כתב וצילם: מל רוזנברג
תרגום מאנגלית: מיקי פלד
התעוררתי מוקדם. שקט מסביב. הסירנה היחידה הייתה זו שבקעה מ’שבץ נא’.
אבל אז, ממרחקים, שמעתי את קריאת הסירנות, אלו שבים.
“מל”, לחשו לי, “שבת היום, אנחנו מחכות לך. ארוחת בוקר במסעדת בויה. בוא. אנחנו נגן עליך”.
איך יכולתי לסרב? יצאתי מביתי הממוזג והממוגן, והלכתי בעקבות קריאת הסירנות, אל הים.
הרגשתי בטוח ומוגן.
חציתי את היער. לא התחוללו דליקות, ולא הסתובב אף גרמלין או דרקון.
היו שם עצים כפופים שאיימו לקרוס.
ולמרות זאת, אף אחד מהם לא קרס עלי.
צל אפל קידם את פני, אך שמר על מרחק קבוע.
לא נרתעתי מהעורבים הנקמנים צמאי הדם.
לא נדבקתי באיידס מאסלת השירותים הציבוריים,
או במיקסומטוזיס מהארנבות המשוטטות.
כלב חולה כלבת התעלם ממני.
לא מעדתי ונפלתי על הפנים, לתוך שלולית.
הגשר לא קרס מעל לראשי.
או מתחת לרגליי..
לא מתתי מהרעלת עופרת.
או ממנת יתר.
הצלחתי לחמוק מפגיעת אצן מטורף שהסיע עגלת תינוק קטלנית,
עקפתי את החורים באוזון.
שמרתי נפשי מאנשים חשודים שלבשו בגדי מעצבים.
כשהגעתי סוף סוף לים, הסירנות קראו לי להצטרף אליהן.
“בוא היכנס”, הפצירו בי, “המים נעימים”. כשסירבתי להן, נמלאתי לפתע דאגה. חששתי שייעלבו ויטביעו אותי בגל ענק של צונאמי. אבל גם זה לא קרה.
אז הרמתי כוסית לחיי, ולכבוד זה ששרדתי עד כה, ורצתי מיד בחזרה לביתי הממוזג והממוגן.
די להתגרות בגורל.
אבל אני עוד אשוב.
Thank you for reading my book! If you enjoyed it, you might also want to read the English version:
“The Sirens Call to Me”
http://www.ourboox.com/books/the-sirens-call-to-me/
Read more about me and see ALL my books on Ourboox (I have many)
http://www.ourboox.com/community/drmel/profile/edit/group/1/
Or even better, create a book of your own!!!
Published: Jul 14, 2014
Latest Revision: Aug 21, 2014
Ourboox Unique Identifier: OB-13312
Copyright © 2014