הרוח השובבה

.בעיר נחמדה אחת חיה לה רוח רפאים קטנה, בלתי נראית ושובבה.

הרוח מאוד אהבה לאכול, בעיקר מעדנים מכל הסוגים

ואיך היא אהבה לאכול אותם? בפיקניק בגינה שליד הבית שלה

בגלל שהיתה שובבה, היתה לה דרך מיוחדת לאסוף מעדנים לפיקניק שלה.

בכל בוקר היתה הרוח הבלתי נראית לוקחת את התיק הבלתי נראה שלה ויוצאת ליער הסמוך לחפש משפחות שיצאו לפיקניק ביער. כל פעם שראתה מעדן על השולחן היתה חוטפת אותו מהר ודוחפת לתיק.

ולפעמים היתה מחליפה את כל האוכל של המשפחה הזו עם אוכל של משפחה סמוכה, סתם בשביל השעשוע

אחר הצהריים היתה הרוח מתיישבת על מחצלת בגינה, פורסת לפניה את שלל המעדנים היומי, מסדרת אותם, סופרת אותם ולבסוף אוכלת את כולם בסיפוק רב ובהנאה

יום אחד חזר דני מבית הספר באופניים וראה מחזה מוזר – מחצלת בגינה ועליה פרוסים מעדנים מכל הסוגים והצבעים – היו שם מעדני חלב ומעדני סויה, מעדני פירות ומעדני ירקות, מעדני שוקולד ומעדנים עם פצפוצים וסוכריות צבעוניות

הוא הסתכל שמאלה וימינה, למטה ולמעלה ולא ראה איש בסביבה
דני הרגיש שהבטן שלו מכרכרת, קפץ מאופניו, התיישב על המחצלת והחל לזלול – הכל היה כל כך טעים וטרי ומרענן

אתם יכולים לשער עד כמה הופתעה הרוח לגלות ילד חצוף יורד פתאום מאופניו וגונב מול הפרצוף שלה את מה שהיא התאמצה וגנבה במשך כל היום הזה
אמרה לעצמה “אני חייבת להציל את המעדנים שלי ולהכניס אותם דחוף לתוך הבטן שלי”, והחלה לזלול גם היא בקצב הכי מהיר שיכלה

ראה דני מעדן עולה לאוויר, נוזל מתוך הקופסא ונעלם, הפסיק לאכול ופער את פיו בתדהמה. אחר כך ראה מעדן נוסף עולה לאוויר ונמרח סביב שפתיים ופה ללא פנים סביבם – נבהל נורא וברח משם בצעקות

הרוח נבהלה גם היא, הרגישה ממש רע, התגלתה בפניו וקראה לו “ילד תחזור, לא התכוונתי להפחיד אותך. אני אתחלק איתך בכל מה שיש לי”

מאז אותו אחר צהריים מיוחד בכל פעם שדני יצא לפיקניק ביער עם משפחתו הוא השאיר בצד כמה מעדנים לרוח החביבה עליו