רוב המידע נלקח מן- הקישורים הבאים:

 http://www.mkm-haifa.co.il/schools/kishon/svivot/yavan/all_gods.htm

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

האלים האולימפיים:

האלים האולימפיים הם האלים השולטים בעולם.

הם נקראים כך מפני שהם שוכנים על ההר הכי גבוה ביוון-הר האולימפוס.

בהר האולימפוס האלים מתנהגים בדומה לבני האדם.

חברת האלים מאורגנת כמו מדינה שבה לכל אל יש תחום לו הוא אחראי. כמה מהאלים הפחותים יותר ברמתם (למשל הרמס או ארטמיס) כפופים לאלים גבוהים מהם (למשל פוסידון או הרה), לפעמים מכיוון שהם ילדיהם, אך כל האלים (או לפחות רובם המוחלט) נמצאים תחת זאוס שהוא “אבי האלים והאנשים.

12 האלים האולימפיים

זאוס (יופיטר) : ראש המשפחה, אל הברקים, השמים ואדון האלים.  בנם של הטיטאנים קרונוס וריה. נשוי לאחותו הרה.

במיתולוגיה היוונית זאוס, הוא האחראי על המשפט והצדק והוא דמות המפתח במיתולוגיה היוונית.

החיה המקודשת לו הוא העיט והעץ המקודש לו הוא האלון.

פוסידון (נפטון): אחי זאוס והאדס. בנם של הטיטאנים קרונוס וריה. אל הים, רעידות האדמה והסוסים. שני בחשיבותו רק לזאוס. נהוג לציירו עם קילשון בעל שלושה ראשים ביד.

במיתולוגיה היוונית פוסידון, מוכר גם באחד משלושת האלים המרכזיים והחזקים.

בקרב הרומאים הוא נודע כנפטון.

דמטר (קרס): אלת התבואה, היבול והשפע. אחותו של זאוס.

מקבילתה הרומית נקראת קרס.

אחותו של יופיטר ואמה של פרספונה.

הרה (יונו): אלת הנישואים והאימהות ופטרינתן של הנשים הנשואות, במיתולוגיה העתיקה אלת הסערות.

הרה היא מלכת האלים.

דיוניסוס (בכחוס): בנם של זאוס ובת התמותה. אל היין, השיגעון, הפיריון, התאטרון, המסיבות והמסכה.

 דיוניסוס, הוא אל כתוני שגילם את מחזור הטבע והפיריון בטבע. בתוקף התפקיד נוצרה זהות חזקה בינו לבין גפן ויין. במסורות מאוחרות יותר נעשה אל אולימפי של דברים המשחררים את הנפש מן הגוף וקשורים בחיי הוללות.

ארס (מרס): בנם של זאוס והרה. אל המלחמה והצבא.

המקורות מתארים את ארס כאל אכזרי אשר יוצר ריבים ושנאה. הם גם משבחים את מי שהצליח להמלט מהשפעתו. מכנים אותו גם כ”קללת המין האנושי בהתגלמותה”

הפייסטוס (וולקן):בנם של זאוס והרה. בעלה של אפרודיטה. אל הנפחות האש וחרשי הברזל. בלט בכיעורו בין אלי אולימפוס.

נחשב אל טוב ורודף שלום.

הוא היה בן האלמוות היחיד שהיה מכוער.

כפות רגליו היו הפוכות: עקבים לפנים ואצבעות לאחור.

מסופר שאמו השליכה אותו מן הר אולימפוס כי לא אהבה את התינוק הפגום, מצאה אותו משפחה ולמדה אותו את מלאכת הנפחות.

אפרודיטה (ונוס): אשתו של פייסטוס. אלת היופי ואהבה.

אפרויטה מייצגת אהבה ומיניות ללא גבולות. היא הייתה עוזרת לכל מי שחש אהבת אמת ומענישה את כל מי שמזלזל בה.

זאו אביה של אפרודיטה השיא אותה לאל הנפחים המכוער, בתמורה לכך שישחרר את הרה מן המלכודת שטמן לה.

אפרודיטה לא הייתה נאמנה לפייסטוס-אל הנפחים.

המאהב המפורסם ביותר של אפרודיטה היה ארס-אל המלחמה.

אתנה (מינרוה): בתו של זאוס. אלת החוכמה הניצחון האומנות והצדק. אתנה היא גם האלה המגינה על העיר אתונה (הנקראת על שמה)

אתנה נוצרה על ידי המחשבות של זאוס ויצא מראשו.

אתנה היא אחת מהאלות הבתולות.

במיתולוגיה הרומית אתנה יוצגה על ידי ינשוף.

אתנה מעולם לא הייתה ילדה, היא יוצרה כמבוגרת עם נשק.

הרמס (מרקוריוס): בנם של זאוס ומאיה בת אטלס. שליח האלים אל העושר, הסוחרים, הנואמים,הסופרים הנוודים וגם מגן הגנבים.

הרמס היה אהוד מאוד על היוונים.

הוא לימד אותם לשקול למדוד לספור ולכתוב.                                     

אפולו (אפולון): בנם של זאוס וליטו ואחיו התאום של ארטמיס. הוא אל השמש,האור היופי,הגברי, המוזיקה האומנות, הרפואה החץ וקשת והנבואה.

הוא הכיר לבני האדם את רצון האלים.                                               

ארטמיס: ארטמיס הייתה אלת הציד והירח.

ארטמיס הייתה יפה מאוד וכמעט השתוותה ביופיה לאפרודיטה.

ארטמיס הייתה התאומה של אפולו-אל השמש…

היא הייתה בתם של זאוס ולטו.

ארטמיס מתוארת לפעמים כאכזרית ונקמנית אבל לפעמים היא גם מתוארת כמי שפועלת למען בני האדם בכלל והנשים בפרט.

אלים כתוניים:

האלים הכתוניים היו קשורים לאדמה או לעולם שמתחת לאדמה. הם היו קשורים גם לתהליכים האדמתיים שהם הענקת חיים פריון ומוות.

מקור השם כתון: אדמה ביוונית עתיקה.

האלים הכתוניים היו עתיקים מאוד והקדימו במסורת את האלים האולימפיים. הם היו קשורים לצד המסתורי של העולם.

הדמות המרכזית היא גאיה- אלת האדמה “אמא אדמה” היא שלטה על החיים והמוות.

האדס: היה שליט המתים.

אחיהם הצעיר של דמטר הרה ואחיו הבכור של זאוס.

בנם של הטיטאנים קרונוס וריאה.

יש כאלה החושבים שהאדס הוא אל אולימפי. מנגד יש כלה האומרים שאל אולימפי הוא אל המתגורר באולימפוס- האדס לא עונה על דרשות אלה ולכן לטענתם אינו נחשב כאל אולימפי.

גאיה:

בעברית נקרא אמא אדמה.

לפי גרסה אחת, מן הסיפור של גאיה נוצרה אפרודיטה. לפי הגרסה השניה, מן הסיפור של גאיה נולדו האריניות-אלות הנקמה והזעם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%99%D7%94-הסיפור של גאיה

פרספונה- מלכת העולם התחתון ואשתו של האדס. בתה של דמטר-(אלת התבואה והפריון)

מסופר שאביה של פרספונה הוא זאוס-מלך האלים.

פספונה לא חייה באולימפוס כמו הוריה היא העבירה את ימיה על האדמה עם חברותיה…אולם האדס חטף אותה לעצמו והחליט להביאה לממלכתו מתחת לאדמה.

לאחר שנעלמה פרספונה אמה קיללה את חברותיה של פרספונה שלא עצרו את החטיפה והפכה אותם לציפורים בעלות ראש של אישה.

בסופו של דבר נאלץ זאוס לפעול על מנת למנוע את האסון הממשמש ובא: הוא שלח את הרמס, שליח האלים, להאדס כדי שישיב את פרספונה לאמה.

האדס אמנם החזיר את פרספונה, אך לפני שהלכה האדס נתן לה לאכול מספר גרעיני רימון. גרעינים בודדים אלו היו פירות השאול ובשל אכילתם נאלצה פרספונה לשוב לשאול מספר חודשים (כול פעם לפי כמות הגרעינים) מדי שנה בשנה. אולם, בשאר חודשי השנה הותר לה לשוב לאולימפוס, ולבלות יחד עם אמה ועם יתר האלים. בזמן שהותה של פרספונה מתחת לאדמה הייתה אמה מתעטפת עצב וגוזרת כיליון על האדמה, ודמעותיה יורדות על הארץ, שהן בעצם הגשם. אך מששבה פרספונה לאמה, היא הייתה מתנערת מעיצבונה ומאפשרת לתבואה לפרוח ולהבשיל.

לכן, על פי המיתוס, מגיעים מדי שנה חודשי החורף והסתיו בהם האדמה הופכת קשה ואינה נותנת פרי, אך לאחריהם מגיעים חודשי האביב והקיץ, בהם פרספונה שבה מן השאול, ודמטר שוב מפרה את האדמה.

אריניות: הן אלות הנקם.

ראשי האריניות תוארו כעטורי נחשים עיניהן נוטפות דם והופעתן מחרידה ומזוויעה.

הקטה:

הקטה תלת פרצופית ההולכת ומזדקנת ככל שהיום מתקדם ונולדת מחדש במהלך הלילה. כמו כן, היא האחראית לכישוף, ללילה ולירח.

סוף

תודה על הקריאה!

מאת שיר יעקב, הילה קריסטל ואורי נאמן.