יָאנוּשׁ קוֹרְצָ’אק- כַּאֲשֶׁר אָשׁוּב וְאֶהְיֶה קָטָן

פַּעַם אַחַת שָׁכַבְתִּי בַּמִּטָּה וְלֹא יָשַׁנְתִּי. אַךְ הִזְכַּרְתִּי לְעַצְמִי, כִּי כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן, הָיִיתִי מְהַרְהֵר פְּעָמִים הַרְבֵּה, מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁאֲגַדֵּל.
תַּכְנְתִי תָּכְנִיּוֹת לְכָאן וּלְכָאן

כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל, אֶבְנֶה בַּיִת קָטָן לַהוֹרִים. וְתִהְיֶה לִי גִּנָּה, שֶׁאוּכַל לִנְטֹעַ בַּגִּנָּה עֵצִים: תַּפּוּחִים, אַגָּסִים וּשְׁזִיפִים. אֶזְרַע פְּרָחִים. כְּשֶׁיִּהְיוּ נוֹבְלִים פְּרָחִים אֲחָדִים יַתְחִילוּ נוֹצְצִים

פְּרָחִים אֲחֵרִים

אֶקְנֶה סְפָרִים עִם תְּמוּנוֹת, אוֹ בְּלִי תְּמוּנוֹת, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ מְעַנְיְנִים.

אֶקְנֶה צְבָעִים, עֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִים, אֲשַׂרְטֵט, אֲצַיֵּר. כָּל מָה שֶׁאֶרְאֶה, אֲצַיֵּר

אֲטַפֵּל בְּגִינָהּ – אֶבְנֶה לִי סֻכָּה. בַּסֻּכָּה אַעֲמִיד כִּסֵּא, כֻּרְסָה עִם מִשְׁעָנוֹת. הַסֻּכָּה תִּהְיֶה מְגֻדֶּלֶת עִנְבֵי-בַּר, וּבְשׁוּב אַבָּא מִן הָעֲבוֹדָה, יֵשֵׁב לָנוּחַ בָּצֶל. יַרְכִּיב עַל חֹטְמוֹ מִשְׁקָּפָיִם

וְיִּקְרָא עִתּוֹן