף. וְהַשֵּׁנִי עוֹנֶה לוֹ: לֹא גָּנַבְתִּי, זוֹהִי עֲלִילַת שָׁוְא

לְמִשְׁמַע הַצְּעָקוֹת הֵחֵלּוּ אֲנָשִׁים לְהִתְקַהֵל סְבִיב בַּעֲלֵי הָרִיב. אִישׁ לֹא יָדַע מִי מֵהֶם צוֹדֵק.

הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.

יוֹם אֶחָד יָצָא הַמֶּלֶךְ לְטִיּוּל בִּרְחוֹבוֹת פְּרָג, כַּאֲשֶׁר הוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים פְּשׁוּטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ, וּלְפֶתַע נִזְדַּמְּנָה לוֹ קְבוּצַת יְלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ אֶת הַצָּגַת הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם , כַּאֲשֶׁר הֵם מְנַסִּים לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט צֶדֶק. הִתְעַנְיֵן הַמֶלֶךְ בְּמִשְׁפַּט הַיְלָדים, עָמַד מִן הַצַּד תַּחַת אַחַד הָעֵצִים, הִבִּיט בַּמַּחֲזֶה וְהֶאֱזִין בִּשְׁק. בִּמְיֻחָד הֶאֱזִין לְחָכְמַת הַשּׁוֹפֵט, שֶׁהָיָה הַשַּׂחְקָן הָרָאשִׁי בַּהַצָּגָה, וְאוֹתוֹ בָּחֲרוּ הַיְּלָדִים לְשׁוֹ.

הַשּׁוֹפֵט נָתַן קֹדֶם כָּל אֶת רְשׁוּת הַדִּבּוּר לְבַעֲלֵי הַדִּין.

פָּתַח הַשַּׁמָּן וְאָמַר: כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי בַּבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה וּפָתַחְתִּי אֶת הַקֻּפָּה כְּהֶרְגֵּלִי, חָשְׁכוּ עֵינַ. מִיָּד יָדַעְתִּי שֶׁכַּסְפִּי נִגְנָב עַל יְדֵי שְׁכֵנִי הַבַּשָּׂם. שֶׁהֲרֵי רַק הוּא יוֹדֵעַ הֵיכָן נִמְצֵאת הַקֻּפָּה שֶׁלִּי.

הִמְשִׁיךְ הַבַּשָּׂם וְאָמַר: אֵינֶנִּי גַּנָּב, חַס וְשָׁלוֹם. כֶּסֶף זֶה שֶׁנִּמְצָא בְּיָדִי הוּא שְׂכַר עֲבוֹדָתִי וִיגִיעַ כַּפַּי.

יְהוּדָה הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר הִרְהֵר רֶגַע אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ מֵהַבַּשָּׂם לְהָבִיא לוֹ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶ. מִיָּד אַחַר כָּךְ בִּקֵשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו כְּלִי מָלֵא מַיִם רוֹתְחִים, עָשׂוּ הַשַּׁמָּשִׁים הַקְּטַנִּים כְּדִבְרֵי הַ.

הַמֶלֶךְ שֶׁנַּעֲשֶׂה סַקְרָן יוֹתֵר וְיוֹתֵר לִרְאוֹת, מֵה יַעֲשֶׂה הִיֶלֶד בַּמַּיִם הָרוֹתְחִים הִתְקָרֵב בַּלָּאט. וּמַה הוּא רוֹאֶה? … הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר זָרַק אֶת כָּל הַמַּטְבְּעוֹת לְתוֹךְ הַמַּיִם הַחַמִּים … וְהִנֵּה צָף שֶׁמֶן בַּמַּא.

הִסְבִּיר הַשּׁוֹפֵט: מַטְבְּעוֹת אֵלֶּה שַׁיָּכִים לַשַּׁמָּן, אִלּוּ הָיוּ שַׁיָּכִים לַבַּשָּׂם, הַמַּיִם הָיוּ נִשְׁיִים נְ. וְלֹא הָיָה צָף בָּהֶם הַשֶּׁמֶן.

הַמֶּלֶךְ שֶׁהִתְפַּעֵל מְאֹד מֵחָכְמַת הַיֶּלֶד נִגַּשׁ אֵלָיו בְּהִתְרַגְּשׁוּת, חִבֵּק אוֹתוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל לֶחְיוֹ.

וּמִיָּד לְאַחַר מִכֵּן הִזְדָּרֵז הַמֶּלֶךְ לָשׁוּב לְאַרְמוֹנוֹ, וְהוֹצִיא כְּרוּז בּוֹ הוֹדִיעַ לְכָל אַנְשֵׁי הָעִיר, שֶׁהֵם מֻזְמָנִים לְמִשְׁפָּט הַשַּׁמָּן וְהַבַּשָּׂם, וְשֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ עוֹמֵד לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ.

בְּהַגִּיעַ מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט נָהֲרוּ כֻּלָּם אֶל בֵית הַמִּשְׁפָּט שֶׁבּוֹ צִפּוּ לְמִשְׁפַּט הַמֶלֶךְ.

וְאָכֵן בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבַּמִּשְׂחָק הִכְנִיס הַשּׁוֹפֵט הַצָּעִיר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת לְמַיִם רוֹתְחִים , גַּם כָּאן הִכְנִיס הַמֶּלֶךְ אֶת מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְמַיִם רוֹתְחִים , וְכַאֲשֶׁר צָף הַשֶּׁמֶן בַּמַּיִם, נוֹכְחוּ כֻּלָּם לָדַעַת, שֶׁהַכֶּסֶף שַׁיָּךְ לַשַּׁמָּן, וְהַבַּשָּׂם הוּא הַגַּנָּב. מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְרַגְּשׁוּת מֵהַמִּשְׁפָּט הַצּוֹדֵק וּמֵחָכְמַת הַמֶּלֶךְ הֵרִיעַ כָּל הָעָם בְּקוֹל רָם: יְחִי מַלְ!

אוּלָם הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר וְדוֹבֵר אֱמֶת קָם מִכִּסְּאוֹ וְהִכְרִיז: לֹא לִי מַגִּיעוֹת הַתְּרוּעוֹת, כִּי אִם לַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ יְהוּדָה, אוֹתוֹ חָנַן הַשֵּׁם בְּחָכְמָה וּבִינָה, וְהוּא שָׁפַט מִשְׁפַּט צֶדֶק זֶה וּמִמֶּנּוּ לָמַדְתִּי.

וְאָכֵן בּוּצִין בּוּצִין מִקִּטְפֵיהּ יְדִיעַ. יְהוּדָה גָּדַל וְנוֹדַע שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כְּצַדִּיק גָּדוֹל הוּ הַמַּהֲרַ”ל מִפְּרָג שֶׁעָזַר רַבּוֹת לְאֶחָיו הַיְהוּדִים.

ספור מרתק

על פתרון יצירתי

של נער צעיר.

פתחנה את הקשור ללוח שיתופי וציינה בו בפתקיות .אלו מימדי בסיס ליצירתיות, יש בספור ובאישיותו של הנער שהיו בסיס ליצירתיות שלו.

https://jamboard.google.com/d/11gh291xaYJ-AUmop5_GIlpulqLmktHfatbhns_COCcM/edit?usp=sharing