המהפכה התעשייתית

יומני היקר היום קיבלתי עבודה בהיסטורייה על המהפכה התעשייתית והחלטתי לכתוב אותה כאן, ( ביומן שלי ).

אוקיי אז לא הרבה יודעים מה זה מהפכה בכלל אז החלטתי להתחיל בלהסביר לכם מה זה בעצם מהפכה, שאם מישהו ימצא את היומן המשעמם הזה הוא ידע על מה אני מדבר בכלל.

אוקיי אז מהפכה היא בעצם אירוע היסטורי ששינה משהו בזמן קצר יחסית.

כמו החלפת שילטון מלכותי לדמוקרטי, או שאיפה לחופש ולמדינה משלך. אבל לא כל מהפכה חייבת להיות מהפכה פוליטית שהושגה בדם, יש גם מהפכה חברתית וטכנולוגית שקרו בזמן יותר ממושך ושואפות לשפר את המין האנושי כולו. וזה התחיל מראשית האנושות עד היום כמו המהפכה הניארדנטלית והנאוליתית, וכיום כמו מהפכת המדע והרפואה.

להבדיל ממהפכה, להפיכה משמעות מצומצמת יותר, של החלפת הקבוצה השלטת ולעיתים, גם של המשטר, במדינה. השפעתה של הפיכה אינה חורגת, בדרך כלל, ממסגרת המדינה שבה אירעה. פעמים רבות נעשה שימוש במילה “מהפכה” לתיאור הפיכה שבה נעשה שינוי מהותי בסוג המשטר, גם אם תוצאות ההפיכה אינן חורגות מגבולותיה של המדינה שבה אירעה.

דוגמה לכך היא מהפכת הציפורניים, שבה הוחלף המשטר בפורטוגל מדיקטטורה לדמוקרטיה. ברשימה שלהלן יובאו רק מהפכות ששינו את פני החברה האנושית, כל האחרות מופיעות בערך הפיכה. יש להבדיל, גם, בין מהפכה, שהיא אירוע מקיף ומעמיק, ומרד או התקוממות המוגבלים בהיקף ובמטרות.

בשיח הפוליטי, הכח המניע את החלפת השלטון במהפכה הם האזרחים. לעומת זאת, הפיכה היא לרוב אקט צבאי, בו אנשי הצבא מנצלים את כוחם לצורך כיבוש השלטון. בהקשר זה, מהפך הוא החלפת השלטון באופן דמוקרטי.

אבן הבוחן להחלטה האם התרחשה מהפכה או שהיה זה רק ניסיון מהפכה היא התשובה לשאלה: “האם בעקבות האירוע התרחש שינוי של קבע”. אם לא נוצר שינוי, אם המצב חזר לקדמותו לא התרחשה מהפכה.

אוקיי אז אחרי שהבנתם מה זה מהפכה, בואו נדבר על המהפכה תעשייתית,

אז המהפכה התעשייתית זה בעצם השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים שהתחוללו בעיקר באנגליה ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי לואי-אוגוסט בלנקי ופרידריך אנגלס.

המהפכה התעשייתית הייתה הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחות מנוע הקיטור מה שאיפשר את המצאת הרכבות, הרכב הפרטי, אוניית הקיטור, פס הייצור, הייצור ההמוני והולדת תרבות הצריכה. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו אריגה והפקת כותנה, עקב ההתפתחות של תהליכי מיכון כגון המנפטה על ידי איליי ויטני בשנת 1793.

המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת דלקים פוסילים שהמרכזי בהם הוא פחם ושימוש באותם דלקים להנעת מנועי בעירה חיצונית שהמרכזי בהם הוא מנוע הקיטור. מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר (ניצול ישיר של *ATP).

בעקבות ההיסטוריון האנגלי ט. ס. אשטון מקובל לתארך את מועד תחילתה של המהפכה התעשייתית לשנת 1760 ואת סיום הגל הראשון שלה לשנת 1830, אך תיארוך זה אינו מחייב, שכן חלק ניכר מההתפתחויות הנמנות עם המהפכה התעשייתית החלו להבשיל זמן ניכר לפני שנת 1760. השינויים התחוללו תחילה בהיקף רחב באנגליה, שבה התחוללה המהפכה התעשייתית לפחות מתחילת המאה השמונה עשרה, ועברו ממנה לארצות הברית וכמה מדינות באירופה, ועד סוף המאה התשע עשרה התפשטו במידה כלשהי לרוב מדינות העולם.

* ATP- הוא נוקלאוטיד, סוג של תרכובת אורגנית, המאפשרת נשיאת אנרגיה בתא ולכן בעל חשיבות עליונה בכל היצורים החיים.

סיבות למהפכה:

היו מספר סיבות עיקריות להתפתחותה של המהפכה התעשייתית. לסיבות השונות קשר הדוק גם למקום התרחשותה הראשוני: באירופה ובראש ובראשונה בבריטניה. ההתפתחות הבולטת ביותר בבריטניה במאות שקדמו למאה השמונה עשרה הייתה התפתחותו, החל במאה השש עשרה, של סחר בהיקף גדול בהרבה מזה שהתקיים קודם לכן. ההתפשטות הקולוניאלית הובילה את המעצמות הגדולות של התקופה, ובמיוחד האימפריה ההבסבורגית ששלטה במרכז אירופה ובספרד, לפתח מדיניות מרקנטליסטית, שעיקרה חתירה לרפד את קופות השלטון המרכזי בבוליון – אוצרות זהב וכסף – המבוססים על ייבוא זהב וכסף שנכרו בעולם החדש ועל סחר עבדים. הכוחות החלשים יותר והריכוזיים פחות, כמו הערים העצמאיות באיטליה, ובמיוחד ג’נובה וונציה, אנטוורפן בבלגיה, וכן הולנד ואנגליה, נפלו לידי המעצמות הגדולות, או שהתקשו במימון כיבוש קולוניאלי ושותפות של ממש בסחר העבדים, ולכן פנו יותר לנתיב של שימוש בסחר.

חולשה ראשונית זו התגלתה במהרה כמקור עוצמה – חולשת השלטון המרכזי אפשרה הופעת מספר רב של גורמים שעסקו בייצור, סחר ותעבורה, כאשר הממשל המרכזי אינו יכול לגרוף את כל הכנסותיהם. חולשת השלטון המרכזי גם גרמה לכך שידו קצרה מלכפות חסמים פנימיים בתוך המדינה על תעבורת סחורות, כפי שהיה מקובל בצרפת ובאזורי גרמניה. אנגליה והולנד החלו מתחרות זו בזו על מעמד של דומיננטיות בתחום הסחר הימי, בדרכי שלום ובשורה של מלחמות במהלך המאה ה-17, כאשר אנגליה הופכת בהדרגה לכוח הדומיננטי יותר.

שווקיה של אנגליה החלו משתנים ומתאימים את עצמם: מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה פנימית, לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בינלאומי. הביקוש לתוצרת חקלאית מחוץ לאנגליה, ובמיוחד למוצרי טקסטיל, הוביל להופעת חקלאות בקנה מידה רחב יותר ויעיל יותר ולתופעת הגידור. האיכרים הקטנים עברו במקביל לעבודה בתעשייה זעירה, במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית הטקסטיל כמו אריגה וטווייה.

המהפכה התעשייתית השיפע על משפחות רבות שגרו עם כל בני המשפחה הרחבה שלהם בחווה, ולא רק המשפחה הגרעינית, ולא היזדקקו לשום אדם מלבדם.

הם אכלו מהגידולים שלהם, והביאו הרבה ילדים מיכוון שלא יכלו לרפא כמו שצריך את המשפחה. ואנשים שהיו גרים בקהילות גדולות כמו עיר גם לא יכלו להרשות לעצמם רופא שיטפל בהם הייטב מיכוון שהרפואה לא הייתה יעילה בתקופה זו ועם היית רואה רופא היית יודע שהסוף שלך קרוב.

ואחריי מלחמת העולם הראשונה וגילוי הפנצילין הרפואה השתפרה בהרבה,

אנשים החלו לעבוד במיפעלים גדולים ולגור בערים גדולות רק עם המשפחה הגרעינית שלהם.

ומשם הגענו לחיים של היום שאנו גרים עם המשפחה הגרעינית שלנו, ההורים שלנו עובדים בעבודות מגוונות, הילדים לומדים בבתי הספר ובגנים ושכאנחנו חולים אנחנו הולכים לרופא שאשכרה יכול לרפא אותנו. או בקיצור חיים רגילים.

( אתם מוזמנים להציע צורת חיים משלכם 🙂 ) ואוליי אם מישהו ימצא את היומן הזה עוד כמה מאות שנים צורת החיים שלו תהייה שונה לגמריי.

נ.ב – מי שמוצא את היומן הזה שהחבאתי בחצר, אני מצווה עליו ללכת ולהחתים אותי על פרס נובל או כל פרס גדול אחר לבחירתכם, על זה שהסברתי לדור שלכם מה זה מהפכה ואשמח אם זה גם אהייה כתוב על אנדרטה שלי ותלמדו עליי בכל בתי הספר בעולם.

ותציגו אותי בפרס בתור ינון ההיסטוריון הגדול בתבל.

תודה 🙂