הודו מקומות מעניניים

הודו היא מדינה ברפובליקה ההודית הנמצאת ביבשת אסיה.

בהודו יש מגוון רחב של  אתרים , ואטרקציות.

הודו היא מדינה ובה המון מסעדות.

ההודיות מתלבשות בסגנון שונה מהיהודיות.

בהודו יוצאים סרטים בכל יום ובשנה יוצאים 365 סרטים.

בהודו יש ספורט בשם קריקט.

בהודו משתמשים בכסף רופי הודי.(מידע מפורט בשקופית הבאה)

דלהי מנוהלת במשותף על ידי: ממשלת הודו, ממשל מקומי ושלושה תאגידים עירוניים- “מועצה עירונית ניו דלהי” המהווה את עיר הבירה של הודו, “התאגיד העירוני של דלהי” ו”מועצת מחנה דלהי”.

 דלהי הינה המטרופולין ה-8 בגודלו בעולם באוכלוסייה, והשני בגודלו בהודו לאחר מומבאי מבחינת השטח היא הגדולה בהודו. בשטח מטרופולין דלהי מתגוררים מעל 18 מיליון בני אדם . דלהי העתיקה נבנתה על ידי השליט המוגולי שאה ג’האן ב-1638, והוקפה בביצורים אדירים. דלהי העתיקה שוכנת על הגדה המערבית של נהר היאמונה, שהינו אחד מיובלי הגנגס, ומיושבת ברציפות כבר מן המאה ה-6 לספירה. יהודים הגיעו לדלהי בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בעיקר כסוחרים מקהילת מומביי. כיום נמנות עם הקהילה היהודית של דלהי משפחות בודדות, יש בית כנסת אחד ובית קברות יהודי. מקדש הלוטוס בניו דלהי הינו אחד מן המבנים המרשימים בהודו. המקדש המיוחד מוקף בגנים, ובתוכו נמצא מוזיאון המספר על הדת הבהאית ומרכזיה בעולם. הכניסה חינם, אפשר להביא מצלמה אבל לא לצלם במקדש עצמו. במוזיאון יש מתנדבים שמעבירים הדרכה לתיירים בחינם, ועונים על כל שאלה. יש במוזיאון גם פליירים עם הסברים בהרבה שפות.

ניתן להגיע למקדש במטרו של דלהי, כשיורדים בתחנת Nehru Place  ומשם הולכים ברגל כרבע שעה. פתוח מ-9:00

ועד השקיעה. ניתן למצוא גם שווקים רבים, וחנות מזכרות.

באשרם עצמו חלים כללים נוקשים: חל איסור על הפגנת חיבה בפומבי ,חל איסור מוחלט לצלם, ויש להתלבש בבגדים צנועים – עדיף בצבע לבן. המקום מצויד כמו דיסנילנד קטן ומציע מגוון רחב של שירותים: שיעורי מדיטציה ויוגה, מבחר קורסים, מתחם חנויות למזכרות, מבחר מסעדות צמחוניות, שוק פשפשים ועוד.

מכל המקומות בהודו, זה המקום האקולוגי היחידי : המבקרים מתבקשים להפריד את האשפה לסוגיה – פלסטיק, זכוכית, ניירות וכדומה – ולשמור על הניקיון. בנוסף עומדת לרשות המבקרים ברזיית מים מטוהרים שבה ניתן למלא בקבוקים בחינם.

סרי מאטה אמריטאנאנדאמאי היא אחת הנשים היחידות בהודו המשמשות כגורו. מאות אלפי מאמיניה ברחבי העולם מייחסים לה כוחות על אנושיים והמון חמלה ואהבה, אותו היא חולקת עם בני האדם ברחבי העולם, באמצעות חיבוק.

במשך שלושים שנים הספיקה לחבק יותר מ-26 מיליון בני אדם. כבר מגיל צעיר נחשבה לילדה מיוחדת, והרגישה דחף לנחם בני אדם שחווים כאב וקושי. כשהגיעה לגיל עשרים החלו אלפים לזרום לביתה כדי לקבל חיבוק מרפא.

מאוחר יותר נבנה האשרם המיוחד, שכיום מיושב בכ-1,800 דיירי קבע- מאמינים, נזירים, מתנדבים – וגם מבקרים זמניים. פעילותה כוללת בניית בתי חולים וחלוקת מזון שיקום שכונות, סיוע לקשישים.

החודשים העדיפים לנסוע לואנסי הם בין אוקטובר למרץ. באוקטובר מזג אוויר הוא נסבל אך עדיין חלק גדול מהגתות מוצף, דבר שמקשה את הירידה לגנגס וההסתובבות בין הגתות שונות ובמרץ כבר מאד מאוד חם, כך שאפשר להגיע בין נובמבר לפברואר.

אל ורנאסי ניתן להגיע ברכבת ישירות מדלהי.

 לעיר העתיקה על סמטאותיה הצרות והגבוהות, יש קסם. גם אם לא תוכלו להתעלם מהררי הזבל הנערמים בהן, תוכלו להתנחם בכך שהיא נקיה מריקשות טורדניות. תנו לעצמכם ללכת לאיבוד בין החנויות הקטנות והשוק היפה. כשתרגישו שהסמטאות סוגרות עליכם, רדו לגת הקרובה, קחו לכם סירת עץ ב-40 או 50 רופי לשעה והמולת העיר, המדורות המעשנות ובתי העיר, יראו כציור. כדאי לזכור דרך איזו חנות או יציאה הגעתם אל הגתות וכך יהיה לכם יותר קל למצוא את דרככם חזרה אל הגסט האוס.

וראנסי עצמה היא פסטיבל אחד גדול. בשוטטות ברחובות העיר תוכלו להיתקל בהמון מוסיקה, חתונות רחוב, טקסים דתיים ונגנים הודים. הפסטיבלים הגדולים כוללים תהלוכות גדולות של אנשים ומשאיות שעליהן בובות ענק של האלים ההודים, הרבה מתהלוכות הפסטיבלים צועדות לכיוון הגנגס, שם מושלכות הבובות אל הנהר הקדוש. הפסטיבלים בורנאסי הם מרשימים וגדולים, אולם הם יכולים להיות גם מעט מאיימים עם ההמולה הגדולה, ולכן לא מאוד מומלץ להסתובב לבד בפסטיבל.

רישיקש היא עיר רגועה ,ישנן לגונות זהובות לצדי נהר הגנגס, הנראות כמו תמונה מפורסמת. רישיקש זה המקום ללמוד יוגה. רישיקש היא עיר קטנה יחסית, שנמצאת במדינה הצפונית אוטרקאהנד. כשעה-שעתיים נסיעה מהעיר הגדולה הרידוורנהר. הגנגס הקדוש שחוצה את רישיקש, מושך אליו עולי רגל הינדים מכל רחבי הודו כדי לטבול בו, אך בניגוד לוראנסי מי הגנגס ברישיקש צלולים ונקיים, כך שכל אחד יכול להתרחץ בהם.

 רישיקש הודו, היא עיר שכל אחד יכול “למצוא את עצמו” בה. בניגוד לרוב הערים ההודיות, ברישיקש אפשר ליהנות גם מהנוחות העירונית, וגם משלווה כפרית. העיר נחלקת ל-3 חלקים תיירותיים, שבקלות אפשר לזהותם על ידי הגשרים התלויים שלהם- לקסמן ז’ולה האזור המרכזי של התיירים ובו תוכלו למצוא מגוון גדול של חנויות, גסטהאוסים, אשראמים ומסעדות. בראם ז’ולה תמצאו פחות גסטהאוסים ויותר אשראמים ושווקים ובו גם מתרחש טקס הפוג’ה המרכזי של רישיקש בכל ערב בשקיעה בהיי באנק תמצאו מגוון גסטהאוסים חדשים יחסית. הזמן המומלץ הוא מספטמבר-אוקטובר עד אזור מרץ, אז מזג האוויר נוח יחסית. תוכלו למצוא מגוון רחב של אוכל.

אז מה היא בעצם דרמסאלה?

 השם דרמסאלה מייצג בעצם כמה כפרים השוכנים להם יחד בצפון הודו, במדינת הימצ’ל פארדש, מערבית לעמק קולו.

דרמסאלה הייתה בעברה מחנה צבאי בריטי, אך כאשר הסינים פלשו בשנות ה60- לטיבט והדלאי לאמה גלה מארצו דרך מעברי ההרים- הודו העניקה לו ולטיבטים מקום מקלט בדרמסאלה. אחד מהדברים המיוחדים בדרמסאלה, או בעצם במקלוד, הוא שאפשר למצוא כאן לא רק אנשים מכל העולם- אלא גם מסעדות מכל העולם, ובד”כ ברמה גבוהה יחסית למקומות אחרים בהודו.

בדרמסאלה יש מסעדה יפנית, מסעדה קוריאנית , מסעדות טיבטיות ,מסעדות איטלקיות, דוכני מומו ברחוב, ויש אפילו כמה בתי קפה עם מכונות קפוצ’ינו איכותיות.

 בדרמסאלה עושים תנגקות (תנגקות אלו ציורים בסגנון טיבטים המצוירים במדויק), קורסי יוגה, מדיטציה, רייקי, תופים, קורסי בישול הודי ובישול טיבטי, לימודי שיאצו ומסז’ים למיניהם.

רופי הוא כסף הודי המשמש לקניית מוצרים רבים.

רופי  100 = 5.8758 ש”ח.