מבוא 

קריאה מהווה חלק מהשפה הכתובה, מערכת מורכבת הבנויה מידע וממיומנויות שפתיות. תוצר הקריאה הוא הפקת משמעות מן הכתוב. מודלים בקריאה מציגים את הרכישת הקריאה כתהליך התפתחותי, מחייב מעבר מדורג בין השלבים השונים. כל מעבר בין השלבים דורש אסטרטגיות ודרכי לימוד שונות. הקריאה והכתיבה מתבססות על התפתחות תקינה של מנגנונים קוגניטיביים. בנוסף, הקריאה

מתבססת על העקרון הגרפו – פונמי –  שלכל סימן יש צליל

חשוב לזכור כי כאשר אחד התהליכים ברכישת הקריאה פגוע – נפגעת יעילות הקריאה

רכיבי השפה

פענוח

דיוק

קצב

והבנה

 ADAMS המודל של אדמס

– מודל זה הוא מודל מבני קוגניטיבי 

.המציג את מה שקורה בהליך רכישת הקריאה

מודל זה שם דגש על שני תהליכים, תהליך זיהוי מילים ותהליך הפקת משמעות. הגדרות הקריאה יתמקדו בפעולת הפענוח והפקת המשמעות, ונקודת המוצא תשתנה צריכה למאפייני התלמיד והטקסט. במודל זה קיימים 4 מעבדים: מעבד פונולוגי, מעבד אורתוגראפי, מעבד שמעות, מעבד ההקשר.

המודל של ספיר וסטרינברג

• מודל זה משקף את הדרך לרכישת קריאה תקינה ומציג ‘סטיות’ מה הדרך אשר גורמות לקשיים בקריאה. המודל רואה את הקריאה כתהליך התפתחות הטבעית אשר משתנה על פי התפתחות הילד. המודל מציג חמישה שלבים, אשר בראשונה הקורא מזהה מילים על פי רמזים וויזואליים. ואם הילד ‘סוטה’ בהליך זה הוא נקרא, קורא לא אלפביתי, קורא בעל קשיים בעיבוד תהליכים חזותיים בסיסיים. בהליך השני הקורא מזהה רמזים פונטיים, בהליך זה הקורא מבין שלכל סימן יש צליל, הקורא מזהה חלק מהעיצורים והתנועות האלה קורא קריאה חלקית אך, לא מדויקת. אם הקורא ‘סוטה’ בהליך זה, הוא נקרא הקורא המפצה, בשל חולשה בידה הפונולוגי ובלקסיקון האורתוגרפי, הוא לא יצליח להגיע לפענוח מדויק של מילים. 

• בהליך השלישי, הקורא נקרא, קורא מבוקר / מדייק, הוא מתרגם כל סימן לצליל, קורא באופן מלא מבינים פונולוגית, אך הקריאה עדיין לא רציפה, הקורא לא מספיק מיומן והוא מפרק חלק מהמילים. אם הקורא ‘סוטה’ בו זה הוא נקרא, הקורא הלא אוטומטי, הוא משקיע משאבי קשב רבים בהליך להשתמש בזיהוי המילים. ובעקבות כך נוצרת פגיעה בהליך ההבנה. בהליך הרביעי נמצא הקורא האוטומטי, הקורא יקרא ברצף, אך יכול להיתקל בעצם כאשר יגיע למילים קשות, שהוא ישנו שילוב בין המעבד האורתוגרפי והפונולוגי. כאשר הקורא ‘סוטה’ בהליך זה, הוא נקרא הקורא הלא אסטרטגי. הוא מאופיין בחוסר ניסיון בקריאה, מוטיבציה נמוכה וציפיות נמוכות מעצמו כקורא. הוא קורא לא יעיל. בו האחרון, ישנו קורא אסטרטגי ומיומן, הקורא קורא בצורה מדויקת, הוא מבין את הטקסט וקורא ללא עצירות.

המודל של אוטה פרית

מודל קוגניטיבי התפתחותי, הנחת המחקר היא שתהליכי הקריאה מתפתחים ברצף אנושי אוניברסלי. המודל יוצא מנקודת הנחה שכל שלב מאופיין באופרציות מנטליות ייחודיות ובכל שלב הקורא פועל על פי אסטרטגיות קוגניטיביות. הוא הראשון במודל, הוא השלב הלוגו גרפי, אשר מהווה זיהוי תבניות. השלב השני נקרא האלפביתי, פענוח מילים מדויק אך איתי, כתיב פונטי חלקי או מלא. מהווה את הבמה ברכישת הקריאה. ובשלב האחרון, השלב האורתוגרפי, הקורא מפענח מילים מהר ומדויק, ללא שגיאות כתיב. תוך כדי זה הלקסיקון האורתוגרפי מגובש. התנאי למעבר בין השלבים על פי מודל זה, הוא גיבוש של אופרציות מנטליות ואסטרטגיות פעולה. כאשר הקורא הוא יעיל ומיומן הוא עובר דרך בין השלבים, אך קורא אשר מתקשה או לקוי למידה, הוא מדלג בין השלבים, הידע לא מתגבש

שילוב בין המודלים

המודל של אדמס מתאר לנו מה בעצם קורה בהליך רכישת הקריאה. לעומת זאת המודל של ספיר וסטרנברג והמודל אוטה פרית ‘מתאר את ההשוואה לרכישת הקריאה. ויחד עם זאת, המודל של ספיר וסטינברג נבדל משאר המודלים כאשר הוא מציג לנו את ה’סטיות ‘מקריאה תקינה. זאת אומרת, שזה המודל אשר מראה לנו מה קורה כאשר הקורא מתקשה באחד מהשלבים, מה ‘הסטייה’ שלו ובאילו דבר בדיוק הוא מתקשה .

על פי המודל של פרית ‘ושל ספיר וסטרנברג, התפתחות לא תקינה של קריאה מאופיינת בקשיים במעבר בין השלבים, קושי התפתחותי. כאשר הקורא מתקשה במעבר משלב לוגו גרפי לשלב האלפביתי, הוא מתקשה לרכוש את הקשר בין הסימנים הגרפיים של האותיות והתנועות וההצלחה. כתוצאה מכך, הקורא לא מפענח מילים באופן מדויק. וכאשר הקורא מתקשה במעבר בין השלב האלפביתי לשלב האורתוגרפי, הוא בעצם לא מצליח להפנים בזיכרון תבניות איות נכונות של מילים. ובעקבות כך הקורא מפרק את המלים ושאף הקריאה נשאר איתי ומקוטע, דבר המתאים לשלוח הראשונים. כמו כן, ההשוואה לא יעיל ומדויק של זיהוי מילים גורם לשיבוש משמעותן של מילים וגורם כך שהקשב מופנה ברובו לזיהוי מילים ולא למשמעות הטקסט .

על פי המודל של ספיר וסטרנברג, התפתחות הידע האורתוגרפי, הקורא מנצל ידע על רצפי אותיות בתוך מילים לזיהוי תבניתי מהיר שלה. שליפה מהירה של מילים מצביעה על כך שזיהוי מילים נעשו ברמה אוטומטית ומאפשרת את הפנייה של הקשב לתהליכים גבוהים יותר של הפקת משמעות מן הכתוב. כאשר יש כשל בהתפתחויות הידע האלפביתי על פי המודל של פרית ‘וכשל בהתפתחות הידע האורתוגרפי על פי המודל של ספיר וסטרנברג, קצב הקריאה איתי יחסית לגיל הקורא. כמו כן, המערכת האלפביתית על פי המודל של פרית ‘מתרחשת כשמתרחש הגדיר את העיבוד הפונולוגי, על פי המודל של אדמס .

לכן , מצאנו לנכון שבין שלושת המודלים מתקדם מתכונת חפיפה בשלבים שונים של שיטות רכישת הקריאה. החלטנו לקשר ביניהם באופן של דגם ציורי המציג שלבי קריאה כספרים ואת ‘סטיות’ הקורא בדפים כשלצד זה יש את המורה התומכת והמלווה את הליך הקריאה (הספר שעליו נשענים הדפים) . כך שבאופן זה נוכל להראות את הנקודות שבהן מתקיים מפגש בשלבים השונים של המודלים. כל מודל מציג בצורה קצת שונה את ההשוואה לרכישת הקריאה, ומציג איך הוא משפיע גם כן על ההגדרה הכתיבה, מוצג לנו ה’סטיות ‘השונות כאשר הקורא מתקשה. וכל המודלים בסופו של דבר נפגשים בנק ‘שונות, ולפעמים בנק’ בעלות דמיון אך מתארים את התרחשות הקריאה ותהליך רכישת הקריאה על פי השלבים בצורה קצת שונה